במת חופש
רציתי להודות לכם
מעומק לבי
לעולם תאמין רק
בתבונתך בלבד
וכי מה שהכירה תבונה זוהי האמת
פרידריך שילר
הארתם את עיניי
שלום, שמי
מירב (השם שונה) רציתי
להודות לכם מעומק ליבי שהארתם את עיניי.
זה זמן רב שאני עצובה, מדוכאת, מודאגת ואבודה רק לאחרונה זה ממש
התחזק... כל מצבי הרוח האלה וההרגשה הריקנית.
עד אתמול כמובן, כשגלשתי לתומי באינטרנט מחפשת אחרי סוגי אוכל
כשרים. פתאום נכנסתי לאתר חופש,
ולא יכולתי להפסיק לקרוא. זה ממש מילא אותי מבפנים.
זה הזכיר לי שאני בשביל עצמי, ואלה הם החיים שלי.
אימי חזרה
בתשובה לפני כ-4 שנים, היא הייתה בכול מיני
"מקומות" (אני אפילו לא יודעת איך להגיד את זה) של דרך עבודת השם, מש"ס
ועד
חב"ד, וכרגע היא עם ברסלב...
אתם יודעים - נ נחנחמ נחמן מאומן... היום ראיתי בבית את המשפט
שלו על התמונה של
הרבי "ישראל - האש שלי תוקד עד ביאת המשיח", אבל בסוף המשפט היה רשום
"בע"מ". ח-ח-חה, כמה צחקתי. האש שלי
תוקד עד ביאת המשיח בע"מ... איזה אנשים... על-כל-פנים, התחלתי
לקרוא את כל הכתבות שלכם
וממש ירד ממני עול.
קרו לי הרבה
דברים משמעותיים בתקופה האחרונה בחיי, ודי 'איבדתי' את עצמי, למזלי תמיד
הגעתי לפיתרון סביר. עברו עלי חיים מלאים חוויות, חלקן קשות חלקן
טובות. כיום אני בת 17 וחצי וממתינה בקוצר-רוח להיות כבר בת 18, ולהיות
עצמאית, אחראית לחיי. השבוע וחצי האחרונים היו לי קשים
במיוחד. אימי חיפשה לי מדרשה, וכל הזמן ממש עומדת על-כך שאני אברך על
הכול, ואלך ל'התבודדות'
לדבר עם האלוהים
(זה מין קטע כזה של הברסלבים, שהם הולכים למקום רחוק ומבודד ומדברים עם
עצמם או עם אלוהים או
משהו כזה. רק שתדעו, שאת
כל אלה עשיתי גם
קודם לכן, לפני שחזרתי לגור עם אימי, ותמיד זה היה מתוך חוסר
רצון,
תמיד במין תחושה שזה סתם שטויות.
תמיד פקפקתי
בתורה ובכול הדברים וה"מצוות" שהם
עושים. תמיד יש משהו שסותר את השני, תמיד הם (הדתיים) נראים לי אנשים כאלה
צבועים וסגורים, תמיד אני רואה
דוסים כאלה חמדנים, שבכלל לא שומרים
על כל הכללים שלהם .אני בן אדם
עם ראש מאד פתוח, אני שונאת שאומרים לי מה לעשות ושונאת עוד יותר לחיות
בתוך כלוב כזה של חוקים והתחייבויות. לשם מה
כל זאת? למרות שיש להם פתגמים שאני מסכימה איתםכ מו: להיות תמיד שמח,
ואסור להתייאש ועוד כל
מיני כאלה... בשבילי אנשים שחוזרים בתשובה הם
אנשים חלשים מאד,
אנשים שלא יודעים מה הם רוצים ומחפשים משהו "להיאחז" בו, וזה ממש לא בשבילי.
אחרי כל מה
שכתבתי פה אני
שוב מודה לכם שהארתם אותי והזכרתם לי שהחיים הם
שלי ולא של אלוהים, ואין דבר כזה ניסים, כי אם רוצים שיקרה
משהו
צריך לעשות אותו בעצמך.אז תודה
רבה לכם,
אני אמשיך להסתכל באתרכם הנחמד ותמשיכו לעשות מה שאתם עושים
כי זה נכון!
להתראות -
מירב
הי מירב - שמי אורה, מצוות חופש
מכתבך
גרם שמחה לכמה אנשים, ממש כפי שרבי נחמן דורש.ואגב,
אם קוראים אותו כסופר, יש לו כמה סיפורים מצויינים, והוא חכם לא קטן. לכן,
כנראה,
היה מזדעזע לראות את המכונים ברסלבים והתנהגותם בראש חוצות.
טוב
לשמוע על אדם צעיר שמתעקש לחשוב בכוחות עצמו, ולא משנה האם הוריו דתיים או
חילוניים. אדם חושב הוא נזר הבריאה, ולצערי זה לא קורה תמיד.
אני
מאחלת לך יומולדת 18 שמח, ועוד הרבה שנים מעניינות וטובות.
אורה
שלום
לך מירב- שמי דן, מצוות חופש.
ריגשת אותנו מאד במכתבך. הבעיה עם
אתר כמו שלנו היא בעיקר העדר קשר פנים-אל-פנים עם הגולשים. ידוע לנו שרבים
נכנסים
לאתר, פחות ידוע לנו מה מרגיש כל גולש, והאם הצלחנו להעביר את
המסרים שביקשנו להעביר. כולנו עושים כאן את עבודתנו
בהתנדבות, בזמננו החופשי, וכולנו מקווים תמיד שיש הצלחה בפעילותנו. מכתבך
הוא השכר
הטוב ביותר שניתן להעלות עלהדעת עבור פעילותנו. אמנם אינך
יחידה בתגובה מעין זו, אבל כאדם שמצא לנכון להודות לנו מכתבך מאוד מרגש,
ומבהיר
לכולנו שכל המאמץ שלנו כדאי.
בשם כול צוות חופש אני מאחל לך שתמצאי
את דרכך בחיים על פי השקפתך את, כשאת ולא אחר ותמשיכי להיות ריבון לעצמך,
ותהיי מאושרת
בחייך.
גם
אם לדעתך אימך שוגה,
אין לנו ספק שכוונתה טובה, והיא מעוניינת מאד שיהיה לך
טוב בחיים. עד גיל 18 את אמנם באחריות הוריך, אבל תקופה זו הרי תסתיים
בקרוב.
בשם
חבריי
בחופש אני מאחל לך שבגיל 18 תתגייסי לצבא, ואחר כך תלמדי מקצוע שיביא לך
סיפוק
והנאה, שתרבי בקריאה ובצריכת תרבות, ותתרחקי מדברים ומאנשים שמרגיזים
אותך.
אנחנו כאן בחופש נשמח תמיד לקבל ממך מכתבים, ולסייע כמידת יכולתנו בכל דבר
שתבקשי.
בברכת
חופש
דן
היה אמיץ להשתמש
בתבונתך
עמנואל קאנט
אתם גדולים מהחיים
שלום לכולכם - שמי הוא סמי (השם
שונה), וגדלתי בבית בו
אימא דתייה מאוד ואבא חופשי יותר... כך זה היה אצלנו.
בקיצור התחתנתי עם לא-יהודייה,
ואני גר בחו"ל, ואני מאושר, אבל כשעשיתי את הצעד הזה
ההורים וחלק מהחברים הפעילו
עלי לחץ כבד. עכשיו כולם כבר התייאשו והשלימו עם זה, אבל אני נמצא עדיין
בויכוחים
מעמיקים עם חלק מחברי שחזרו בתשובה.
יש
לי מספר שאלות ששאלתי את כל החוזרים בתשובה ואין להם תשובות על כך, והם
טענו שאם
אבוא להרצאה - יענו לי, כי כל השאלות כבר נשאלו בספר הכוזרי, ועל
כל שאלה ניתנה תשובה,
ושאני לא אחשוב שאני כזה חכם גדול, ואינני ממציא את הגלגל וכו'. ואלו הן
שאלותיי:
מהי
תכליתו של אלוהים?
בשביל
מה ברא את העולם? מה הסיבה לבריאה?
מה
היה לפני בריאת העולם, ובמשך כמה זמן זה היה? ואם
התשובה היא תוהו ובוהו - היכן
היה אלוהים היה בזמן התוהו ובוהו? ומי ברא את התוהו ובוהו הזה?
ואם
הוא ברא את אלוהים, אז זה כבר סותר ולא מובן בשביל מה ברא את
האדם?
האם
כל תפקידנו הוא להגיע לגאולה, ותפקידו של השם זה לשמור אותנו [כל
עוד נמלא אחר
ההוראות ונלך בדרכו] - מה תפקידו של השם לאחר הגאולה?
כיוון
שהנשמות יורדות לתיקון בעולם הזה, ונשמה שסיימה לתקן
אין לה מה לחפש פה ועוברת
לגן עדן, אני שואל למה ברא את הנשמות עם פגם? מדוע לא ברא אותן
מושלמות ללא צורך
בתיקון, ובמיוחד שכל יצירותיו הן כליל השלמות?
אך
זה קורה שיש אנדרוגינוסים? האם הם טעות של הבריאה? ובהנחה שאין טעויות
בתהליך
הבריאה - מה הצורך בהם ?
מה
אנדרוגינוס צריך לברך - ברכות של גבר או ברכות של אישה?
ויש
לי עוד...
חלק
מהשאלות הנ''ל האלו הופנו לאתר 'ערכים', שם מתיימרים לענות לכולם
על הכול, אבל הם
לא ענו לי. ואז החבר שלי המתחרד טען שאני עוקצני, ואני צריך
לשאול את השאלות
באופן תמים על-מנת לקבל תשובה באמת, ולא לשם התנגחות. אמרתי לו:
או קיי - שלח
אתה את השאלות ל'ערכים' כשהן מנוסחות באופן 'תמים ואמיתי', ואת התשובות
שיקבל
שישלח לי במייל. התשובה הייתה שאלו שאלות ממש טובות, אבל לאתר
'ערכים' אין זמן
לענות עליהן, והם ענו אולי על שתי שאלות שאינן מופיעות כאן. בקצרה -
תשובות לא
מספקות, ואינן מתייחסות עניינית לשאלותיי, אלא הולכות
סחור סחור.
חיזקו
ואמצו - אתם עושים עבודת קודש! אני ממש
נהנה לשכוח את עצמי באתר שלכם.
סמי
שלום
סמי - שמי שבתאי, אני חבר בצוות חופש,
ושמחתי לקרוא את מכתבך.
תתפלא
לשמוע, אבל אני תמה מאוד על כך שהם לא 'טרחו להשיב'. לכל השאלות ששאלת אני
מכיר 'תשובות
חרדיות'. הבעיה היא לא ב'מחסור' בתשובות בעולם החרדי. ייתכן שנפלת על כאלה
שאינם
בקיאים - יבוא אחר, בקיא יותר, ויצליח להשיב על השאלות. הם צודקים בכך
שניתן להשיב
על שאלותיך, שרבות מהן תוכל למצוא גם בספרי הראשונים.
ההבדל
הוא יותר 'בנקודת המבט'. נקודת המבט שלהם היא כזו, שממנה הם תמיד מצליחים
למצוא 'תשובות'
לכל שאלות. השאלה היא רק כמה הם ייאלצו לעקם את ההיגיון לצורך מטרה זו.
ברור
לכל בר-דעת שאלוהים - על פי הגדרתו (שלם בתכלית השלמות)
- איננו מסוגל,
(מבחינה טכנית) לברוא משהו 'בר תיקון'. הגדרתו של 'בר תיקון'
היא: משהו שהוא 'לא
כמו שהוא אמור להיות' ועכשיו צריך 'לתקן' אותו, ולהפוך אותו לאחרת ממה
שהוא, כדי
שהוא יהיה בעתיד 'כמו שהוא אמור להיות', קרי, מתוקן. דבר - מעצם
הגדרתו - יכול
להיות 'מקולקל' רק אם יש סטנדרטים שהוא חייב לעמוד בהם (מחשב צריך לעבוד
ולהתחבר
לאינטרנט, וכד'). מה שאין כן אלוהים. שהוא בורא את הדבר "כפי
שהוא החליט
לברוא אותו" קרי כפי שהוא אמור להיות, קרי, שלם בתכלית השלמות.
יהיו
מי שפסח עליהם ההיגיון, שיצליחו לדחוק ברעיונם הסבר הדומה לזה: 'אלוהים
בונה דבר
חסר במטרה שאנחנו נתקן אותו' - ככה יאמרו לך החרדים. ברור כשמש שהמשיבים,
פשוט 'לא
מבינים את השאלה'! לא מבינים מהו 'אלוהים' ומהו התוקף שיש
להגדרתו כאלוהים! עוד
אין אינם מבינים מהי הגדרתו המזוקקת של דבר 'בר תיקון'. בעבור חוסר ההבנה
הראשונה
הם 'כופרים' על פי כל הגדרה יהודית. ובעבור השנייה הם טיפשים...
הרי
לך, שכדי להיות חרדי, מוכרח אתה להיות 'כופר טיפש'... עזוב אותם בשקט. תן
להם
להמשיך לחיות עם השטויות בראש, וחייה אתה את חייך באושר.
שבתאי
והנה תשובת המערכת על שאלותיך
מהי תכליתו של אלוהים?
א - אלוהים אינו קיים אלא בדמיון המאמינים בו;
ב - אם אתה מאמין בו - מדוע אינך שואל אותו ישירות?
בשביל מה ברא את העולם? מה הסיבה לבריאה?
אלוהים שאינו קיים לא ברא דבר, לא את העולם ולא את תכולתו. את סוד הבריאה תלמד במדעי הטבע, שם חוקרים ובודקים. בדת רק מנחשים.
מה היה לפני בריאת העולם, ובמשך כמה זמן זה היה?
שאלה מעולה. את התשובה תמצא בספר המפץ הגדול, מאת סיימון יאנג
ואם התשובה היא תוהו ובוהו - היכן היה אלוהים היה בזמן התוהו ובוהו? ומי ברא את התוהו ובוהו הזה? ואם הוא ברא את אלוהים, אז זה כבר סותר ולא מובן בשביל מה ברא את האדם?
עוד שאלה טובה. הרעיון שאתה מציע שהתוהו ובוהו יצר את אלוהים הוא רעיון מקסים, אפשר לפתח תיזה שלימה על בסיס זה.
האם כל תפקידנו הוא להגיע לגאולה, ותפקידו של השם זה לשמור אותנו [כל עוד נמלא אחר ההוראות ונלך בדרכו] - מה תפקידו של השם לאחר הגאולה?
"גאולה" הוא רעיון מיסטי-דמיוני,
שאין לו שום נקודת אחיזה במציאות חיינו. יהיה נחמד אם כל אדם ינסה לגאול
עצמו מטעויות שהוא עושה בחייו, מחוסר ידע שראוי שישיג, מהתנהגות לא הוגנת
או פוגענית בבני אדם או בטבע. כל שיוך המילה לתחומים דמיוניים היא חסרת
משמעות. לאלוהים שאינו קיים אין כל תפקיד במשחק הדמיוני הזה שאתה מתאר,
למעט לתעתע בכולם, גם באלו שמאמינים בו (דוגמה: שואת יהודי אירופה, כולל
הדתיים).
כיוון שהנשמות יורדות לתיקון בעולם הזה,
ונשמה שסיימה לתקן אין לה מה לחפש פה ועוברת לגן עדן,
אני שואל למה ברא את הנשמות עם פגם? מדוע לא ברא אותן מושלמות
ללא צורך בתיקון, ובמיוחד שכל יצירותיו הן כליל השלמות?
עוד אגדה נוסח היפהפיה הנרדמת. נשמה
יש רק בבעל-חיים כשהוא חי. במותו מתה גם הנשמה. נשמה אינה מתקיימת ללא גוף
חי, והיא לעולם מצויה בגוף ואינה "עולה" לשום מקום, למעט עלייתה יחד עם
בעליה במדרגות מקומת קרקע לקומה ה-91. לבני אדם פגומים יש נשמות פגומות,
מה לעשות. לא הכול בטבע נוצר בצורה מושלמת. ואם לדעתך אלוהים הוא שברא
נשמות פגומות - שאל אותו לסיבת מעשהו הפגום. "כליל השלימות" הוא
מושג שאינו קיים.
אך זה קורה שיש אנדרוגינוסים? האם הם טעות של הבריאה? ובהנחה שאין טעויות בתהליך הבריאה - מה הצורך בהם ?
האם זו ה"טעות" היחידה שמצאת בטבע??
דווקא לזה נטפלת? למה יש ילדים שנולדים עם שפה שסועה? למה יש ילדים
שנולדים עם לב בצד ימין? למה יש ילדים שנולדים עם 6 אצבעות בכל יד ורגל?
למה יש לנו תוספתן שרק גורר מחלות וניתוח מיותר? למה הכלב מריח טוב מאתנו,
ולמה העטלף מסוגל לעוף בלי לראות, ואנחנו לא? כל השאלות הללו שייכות לתחום
הביולוגי ולא הדתי, ואת התשובות תדע אם תלמד ביולוגיה ותורת העובר
(אמבריולוגיה), לא בישיבה ולא בסמינר לחוזרים בתשובה. כללית אומר לך,
שעובר האדם בשלושת חודשי חייו הראשונים ברחם הוא חסר זהות מינית (למעט
זהותו הכרומוזומלית), וההגדרה המינית באה מאוחר יותר. פגמים ישנם בכל מהלך
החיים, אבל אם הפגם נגרם בתקופת העוברות, התפתחות האבר הפגום מנווטת
לכיוון שונה. יש אנדרוגניה אמתית ויש מדומה, אבל אינני סבור שכאן הוא
המקום לפרט יותר משפירטנו עד כה.
מה אנדרוגינוס צריך לברך - ברכות של גבר או ברכות של אישה?
הוא יברך כל מה שהוא רוצה לברך. זו
איננה בעיה של האחרים. בכלל, אף אחד איננו פטרון על אף אחד אחר, ולשום אדם
אין זכות לפקד על אחר מה לעשות, אם לברך, ואיזו ברכה לומר מתי והיכן ומתי
והיכן לא.
תבונתי אינה עשויה
לכרוע ברך
רק ברכיי עשויות לכך
מונטיין
ניצחנו את ההורים ובחרנו בחופש
שמי רן (השם
שונה) ואני רוצה למסור לזה שכתב את האתר
שאני
מאמין בדרך שהוא בחר, ואני גם אחד שמאמין שאלוהים ברא את האדם והאדם צריך
לעשות מה
שטוב לו, לא רק ללמוד תורה, אלא קודם כל דרך ארץ, ושכל אחד יעשה מה שטוב
לו, ואף
הורה לא יכפה על הילדים שלו להיות דתיים. כי גם אימא שלי מגיל
קטן ניסתה להכניס
לנו לראש להיות שומריי שבת ושומרים בכלל, ואצלנו כולם בסוף יצאו חילוניים
ורק אימא
דתייה... אז זה אומר שבסוף אנחנו ניצחנו את ההורים ובחרנו בחופש.
אני
אעביר את האתר לאנשים שיפנימו גם -
תודה
על המאמץ
כל עבירה על מצוות
התבונה - עונשה בצידה
משה מנדלסון
מצאתי את הכלי שבעזרתו אוכל למלא את החסך שיש לי
שמי כרמי (השם
שונה)
שלום
ליזמי/מקימי ומתחזקי אתר חופש - הבוקר במסגרת פעילותי
החריגה לחיפוש פרשנויות לפרשת 'ויצא'
מצאתי את האתר שלכם. ככל שהספקתי לדפדף בין נדבכיו וסעיפיו השונים הרי
הגעתי
למסקנה שהנה לאחר שנים רבות מצאתי את הכלי שבעזרתו אוכל למלא את
החסך שיש לי
בענייני יהדות (הנני יליד 1950 בן קיבוץ, סופר, חילוני).
תחזקנה
ידכם ושבוע טוב,
כרמי
הבינה עשויה אמיתות
שיש לאמת
ואמיתות שיש לעבור עליהן בשתיקה
אנטואן ריבארול
תנו לנו להיות עם נורמאלי, ככל העמים!
הנני חבר
חדש יחסית בפורום,
כמו כולכם,
אני מתנגד לכפיה דתית ותומך בחופש מהדת, אך בזמן שלרובכם אין דבר נגד הדת
עצמה,
ורבים מכם אף מכבדים אותה, אני טוען שרוב הבעיות שלנו בתור עם
- אנטישמיות, פרעות
ואסונות - נובעות מהאידיאולוגיה הדתית הגזענית שלנו, לה משועבדים כולנו
מבלי
שאפילו נרגיש בכך.
למיטב דעתי,
אף אחד מאתנו לא חשב לצאת נגד הדת עצמה, נגד האמונה, שיש לה ריח כבד של
גזענות
והתנשאות, כאילו אנו עם נבחר ובעל ברית בלעדית עם בורא העולם. האם לא
חשבתם שטענה
לא צנועה ויומרנית זאת יכולה להשניא ולקומם נגדנו את שאר אומות העולם
ולהביא לנו
צרות, במיוחד כשאנו, גם החילוניים בינינו, מאמינים בה ברצינות, לפחות בתת
הכרה,
ומתייחסים בהתאם למי שהוא לא יהודי?
האם ידעתם
שבהלכה היהודית הגויים משולים לתת אדם ולבהמות, ובהתאם לכך צריך להתייחס
כלפיהם?
מכאן הדרך לבוז, התנשאות, קסנופוביה ופרנויה קצרה ביותר. כתגובה, כבומרנג,
אנו
מקבלים בחזרה את האנטישמיות, אך אנו טוענים בעקשנות של חמור שהיא מחלה
נפשית של
ה"גויים", ואצלנו הכול בסדר. כל ביקורת, ולו הלגיטימית ביותר, מיד
מתורגמת אצלנו לאנטישמיות, אנו מוחים נגדה נמרצות, מרעישים עולמות
ומארגנים כל יום
שני וחמישי קונגרסים שונים בכל רחבי העולם למלחמה בה. האומנם?
אני מצרף
בזאת את תוצאות המחקר שערכה קבוצת בוגרי ישיבות בארה"ב על היחס המזלזל של
ההלכה היהודית לזרים. אותם, הרי, כבר אי אפשר להאשים באנטישמיות. מי שיודע
אנגלית
ויש לו ראש פתוח- מוזמן לעיין בכובד ראש במסמך הזה ולהיווכח בעצמו מה
לומדים
בחורינו בישיבות על חשבוננו ולהסיק את המסקנות הדרושות. גם אנו, חילונים,
נחשבים
אצלם, בסופו של דבר, לזרים ולפרה חולבת וכל תפקידינו הוא לפרנס ולהגן
עליהם. בעצם
ימים אלה מנהיגינו החילוניים תאווי השררה משתי המפלגות מחזרים אחריהם
במשנה המרץ
ומוכנים לתת להם, על חשבוננו כמובן, עוד ועוד. עד מתי?
כתובת האתר
היא: http://www.talkreason.org/articles/gentiles.cfm
די, הלאה
לכפייה הדתית!
תנו חופש ומנוחה לעם הזה!
תנו לנו להיות עם נורמאלי, ככל העמים!
השכל מתן
וההשכלה קניין
שלמה אבן גבירול
אני מאוד נהנית לקרוא באתר שלכם
שמי רות (השם
שונה) - שלום לכם - אני מאוד נהנית לקרוא באתר
שלכם. רציתי לומר שגם אני האמנתי פעם בדילוגי האותיות, והתלהבתי מהם, וגם
חיפשתי
את שמי שם, עד שקיבלתי מסר בתקשורת שזה אינו נכון. נאמר לי שכל מה שנמצא
הוא מקרי,
ואין לו שום משמעות. יותר מאוחר הלכתי גם להרצאה שהסבירו שם כיצד זה לא
נכון. אני אאמץ
חלק מהדברים שאתם כותבים כדי לענות לשאלות של אחרים בנושאים האלה של הדת.
רציתי
לציין, שכפי שלא ניתן לשכנע את המאמין הדתי בחוסר קיומו של אלוהים כך לא
ניתן
לשכנע את האתיאיסט בקיומו, וזה שיח חרשים בין השניים. ישנם אנשים שהם,
נקרא להם,
בדרגת ביניים. מאמינים באלוהים אך לא כפי שהוא מופיע בדת. כתבתם גם על
נושא זה. יש
להם גם שם שאני לא זוכרת כרגע. אנשים אלה מאמינים בחופש כפי שאתם מאמינים.
והם
אינם מאמינים באמונה עיוורת, רובם.
שום דבר אינו מדהים
את האדם כל-כך כשכל הישר
ראךף וולדו אמרסון
הקול השפוי חזר לראשי
שמי דוד (השם
שונה)
לכבוד חברי
צוות אתר חופש היקרים שלום רב - אני נער בן
18, לקראת גיוס שהולך ומתקרב בחודש הבא. טוב
זה לא העניין - בעצם רציתי לומר לכם תודה מכל הלב על
האתר הנפלא שיצרתם שיצרתם,
וגרמתם לי לשמור על הקול השפוי בראשי ובחיי, כחילוני (חילוני מאמין אומנם).
גם לי נוצרה
בעיית אמונה קטנה לפני כשנתיים בערך, ושוב הבעיה הזאת חזרה לא מזמן משום
מה, ובאותו הזמן הייתי עלול להיות מושפע ע"י גורמים לא בדיוק ידידותיים
למצב
הזה (מחבת"ים בקיצור), אבל לפני שההשפעה הזאת באה והייתי עלול למצוא את
עצמי במצב שהוא
לא מתאים עבורי, לפני שהייתי עושה טעות ואולי הולך לאחת מההרצאות האלו
(התחלתי כבר
לגלוש בכמה אתרים דתיים אבל משום מה הכול שם נראה לי כבר שזה לעבוד רב
מסויים ולא
מעבר לזה), הגעתי לאתר שלכם ולאחר מכן לאתר של דעת אמת שהוא אתר נפלא בפני
עצמו, ושם
הקול השפוי חזר לראשי, ובזכותכם היום אני מרגיש שלם עם אורח חיי ויודע
שהמונופול רב השנים שהחרדים לקחו על הדת חייב להפסק, ומהר..
אני רוצה
להודות לכם מכל הלב, ובקרוב אתגייס לצבא ואני יודע שאשרת את המדינה נאמנה,
ואפנה הרבה אנשים לאתר
שלכם.
אני חייב
לומר שבאתר שלכם, לעומת אתרים דתיים אחרים, המידע נראה לי אמין ודיבר
אליי, והרגשתי שלא סתם הגעתי לאתר
שלכם (כמו שאמרתי אני מאמין, אבל יודע שהדרך של החרדים היא לא הנכונה).
רק שאלה אחת
לי אליכם שלא מצאתי בתוכן האתר: האם נוצרה איזשהי תגובה לקלטת שלארגון
ההסתה להתחרדות שופר על
"האנטישמיות של המנהיגים הציוניים?" (ממחקר שלי הבנתי שמשום מה בקלטת הזה
יש איזשהו
שת"פ בין הארגון לבין אנשים שמשתייכים לשמאל הקיצוני - תמוה למדי..), כי
הקלטת הזאת גרמה
להרבה אנשים עוד להאמין בתוכן שם, וגם אם הוא נכון, אנשים צריכים לזכור
שהם פה בזכות
אותם מנהיגים ולא בזכות ארגון שופר ואמנון יצחק, אז אם יש תגובה כזאת אשמח
מאוד לראות אותה.
בידידות, ושוב
הרבה תודה
דוד
אוהד משיב לדוד
בוקר
טוב דוד - תודה על מכתבך המרגש. כבר אמרו חכמים: כל המציל נפש
אחת כאילו הציל
עולם מלא (המשפט אמנם מכוון רק לעם שלנו - כל המציל
נפש אחת מישראל) - כך
גם לגביך - מחמיא ונעים לדעת שהצלנו נפש כמוך.
סלידתנו
והתנגדותנו ממעשיו של אמנון יצחק באות לידי ביטוי באתר, ואין לנו כל עניין
וחשק
להתייחס לקלטותיו. מה העלית במחקרך? מהו לדעתך שמאל קיצוני? למיטב דעתי אין
ולא היה
קשר כלשהו בין השמאל הקיצוני לאיש הזה.
אשמח
אם תסכים לספר ביתר פרטים את סיפורך האישי, לתאר ביתר עוצמה את החוויות
שחווית
בתהליך ההתחרדות בו התחלת, מתי חלחלו בתוכך מחשבות אחרות - "כפירה", ומה
במעשי המתחב"תים גם לך אי-נחת. אנחנו מעלים סיפורים כאלו בשינוי שם הכותב
באתר, משום שכמוך יש עוד מתלבטים רבים, החוששים ואין להם ביטחון ועוז לבצע
את הצעד
החשוב, החיוני והגורלי בחייהם - לבחור בדרך החופש.
אוהד
מצוות חופש
יצאתי בשאלה מכיוון שהבנתי, שאין שוני בין אדם דתי או לא דתי
1 באוגוסט, 2007
לאתר חופש השלום והברכה!
שמי עמית (זה שמי האמתי, אין לי בעיה להיחשף בשמי), אני בן 29, גדלתי
וחונכתי במשפחה דתית. משפחתי הינה משפחה שורשית יהודית ישראלית, הורי
גידלו אותי במשך שנים באורך חיים דתי לאומי (כיפות סרוגות).
בשנים האחרונות היו לי לבטים בנוגע לדת, והחלטתי אט-אט להתחיל להוריד
דברים מעליי, שלא ארגיש שמשא כבד רובץ על כתפי. הבנתי שעל-מנת להיות יהודי
לא צריך להתפאר בציציות, או לנפנף בכל מיני סממנים גלותיים (שהיו נהוגים
פעם). הרי תמיד התבוננתי והבנתי שכך הרגילו אנשים רבים לידי. העובדה
(לדעתם) היא, ש'יהודי' הוא החרדי בהתגלמותו. אם רואים אדם לבוש שחורים,
חושבים שכך צריך להיראות היהודי אמיתי.
מסתבר שזה לא נכון!
תמיד באו אלי בגישה, שחייבים לחזור בתשובה, ורק כך נביא לעם הזה משהו
טוב וחיוני! יצא לי לשאול את עצמי מספר פעמים: "מהי הדרך הטובה שיבחר לו
האדם"??? לשאלה הזאת לא הצלחתי להגיע, כי ניסו לשכנע אותי לגעת אך ורק בפן
הדתי.
כששואלים אדם "האם אתה גאה ביהדותך" הוא משיב "בוודאי", היהדות היא
כללית, היא נועדה לשרת את הכלל ולא רק את הפרט. אולם, כמו שאין לאף אחד
סמכות לקחת בעלות על התורה, ויצא לי לפגוש יהודים לא דתיים שלומדים תורה
משום שהם מאמינים שזה כלי שכל יהודי מורשה להיעזר בה, כך לאף אחד אין
בעלות על היהדות.
יתרה מזאת - אנשים לא דתיים סיפרו לי שארגנו בביתם פעם בשבוע שיעור
תורה, והרבה אנשים באו לשמוע, וזה לא נעשה במטרה להחזיר אותם בתשובה.
מכאן יצא לי להבין ולקלוט שאי-אפשר לשכנע אנשים לעשות דברים שהם אינם רוצים או אינם מתחברים אליהם.
הטעות היסודית של הדת היא לשכנע את האחר בצדקת דרכה. אם אדם X אומר
שכולם חייבים לנהוג לפי קו מסוים, ואדם Y טוען אחרת, אז צריך להבין שרק
כאשר ניתן במה חופשית גם לאחר וגם למשהו שונה נוכל להביא באמת שלמות לעם
הזה. זה נמדד בכל המישורים!
אני יצאתי בשאלה מכיוון שהבנתי, שאין שוני בין אדם דתי או לא דתי,
בשורה התחתונה "כולם יהודים" וזו הזכות שלנו להיות גאים בזה. יצא לי
להיפגש עם אנשים שחזרו בתשובה, והגאווה שלהם לבוא להשמיץ את אלה שלא
נוהגים בדרכם, זה דבר פסול מהיסוד.
בברכה
עמית
אתר חופש
מקבל ללא הרף מכתבים וטלפונים מיוצאים בשאלה, וישמח להמשיך להעלותם באתר
למען אותם אלפים רבים ש"יצאו" ברוחם ובערכיהם, אבל מסיבות שונות הם
ממשיכים לחיות במסגרת החרדית, ונפשם יוצאת לעולם החופש, לעולם התרבות
הרחבה, שאינה מוגבלת ואינה מגבילה. הדרך החוצה אינה קלה, אבל החוץ הוא כל
כך מקסים, כל-כך מאתגר, כל-כך עשיר באפשרויות, שכל מאמץ כדאי. אל תיתפסו
לאזהרות מוריכם ומנהיגיכם, יוצאים יקרים, לפיהן העולם החילוני טמא, מלא
פשע, אלימות, סמים וזנות. כל אלו הם תכונותיו השליליות של אדם באשר הוא
אדם, והן אינן פוסחות על בעלי אמונה זו או אחרת. עיון חטוף ביומני חופש (כאן וכאן)
מלמד את מי שאינו קורא עיתון, עד כמה רבות הן תופעות הפשיעה, הזנות, הסמים
והאלימות גם בחברה הדתית-החרדית. שתי החברות חייבות לבער את הרע מקרבן,
אבל אין לזה שום קשר לאמונה דתית או לחוסר אמונה כזו.
להתראות בחופש
אוגוסט 2007
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
