החילוניות בישראל - תמונת מצב

מאת אורי בן צבי

אורי בן צבי הוא עורך משנה של "יהדות חופשית"

המאמר התפרסם בביטאון "יהדות חופשית" מס' 18, דצמבר 1999

על "יהדות חופשית" אפשר לקרוא כאן

גירסת zip/word של המאמר אפשר להוריד מכאן

(המשך המאמר)

בעשורים האחרונים חל שינוי דרמטי במספר הזוגות הבוחרים להינשא שלא דרך המסלול הרבני. מספר הולך וגדל של ישראלים פונים לחיפוש אלטרנטיבות לנישואים, בנוסח קפריסין, פארגואי, נישואים באמצעות רב רפורמי, רב קונסרבטיבי, נישואים בקונסוליות זרות, עריכת חוזי נישואים בפני עורך דין או עורך נישואים חילוני. אחרים מוותרים לחלוטין על עריכת התקשרות פורמלית, וחיים יחדיו כזוג ללא כל הסכם. יש קושי גדול לקבל נתונים מדוייקים בתחום זה. משרד הפנים מסרב מזה שנים לספק מידע על רישומי נישואים אלטרנטיביים. הרבנות אף היא איננה ששה לשתף פעולה, וסיבותיה עמה. טרם נמצאה דרך לברר את מספר הזוגות הנישאים דרך קונסוליות זרות, ודיווחי הנישואים מקפריסין הם חלקיים בלבד.
תמר לשם, מנהלת המרכז לרישום נישואים אלטרנטיביים אומרת, כי ישנה עליה משמעותית במספר הזוגות הנישאים שלא במסגרת הרבנות. יש לכך שתי סיבות עיקריות: בעיות רבות בנושאי האישות, בעיקר של העולים מארצות חבר העמים, ומניעים עקרוניים של זוגות, שאינם רוצים להתנסות בהליך ובטקס הרבני. על פי הערכות שונות מגיע מספר הזוגות הנישאים בנוסח אלטרנטיבי ליותר מרבע ממספר הנישואים בישראל (גורמים העוסקים בנושא מקרוב טוענים שהמספר קרוב יותר לשליש!). לפי כל קנה מידה זהו נתון מדהים. משמעותו: אחד מתוך ארבעה (או שלושה) אנשים, בוחרים, ביודעין, להפנות גבם לחוק המדינה ולקיים הליך נישואים המנוגד לרצון המחוקק. להלן טבלה המפרטת את מספר הנישואים הנערכים בשנה ביחס למספר התושבים החיים בישראל: שנה סך אוכלוסיה יהודית סך נישואים 1950 16.039 1.203.0 1960 14.467 1.911.3 1970 23.983 2.582.0 1980 24.946 3.282.7 1990 24.059 3.946.7 1997 28.159 4.616.1 ראוי לשים לב למספר נתונים העולים מן הטבלה שלפנינו: א. ישנה ירידה קונסיסטנטית באחוז רישומי הנישואים ביחס למספר התושבים במשך השנים. ברור שהחישוב אינו נתון מוחלט (יש לקחת בחשבון את התבגרות האוכלוסיה, מספר רב של עולים שהגיעו כזוגות נשואים לארץ וכיו"ב). ב. בין השנים 1997-1970 עלה מספר האוכלוסין בישראל ב-55%. באותה תקופה עלה מספר רישומי הנישואים רק ב-8%. ג. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היה מספר רישומי הנישואים בשנת 1994 - 26,149. נציגי הרבנות מסרו לועדת הפנים של הכנסת כי בשנה זו נרשמו לנישואים במשרדי הרבנות בארץ רק 21,000 זוגות. הפער בין המספרים מוכיח כי למעלה מ-5,000 זוגות בחרו בשנה זו באופציה של נישואים אלטרנטיביים, ומאז גדל המספר!

(לתוכן העניינים)

(לתחילת המאמר)

בחודש מרס 95 קיבלה ועדת שרים, שכללה את שרי המשפטים, הקליטה והשיכון דאז, החלטה היסטורית: לאשר עקרונית את הקמתם של בתי קברות אזרחיים בישראל. המאבק במונופול הרבני בנושא הקבורה החל באמצע שנות השמונים, כשעו"ד אברהם גל מירושלים, הקים את עמותת "מנוחה נכונה", במטרה לאפשר לכל אדם בישראל להיקבר בטקס ובצורה התואמים את השקפת עולמו, אמונתו ורצונו. במהלך השנים הוביל עו"ד גל שורה של מאבקים, משפטיים וציבוריים, שנועדו להפקיע את המונופול של חברות קדישא על הקבורה בישראל. במאי 1992 פסק בג"צ כי "אין מחלוקת על זכותה של "מנוחה נכונה" לקבל רשיון קבורה לקיום שירותי קבורה ולקבל שטח למטרה זו". משרד הדתות ומנהלי חברות קדישא עשו
ועושים מאז כל שביכולתם, כדי למנוע, לחבל ולטרפד כל אפשרות של שינוי בתחום זה. מדובר כאן לא רק בהרבה מאד כסף (*), כי אם גם בעקרון. הקבורה, כמו גם המונופול על עריכת ברית מילה, רישום נישואים וסמכות לאשר גירושים היא אחת מאבני החושן עליהן בנויה העוצמה הדתית. מי ששולט בצמתים אלה שולט בחיי אדם, ובמובנים רבים אף מעצב את דמותה ומאפייניה של הזהות היהודית. מאז הפסיקה של בג"צ, עושים הרבנים ועושי דברם תעלולים ומניפולציות, כולל הפרת צווים של בית המשפט ואי כיבוד החלטות ממשלה, בכדי למנוע מכל גורם חילוני/אזרחי דריסת רגל במה שנתפס בעיניהם כחלקת אלוהים הפרטית שלהם. (*) בנושא זה הוגשו תביעות נגד ראשי עמותות שונות של חברות קדישא והורשעו עבריינים, אולם סיפורי השחיתות צצים ועולים מזה שנים וממשיכים להעסיק את העיתונות ובתי המשפט. בקרוב עומד להתפרסם סקר חדש, שערכה עמותת "מנוחה נכונה", המעיד כי 70% מתושבי טבעון מעדיפים קבורה חלופית. סקר דומה שנערך לפני 4 שנים העלה, כי קרוב למחצית האוכלוסיה באזור חיפה היתה בוחרת בקבורה אלטרנטיבית לו רק היתה אפשרית. נכון להיום קיימות בארץ 13 עמותות של "מנוחה נכונה" (רשומות ובהקמה). בבאר שבע פועל, מזה קרוב לשנה, בית קברות אזרחי ראשון. מרים קונדה, מנכ"ל העמותה, אומרת כי מדי חודש מתקבלות במשרדה עשרות פניות של אזרחים המבקשים פתרון לקבורה ולטכס הנלווה אליה בנוסח אזרחי. המאבק הציבורי שמנהלים גופים חילוניים בתחום זה טרם הניב את התוצאות המקוות. אדם שיקירו נפטר, המבקש לקיים טקס קבורה אזרחי-חילוני, נאלץ לשלם ממון רב לגורמים פרטיים (בעיקר קיבוצים), ולעשות זאת הרחק מביתו. אולם נדמה שדווקא בחזית זו אנו עומדים בפני שינויים של ממש. עמותות "מנוחה נכונה" צצות במקומות שונים בארץ כביטוי לצורך אמיתי. במספר אזורים כבר סומנו חלקות עבור בתי עלמין אזרחיים. לא לאורך זמן יוכלו הרבנים ועושי דברם לחבל בהחלטות בתי המשפט, לעכב ולמנוע את הביקוש הקיים לקבורה בנוסח אלטרנטיבי.

(לתחילת המאמר)

החברה הישראלית: תעודת זהות חינוך: שניים מתוך שלושה שבת: עונג שבת חילוני ירושלים: עימות נצחי נישואים: רק לא ברבנות קבורה: בדרך למנוחה נכונה ארכיאולוגיה: בחזרה לעבר חזרה בתשובה: אחד חוזר שלושה יוצאים החילוניות בישראל: פעם ועכשיו החרדים: כיצד הם רואים אותנו? סיכום: החילוניות כבר ניצחה