המונח 'משיח' מופיע במקרא לראשונה בספר שמואל, ואין פלא בכך, שהרי שמואל משח את שאול ואת דויד למלוך על ישראל, והמילה 'משיח' במקרא מובאת  (פרט לפעם אחת) כשם תואר ליישות שנמשחה בידי הנביא (שמואל) להיות מלך, מבלי לייחסה לאדם מסויים כלשהו, למשל "כי משיח יהוה הוא".  בספר דניאל מופיעה פעמיים המילה 'משיח': "לבנות ירושלים עד משיח נגיד שבועים" (ט25), ו-"יכרת משיח ואין לו" (ט26).

במספר פעמים קיים קשר עקיף בין התואר 'משיח יהוה' או 'משיח אלוהי יעקב' לבין שאול ודויד, למשל: "ויאמר אליו דוד: איך לא יראת לשלוח ידך לשחת את משיח יהוה" (שמואל ב א14), אולם רק פעם אחת ויחידה  מתייחס הכתוב המקראי  ל'משיח' בצורה מילולית ברורה בקשר ישיר עם דמות מסויימת, והיא המלך כורש: "כה אמר יהוה למשיחו כורש" (ישעיהו מה1). 

בשום מקרה אין המקרא מביא הסבר כלשהו על מהותו, טיבו ומשמעותו של ה'משיח'. עיקר הבסיס האמוני הכרוך ב'משיח', כדמות העומדת בפני עצמה, וכבעלת כוח ייחודי, מיסטי ומאגי, מקורה בפרשנויות מתקופות מאוחרות יותר, כמו הספרים החיצוניים (חנוך, ספר זרובבל), מגילת פשר חבקוק, חז"ל, ומאוחר יותר ספר הזוהר, ועוד.

רעיון ה'משיח' עורר דמיונות אין-סוף במוחם ולבם של בני-האדם,  בכל התרבויות ובכל הדתות, ועיקרו - דמות של גואל, שיבוא בזמן כלשהו - קרוב ככל שניתן לבקש, לייחל ולצפות - ויציל את העם ממצוקותיו, ויוליכו אל אחרית הימים, אל הגאולה של האנושות כולה, אלי זמן ומקום שכולם טוב, ורע אין בהם.

לא מעט נוכלים ניצלו את תמימותם ושאיפתם החולמנית של רבים בעם ישראל, והטעו ציבורים שלמים להאמין שהם ה'משיח'. הידוע מכולם הוא משיח השקר שבתאי-צבי, ובימינו אלה גם הדמות של מת שנטען עליו כי הוא משיח, הרבי מלובאביטש, שתמונותיו ו'הצהרותיו' מכסות שלטי-ענק בראש כל חוצות בנוסח 'יחי מלך המשיח'.

שבתאי צבי                                    הרבי מלובביטש

חוקרים רבים וטובים של הדת היהודית עסקו ועודם עוסקים ב'משיח', וספרים לאין-ספור נכתבו אודות הרעיון ומוצאותיו. לנו לא נותר אלא להפנות את קוראינו אל המעט שיש בידינו להציע ולצטט - ראה בסוף במה זו.

רעיון ה'משיח' אינו פוסח גם על גולשי-אינטרנט רבים, וחלקם פונים לאתר חופש - האתר החילוני-אתאיסטי, במחאות גלויות על יחסו השלילי, על דרך ההמעטה, ל'משיח'. סביר להניח שזו לא תישאר במה יחידית-בודדת בהתייחסות ל'משיח', ואין לנו ספק שהרעיונות המיסטיים לא ידעכו, ובעתיד נוכל למלא במות חופש נוספות גם בנושא זה.

מכתב משמואל (השם שונה)

שלום רב,

גדלתי בבית מסורתי שהאמונה באלוהים כמו גם אמיתות התורה הייתה ברורה לו לחלוטין, ולמרות שעם השנים הקפדתי פחות על ה"מצוות", עדיין הייתה בי אמונה בקב"ה והקפדתי להניח תפילין, לשמור כשרות ועוד כמה דברים.

בכל מקרה, רצה הגורל ובעת טיול בהודו הכרתי בחורה מקומית והתאהבנו זה בזו. הדבר גרם לי למשבר רציני ולמזלי היא שאלה אותי מספר שאלות עליהן לא היו לי תשובות. בעת חיפוש אחר התשובות הגעתי לאתר שלכם ובכלל נדהמתי. התברר לי שהכול בלוף, לכאורה, וקיבלתי יותר תשובות מאשר חשבתי שאקבל. ישבתי שעות מול המחשב וקראתי כל פיסת מידע באתר. כמו כן התחלתי לקרוא כעת את הספר "ציידי הנפשות" (מישהו פעם הביא לי אותו ושכח לקחת, אני לא טרחתי לקרוא אותו מעולם, אבל כשראיתי את ההפניה באתרכם לספר, נזכרתי שראיתי אותו איפשהו וחיש מהר מצאתי אותו מעלה אבק בספרייה שלי).

עם זאת יש בי עדיין פחד מסויים (דבר שאני מניח שקיים אצל חוזרים בשאלה או "מתפקרים לייט" כמוני) בכל פעם שאני שומע על בוא המשיח. כן כן, יש גם אתר כזה http://gog.web-site.co.il/gog/main.shtml  העוסק בעניין שמדי פעם (מתוך הרגל) אני נכנס "להתעדכן" בענייני גאולה ובכל פעם אני חושש מחדש. היום שוב שמעתי על עניין משיח מצד אחד מרבני חב"ד והרב כדורי בעצמו.

 אמת, תגידו שהכול קשקוש אבל מקונן בי חשש רציני בעניין, ואם הוא יגיע?! הרי לרב כדורי מיוחסים מספיק ידע בנסתר ו"כוחות" על טבעיים שאיני יודע למי כבר להאמין. כנ"ל לרבי מליובאביץ'. יש דרך "להירגע"?

אציין כי ידידה שלי, דתלש"ית אמיתית, החלה גם לחשוש לפתע, בין השרימפס לחילול השבת, שאולי המשיח כבר כאן.

איך אנחנו עדיין חוששים וממה?!

תודה....

שמואל

אוהד משיב

בוקר טוב לך שמואל, ותודה על פנייתך אלינו ועל המחמאות שנתת לנו. לגבי אמונה במשיח - ראה, זו איננה נחלתם של דתיים בלבד. בלב רבים מבני האדם קיימת נטייה (טבעית) להאמין בכוחות אל-טבעיים, במאגיה שחורה, באמונות הבל (חתול שחור, מספר 13, חאמסה וכולי). ה"משיח" נכלל בתחום זה, אלא שלאמונה בו נלווה מרכיב נוסף: תקווה בלבו של אדם במצוקה. רוב בני האדם חיים בסבל, בצער ובחוסר כול, וקשה להם לקבל את עובדת החיים שאין עליה ערעור והיא - שהם ימותו במצבם הקשה, ולא יישארו מהם אלא עצמות גרומות. רעיון ה"משיח" מגלם תקווה מסויימת - חסרת כל בסיס אמנם, שאם בעולם הזה רע לו לאדם, הוא סובל - אל דאגה! יום אחד יגיע משהו טוב, מדהים, כל המתים יחזרו לחיים, ורק טוב ישלוט בעולם, ואז גם הם יחיו ללא סבל ובאושר ובעושר.

אינני מסוגל להתווכח עם אמונות-הבל או להוכיח את הבלותן. גם אמונה באלוהים שייכת לקבוצה זו, הרוצה להאמין - יאמין. כך גם זה שנזקק לאמונה ב'משיח' הגואל, כי אינו יכול להתייצב על רגליו שלו, מחמת חולשתו הנפשית. אלא שמעשית ועובדתית אין לאמונה זו שום בסיס, וחבל על המאמץ המחשבתי.

ויותר חשוב מכך:  חשוב לסמוך בעיקר על עצמנו, לבנות את חיינו על בסיס המציאות, ליצור, להתקדם, ללמוד, להתפתח, לחנך כראוי את עצמנו ואת ילדינו, ולא לסמוך על נסים, בוודאי לא על "משיח". ממש חבל על המאמץ.

אוהד מצוות חופש

צופיה משיבה

בהמשך לדבריו של אוהד: בלבו של המאמין הדתי קיימת, כידוע, האמונה שאחרי המוות הפיסי בעולמנו יש עולם אחר, גן-עדן שמו, והחיים בו הם התגלמות הציפיות לאושר: לשאהיד המוסלמי מובטחות בו תשעים בתולות לשכב עימהן; ליהודים רעבים בגלות - שור הבר ודג לוויתן לאכול ולשבוע מהם, וכך לשאר מאמיני גן-העדן. מול 'עולם קסום' זה  יש עולם אכזר, מר ומייסר, שנועד לכל אלה שהמרו להם בחייהם -ל"רשעים" - זהו הגיהינום, עליו משליכים את כל הציפיות לגמול רעה לכל אלה שגרמו לנו רעה, ולהתנקם במי שלא יכולנו לנקום בו בחיינו. על-כך נוספת כמובן האמונה הדתית, לפיה 'אלוהים' הוא הגומל והמעניק, ובהתאם להתנהגותו שולח את האדם ברגע מותו לגן העדן או לגיהינום. ומכיוון שאין כמעט אדם שאינו מאמין בחפותו ובצדקתו - טוב לו מאד לחיות עם התקווה, שיום יבוא ויתחולל המהפך הזה - לטובתו ולטובת היקרים לו, כמובן. ה'משיח' הוא אותה דמות ערטילאית שאמורה, בבואה, לחולל את השינוי המצופה, וכמו שילד קטן מצפה שתבוא אימו ותגאל אותו מרעבונו או מחיתוליו הצואים, ומאוחר יותר יבוא אבא שיצילהו ממחרפיו, כך גם הבוגר, אם הוא חלש ותלוי לרווחתו בסיוע מן החוץ, ה'משיח' הוא בשבילו פתרון פסיכולוגי גואל, הגם שאינו אלא אילוזיה.

ניצן מוסיף ומשיב

שלום לך שמואל,

אוסיף רק מספר מילים על אלה שכתבו ידידיי:

א.  אין דרך "אינסטנט" להירגע לחלוטין משום דבר שהתרגלנו אליו, פשוט, כי ככה עובד המוח שלנו. זה טבעי וברור. גם נוצרי קתולי אדוק, לדוגמא, שחונך כל ימיו לנשק את הצלב - יהיה לו קשה מבחינה רגשית להתייחס פתאום לאותו סמל מתוך שוויון-נפש, גם אם מבחינה שכלית יסיק שאין בו ולא כלום. וישנן גם דוגמאות דומות למכביר שלא מתחום הדת.

ב. הטיעון "מקונן בי חשש רציני בעניין, ואם הוא יגיע?!" מקורב במקצת לטיעון הידוע בשם "ההימור על האל" של פסקל. לא מעט עושים בו שימוש בסמינרים להחזרה בתשובה, כמו של ארגון "ערכים" למשל. תוכל (אם תרצה) לקרוא קצת בנושא במקומות הבאים:

http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/claims/casino.html

http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/#Claim22

http://www.hofesh.org.il/articles/god/claims2.html#Claim12

וקצת "למתקדמים":

http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/claims/adi_tsemach_vs_pascal.html

ג. המושג המיתולוגי "משיח" אינו מוגדר בדיוק (ודבר זה בא באופן מסוים לידי ביטוי גם בדבריך שלך "שאולי המשיח כבר כאן"). משיחים לסוגיהם היו (וכנראה יהיו) לרוב: ישו, שבתאי צבי, מנחם שניאורסון, ואלה רק המעט שיש להם קירבה כלשהי ליהדות. הכמיהה למשיח היא רעיון פסיכולוגי נפלא שהתפתח אל תוך היהדות: שילוב של כמיהתו הבסיסית של כל אדם לפתרון כל מצוקותיו הפסיכולוגיות, יחד עם אמונה דתית.

ד. הדיון ב-"כוחות" על טבעיים ברובו הגדול הוא מיותר. רבים מהדברים המיוחסים לכוחות "על טבעיים" כביכול נובעים משיבושי ראיות, הגזמות, עיוותי סיפורים, וכו' - לפעמים במזיד ולפעמים בתמימות. לפעמים מתוך אינטרסים ולפעמים ללא. אין בכך כדי לומר שהמדע של ימינו יודע להסביר כל תופעה שהיא במאת האחוזים, ואפילו לא שידע אי פעם להסביר הכול, אבל כמה קל ונוח - אם מישהו נתקל בתופעה שאינו יודע להסבירה (בין אם היא אמיתית או מדומה) לקשר זאת לאמונה דתית... הרי על קשר כזה חונכנו מגיל אפס. וכמובן, המוסלמי יקשר זאת מיד לנושאים שהוא מכיר, הנוצרי לאלו שהוא למד והיהודי לדברים שהוא התחנך עליהם...

כך או אחרת, תודה על מכתבך ועל עצם גילוי העניין, והיכולת לשאול שאלות שהן הגעת המשיח האמיתית.

ניצן

הנהייה ההמונית אחרי שבתאי צבי
תחריט נחושת מהמאה ה-17, מתוך
http://salant.co.il/zvi/archive/frame_files/cmain2d.htm

משה (שם בדוי)

(משה אינו נמנה עם צוות חופש, ובתשובתו ליקט ממקורות תלמודיים ואחרים)

במילה משיח כונו במקרא רק  שלושה אנשים: שאול נקרא כך ע"י דוד, דוד שכונה כך ע"י אבישי שר צבאו, ומחבר ספר שמואל  בפרק כג  המכנה אותו "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב" וכורש שכונה כך ע"י הנביא ישעיה: 'כה אמר יהוה למשיחו לכורש' (מה1).

כל אלה אינם מכוונים למשיח עליו דובר הרמב"ם בהלכות מלכים - המקור לכל תורת המשיחיות של חב"ד ואחרים.  וכך כתב הרמב"ם: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו".

הפרק בחלק האחרון שבמסכת סנהדרין, המתחיל במשנה "כל ישראל יש להם חלק" הוא, למיטב ידיעתי, הפרק הגדול ביותר בש"ס, ועוסק ברובו במשיח, תחיית המתים ועולם הבא. בין יתר הדעות על המשיח יש גם דעה יחידאית כזו  בסנהדרין צח' ב'  האומרת כך: " רבי הילל אומר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה".  הכוונה היא, שכבר נהנו ממנו בימי חזקיה. יש גם מחלוקת כמה הם ימי המשיח.  ר' אליעזר אומר ארבעים שנה, ר' אלעזר בן עזריה אומר 70 שנה, ורבי אומר 3 דורות, ר' דוסא אומר 400 שנה ר' אומר 365 שנה וכל אחד עם הוכחה מפסוק מתאים. אחרי הדעות השונות על תקופת המשיח יש גם דעות שונות על שמו של המשיח. רבי יוחנן אמר, משיח מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר (בראשית מט) "עד כי יבא שילה" דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהילים עב) "יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו" דבי רבי חנינה אמרי חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז) "אשר לא אתן לכם חנינה" ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר (איכה א) "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי". בקיצור, כל אחד דרש דרשה בה שם המשיח יהיה כשמו. למה? שאלה רטורית. ולא רק בשמו דרשו אלא גם על זמן בואו. הרמב"ן בפירושו על הפסוק "בראשית ברא" אומר בין היתר: וכו' ביום השישי בבקר וכו' ואז נברא האדם בצלם אלהים וכו' והוא האלף השישי כי בתחלתו ימשלו בו החיות הם המלכויות שלא ידעו את ה', ואחרי עשירותו (100 שנה שהיא עשירית האלף) כשעור הנץ החמה ליום יבוא הגואל וכו' ויהיה זה קי"ח אחר חמשת אלפים". הנה לדעת הרמב"ן יבוא הגואל בשנת 1357 למניינם, ועדיין לא בא עד היום.

להזכירכם,  הרמב"ן נפטר בשנת 1270 , 87 שנים לפני בוא הגואל על פי חישובו. וניכר שרצה מאד לחשב שיבוא גואל בחייו אבל לא העיז, רק קרב זמן גאולה לזמנו ככל האפשר.

הפרק הראשון מתוך פירוש הרמב"ן לתורה, ליסבון
הרמב"ן -רבי משה בן נחמן, ספרד,
מגדולי אנשי הרוח של יהדות ימי הביניים
סופר, משורר, רופא, פילוסוף, רב, מקובל ופרשן

וכך כתב החת"ם סופר בתשובותיו על הרמב"ן לאחר שלא בא הגואל בזמן שקבע, חלק ו סימן סא: "אעורר על דברי הרמב"ן בפרשת בראשית על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שם האריך לגלות קץ הכמוס ומרוב חזקו ותאותו לביאת המשיח קירב חשבונו להיות קרוב לזמנו ז"ל וטעה טעות גדול וכו' ונוראות נפלאתי על הרמב"ן ז"ל וכו' ותימה רבה כי שכח היום הולך אחר הלילה ויהי ערב ויהי בקר נמצא כי 500 שנים הראשונים של האלף השישי הם בבחינת הלילה שהוא הערב של יום שישי של בריאה ואח"כ היה בריאת החיות ואם נמתין עוד עד אחר הנץ החמה לקיים כסאו וכו' יהיה על כל פנים אחר 550 שנה לאלף השישי" ועל פי חשבון החת"ם סופר יבוא הגואל בשנת 1790 למנינם ועדיין לא בא...

עניין זה של פרוש הפסוקים לפי נטיית הלב הפרטית, המכוונת אל ימיו של המפרש עצמו איננה נדירה כלל. שלא רק רבותינו הראשונים והאחרונים עודדו את עמם שבימיהם יבוא הגואל אלא אף חז"ל במסכת סנהדרין צז ע"ב: "אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד בא" הנה לדעת אליהו הנביא, כפי שמסר לרב יהודה, המשיח יבוא בשנת 489 למניינם ודע לך שרב יהודה חי בין 300-400 למניינם. באשר ל-2 משיחים שהוזכרו אחד בן דוד ואחד בן יוסף, נראה לי כי חכמים בראייתם לעתיד, ובחזונם, ראו כבר אז שיהיה צורך במשיח אחד אשכנזי ואחד ספרדי. ע"מ לצאת דעת כולם, דוד שהיה כנראה בלונדיני יהיה האשכנזי, ובן יוסף יהיה הספרדי.

שבתאי צבי משיח שקר
תחריט נחושת מהמאה ה-17, עליו חרותות המילים
Shabtai Zvi - der falsche Messias
[שבתאי צבי משיח שקר]
מתוך
http://salant.co.il/zvi/archive/frame_files/cmain2d.htm

ואילו פרופ' ליבוביץ כדרכו בקודש סיכם כל עניין המשיח  בשלוש מלים ואמר: "משיח לעולם יבוא".

פרופ' ישעיהו ליבוביץ

הערת המערכת

בשלוש המלים "משיח לעולם יבוא" ביטא ישעיהו ליבוביץ את תמציתו של הצד החיובי באמונה במשיח. אלא שלא רבים מסוגלים היו, ועוד אינם מסוגלים, לרדת לסוף דעתו. מרבית הציבור, שהכותבים אלינו מהווים מעט מזעיר מהם, מבין את משמעות ה'משיח' בצורתה הפשטנית, הנאיבית, וכדרכם של ילדים מבקשים הם לממש את שאיפתם ולבוא על סיפוקם מיד, כעת, ללא דחייה.

מה שליבוביץ החכם והנבון ביקש לומר בשלוש מילים אלו, ועל-כך חזר אין-ספור פעמים בהזדמנויות שונות ורבות, הם שני דברים יסודיים:
(1) 'משיח' איננו אלא ביטוי לתקווה אנושית;
(2) 'משיח', כדמות, לעולם לא יבוא, כלומר, הוא יבוא תמיד בעתיד. אין מצב שהוא יבוא בהווה!

אין 'משיח' כדמות מוחשית-ממשית, לא היה ולא יהיה. כל משמעותו של  המושג הוא רעיוני-אנושי-פסיכולוגי, והוא מהווה תחליף למילה הנדושה, שרבים התאכזבו ממנה - תקווה.

"משיח לעולם יבוא" נוסח ליבוביץ הווה אומר - בן אדם, אל תאבד תקווה! היום רע ומר לך - אבל פעם יהיה טוב - פעם, אולי מחר, אולי בעוד חמישים שנה, אולי אף יותר מכך - אבל יהיה טוב. שהרי בלעדי התקווה למרבית בני-האדם בתבל כמעט ואין טעם לחיות. העוני, המחסור, המחלות, הסבל, הרוע והאכזריות האנושית מחד גיסא, ואסונות טבע נוראים ואיומים מאידך גיסא - כל אלה ממאיסים לרבים את החיים. מנהיג אמיתי יודע להפיח שביב של תקווה גם בנפשם של עלובי-חיים, ולהרים את המורל גם אצל אלה, שאין להם סיכוי נראה-לעין לחיים טובים יותר:  "משיח לעולם יבוא" - התעודד,בן-אדם, הזדקף, שנס מותניך, עשה עוד מאמץ - יהיה טוב, פעם. משיח לעולם יבוא.

הפנייה למקורות (מהמעט שיש בידינו כרגע)

פרופ' יוסף דן: המיסטיקה העברית הקדומה. הוצאת האוניברסיטה המשודרת, 1994.

פרופ' יוסף דן, העומד בראש הקתדרה לקבלה ע"ש גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשנ"ז, סוקר את הספרות המיסטית הענפה והמגוונת שנוצרה בחוגי חכמים יהודיים בארץ ישראל ובבל בתקופה שבין המאה ה-3 למאה ה-7 לספירה. ספרות זו כוללת תיאורים מפורטים של התעלות מיסטית-רוחנית, ו"פגישותיהם" של מיסטיקנים עם כוחות עליונים, דיונים בבריאת-העולם ובדרכי "ההשגחה האלוהית". פרופ' דן מפרט ומדגיש גם את הסכנות הכרוכות בחוויה המיסטית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%9F

פרופ' יוסף דן: המשיחיות היהודית המודרנית. הוצאת משרד הביטחון, 1999
השוואת התנועות המשיחיות העכשוויות, במיוחד זו של חב"ד, עם עברו של הרעיון המשיחי, וניסיון לצפות את עתידו של רעיון זה.
http://www.hofesh.org.il/books/messianism/messianism.html

פרופ' יוסף דן: אפוקליפסה אז ועכשיו. הוצאת ידיעות אחרונות, 2000
http://www.yediothsfarim.co.il/catalog1.asp?bID=3621040

רוני שיר: מאגיה ומיסטיקה ביהדות. הוצאת כתר, 1997.
קבלה, כישוף, יכולות על-טבעיות, גלגול נשמות, גן-עדן וגיהינום, מגידי-עתידות ופולחן צדיקים ומקובלים - בכל אלה ורבים אחרים עוסק הספר, וסוקר את יחסי הגומלין ביניהם לבין תורות אחרות.

ספי רכלבסקי: חמורו של משיח, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998
חשיפה אמיצה ויוצאת-דופן של פרצופה האמיתי של החברה החרדית, על שורשיה החינוכיים, יעדיה ומטרותיה, בייחוד עמדתה האמיתית כלפי הציבור היהודי-חילוני.
http://www.hofesh.org.il/books/chamoro.html
http://www.hofesh.org.il/articles/chamorim.html

אלי שי: משיח של גילוי עריות
היסטוריה חדשה ובלתי מצונזרת של היסוד המיני במיסטיקה המשיחית היהודית.
http://www.hofesh.org.il/articles/chamorim.html

אריה איסר: מאובנים חיים וגיבורים מתים
http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/live_fossils_dead_heros.html

על חב"ד
http://www.hofesh.org.il/letters/religion_merchants/two-chabad.html

סיפורו של יוצא בשאלה
http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/oz.html

ה'משיח' שנגלה לעובדיה יוסף
http://www.hofesh.org.il/papers/01/dream.html

שבתאי צבי משיח שקר
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12895

שבתאי צבי משיח שקר
http://salant.co.il/zvi/index_stnd.html

 תחריטי נחושת מהמאה ה-17
http://salant.co.il/zvi/archive/frame_files/cmain2d.htm

משיח השקר יעקב פרנק
http://www.maarav.co.il/classes/PUItem.php?lang=HEB&id=118&PHPSESSID=f9c66392aca7f33a57f69172311f0eec

משיח השקר דוד הראובני
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1477

משיחי השקר - דוד אלרואי, תודס, אשר לעמלין ועוד
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1002

שבתאים בזמננו
מאת הנשיא לשעבר יצחק בן צבי
http://www.daat.ac.il/daat/history/hashabtaim-2.htm

ההשגחה העליונה ותורת הגמול בשלוש הדתות המונותאיסטיות
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10788&id=31

---

אוקטובר 2005