אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > החזרה בתשובה  לגירסת הדפסה     

אופק, אפיקים, רימונים ושאר פירות וירקות

כיצד מגיעים אלינו מחזירים בתשובה במסווה של פעילות אקדמית

ראו גם כתבת המשך בנושא

חדירתם של מטיפים דתיים למוסדות אקדמיים, לעיתים במסווה של פעילות חינוכית זו או אחרת, אינה דבר חדש לצערנו. פעמים רבות מנצלים אלה את תמימותם של סטודנטים המחפשים נושאים שמוצגים כחוגי העשרה או הרצאות מעניינות, כמו גם את שיתוף הפעולה של אגודות סטודנטים למיניהן, שלא תמיד מבינות מה קורה מתחת לפני השטח. באתר "חופש" הבאנו כבר דוגמאות למתרחש למשל בטכניון, או במכללת אריאל*, ואין אלה המקומות היחידים.

לאחרונה הולכת וגוברת מגמה חדשה: אם כבר ניתן כה בקלות להחדיר תכנים מיסיונריים לאקדמיה, מדוע לא לשלב בכך גם סוג של פיתוי כלכלי לסטודנטים (בדרך כלל תחת הכותרת "מלגה"), כדי "לעודד אותם" לבוא ולהשתתף? על כך נוסיף כי תורמים רבים (וביניהם המדינה עצמה) תומכים באופנים שונים בארגונים שמשלבים את המילה "יהדות" בתיאור התכנים שהם מפיצים.

בשורה התחתונה, מול עינינו צומחת תעשיה מפוארת של טחינת מוחות אנטי-מדעית תחת אפה של האקדמיה, תוך זלזול של המרצים בכל ידע חילוני ובאקדמיה עצמה. זו האחרונה, בעיניים עצומות, כורתת למעשה את הענף עליו היא יושבת.

המכתבים והתיאורים המובאים להלן מהווים חלק מהדברים שהגיעו אלינו בתקופה האחרונה. הפרטים המזהים של האנשים שונו לבקשתם - הפרטים המלאים שמורים במערכת "חופש" ולא יינתנו ללא הסכמתם של המעורבים. הפירסום הינו על בסיס מידע זה שנמסר לנו מן הציבור.

 

כתבה אלינו סמדר:

נרשמתי לסדנה שעוסקת ביהדות, אך לאחר בירור קצר באתר שלכם התברר שכל המנחים ידועים כמחזירים בתשובה. מדובר בתוכנית הכוללת מלגה של 900 דולר ולימודי "יהדות" אינטנסיבים. חזרתי מסופשבוע של שלושה ימים רצופים של הרצאות. במבט לאחור אני מבינה כי לא נחשפתי לספר או לטקסט כלשהו, אלא רק לדמגוגיה של המנחים.

לאחר בירור שערכתי בכמה וכמה אתרי אינטרנט בנושא, נראה שהתוכנית תואמת תכנים אופיינים של חזרה בתשובה וכוללת מרצים כמו משה ברוורמן, יוני אליצור והמנחה - מרים קסמן, דמות בעלת עוצמה והשפעה רבה. ההרצאות כללו אי דיוקים וסילופים רבים שניסיתי להעיר עליהם למרצים - ועליהם קיבלתי תשובות מפותלות למדי.

מלבד העובדה שהבנתי שנחשפתי לניסיון של החזרה בתשובה - הבנה לא נעימה - אני מודאגת מהזמינות של תוכנית זו לסטודנטיות ומהמלגה שהם מציעים שהופכת אותה לנגישה הרבה יותר. האם אין טעם לפגם במלגה זו?

-- * -- * --

תוכנית אופק / רימונים כוללת מפגש שבועי של שלוש וחצי שעות ועוד שעת הנחיה עם מנחה חרדית. המפגש השבועי כולל הרצאה של שעה וחצי ולאחריה דיון עם מרים קסמן על נושא מסוים. במפגש הראשון התברר כי התוכנית כוללת גם ארבעה סופי-שבוע בירושלים, בני שלושה ימים כל אחד. התוכנית בירושלים הייתה צפופה וכללה הרצאות, קבוצות דיון וסדנאות יצירתיות.

הגעתי לתוכנית דרך חבר שהשתתף בה בשנה שעברה. השתכנעתי שמדובר בתוכנית מעניינת העוסקת בפילוסופיה יהודית, נושא המעניין אותי כסטודנטית לפילוסופיה. בנוסף, התוכנית כוללת מלגה של 900 דולר, אשר מרים קסמן הציגה כתמריץ לסטודנטיות בעלות עיסוקים רבים ועבודה. שני המפגשים הראשונים עם מרים קסמן היו מרתקים. הם כללו משחקי חברה נחמדים, שיחות, והרצאות מעניינות. חשוב לציין שמרים קסמן היא אישה מאוד אינטיליגנטית ומתוחכמת. היא חזרה והדגישה כי היא מתעניינת באמנות, תרבות, מחול, וכי אלו הם נושאים שאכן מעניינים חרדים שאינם חשוכים אלא מתקדמים בהרבה ממה שנדמה לנו. עד כאן הכל טוב ויפה.

בשבוע שעבר התקיימה הרצאה של משה ברוורמן, הרצאה שטחית למדי שזכתה לתגובות נלהבות מהמשתתפות בקורס. אי הדיוק הראשון שנתקלתי בו היה בציטוטים של ברוורמן מספרים שאני במקרה קראתי והוא סילף את תוכנם - ובייחוד "המיתוס של סיזיפוס" של אלבר קאמי (ספר שהיווה דוגמה להדרדרות משמעות החיים של החילונים). לאחר שהערתי לו על כך, הוא התעלם מהערתי והמשיך בשלו. מלבד זאת, הרצאתו כללה לעג לדתות שאינן היהדות.

מרים קסמן ראתה שלא נהנתי מן ההרצאה והבטיחה לי שקיימים מרצים נוספים - למשל הרב דב רוזנבלום.

שלושה ימים לאחר מפגש זה התקיים סוף השבוע בירושלים. ההרצאות כללו את ברוורמן האמור (הרצאה אליה לא הגעתי); הרצאה מצויינת של מרים קסמן שגם במבט לאחור אני לא יכולה להכחיש שהיא אישה בעלת יכולת דיבור מדהימה ואינטיליגנציה גבוהה; הרצאה של שלום סרברניק, שכללה הטפה מתמשכת לדרכיה של היהדות - הטפה שלא שמתי לב אליה אלא בדיעבד; ושתי הרצאות של דב רוזנבלום.

לגבי רוזנבלום - איני יכולה לומר בפה מלא שהוא מטיף לחזרה בתשובה. הוא אדם רהוט ומשכיל מאין כמותו ואפשר להגיד שבזכותו נהנתי במידת מה מן הסופשבוע בירושלים. התפלאתי למצוא באתר האינטרנט של אופק מאמר שכתב ובו הוא משמיע טענות כנגד "החג של החגים" המתקיים בחיפה. קריאת המאמר הבהירה לי כי מדובר באדם לא סובלני כלפי דתות שאינן היהדות.

הטפה מתמשכת לדרכיה של היהדות - הטפה שלא שמתי לב אליה אלא בדיעבד

בערב יום שישי של סוף השבוע התקיימה הרצאה של אישה אמריקאית במוצאה, שדיברה על האופן בו החזירה בתשובה יהודים בבריה"מ. לאחר שסטודנטית ביקשה לברר מה בדיוק עשתה אישה זו בבריה"מ, ענתה לה האישה בעוקצנות: "החזרתי שם יהודים בתשובה. למרות שאני לא עושה את זה טוב כמוהן" - והצביעה על כל המדריכות שלנו שעמדו באחורי האולם. הן הראו סימני אי נוחות ברורים.

בערב זה התקיים גם "עונג שבת" - דיון עם יוני אליצור. בשיחה עמו הוא התברר כאדם נעים למדי. אני וחברותיי שוחחנו עמו והתרשמנו מתשובותיו (למרות שחזר וטען שהבודהיזם אינו דת אלא "כת"). ביום שבת התקיימה הרצאה נוספת שלו ובה הבחנתי בפליאה כי אליצור חזר מילה במילה על הדברים שאמר לנו ערב קודם. נאומו היה נלהב ומשולהב וגרר תגובות חמות מהקהל. בהרצאה זו טען בין היתר כי התאבדויות מתרחשות בשל חוסר המשמעות בחיים - חוסר המשמעות שהדת ממלאת בתשובה אחת ויחידה - אל פרסונלי (במילים אלו). נדמה כי אף אחת לא שמה לב שהוא בעצם אומר שחילונים מתאבדים בגלל שאינם מאמינים באלוהים.

מלבד מרים קסמן הגיעו כתריסר נשים חרדיות שחלקן משתתפות עמנו בדיונים במרכז אופק. הן הסתובבו בינינו כל הזמן ונוכחותן היתה מורגשת ביותר. הן הגיעו לכל הרצאה והרצאה ועמדו באחורי האולם, ליטפו ושוחחו עמנו בעדינות.

בנוסף להרצאות, התקיימו קבוצות דיון שונות. בקבוצת דיון עם דב רוזנבלום בה השתתפתי ישבו כעשר סטודנטיות, הרב רוזנבלום ושלוש נשים חרדיות, ביניהן קסמן, שענו תשובות שנראו מוחצות לכל שאלה ותהייה שלנו. הדיונים עסקו באינדיבידואליות הקיימת בציבור החרדי ובמדינת ההלכה שהם שואפים להקים - וכמה זו תהיה מוצלחת. לאחר שהערתי על נושא זה, ענו לי ארבעת המנחים בתשובות חד משמעיות על היתרונות של מדינת הלכה. אחת מהן, יעל זהבי, אף הרימה עליי ועל חברתי את קולה. דב רוזנבלום העיר באופן מרומז הערות מזלזלות על הציבור החילוני, וציין בפנינו כי לצערו לא נתקל כמעט בסטודנטים חילונים מסורים ללימודיהם באופן בו מסורים תלמידי הישיבות - הוא הדגיש שאלו לומדים פי כמה וכמה מסטודנטים ומרצים באקדמיה. כלל המנחות הביעו זלזול עמוק באקדמיה.

המנחות הקפידו לזכור את שמותיהן של הבנות ולאורך המסדרונות נראו מרים קסמן והאחרות יושבות ומשוחחות שיחות אישיות ואינטימיות עם הבנות. מרים קסמן סיפרה שרבות מהמנחות והמרצים הם חוזרים בתשובה, גם היא עצמה. חלק מן הבנות לבשו חצאיות ארוכות לאות הזדהות. סה"כ הזמן החופשי בסוף השבוע עמד על שש שעות בשלושה ימים. הרשו לנו לצאת ביום חמישי ושישי בערב, למרות שהאכסניה - בית וגן - שוכנת בלב שכונה חרדית מבודדת.

"החזרתי שם יהודים בתשובה. למרות שאני לא עושה את זה טוב כמוהן" - והצביעה על כל המדריכות שלנו

כבר בנסיעה לכיוון תל אביב חשתי שהמוח שלי מוצף. ניסיתי להבין במה, ולאחר מחשבה הבנתי שעברתי שטיפת מוח עקבית לאורך סוף השבוע.

ביקשתי ללמוד על פילוסופיה יהודית אך לא קראתי משפט אחד מטקסט כלשהו. קיבלתי נאומים ממוחזרים ותשובות מפותלות על נפלאות החיים החרדים ועל הכיעור של החברה החילונית (תקשורת, פרסומות, לבוש חושפני).

בפגישה הראשונה עם מרים קסמן במרכז ברמת אביב היא הבטיחה כי הארגון אינו מנסה להחזיר בתשובה, אלא רק לקרב את החילונים אל החרדים ואל "ארון הספרים היהודי". אך כיצד מקרבים אל ארון הספרים היהודי בהרצאות ארוכות וממוחזרות של מטיפים? יוני אליצור אינו מדבר כמו אדם מלומד אלא באופן שטחי - בקלישאות ובהומור עוקצני. כך גם שלום סרברניק.

שאלתי את מרכזת הפרוייקט מירי - אישה מקסימה ונעימה - שאלה כנה: האם אתן מנסות להחזיר אותנו בתשובה? היא הכחישה נמרצות וטענה כי אחוז נמוך ביותר ממשתתפות התוכנית חוזרות בתשובה. למרות הכחשתה, ולאחר שקראתי חומר מהאתר שלכם ומאתרים נוספים, הבנתי שתוכנית אופק רחוקה מאוד מעיסוק מעמיק בפילוסופיה יהודית.

כבר בנסיעה לכיוון תל אביב חשתי שהמוח שלי מוצף. ניסיתי להבין במה, ולאחר מחשבה הבנתי שעברתי שטיפת מוח עקבית לאורך סוף השבוע. ביקשתי ללמוד על פילוסופיה יהודית אך לא קראתי משפט אחד מטקסט כלשהו. קיבלתי נאומים ממוחזרים ותשובות מפותלות על נפלאות החיים החרדים ועל הכיעור של החברה החילונית

בנוגע לפרטים טכניים ואחרים: הגעתי לתוכנית דרך חברים. מחלקים פליירים לתוכנית בקרבת האוניברסיטה והמרכז עצמו נמצא ברחוב ברודצקי 43 בקניון רמת אביב. חתמתי על חוזה המחייב אותי להגיע לשעות מסויימות אחרת לא אקבל מלגה. אך לאלו הפורשות אחרי פחות מחודש לא מגיע תשלום כלשהו על ההשתפות בסדנה או בסופשבוע - כנראה הן מבינות כי חלק מהסטודנטיות יסתייגו מהתוכן.

אני לא יכולה לומר בפה מלא כי זהו ארגון להחזרה בתשובה, מכיוון שאינני בטוחה מהו ארגון כזה. שוחחתי עם חברה בנושא והיא טענה כי מכיוון שלא הטיפו לנו על קיום מצוות, הרי שזה אינו ארגון מחזיר בתשובה. אך קראתי אצלכם שהגישה אינה דווקא דרך הטפה למצוות אלא דרך שיחות ונאומים בנושאים כמו דת ומדע, דת ויחסים וכו' ולאו דווקא ע"י הטפה גלויה.

ייתכן שאני נאיבית, אך אני חשה מרומה ומאוכזבת מדרך פעולתו של הארגון. אני חושדת בכל ההרצאות ששמעתי; הן אינן מלאות בידע כמו שחשבתי אלא מתוכננות היטב וכנראה שחזרו עליהן פעמים רבות. אני לא חושבת שהם ביקשו ללמד אותי או לסקרן אותי אלא לדקלם באוזניי חצאי אמיתות על חייה הנפלאים של אישה חרדית ועל המסירות של תלמידי ישיבה.

אני חשה בצורה חזקה שהארגון נוהג באי כנות בנוגע למטרותיו ומציג עצמו בתור מה שאינו. אני מקווה שרובן של הבנות נותר בתוכנית בשביל המלגה ולא מתוך עניין במילות ההטפה שלהם.

אני חושדת בכל ההרצאות ששמעתי; הן אינן מלאות בידע כמו שחשבתי אלא מתוכננות היטב ... אני חשה בצורה חזקה שהארגון נוהג באי כנות בנוגע למטרותיו ומציג עצמו בתור מה שאינו

תודה על ההקשבה - אשמח לעזור בכל דבר נוסף. דרך אגב, פעילותכם מבורכת! בזכות אתר האינטרנט שלכם הבנתי איזה סוג של חוויה עברתי.

שוב תודה
סמדר

 

כתב אלינו יהושע:

באוניברסיטה העברית פועל ארגון "אפיקים" המציע מלגה לסטודנטים בתמורה ללימודי יהדות: הרצאות + חברותות על גמרא. אני רואה דמיון רב בין "אפיקים" ל"אופק", אף שלא הייתי בחלק של הבנות - של הבנים שונה מעט. אך ממה שראיתי, וממה ששמעתי - דומה ביותר.

-- * -- * --

השתתפתי בתוכנית "אפיקים" שבאוניברסיטה העברית בעבר. אמנם אנשי התוכנית טענו שבשום פנים ואופן אין מטרתם להחזיר בתשובה, אך יש לי כמה חשדות מבוססים. אני חולק אותם עמכם.

1. אמנם המטרה המוצהרת אינה להחזיר בתשובה. אך מה לגבי תוכן ההרצאות? שמעתי הרצאות שטענו כי "התורה היא נמסרה למשה בהר סיני מאלוהים בעצמו! היא עוברת מדור לדור באופן אידיאלי!" - הרצאתו של צבי ענבל. "המחקרים החדישים ביותר במדע, נמצאים באופן מדויק כבר בגמרא או בתורה הכתובה!" - משה ברוורמן. "התגליות המדעיות האחרונות אודות הקוסמוס יצרו תמונה על מקור היקום הנמצאת בהתאמה מדהימה עם המלים הפשוטות המופיעות בפסוקים הראשונים של התורה." - ציטוט מדוייק מפרופ' נתן אביעזר. "האלטרנטיבה היחידה לכך שיש אמת אחת, אבסולוטית היא אמת יחסית! אבל אמת יחסית מובילה לאבסורד וחוסר מוסר! יש אמת אחת, אבסולוטית" - יוני אליצור.

אם אלו אינן הרצאות שהמטרה שלהם להחזיר בתשובה - אז מה הן כן הרצאות כאלה???

2. סגנון ההרצאות היה בעייתי. מרצה שטען כי טקסט בקבלה מגלה משהו ש"המדע" גילה רק כעבור זמן רב - ושזה מצביע על "התערבות אלוקית", לא טרח לצלם ולחלק את הטקסט לכל אחד מהסטודנטים, כדי שכל סטודנט יוכל לקרוא את הטקסט בעצמו. זה המינימום שהייתי מצפה ממי שטוען טענה גרנדיוזית כל כך. אבל הוא הסתפק במצגת.

בכלל, במהלך השנה הטקסט היחיד שלמדתי היה גמרא. די דל בעבור תוכנית שרוצה להרחיב את ידע הסטודנטים שלה ביהדות. אבל שמעתי הרבה מאד הרצאות, והשתתפתי בהרבה דיונים מונחים (אף פעם לא קבוצת דיון בין הסטודנטים לבין עצמם). לאחר השנה ב"אפיקים", חשתי שההיכרות שלי עם ארון הספרים היהודי גדלה במעט מאד. אבל מה - שמעתי המון הרצאות ממרצים שמציגים את היהדות מנקודת המבט שלהם. אני לא יכול להבין למה תוכנית שמעוניינת בכך שהסטודנטים יכירו את עולם היהדות, לא מעשירה אותם בהיכרות עם ארון הספרים היהודי. מצד שני, אם המטרה היא לא לגרום לסטודנטים להכיר את היהדות, אלא לגרום לסטודנטים להאמין ביהדות, הרצאות של מרצים כריזמטיים, ודיונים מונחים יכולים לשרת את המטרה היטב.

אם אלו אינן הרצאות שהמטרה שלהם להחזיר בתשובה - אז מה הן כן הרצאות כאלה???

3. התעלמות מוחלטת מהמחקר המדעי של היהדות. המרצה שטען כי "תורה ניתנה בהר סיני", לא הזכיר את המחקר המדעי אודות היווצרות התורה. אפילו לא טען כי גישתו של המחקר המדעי מוטעת, אלא לא התייחס אליו כאילו אינו קיים. כך גם המרצה שטען כי "בקבלה סודות מדעיים!" - לא הזכיר במאומה את המחקר המדעי אודות היווצרות הקבלה. עוד פעם - אם המטרה להוסיף ידע, איך אפשר להתעלם באופן כל כך מוחלט מהמחקר המדעי?

4. סגנון הדיבור של המרצים לא היה רגוע, ושקול. צבי ענבל, שלום סרברניק, יוני אליצור, ואחרים שאיני זוכר את שמם - מכים על השולחן. מרימים את קולם. מנופפים בידיהם. אם מישהו היה מקליט את ההרצאה בוידאו, ורואה אותה בלי קול - היה בטוח שמדובר בהטפה, ולא בהרצאה. לצורך העניין, בהרצאה, מטרת המרצה היא להעביר ידע. בהטפה, המטרה היא לגרום לך להאמין במשהו. בהטפה טכניקות ריטוריות, בדיחות, גוזמאות מטורפות, ופשוט לחץ - מוזמנות מאד.

5. למרות שלכאורה מטרת התוכנית היא "ללמד יהדות", לא מדובר ב"יהדות מזוויות שונות", נראה שמדובר באופן מאד ספציפי, ביהדות החרדית. מדוע אני חושב כך? קודם כל, זוהי כנראה הסיבה שלפי הפרסומים, המלגה היא עד 1000 דולר. מתוך "אנשים-ישראל - המדריך לחברה ישראלית": "הציבור החרדי במדינת ישראל הוא כנראה הציבור האחרון שעדיין שומר אמונים לדולר. חוזי שכירות נחתמים בדולרים, חוזי קניה ומכירה אף הם דולריים, ומשכורותיהם של עובדים רבים במגזר, ובפרט עובדים במוסדות תורניים, צמודות לדולר ואף משולמות ב'ירוק'. הסיבה לכך היא העובדה שמוסדות אלו מתבססים בחלקם הגדול על תרומות מחו"ל הניתנות כמובן בדולרים."

אין בין המרצים אף רב קונסרביטיבי, או רפורמי. כשאני הייתי בתוכנית - לא היה גם אף רב דתי-לאומי. כל ההרצאות ששמעתי היו מרבנים חרדיים, אף שלא הזדהו ככאלו. כל הרעיונות ששמעתי בתוכנית היו רעיונות חרדים - האמת המוחלטת של התורה, סמכות מחייבת של המשנה והגמרא, ייחודו של עם ישראל, עליונותה של מערכת היחסים הזוגית על פי היהדות. זאת כנראה גם הסיבה שהדגש הוא על לימודי גמרא - כך מקובל בציבור החרדי. רק הבנים לומדים גמרא - לא הבנות, כך מקובל בציבור החרדי. מארגני הפרוייקט גרים בשכונות חרדיות - הר נוף, בית וגן.

אם מדובר ביהדות מנקודת מבט חרדית - כך ראוי להגיד באופן ברור.

אם המטרה להוסיף ידע, איך אפשר להתעלם באופן כל כך מוחלט מהמחקר המדעי? ... אם מישהו היה מקליט את ההרצאה בוידאו, ורואה אותה בלי קול - היה בטוח שמדובר בהטפה, ולא בהרצאה

6. אף הרצאה לא הזכירה את המחקר המדעי. מאף הרצאה לא עלה שזה "בסדר" רק להיות בקיא ביהדות, ולא לשמור מצוות. בשיחות אישיות עם אנשי הצוות, הם תמיד טענו שאדם חייב לעשות את ציווי ה' באופן טוטאלי.

זאת ועוד - במהלך ההשתתפות שלי בתוכנית הוצע לי להשתתף בסמינר של "ערכים". ב-"אנשים-ישראל" כותבים על "ערכים" מפורשות: "ארגון ההחזרה בתשובה הוותיק היוקרתי, שקהל היעד המרכזי שלו, לפחות הצהרתית, הוא אקדמאים חילונים". "ערכים" לא הוצגו לי כארגון להחזרה בתשובה אלא כ- "סמינר בו תכיר את היהדות..."

7. אכן, ב"אפיקים" נלמדים לימודי גמרא. אבל יש לימודים ויש לימודים. כאשר למדתי גמרא באפיקים, למדתי את זה לפי הכללים של המנחים. לפי הכללים של המנחים, יש לקבל כהנחת מוצא את זה שהתורה ניתנה מאלוהים. הרי אם התורה לא ניתנה מאלוהים, כל הערך של לימודי גמרא מוטל בספק. אם התורה אינה מאלוהים, אז אין שום חשיבות לקיים את ההלכות של התורה - קל וחומר את ההלכות שנגזרות מהתורה. אבל אין אפשרות ממשית לדון בזה בשיעורים (הדינמיקה החברתית לא מאפשרת). יש לקבל כנקודת מוצא שהמשנה מפרשת את התורה באופן נכון תמיד (הגמרא מתבססת על המשנה). לאחר שקיבלנו את זה - יש גם לקבל שמאחורי הדיונים בגמרא תמיד מסתתר הגיון עמוק! כלומר, הגישה לטקסט אינה ביקורתית.

לא מקובל בקבוצת הדיון שלך, או בחברותא שלך להגיד שהפתרון שהגמרא מציעה גרוע, או שהדיון שלה מאולץ - המנחה שלך יסתכל עליך בצורה כזאת שיהיה לך לא נעים מאד. אין עידוד למחשבה עצמאית - לנסות ולמצוא פתרון עצמאי לסוגיה, שיכול להיות פשוט ואלגנטי יותר מהפתרון של הגמרא. אין עידוד למחשבה ביקורתית - להשוות את הגמרא למערכות המשפטית הרומית למשל, זו לצד זו, או למערכת המשפטית המודרנית, ולדון איזו יותר טובה. הדיון נעשה תמיד מתוך אמונה בעליונות המוחלטת של הגמרא.

לדעתי, באופן כזה, ארגונים דתיים שמטרתם להחזיר בתשובה נותנים להטפה שלהם עטיפה אינטלקטואלית של לימוד. "הרי אנחנו לומדים טקסט!" יכולים לטעון בפניך. והאדם שנפשו חפצה בדעת, יילך, כי הוא אוהב ללמוד. מה שאינם מספרים הוא שהלימוד, בין אם זה לימוד תורה, לימוד גמרא, לימוד קבלה וכו', הינו לימוד שלוקח כנקודת הנחה שהטקסט המדובר הוא טקסט מושלם, שאין בו טעות. כלומר, צורת הלימוד מחייבת מראש קבלה עיוורת של מושלמות הטקסט, לא מאפשרת רעיונות עצמאיים וביקורת עליו. לא ראוי לקרוא לזה לימוד. ראוי לקרוא לזה אינדוקטרינציה. אבל אינדוקטרינציה בדרכים עדינות. אינדוקטרינציה לא על ידי הטפה ישירה, אלא פשוט לימוד שבו אתה מקבל את העקרונות שרוצים שתאמין בהם, ולא מערער עליהם...

לדעתי, מה שקובע האם לימוד ראוי להיקרא "לימוד" הוא: האם תוך כדי הלימוד מתייחסים לנושא הנלמד ככזה שאפשר להטיל בו ספק, לחשוב אם הרעיונות המובעים הם נכונים או לא. אם אין אפשרות (ולו בשל הדינמיקה החברתית שנוצרת) להתייחס לנושא באופן ביקורתי, אתה נאלץ בעל כורחך לקבל את מושלמות ועליונות הטקסט, במשך כל הדיון. כך, לאט לאט, אתה מתחיל להתרגל לרעיון שהטקסט הוא בהכרח תמיד מושלם - לא כי הטיפו לך לזה באופן מפורש, אלא פשוט כי למדת מתוך קבלת ההנחה הזאת והתרגלת אליה!

רצה האדם שוחר הדעת להכיר את טקסט הגמרא. הלך לתומו, למקום בו לומדים את הגמרא כטקסט שאין להטיל ספק במקורו האלוהי. כששאל "ואולי לא הגמרא, המשנה, ולא התורה מפי השכינה", אמרו לו "לא אצלינו. כאן יוצאים מנקודת הנחה אחרת". נשאר, ומרוב הלימוד שיוצא מנקודת הנחה של מושלמות הטקסט, כבר נתחפר עמוקות עמוקות בפלפולי התלמוד ושכח שהדבר החשוב ביותר לבדוק את ההנחה הבסיסית...

8. במדור הפלפול היומי של "דעת אמת" הוצגו לי קטעים מתוך התלמוד, שמטילים עליו אור שונה לגמרי. איני יודע אם פלפולים כאלה הועלמו מעיני באופן מגמתי, או לא. אני אפילו חושב שלא, ושהמנחים עצמם מייחסים להם חשיבות מעוטה. אבל עובדה נשארת עובדה - הפלפולים שהוצגו בדעת אמת גורמים לתמונת גמרא אידיאלית הרבה פחות מכפי שהוצגה לי ב"אפיקים".

כל העובדות לעיל אינן מאפשרות להסיק מסקנה בוודאות של מאה אחוז, אבל הן מטילות ספק כבד מאד באמינות הארגון, וכף המאזניים נוטה לרעתו.

נ.ב. למי שבתוכנית אפיקים, שתי עצות: אחת, היזהרו מחנופה! כמות החנופה שספגתי אודות האינטילגנציה שלי, עומק המחשבה, המוסריות שלי - הייתה גדולה מאד. לבושתי, הושפעתי ממנה, והיא עמעמה את מנגנוני הביקרותיות שלי. ושתיים, הזכירו לעצמכם ולחבריכם מה הן דיעותיהם של המרצים בנושאים פחות מעורפלים מ- "אידיאת האהבה לפי היהדות". שאלו את המרצה: האם אתה בעד מדינת הלכה? האם אתה בעד שהתלמידים החרדים ילמדו את תוכנית הליבה? האם לדעתך נשים צריכות להיות כשירות להעיד? האם היית מרשה לילדים שלך לקרוא פילוסופיה מערבית?

עצה שלישית: לרוב המרצים (למשל ליוני אליצור, צבי ענבל, שלום סרברניק, משה קינן) יש הרצאות ב-YouTube, ואם לא שם אז חיפוש גוגל פשוט של שם המרצה בתוספת המילה "וידאו" יפנה אתכם להרצאות מוקלטות שלו (למשל דוד אורדמן, אריאל וידר, משה ברוורמן). ראו את ההרצאות של המרצים של "אפיקים" עם חברים, באווירה נינוחה וביקורתית. באופן זה תוכלו לראות הרצאות של אותם מרצים ללא הכסות האוניברסיטאית, ולהחליט בעצמכם האם מדובר באנשים שמטרתם ללמד מידע או לחליפין להטיף לדרך חיים.

ואם אתם כבר בגוגל, אז הריצו חיפוש על שמות המרצים בתוספת "הרב" - תופתעו לדעת שרבים מהמרצים מוצגים כרבנים, אף שמשום מה אינם מוצגים ככאלו לבאי התוכנית.

9. מי מממן את "אפיקים"? על פי הפרסום של אפיקים, המלגות מטעם "הקרן לעידוד השכלה בארה"ב". לא הצלחתי למצוא פרטים על הקרן הזאת. כשפניתי לאפיקים וביקשתי דרך ליצור קשר עם הקרן על מנת לוודא שהיא באמת קיימת - לא קיבלתי תשובה.

 

המכתבים הנ"ל (אשר מהווים חלקים מהתכתבויות ארוכות יותר) אינם היחידים. מספר התכתבויות קצרות יותר בנושא זה לא פורסמו כאן. בנוסף, ממש בזמן עריכת מאמר זה כבר הספקנו לקבל תלונה נוספת בנושא "אופק" ונראה שעוד "היד נטויה"...

בנוגע למימון "אופק" ו-"אפיקים": מפירסומים רבים באינטרנט עולה כי אלו ממומנים ע"י ארגון "נפש יהודי" בתמיכת "קרן וולפסון" ששמה לה כמטרה מוצהרת לעסוק בהחזרת חילוניים בתשובה.

סטודנטים שהיו באחת התוכניות הדומות "ללימודי יהדות" באוניברסיטאות בארץ, ורוצים לחלוק עם אחרים את החוויות שלהם, מוזמנים לכתוב ל"חופש" (איננו מתחייבים לפרסם כל דבר שנשלח אלינו).

 

* הערת המערכת: 'אוניברסיטת אריאל' אינה 'מרכז אוניברסיטאי' או 'מכללה' מאז קיץ 2012. מאמר זה נכתב לפני אותו תאריך ועל כן הושארו בו הפרטים המקוריים.


נובמבר 2009



חברים ב- עוצב על ידי