שידול מיסיונרי לדת במהלך טיסה
מאת כתב חופש (*)
ב-10.9.2007 טסתי לחו"ל בחברת תעופה זרה.
מטוס הג'אמבו היה מלא בצעירים וצעירות דתיים שהיו בדרכם לקבר נחמן מאומן.
במהלך הטיסה עברו מספר מצעירים אלו ושידלו את הנוסעים להניח תפילין ולשאת ברכה לאלוהיהם. אחריהם
עברו שתי צעירות וחילקו חומר הסברה דתי-חב"די על המשיח שלהן, הרב שניאורסון מלובאביץ'.
כנוסע בטיסה זו נפגעתי ממעשי שידול דתי אלו, חשתי חדירה בלתי חוקית ולא קבילה לתחומי ולפרטיותי,
ולכן פניתי בתלונה לאחת הדיילות.
כמי שמכיר את האפאתיה המוחלטת לתלונות אלו בישראל, ואת חוסר המוכנות מצד ממסדים ורשויות ציבור
רבות לראות בשידול לדת מעשה הנוגד את החוק, הופתעתי מעוצמת התגובה ומהירות הטיפול בתלונתי:
בתוך שניות נלקח חומר התעמולה הדתי מידי הצעירות, כשנגד אחת מהן נרשמה תלונה רשמית מטעם צוות
המטוס. לא רק זאת: נשלחה מיד הודעה למשטרה, ועם הנחיתה המתינו לצעירה 3 שוטרים, ונפתחה חקירה
משטרתית בנדון.
שידול לדת הוא מעשה מיסיונרי. תגובתו של צוות המטוס למעשי השידול לדת ברורה וחד-משמעית: חברה
מודרנית שעקרונות הסובלנות, הדמוקרטיה וזכויות האדם הם נר לרגליה, רואה בכל שידול לנושא אמוני
פלישה לתחום הפרטי של הזולת. כשמעשים אלו מתבצעים בתחום רשות כלשהי, פרטית או ציבורית, יש במעשה
השידול המיסיונרי שתי פגיעות: פגיעה בחוק ובסדר הציבורי מחד, ופגיעה בחברה - במקרה זה חברת התעופה,
שבתחום אחריותה נעשתה מכירה בלתי חוקית של מרכולת דתית.
מרבית הציבור בישראל עדים למעשי שידול כאלה בכל מקום ובכל פינה בארץ - שידול להניח תפילין, לקבל
נרות להדלקה בערב שבת, חלוקת חומר הסברה דתי בצמתים, ברחובות, ליד בתי ספר, שידול נערים לבוא
"אליהם" להאזין להרצאות, סמינרים, אירוח במשפחות ("לעשות שבת") ועוד כיוצ"ב. אזרחים רבים בישראל
אינם רואים בדבר פסול, ואלו שהמעשים אינם נראים להם מסתפקים בהרמת גבה, ובמלמול סתמי כלשהו
האומר "עזוב את זה, מה אתה רוצה? קצת יהדות לא תזיק לאיש"... מעטים שנקטו צעדים כלשהם למנוע
תופעות אלו נתקלו ע"י הממסדים אליהם פנו בחומת אדישות, במקרה הטוב, או תגובת נגד של דחיית קובלנתם
על הסף.
מעשי שידול זהים לאלו שנעשו במטוס נעשו בעבר גם
ברכבת ישראל,
ליד בתי ספר,
במחלקות פסיכיאטריות,
בבתי חולים בצפון
ובדרום,
ובכל מקום ובכל דרך.
בעתירה לבג"ץ שהגישה "חופש" נגד הפעלת דוכן חב"ד בנתב"ג לפני כעשר שנים, התקבלה החלטה המאשרת
הפעלת הדוכן, אבל אסרה על שידול יזום מצד פעילים דתיים כלפי ציבור הנוסעים. השופט אילון ז"ל,
שהיה אדם דתי וישב בראש צוות השופטים, הביע דעה חד משמעית בזכות חב"ד, ה"נחמדים", כביכול.
עשר שנים קודם לכן אסרו משרד החינוך והמטכ"ל, גם זאת לאחר התערבות העמותה, על פעילות מיסיונרית
של מטיפי-דת בבתי-ספר וביחידות צה"ל.
בג"ץ אסר על חב"ד לקיים פעילות מיסיונרית בתחום נתב"ג, אבל לא אסר על שום ארגון דתי לעסוק
בשידול מיסיונרי ברחבי המדינה, וגם לא במטוסים, ברכבות, באוטובוסים ובכל מקום ודרך אפשריים אחרים.
תגובתה הנמרצת של חברת התעופה מעידה על-כך, שהטפות ושידול לדת הם מעשים שאינם חוקיים ואינם קבילים
בחברה דמוקרטית.
מצער שרק חברת תעופה זרה עשתה מה שבישראל חייבים היו לעשות כבר לפני שנים רבות.
מאחר ובמיסיונריות "תוצרת ישראל" מדובר, הגיע הזמן שנושא חשוב זה יעלה על סדר
היום בכנסת, ומיסיונריות - תהיה אשר תהיה - תקבע בחקיקה כמעשה בלתי חוקי שהעובר עליו ייענש על-פי חוק.
(*) הפרטים המלאים שמורים במערכת חופש
ספטמבר 2007