חופש (ע"ר)

שמה החדש של העמותה שלנו, שבמסגרתה פועל אתר חופש, הוא "חופש". על שינוי השם הוחלט באסיפה הכללית של העמותה בשנת 2004, ובתאריך 8.9.2004 אושר השינוי כחוק בידי רשם העמותות.

העמותה קמה והחלה לפעול בשנת 1985. עד לאותה עת השתוללו בארץ כנופיות של מחזירים בתשובה, אלפי צעירים המירו את דעתם ועברו לעולם מיסטי, אבל הציבור בארץ, כולל מנהיגיו, לא הבינו במה מדובר, ולא העריכו את הסכנות האורבות לחברה ולמדינה מהתהליך הדתי-קיצוני הזה. עד לאותה עת היו מרבית מוסדות החינוך ויחידות צה"ל פרוצות וחשופות לפעילות מיסיונרית "חופשי-חופשי", ולא רק שאיש לא מנע זאת, אלא שמורים, מנהלים והורים בבתי-ספר, ומפקדים ביחידות צה"ל, ראו במעשיהם של המטיפים המיסיונרים היהודיים מעשים "חשובים" הראויים, לכאורה, לכל תמיכה ועידוד. יחידות צה"ל שלימות היו נוהגות להתארח במוסדות דתיים בשבתות, הרשו למטיפים "ללמד" את החיילים את הלכות הדת היהודית, ובבתי-ספר הוזמנו מחזירים בתשובה "ללמד" את הילדים "יהדות" מהי. רחובות הערים היו מוצפים מודעות מאירות-עיניים, המזמינות את הציבור "הצעיר, החילוני והמשכיל" להאזין ל"הרצאות" בנושאי-דת, ולבלות סופי-שבוע ב"סמינרים" שהובילו אותם, מאוחר יותר, למקורות ה"אור" החרדי.

בשלהי שנת 1984 התעוררו מספר הורים של צעירים שהתחרדו, ועיניהם נפקחו להבין את הסכנה האורבת לנוער ולציבור היהודי כולו מתופעת ה"חזרה בתשובה" - ההתחרדות ההמונית, הנתמכת מעשית או בעצימת-עין, בידי מוסדות המדינה. הם לא ידעו כמה למעשה נפגעו, מיהם הפגועים וכיצד מגיעים אליהם ומארגנים אותם למלחמת-נגד. הצעד הראשון היה לפרסם מודעה בעיתון:

לאחר היענות כלשהי פורסמה מודעה שנייה בשלושת העיתונים הראשיים של המדינה:

ובחודש מרץ 1985 הוקמה עמותה בשם "נפגעי החזרה בתשובה", שהציבה לעצמה ארבע מטרות עיקריות: (1) לחשוף בפומבי את השיטות המיסיונריות של המטיפים (המחזירים בתשובה); (2) לחקור את מידת הנזק והיקפו; (3) לעורר את דעת הקהל בארץ ולהעמידו על הסכנות האורבות לפרט, למשפחה, לחברה ולמדינה כולה מתהליך ההתחרדות (החזרה בתשובה); (4) לפעול אצל שלטונות המדינה, מוסדותיה ומנהיגיה, ולהסביר להם מהי התופעה ומדוע עליהם לשים לה קץ, ולמנוע המשך הסחף בסיוע שניתן להם עד אז, כולל ובייחוד סיוע כספי.

העמותה הצליחה להוציא אל מחוץ לחוק את הפעילות המיסיונרית-יהודית בבתי-הספר וביחידות צה"ל, והעלתה לתודעת הציבור הישראלי את תופעת המיסיונריות החרדית, המתחפשת בבגדי-פורים של "חזרה בתשובה". פעילות העמותה כללה מתן סיוע אישי או באמצעות קבוצות-תמיכה במשפחות של המתחרדים; עצה והכוונה לצעירים שעברו שטיפת-מוח חרדית והתלבטו בהחלטה הגורלית שעליהם לקבל; הרצאות לציבור ופגישות עם אנשי-חינוך, חברי-כנסת ומנהיגי-ציבור אחרים; ראיונות, פרסום מאמרים ומכתבים בכל כלי התקשורת, ועוד. רבים בציבור פקחו עיניים, החלו להבין במה מדובר, וחלקם גם העזו להתנגד להשתוללות של המחזירים בתשובה, שלא אחת עברה את גבולות החוק.

עם התרחבות פעילותה, ולאור ריבוי מקרים של חדירת ארגונים חרדיים לישובים ולשכונות ברחבי-הארץ, היה ברור שתופעת ה"החזרה בתשובה" היא רק פן אחד של מאמץ חרדי מכוון ומאורגן, שמטרתו להשתלט על המדינה ולהופכה למדינת הלכה. העמותה, שהחלה כארגון של משפחות "נפגעות" שינתה את שמה בנובמבר 1987 ל- "ע.ל.ה. - עמותה למניעת ההשתלטות החרדית". העמותה נתנה ומוסיפה לתת סיוע לכל אדם ולכל משפחה, שחבריה חשים עצמם נפגעים מההתחרדות בכל תחום וצורה שהיא, בייחוד בתהליך ההתחרדות האישית, דהיינו: הפיכתו של בן-המשפחה לאדם חרדי.

בשנת 1998 שילבה העמותה פעילות אקטיבית עם אתר האינטרנט "חופש", שעד אז היה אתר קטן, ונוהל בידי צוות מצומצם. אתר חופש הפך לאתר חילוני פעיל, המרכז בתוכו תחומים שונים של פעילות יהודית-חילונית, בהם מאבק להכרה בזהותו היהודית-חילונית, בזכותו של היהודי החילוני לחיות את חייו הפרטיים ללא כפייה דתית, ומאבק בלתי מתפשר בהשתלטות החרדית על חיי האזרחים היהודים במדינת ישראל. ביולי 2000 הוסב שם העמותה ל- "ע.ל.ה.-חופש", והשם החדש סימל את השילוב שבין העמותה לאתר האינטרנט "חופש".

הפעילות באתר ובעמותה מתנהלת במקביל. לא כל חבר עמותה פעיל גם או בהכרח באתר, ולהיפך. במהלך שש השנים האחרונות הוכר אתר חופש יותר ויותר כאתר המזוהה עם הרוח החילונית הגאה, האמיצה והבלתי-מתפשרת, והוא הפך יותר ויותר לבמה להבעת דעות בתחום זה. האתר זוהה גם עם המאבק על הזכות לחיות ללא כפייה דתית בתחום המסחרי (כשרות), הציבורי (שבת), תחבורה (איסור הפעלת תחבורה ציבורית גם בערים ושכונות חילוניות למהדרין), מקום המגורים (השתלטות חרדית על שכונות ויישובים חילוניים), ועוד.

שם העמותה הפך להיות מסורבל, רבים ביקשו הסבר לאותיות "ע.ל.ה.", והמילה "חופש" ביטאה יותר מכל את הרעיון המרכזי של העמותה, ואת המטרה אליה שואפים ולמענה נאבקים.

בספטמבר 2004 אישר רשם העמותות את החלטת האסיפה הכללית של העמותה לשנות את שמה בפעם הרביעית: חופש, ובסוגריים (ע"ר = עמותה רשומה), ובאותיות קטנות יותר: עמותה לחופש מדת - שלא יטעה איש בכוונת המילה חופש.

הנה כי-כן, השם מסמל את הפעילות, ובהתאם לשינויי הזמן והנושא הפוקדים כל ארגון חברתי-רעיוני, חייב גם השם להשתנות בהתאם לנסיבות, לצרכים ולמשמעות התקפה והאקטואלית של העמותה בכל זמן נתון. חופש הוא השם המסמל יותר מכל את המהות לה מייחלים כל חברי העמותה ופעילי האתר - החופש לחיות בארצנו ללא כפייה דתית; החופש לחיות על פי השקפת-עולמנו ואורח-חיינו מבלי שאיש יכתיב לנו מה לעשות ומה לא לעשות בכל שלב וזמן בחיינו; החופש לברור ולצרוך את התרבות בה אנו חפצים, מבלי שאיש יעלוב בנו בטענה שהיא טמאה, ואנחנו איננו אלא "תינוקות שנשבו".

חברי העמותה ואתר חופש מאמינים, שלא ירחק היום והרעיונות המועלים בחופש ומבוטאים בפי חבריו יהיו נחלת כלל הציבור היהודי-חילוני, ויוכרו ויערכו בהתאם גם על-ידי מנהיגיו בכנסת, במימשל ובכל רשות ציבורית בארץ.

ועד העמותה חופש (ע"ר) - עמותה לחופש מדת

הערת המערכת: במקומות שונים באתר "חופש" מופיע עדיין השם הקודם "ע.ל.ה.-חופש". מטבע הדברים, ייתכן והעדכון בכל במקומות הרלוונטיים ייקח מעט זמן, ואתכם הסליחה.