להתווכח עם דתיים

רשת האינטרנט בכלל, והאינטרנט הישראלי בפרט, עשירים בתופעה המכונה "פורומים" - "קבוצות דיון" בעברית. אלו הם אתרי אינטרנט, המאפשרים למבקרים בהם להתכתב ביניהם באופן פומבי בנושא מסוים. כל ההיסטוריה של ההתכתבות נשמרת ומוצגת, בדרך כלל למשך מספר ימים, עד אשר נושאים חדשים והתכתבויות חדשות "דוחפות" את הישנות לדפי ארכיון. ההתכתבות בנויה מהודעות, מתגובות להודעות, מתגובות לתגובות וכו'.

אלה מהקוראים שהתנסו בהשתתפות בפורומים שכאלה, יודעים עד כמה ממכרת היא. במיוחד למי שהכתיבה אהובה עליו, ואני בעוונותי נמנה על קבוצה זאת. בתוך שלל הנושאים בהם דנים אנשים בלהט, פורחים להם ויכוחים חמים בנושאי דת, מדינה, אמונה וכל מה שמסביב. לא מעט חובשי כיפה לסוגיהם השונים נוטלים חלק בקרבות מילוליים אלה. האינטרנט, כך מתברר, משמש כערוץ תקשורת לא רע מהפרט אל הכלל, במיוחד כאשר כל מה שנדרש הוא מחשב אישי פשוט וקו טלפון.

היהדות החרדית המחמירה אוסרת, כידוע, על שימוש באינטרנט המטמא ויוצאת מדי פעם במלחמות חרמה ב-"מודעם", רחמנא ליצלן, שהוא הרכיב הדומיננטי בחיבורו של המחשב הביתי לעולם הרחב. הקהל "החילוני", מאידך, עסוק בדרך כלל בטרדות היום-יום שלו, שכתיבה נטולת תמורה עבור קהל אנונימי אינה נמנית עליהן. בסך הכל מביאים כל אלה את הפורומים האמורים לייצג באופן די שקול, מבחינה מספרית לפחות, את המיגזרים השונים ואת בעלי הדיעות השונות (ולעיתים גם המשונות).

מנסיוני הצנוע קשה להתווכח עם דתיים. לאו דווקא בגלל שהצדק איתם, אלא בעיקר כיוון שתחושת היותם צודקים, המהווה חלק מאמונתם, חוסמת לעיתים - כך נראה מבחינתי לפחות - את יכולת הויכוח האובייקטיבי.

לא ניכנס במסגרת קצרה זאת לתיאורים הטכניים של איזה פורומים קיימים, וכיצד ניתן להשתתף בהם. על כך בלבד ניתן לכתוב מאמר ארוך ומעניין, שלא כאן מקומו. עם זאת, לאור התבטאויות חוזרות ונישנות של כותבים דתיים לסוגיהם, התחילה להצטייר על-פני מסך המחשב שלי מערכת טיעונים ששווה התייחסות גם בערוצים אחרים. טרחתי וסיכמתי מדי פעם את הדברים, אשר שימשו חומר גלם להכנת מסמך זה. ייתכן ואם יפול לידי מי מכם שכבר השתתף בדיונים אלקטרוניים אלה, יזהה מן הסתם קטעי טקסט שכבר כתבתי בעבר - זכותי כמובן לצטט את עצמי כאוות נפשי, ואני מעניק בזאת "זכות" זו לכל מאן דבעי. פה ושם אני גם מזכיר דברי חכמה ששמעתי מחברים או מאנשים בעלי נסיון - אנא אל תחשיבו לי זאת כגניבה ספרותית. גם איזכור וסיכום דבריהם של אחרים אינו משימה של מה בכך.

ועוד הערה אחת: כתיבה אנונימית יתרונות רבים לה. בין היתר, היא טומנת בחובה את היכולת לעשות שימוש בסגנון חופשי משהו ומשוחרר מעכבות, בלהט הויכוח. אני מרשה לעצמי גם כאן להתבטא מדי פעם באופן "הומוריסטי" משהו, מבחינתי לפחות, אשר עלול להתפרש חלילה כעלבון על-ידי קוראים מסוימים (וכבר היו דברים מעולם). התלבטתי בנושא זה והחלטתי להשאיר את הדברים בדרך כלל כפי שנכתבו במקור. היחס, אשר ייתכן ולעיתים יפריע למישהו, איננו כלפי אנשים אלא כלפי דעות ומעשים, ויש לקשור אותו בסגנון הכתיבה שלי. והיה אם נפגע מישהו, הריני מתנצל מראש, תוך הדגשה שאין לסגנון השלכה כלשהי על נכונות הדברים.

הקדמה על תופעת כפל המשמעות מעבר לתפיסה או לא מעבר לתפיסה? על הניסים ועל הנפלאות ועל התירוצים מה בין אלוהים ליהדות? על "חילוניות", חינוך ו-"ערכים" המדע והאמת המוחלטת 'מצוות' או 'ציוויים'? זה כתוב בתורה למה אתה כאן? מי שמר על מי? מילים אחרונות לסיכום