ברצוני להפנות את תשומת ליבכם אל תופעה מתגברת בין כותלי האוניברסיטאות והמכללות.
שמעתי על התופעה לראשונה לפני כשנה מארוסתי שהייתה גם היא חלק מהתופעה.
ארוסתי מסיימת השנה את לימודיה בבית ברל כמורה לחינוך מיוחד.
לצערי, חלק מחברותיה וכן אחות של חבר שלי ללימודים לא סיימו את לימודיהן.
מסתבר שמדי שנה מגיעים לרחבי הקמפוסים אנשים דתיים (בחזות לא חרדית) אשר מציעים לסטודנט "מלגה" הכוללת תשלום
עבור ה"לימוד". ארוסתי וחברותיה לכיתה התלהבו מהעובדה שהן מגיעות לשמוע על "יהדות", לקבל 30 ש"ח על שעת
השתתפות + הסעה למקום + כיבוד + דיור (בהמשך) ואף טיולים.
בארגון פסגות סנטר (שאליו הלכו ארוסתי וחברותיה) הכל הוצג בצורה תמימה לחלוטין, כפי שגם מוצג באתר
האינטרנט שלהם. כך, סטודנטים שמתקשים "לסגור את החודש" זוכים לשמוע הרצאה מעניינת/מצחיקה (לדוגמה, מפיו של
הרב יצחק פנגר), ליהנות מקפה/בירה/פיצה ואוכל (כשר כמובן) עם עוד מיני הטבות.
אלא שלאט לאט במסרי "המרצה" מסתתרים רמזים לגבי אורח החיים ומשמעות החיים שמתבזבזים לריק. מעת לעת מוזמן
הסטודנט "לעשות" (ולשמור) שבת עם משפחה חרדית. בהמשך, לסטודנט שנזקק לדיור מוצע לגור עם שלושה מבני מינו
(ללא היתר להזמין אורחים מהמין שני) בדירה שומרת שבת וכשרות - זאת בעלות סמלית בלבד. עקב תלות הסטודנט
שנבנית בארגון, הסטודנט מרגיש צורך "למלא/להחזיר" לארגון - בהתחלה ב"מצווה קטנה" בלבד, אח"כ במצוות "קטנות"
נוספות (כמו "לתת ברכה קטנה למי שמספק את המזון").
חלק מחברותיה של ארוסתי עברו לגור בדירה ולאחר כמספר חודשים התחיל תהליך של התחזקות, חזרה בתשובה ונטישה
של לימודיהן לטובת עזרה וסיוע לארגון. בזמן השילוב שבין לימודיהן במוסד הלימודים לסמינר, הן שימשו כמפיצות
ומשכנעות שכדאי להגיע למפגשים עם הארגון.
בשבוע האחרון, יצא לי כבוגר של המרכז הבינתחומי הרצליה להגיע לכנס שבו פגשתי את חברי ללימודים שסיים איתי
לפני כשלוש שנים את התואר. אחותו התחילה את הלימודים לפני כשנתיים וכששאלתי אותו איך היא מסתדרת, הוא השיב
שהיא בתהליכי עזיבה. לא הספקתי לשאול מדוע והיא הופיעה "לבושה היטב" (חצאית ארוכה וכו'). הוא לקח אותי לצד
והסביר לי על הארגון "נפש יהודי" שגרם לאחותו בתוך מספר חודשים להתחרדות עמוקה ועימותים רבים בבית.
בעודו מתאר באוזניי כיצד השתלשלו העניינים, אני מבין שגם במקרה דנן, מדובר בתופעה שמתחילה בצורה זהה וממשיכה
(עבור לא מעטים) בצורה זהה - בדמיון גדול לאחיו (הקטן מסתבר) - "פסגות סנטר". היום אחותו וחברותיה משמשות
כ"מפיצות שמועה" בכיתות הלימוד במרכז הבינתחומי. "נפש יהודי" מספק טיולים לחו"ל (לשם "הכרת היהדות").
בסרטונים ב-YouTube ניתן לראות כיצד הארגון מציג פרופילים של "טיפוס" חילוני, שמדבר בשפה ובטון של הסטודנטים
ומפיג את חששותיהם. בהתחלה : "איך הגעתי לזה? הלכתי בקמפוס, ראיתי מודעה, בהתחלה לא ידעתי מה רוצים ממני",
"הייתי בטוח שהולכים להניח עליי תפילין כל חמש דקות", "הייתי בטוח רוצים להחזיר'תי בתשובה", "אמרתי לעצמי -
דוס אנ'לא יהיה". מודגש שאין צורך לשלם אלא להיפך - "ועוד משלמים לי על זה". יחד עם זאת לא מדובר בשוחד -
"ועוד יקנו אותי בכסף...?!" בהמשך : "רציתי לדעת יותר על יהדות", "מצאתי עמית מעניין לשיחה", "הדיון ברמה
אקדמית הכי גבוהה שאני מכיר", "הופתעתי - לא אומרים לך מה לעשות - נותנים לך ידע וכלים". לקראת הסוף:
"גיליתי די הרבה רעיונות לשיפור הזוגיות", "גיליתי סיפורים מרתקים", "גיליתי מחדש עולם", "הטיול לחו"ל?
וואללה... אם רק באוניברסיטה בסוף כל קורס היו לוקחים אותך לטיול בחו"ל...". בסוף: "פגשתי אנשים איכותיים,
אכפתיים, אינטליגנטיים", "תשמע, כמו ש'תה רואה דוס לא נהייתי, אבל כן שינה משהו מהותי בחיים, ולטובה - ברוך השם".
כאזרח שאכפת לו שהמדינה תמשיך להיות ציונית דמוקרטית, עם צבא וכלכלה חזקים ושמקיימת ערכים דמוקרטיים כמו
שוויון בין המינים - ראיתי חשיבות עליונה לעורר מודעות לנושא. הביטחון נשען על צבא חזק שנתמך בכלכלה חזקה
שמורכבת מהסטודנטים שיוצאים בסוף לשוק העבודה ולשרת בצבא. למרבה הצער, אנו, המגזר המשרת והמשלם, הופך בקצב
מואץ למיעוט - ולא רק בגלל קצב ילודה - אלא בין השאר מהמקרים לעיל.
|