הקדמה מאת ניצן

אתר חופש הוקם בתאריך 5 בנובמבר 1997. היום לפני עשר שנים. הגלישה באינטרנט היתה אז בחיתוליה (והעברית באינטרנט על פניה), ביבי בראשות הממשלה ("הם שכחו מה זה להיות יהודים"), קלינטון נשיא ארה"ב, ש"ס משתלטת על נווה רותם, ותעשיית ההחזרה בתשובה פורחת כתמיד.

כך נראה באותה תקופה דף הבית שלנו (אל תצפו מהקישורים בדף זה שגם יעבדו...)

מספר חדשים אחר-כך שילב האתר פעילות עם עמותת "חופש", שנקראה אז "ע.ל.ה. - עמותה למניעת ההשתלטות החרדית". אתר האינטרנט ניצב כאור באפלה וצמח בפופולריות שלו באופן מתמיד, עד להיותו אתר האינטרנט החילוני הגדול ביותר בישראל, ואולי האתר העברי הגדול ביותר בנושא זה בעולם.

מיליוני גישות "ספג" האתר מאז ועד היום. ואלפים רבים מאד של "אימיילים" הגיעו אלינו - עורכיו ומתחזקיו. חלקם מעוררי בחילה ומחליאים, אשר מביישים את כותביהם ואולי אף את כולנו כציבור. אחרים אופטימיים ומעודדים, המראים לנו כי יש שכר לעמלנו, ויש למה לקוות ולצפות. רק חלק קטן מכל המכתבים - אלה גם אלה - מתפרסמים באתר.

העוסקים במלאכת האתר עושים זאת בהתנדבות וללא תמורה חומרית. בלילות ובסופי שבוע, בימי חופשה ופה ושם אפילו תוך כדי טיול או עיסוק אחר. כולנו אנשים הטרודים בענייני פרנסתם, וגם עשירים גדולים איננו, אך בעת תרומה היינו תמיד בעצמנו גם מראשי התורמים לאתר.

מספר "ידיים" כבר התחלפו במלאכת האתר עם השנים, ולא נשעמם אתכם כאן בספירתן. נזכיר רק את חברתנו ציפי שהלכה לעולמה לפני מספר חדשים - יהי זכרה ברוך, ואת דרור "ייבדל לחיים ארוכים" - שעסק במלאכת האתר בשנותיו הראשונות, ובעצם היה ה-"מייסד" שלו, אם נעשה שימוש במונחים מתחומי העסקים. לא כולם עסקו או עוסקים באופן ישיר אך ורק בעבודות הכתיבה, העריכה והניהול הטכני. דברים נוספים רבים "מתבצעים מאחרי הקלעים": התכתבות אינסופית עם גולשים (זה הזמן לבקש את סליחתם של אלו שאיחרנו במענה אליהם, או שטרם ענינו); ניהול פרוייקט השגרירים; התכתבויות רבות עם מוסדות, רשויות וחברות שונות; קיום אירועים שונים לקהל הרחב; סיוע למשפחות של חוזרים בתשובה; סיוע בחומרים שונים לתלמידים, סטודנטים וגורמי תקשורת; השתתפות בראיונות, הרצאות, והפגנות; ניהול רשימת התפוצה של חופש ועוד פעילויות מפה ומשם הקשורות באתר וממלאות את זמננו הדחוק ממילא.

לכבוד יום העשור לאתר חופש, ביקשנו מחברים טובים שהיו מעורבים בשנים האחרונות בכתיבה לאתר, לשלוח לנו מספר מילים מהגיגי ליבם.

10 שנים לאתר חופש מאת דרור חיים לפני 10 שנים הקמתי את אתר חופש. בניגוד למה שחושבים חלק מהמבקרים החרדים של האתר (ככה הם כותבים לפעמים), לא הקמתי אותו בגלל שאני חבר במיסיון או בגלל שקיבלתי סכומי כסף גדולים משונאי ישראל. לא הייתי עשיר לפני שהקמתי את האתר ובגלל הכסף שהשקעתי בכל מיני נושאים שקשורים לתפעול האתר נהייתי אפילו קצת יותר עני. אני סתם אזרח יליד הארץ עם לא מעט שנים של שרות בחייל קרבי בסדיר ובמילואים. נולדתי כאן ואני מאוד אוהב את הארץ. במשך השנים התעוררה בי ההכרה שבנוסף לסכנות הקיומיות שאורבות לנו מצד אנשים חביבים כמו אחמדינג'אד, גם העובדה שחלק הולך וגדל של אזרחי המדינה הם חרדים טומנת בחובה סכנות לא קטנות. הסכנה בטווח היותר קרוב - איום על החופש שלי לחיות כאדם חופשי במדינה עם ציביון חיים חופשי (מכאן שמו של האתר). אני חושב שברור לכולנו שככל שיהיו בארץ יותר אזרחים חרדים עם תפיסה דומה למשמרות המהפכה האיראניים, המדינה תקבל בהדרגה ציביון דומה יותר ויותר לאיראן. מה שקרה באיראן אחרי המהפכה האיסלאמית הוא שאנשים רבים מאלה שלא רוצים לחיות במדינת הלכה פשוט ברחו. המסגדים מלאים יותר מתמיד, אבל הכלכלה הולכת מדחי אל דחי. שלא לדבר על ספרות, תיאטרון, קולנוע, שבהם אין צורך בכלל. בטווח הקרוב, אם כן, הסכנה היא לחופש של כך אחד מאיתנו. בטווח היותר רחוק הסכנה יותר גדולה. כבר היום, במידה רבה בגלל ההשתמטות ההמונית של החרדים, פחות צעירים שאינם חרדים רוצים לשרת בצבא ועוד פחות ירצו לשרת בצבא בעתיד. מדינות אחרות יכולות להתקיים גם אם הן חלשות מבחינה כלכלית ומבחינה צבאית. מדינת ישראל לא תחזיק מעמד. כדי לנסות ולעשות משהו כדי לעצור את התהליך הזה הקמתי את אתר חופש. מה שעניין אותי, בין השאר, היה להסביר לאחי החרדים מה שאני יודע מאז שהייתי ילד - שאין אלוהים בשמיים. ואם אין אלוהים בשמיים, אין צורך להתפלל אליו כל כך הרבה (האמת היא שאין צורך להתפלל אליו בכלל), יש זמן לשרת בצבא ואחר כך ללכת לעבוד, ואפשר לנסוע בשבת, לאכול אוכל טעים, להתחתן בנישואים אזרחיים, אין כזה דבר "ממזר" או "כופר" וכו' וכו'. לא פחות חשוב - רציתי לספר לאחי החילוניים שאם הם חושבים שאין אלוהים הם צודקים, ולא צריך להתייחס ברצינות לכל השטויות של המחזירים בתשובה. לפני חמש שנים בערך התעייפתי מהעשייה האינטנסיבית באתר והוא עבר לידיהם של צדיקים אחרים (גם אני, לכל הדעות, צדיק לא קטן). אני עוקב אחרי האתר, נהנה ממה שאני רואה, תורם בכל "חופשתרום" ולפעמים גם יותר מזה, ומקווה שהאתר ימשיך לפרוח ולשגשג ויעזור במשהו למנוע את חורבנה של מדינת ישראל.

10 שנים לאתר חופש מאת סייברדין מעטים מאד אתרי האינטרנט שהגיעו לגיל עשר, ומעטים עוד יותר האתרים שעוסקים, כמו אתר "חופש", בנושא חשוב כל כך שזוכה לתשומת לב ציבורית מעטה כל כך. ולמרות הכל, בשקט ובהתמדה, ממשיך "חופש" להתעדכן בעקביות ולשמור על הגחלת, לקראת היום שבו ידעכו הספינים והקרקסים התקשורתיים, ועם ישראל יצטרך לחזור ולהתמודד בכנות עם השאלות החשובות באמת. ואנחנו נהיה כאן בשבילו, כמו שהיה וימשיך להיות כאן בשבילנו. יום הולדת שמח!

אתר חופש בראשית דרכו ד"ר צופיה מלר (מזיכרונותיה של פעילת "חופש") זה החל כאתר קטן ולא מוכר, שהופעל בידי שני אנשים מסורים, נחושים, ודבקים במטרה: דרור ואיתן. הגעתי אליו לפני עשר שנים, לגמרי במקרה, כאשר במסגרת קורס במכון מופ"ת (מחקר ופיתוח תוכניות לימודים) נתבקשנו, כתרגיל, לאתר חומר בנושא כלשהו, בו אנו עוסקים כמורי מכללות ואוניברסיטאות לצורך המחקר או נושא ההוראה בו עסקנו באותה עת, ואני בחרתי בנושא: "דת ומדינה". בהגיעי לאתר הקטן הזה, גיליתי להפתעתי את הספר "ציידי הנפשות - תשובה לתשובה", שהייתי שותפה בחיבורו, כספר מומלץ בחום לקריאה בפני גולשי האתר: "רוצו לקרוא" כתב דרור. סקרנותי גברה, שיתפתי בתגליתי גם את אישי דן, שותפי לכתיבת הספר, שיחד עימי נדבק בחיידק המופלא ששמו: האהבה ל"חופש". הייתה זו ראשיתה של ידידות מופלאה, של שותפות לדרך, ושל עשר שנות פעילות משותפת, פורייה וברוכה. דן נכנס במרץ אופייני לתוך כור ההיתוך של האתר, הצטרף אל דרור ואיתן כשלישי בצוות, סייע כמיטב יכולתו בקביעת מדיניות, בגיוס תרומות קטנות, ובשפע רעיונות ויזמות לקידומו ולהפצתו בקרב ידידינו הרבים ושותפינו לרעיון ולדרך. אני הסתפקתי בכתיבת מאמרים ובעריכה לשונית של טקסטים, שדן השיג למכביר מידידינו בעולם האקדמי, ושהשקפת עולמם תאמה את זו שלנו ושל פעילי האתר ומפעיליו, דרור ואיתן. האתר החל לצבור תאוצה. מספר הגולשים עלה ועימם גם מספר המדורים של האתר, וכן - מספרם ורמתם של כותבי המאמרים. גם צורתו הגראפית השתפרה משמעותית עם הצטרפותם של פעילים מעמותת ע.ל.ה. (העמותה למניעת ההשתלטות החרדית) במסגרתה פעלנו גם אנו במשך שנים מספר. אלה שחברו אלינו היו צעירים נלהבים ונמרצים שגם מתוקף מקצועם - מחשבים - בנוסף על השקפת עולמם החילונית - תרמו הן לתכניו של האתר, הן לשיפורו הצורני-גראפי, הן לתחזוקתו. בשלב מסוים שינתה עמותת ע.ל.ה. את שמה ל"חופש", והאתר הפך ביטאונה הרשמי של העמותה. למותר לציין, שאיש ממפעילי האתר, ממתחזקיו, מן הכותבים והעורכים אינו מקבל שכר עבור שעות העבודה הרבות שהוא משקיע מידי יום ביומו בפעילותו זו, לבד מן הסיפוק וחדוות היצירה שעבודה התנדבותית מביאה לבעליה. ביום חגו - מאחלת אני לאתר "חופש" שיוסיף להתעצם ולהתחזק, להגדיל את מאגר הגולשים הנאמנים ושגריריו הרבים ברחבי הארץ, ועימם - את ההשפעה הברוכה שהוא משפיע על הנוער ועל כלל החברה בישראל. יישר כוח לעושים במלאכה! צופיה מלר

עשור לחופש מאת דן מלר הסטיקר "בראשית ברא האדם את האלוהים", המופץ מטעם אתר חופש, מעורר תגובות הן מצד ידידיי החילונים, הן מקרב חרדים. "אתם מגזימים", אומר הידיד החילוני, "אתם מרחיקים מכם את הציבור הדתי המתון, את המסורתיים, אתם שופכים את התינוק עם המים, אתם פוגעים בעצמכם כבבומרנג". "בשנאתכם לדת בשנאתכם לכל מה שהוא יהודי", אומר החרדי, "אתם גם פוגעים ברגשותיי וברגשותיו של כל יהודי דתי". * * * אין מאושר ממני להימנות עם צוות אתר חופש ועמותת חופש, שהאתר הוא סמלה, דגלה וביטאונה הרשמי, ולבטא את רגשותיי במלוא הכנות, בגאווה, בלא פחד וחשש ובלא מסווה צביעות, שמרבית בני האדם עוטים על עצמם ביחסיהם הבין-אישיים, בייחוד בתחום האמונה הדתית. באמירה "בראשית ברא האדם את האלוהים" אין פגיעה בזולת יותר מאשר "בראשית ברא אלוהים" - אותו משפט הפותח את ספר בראשית ואת התנ"ך כולו, הנלמד ונשנה בכל שנה בכל בית-ספר בפי כל מורי כיתות ב' ובידי כל אחד ואחד מילדי ישראל, חילונים כדתיים. אינני מבין מדוע האמירה "בראשית ברא האדם" המסמלת את השקפת עולמו של האתאיסט, גרועה, פוגעת, מעליבה יותר מהאמירה "בראשית ברא אלוהים", המסמלת את אמונתו המאגית-מיסטית של המאמין הדתי. אותו חופש שיש למאמין הדתי לבטא את אמונתו בלא שהדבר ייחשב כפוגע ברגשותיהם של מיליוני בני אדם שאינם שותפים לאמונתו, אותו חופש ממש נתון לחילוני ולאתאיסט לבטא את דעתו והשקפת-עולמו בלא ששום מאמין דתי אמור להיעלב או להיפגע. אתר חופש הוא הביטוי המושלם, הנאצל והנפלא לחופש שלי. החופש שלי מתבטא קודם כל בחופש הבחירה. הבחירה הראשונה שחבריי ואני עושים, מרגע בו עמדנו על דעתנו, היא בחירת הריבון לחיינו: האם נמשיך במסלול בו נולדנו, לפיו אנחנו הננו ריבון יחיד לעצמנו, לטוב ולרע, או שנמכור את זכותנו זו לאחר, בלא להתחשב במחיר. הבחירה השנייה, המתמשכת לאורך כל מהלך חיינו, היא בחירת דרכי בחיים. מותר לשנות כיוון, לבחור דבר חדש במקום ישן, אבל בחירה זו תיעשה מתוך חופש ורצון עצמי, ולא מתוך כפייה, פחד או שקר ורמייה, המופעלים עלינו על ידי גורם חיצוני כלשהו. החופש שלי הוא חופש המחשבה. במסלול זה הכול פתוח ומותר, ללא סייג, ללא גבול. החופש שלי הוא חופש הביטוי, כולל התבטאות חופשית שאיננה מוגבלת גם ביחס לאמונות דתיות ולמהות אלוהית. בחופש שלי לא קיים המושג "קדושה", ושום דבר ממהות זו אינו מגביל ואינו רשאי להגביל את חופש הביטוי ואת הביקורת שלנו. החופש שלי הוא חופש הביקורת. כל דבר בעולם ובחיים מותר בביקורת. אין שום פרט בעל נגיעה כלשהי לחיינו - אדם, חשיבה, מסקנה, ממצא או קביעה, שהביקורת עליהם אסורה. גם לא אמונה, פולחן או דת, גם לא אלוהים. החופש שלי הוא חופש בקבלת ההחלטות. אני אחליט, אני אקבע - לא שום אדם אחר, לא שום ריבון אחר - בכל הנוגע לחיי, תרבותי, אהבתי ורצוני. החופש שלי הוא החופש לנהל את חיי. אני אקבע איך יהיו ואיך יתנהלו חיי, עם מי ואיך והיכן אקים משפחה, מי ייקח בהם חלק, מה ואיך ומתי והיכן. החופש שלי הוא החופש בקביעת תרבותי. איש מלבדי לא יקבע איזו תרבות אצרוך, אילו ספרים אקרא, מה יוצב על מדפי ארון הספרים שלי, במה אצפה, למה אאזין, היכן ואיך ומתי אקיים את תרבותנו. החופש שלי הוא החופש בקביעת המסלול והערכים לאורם אחנך את בניי ובנותיי. אני ובת-זוגי נקבע מהו החינוך הרצוי לנו, לא שום אדם אחר. במגבלה מובנת של חיי הפרט בחברה ובמדינה אקבל עליי חוקים ממלכתיים שהתקבלו בדרך דמוקרטית בכל הנוגע לליבת החינוך שהמדינה מחוייבת לספק לבניה. החופש שלי הוא החופש להרגיש והחופש לאהוב. בקוד שלנו לא קיים צו הכופה על אדם לאהוב או לשנוא. צו כזה פסול מעיקרו. החופש שלי הוא חופש היצירה הרוחנית והעשייה האנושית. שום יצירה רוחנית איננה פסולה, טמאה או לא-חוקית. כמוה גם העשייה, בתנאי מובן,שאלה לא נעשים על חשבון הזולת, סבלו או קיפוחו. החופש שלנו הוא החופש להאמין. אמונה או אי-אמונה היא זכותו הבלעדית של כל אדם. החופש שלנו הוא חופש מדת, ומתן חופש לדת. לשום דת אין זכות ורשות לכפות עצמה על שום אדם, ושום אדם אינו רשאי לכפות את דתו על זולתו. לשום אדם גם אין זכות למנוע מאדם אחר להאמין, להיות דתי ולקיים פולחני-דת כאוות נפשו, בתנאי מובן שאלה, מצדם, לא יפריעו לזה שאינו דתי, ולא יגרמו לו נזק, צער או סבל. החופש איננה מילה נרדפת לכאוס או לאנרכיה. לחופש האנושי יש סייג, והוא נזק שעלול להיגרם לזולת כתוצאה מחופש שנטלנו לעצמנו. חופש שלי לא יהיה על חשבון החופש שלך. חופש הוא חופש של כל אדם בחברה בה הוא חי. * * * החופש על משמעותיו - על שמו נקראים האתר שלנו והעמותה, במסגרתן אני פועל - עליהם גאוותי.

מה ייחודו של אתר חופש? דברים לעשור לאתר חופש מאת עירון נעמוד על הדבר דווקא מתוך נימת ביקורת העולה ונשמעת בדברי אחד הגולשים שפנה אל האתר, ואלה מקצת דבריו: "כמו כולכם, אני מתנגד לכפיה דתית ותומך בחופש מהדת, אך בזמן שלרובכם אין דבר נגד הדת עצמה, ורבים מכם אף מכבדים אותה, אני טוען שרוב הבעיות שלנו בתור עם - אנטישמיות, פרעות ואסונות - נובעות מהאידיאולוגיה הדתית הגזענית שלנו, לה משועבדים כולנו מבלי שאפילו נרגיש בכך. למיטב דעתי, אף אחד מאתנו לא חשב לצאת נגד הדת עצמה, נגד האמונה, שיש לה ריח כבד של גזענות והתנשאות, כאילו אנו עם נבחר ובעל ברית בלעדית עם בורא העולם". * * * "אף אחד מאתנו לא חשב לצאת נגד הדת עצמה..." האומנם כן? אתר חופש כל-כולו הוא ההוכחה ההפוכה והמהפכת לטענה שגויה זו. זה ייחודו וטעם קיומו, ייעודו ועניינו. שהרי אם בלוחמים בכפייה הדתית לתולדותיה במדינת ישראל מדובר - כבר קדמוהו אחרים (אתר חופש רק בן עשור, כזכור); יתרה מזו: על-אף מיעוט מספרם, לוחמים בכפייה הדתית מוסיפים לפעול ולהפעיל גם כיום, בכל עת ובדרכי-פעולה שונות ומשתנות, הכול לפי הצורך והשעה. אתר חופש עצמו מפרסם בקביעות רשימה ארוכה ומפורטת של ארגונים ועמותות הפועלים בתחומי הגנת הפרט והעמידה על זכויות האדם, איכות השלטון ומעמד האזרח בישראל - ראה כאן. אך כל אלה - שחשיבות פועלם רבת-ערך ביותר וראויה לכל תודה והוקרה מצד כל אדם שהגנת זכויות האזרח והפרט חשובה ויקרה בעיניו - עיקר עיסוקם בצדדים החוקיים-טכניים של המאבק בשלטון הדת ובניסיונותיה התכופים להרחיב את מעגלי שליטתה בציבור הישראלי ולהעמיקם יותר ויותר. לא-כן אתר חופש - גם הוא מתפנה כמובן לעיסוק בתחומים הללו ובקרובים אליהם, אך לא בזה עיקר תכניו ופעליו. אתר חופש (וכמותו ראוי להזכיר כאן במיוחד את אתר דעת-אמת, הפועל פעולה עצומת-היקף בתחומי עניין הקרובים לאתר חופש אך קרובי-זיקה יותר לציבור החרדי-דתי, שלא כאתר חופש שפעילותו מכוונת-מוכוונת יותר לציבור המוגדר 'חילוני' ובמידת-מה אולי אף לזה ה'מסורתי') פועל בתחום ייחודי - התחום הרעיוני-עיוני. בתחום זה - של האידאולוגיה שמאחורי החילוניות, האידאולוגיה המנוגדת למקבילתה הדתית-אמונית - אין רשימה ארוכה ומפורטת של עמותות וארגונים לוחמים. למעשה, אין כלל וכלל. זה ייחודו של אתר חופש. הוא מפנה ומציב עצמו למאבק בדת בתחום הקשה ביותר למלחמה בדת - המלחמה נגד רעיונות הדת ואמונותיה כשהם לעצמם, בטהרתם, בעצם-יסודם, בתוך-תוכנם, בלשד מהותם. הוא מבקר ותוקף את עצם הצורך בדת, את עצם הזיקה הנפשית והמעשית לה, מתוך התמודדות רעיונית ישירה ומיישירה, התוקפת בלא פשרה ומגננה, בגאווה ובלא כל חשש, את כל המבנה הרעיוני העצום ועתיק-הימים של הדת (ולדת יש כידוע הררי טיעוני-הגנה לזכות עצמה - ומכאן יובן מה כביר הקושי הרעיוני להתמודד עם מכלול הררים נישאים ויצוקים אלה, תולדת מחשבת הדורות והמסורת הקיומית-הישרדותית של העם היהודי לתפוצותיו ולדורותיו). * * * יתרה מזו: אתר חופש מנהל מאבק הסברה תודעתי נחוש ורציני-עקשני לא רק במאבק הרעיוני-פרטני כנגד הדת ותכניה, אלא - בהיותו אתר המבקש לקדם את מעמדו של המדע ככלי לימוד ובחינה יחיד שבידי האנושות - אף כנגד הדמות השלטנית-ראשית של הדת: האלוהים. בראשית ברא האדם את האלוהים, אך אין האדם ברוא-אלוהים - אומר אתר חופש בתמצית מלחמתו הרעיונית-מדעית, המחנכת לחשיבה מדעית-רציונלית כשיטת חיים וחשיבה. המלך עירום ואין אלוהים - רק אתה הריבון בחייך, מסביר ומבאר חופש, ואידך זיל גמור - צא ולמד מדע ודעת (ואם בדת דווקא חפצה נפשך, אומר חופש, אנו מצטערים על כך, אך בהיותנו בני-תרבות ונאורים-פלורליסטים, למרות צערנו אנו מבינים ללבך, אף כי בחירתך שגויה בעינינו). * * * בשנים האחרונות - עם ההידרדרות הכללית במצב החברתי הכללי בישראל - חלה הרפיה מסוימת גם בכוחות החילוניים הלוחמים כנגד הכפייה הדתית ובשלוחותיה ההשקפתיות והמעשיות בחברה הישראלית. דווקא בעת כזאת - ולוואי שתשתנה המגמה לטובה ובקרוב ככל האפשר - ניכרת לעין חשיבותו ותועלתו הרעיונית והמעשית של אתר חופש. עשור לחופש - זמן עגול, מכובד ונאה הוא להודות מקרב לב עמוק לכל חברי צוות האתר ומסייעיהם, העושים במלאכתם היום-יומית הקשה והמתישה (שרק את תוצאותיה אנו רואים לבסוף באתר עצמו) - לא למען עצמם (שהרי לא בעניינים ובצרכים פרטיים אנו עוסקים פה) אלא למען הכלל, כלל הציבור הנאור והמתקדם בדעותיו, שאינו מוכן להשלים עם הפיכתה של ישראל לתאוקרטיה פונדמנטליסטית בגרסתה היהודית. ובציבור זה, כל מי שיש בכוחו לעשות ולעזור, לפעול ולהפעיל, בתחומי העשייה והפעולה של חופש - מוזמן ונקרא לסייע לאנשי חופש ולחזק את רוחם וידיהם במעשה ובעידוד מילולי, איש כדרכו וכיכולתו. ולאתר ולפעיליו נאחל עוד שנים של פעילות תוכנית ומעשית פורייה ויעילה, מועילה ומהנה, מאלפת ומחכימה, מקרבת את הטוב ומרחקת את הרע, למען איכות חיינו, שלומנו וטובתנו - הן בחיי הנפש הן בחיי המעשה, מתוך בריאות איתנה וחיים טובים. יישר כוח והידד!