לדתי יש 'הוכחה' שיש אלוקים וזה העולם

צעיר דתי בוגר ישיבה תיכונית טוען,
ד"ר משה גרנות, שלומי טל ואוהד משיבים

אני צעיר דתי בן 18 בוגר ישיבה תיכונית. קראתי את מה שכתבתם על הוכחת אלוקים. לפי דעתי אין להשוות בכלל את הדוגמאות שכתבתם כי במקרה של העולם יש הוכחה, שיש כי עובדה שיש יקום ועולם המדוקדק עד הפרטים הקטנים ביותר, ולכן הדתי יכול ולשאול את הלא לא דתי תוכיח שאין אלוקים, מכיוון שלדתי יש דבר הוכחה קיימת וזה העולם!

בנוגע לסוגיית הרוע - תפיסתכם לא נכונה, כי אתם תופסים את העולם הזה כעולם המרכזי והיחידי. אינכם יודעים חשבונות מהעולם הבא. אנו אמורים לקבל את הרע כטוב ולאו דווקא כדבר טוב בעולם הזה, כזכור המסקנה מספר איוב היא ש"צדיק ורע לו רשע וטוב לו" לאחר שאתה מבסס את האמונה שלך אתה צריך לצאת מנקודת הנחה, שיש לך מטרות בחיים שלך ויש לך ניסיונות.

לא הבנתי מה לא בסדר בסיפור של אברהם. הגדולה של אלוקים היא אף שהוא כל יכול ואנו כלום לעומתו, יש לנו השגחה, והניסיונות שאלוקים העמיד את אברהם הם כדי לראות כמה גדולה אמונתו, וזה לא שאלוקים לא ידע. אין זה סותר את הבחירה החופשית, כי רש"י כבר כתב "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" ובניסיונות נשארה לאברהם הבחירה החופשית אם לעשות טוב או רע.

לסיכום: יכולתי להמשיך ולענות תשובות לשאלות שכתובת באתר, למרות שאני בדרגה מאד נמוכה, ואם תלכו לרב גדול ולא רבנים סוג ג' תקבלו תשובות אמיתיות. נכון, לכל תשובה שתקבלו תוכלו לשאול שאלה נוספת, ולשאלה תקבלו תשובה נוספת וכך הלאה. אני מאמין שאין סוף לשאלות ולתשובות שאפשר לקבל, למרות שיש כאלה שיחלקו עלי בדבר זה. בכל מקרה אני אשאר דתי, כי לפחות בדת היהודית יש תשובות בתרבות החילונית אין תשובות רק הדחקה!

בברכה - מתי ש'

איוב
איש תם וישר וירא אלוהים,
ביוזמת השטן ובהסכמת אלוהים, באו עליו ייסורים קשים
ציור מאת אלברכט דירר
צייר גרמני מתקופת הרנסנס, 1471-1528
הציור באדיבות אתר Olga Gallery

ד"ר משה גרנות משיב:

למתי ש' ,שלום רב! בתשובה למכתבך, אני מבקש לציין כדלקמן:

א. אני ממש אינני רוצה להתערב באמונתך. אתה מצהיר שאתה רוצה להישאר דתי - כל הכבוד, אין לי בעניין הזה שום השגה, בתנאי שתתן לי לחיות כלא-דתי, ובתנאי שלא תתעלק עליי - שתשרת בצבא, כמוני, שלא תהיה טפיל, שתשלם מסים, ולא תחיה על חשבון המסים שלי.

ב. הטענה שלך שלדת יש תשובות, ואילו לתרבות החילונית אין תשובות, רק הדחקה - אני מסכים לכך בחלקו: נכון שלדת יש תשובות, אבל בעיניי הן אינפנטיליות, ולעתים שקריות במזיד. מוטב לי להישאר עם השאלות, ולא עם תשובות מצוצות מן האצבע.

ג. יש לך טעות: את האימרה "הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים" אמר ר' חנינא בבבלי ברכות דף ל"ג ע"ב, ולא כפי שציינת.

ד. באשר לאברהם ולעקידת יצחק, יש שתי בעיות עיקריות: 1. האל הרחום והצודק, כביכול, דורש מהמאמין לעבור על כל חוקי המוסר והרחמים - להרוג את בנו יחידו, שנולד לו אחרי מאה שנה. אם זה האלוהים, שאנו מתפללים לרחמיו - מי צריך שטן? 2. האל אומר: "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה" (בראשית כ"ב 12). כלומר, קודם אלוהים לא ידע! איזה מין אלוהים זה?!

ה. אתה מביא כראיה למציאות האלוהים את מציאות העולם המורכב. אתה צודק שהעולם המורכב הוא מדהים, וכולו חידה, אבל אם אתה שואל את השאלה מי ברא את העולם המורכב, ואתה עונה שאת זה עשה אלוהים - לא הרווחת כלום, כי את אותה השאלה אפשר לשאול על אלוהים: מי ברא את האלוהים שמסוגל לברוא עולם כל כך מורכב? הרי חזרת לאותה השאלה עצמה.

ו. אם כן, על מציאות האלוהים לא ניתן להסיק מהטבע, אלא רק מכתבי הקודש של ישראל ושל העמים. כל ספר "קדוש" כזה מצייר את אלוהים, או את האלילים, בצורה אחרת לחלוטין. יש אלפי דתות בעולם. מי הסמיך אותך לומר שדווקא הדת שלך היא האמיתית?

ז. ואם תחליט באופן חד-צדדי שהדת שלך היא היחידה האמיתית, למרות שאין לך שום סימוכין, הרי כל מה שחידשו בכתבי הקודש שלנו ממש הכול אין להם שום סימוכין במה שקורה בעולם. למשל, ירמיהו "מצטט" את אלוהים ואומר: "אני ה' חוקר לב, בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו, כפרי מעלליו" (י"ז 10), ואתה בעצמך כתבת במכתבך שזה בכלל לא מתקיים בעולם, כי מחבל מתאבד הורג בבת אחת עשרות אנשים, ביניהם תינוקות - ואיך אפשר לומר שהאל נותן לאיש כפרי מעלליו?!

ח. המוצא שלך מכל הסבך הזה הוא העולם הבא, שכביכול שם ייתן האל גמול צודק. ובכן, מתי יקר, כמו שאתה צוחק על המחבל המתאבד המייחל שבגן עדן יפונק על ידי שבעים בתולות, כך בערך אני צוחק עליך. מניין לך הסיפור חסר השחר הזה? האם מישהו חזר משם וסיפר לך? דע לך, מתי יקר, שבכל המקרא כולו אין עולם הבא, ואת הרעיון המטומטם הזה "גנבו" אבותינו מהגויים, כאשר ראו שבאמת אין גמול צודק בעולם (עיקר ההוכחה לכך בשבילם היה חורבן הבית). אם מעניין אותך נושא זה - קרא נא את מאמרי "על המוות ואחר המוות - עיוני מחקר במקרא" בספרי "אדיפוס ואבשלום", הוצאת ידיעות אחרונות, 1996, ע' 139-89.

אני מקווה שעניתי לך על השגותיך, בברכה,
ד"ר משה גרנות

אדיפוס ואבשלום

שלומי טל משיב למתי

אתה כותב: "אני צעיר דתי בן 18 בוגר ישיבה תיכונית. קראתי את מה שכתבתם על הוכחת אלוקים. לפי דעתי אין להשוות בכלל את הדוגמאות שכתבתם כי במקרה של העולם יש הוכחה שיש כי עובדה שיש יקום ועולם המדוקדק עד הפרטים הקטנים ביותר ולכן הדתי יכול ולשאול את הלא דתי תוכיח שאין אלוקים מכיוון שלדתי יש דבר הוכחה קיימת וזה העולם!"

כלומר, מהסדר ומהמורכבות המאורגנת של העולם אתה יכול להסיק, שיש מי שמשגיח עלינו שלא נכניס את הכף הבשרית לתוך המנה החלבית? איך אתה מגיע לזה? לכל היותר, הסדר ביצורים החיים יכול להעיד על יוצר. אבל זה לא אומר שום דבר על היוצר, אם הוא טוב או רע או שאכפת לו ממנו בכלל. אבל יש הרבה דוגמאות בטבע המעוררות השתאות לגבי היוצר, ובאות על הסברן על-ידי ההסבר המדעי של יצירה בדרך של התאמה הדרגתית. ראה מאמר שלי " להכיר באבולוציה ".

ועוד מדבריך: "בנוגע לסוגיית הרוע, תפיסתכם לא נכונה כי אתם תופסים את העולם הזה כעולם המרכזי והיחידי אינכם יודעים חשבונות מהעולם הבא". נכון יותר לומר, שהדתות המציאו את העולם הבא כדי לשמור על צדקתו של אלוהים, למרות הראיות הרבות הקיימות נגד זאת. ברור לכל מי שמסתכל בעולם הזה, שאין הוא מושגח ומונהג בצורה הוגנת. "העולם הבא" הוא דרך טובה לסלק את הלבטים האלה.

"אנו אמורים לקבל את הרע כטוב ולאו דווקא כדבר טוב בעולם הזה כזכור המסקנה מספר איוב היא ש'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'". אישה שנישאת לאיש יודעת שיהיו לה איתו כמה תקופות קשות, אבל היא לא מתארת לעצמה שבעלה יכרות לה רגל ושתי ידיים. זה בערך מה שאלוהים, אם הוא קיים, עשה לעם היהודי בשואה. מדוע חייבים אנחנו לסבול את זה?

"בכל מקרה אני אשאר דתי כי לפחות בדת היהודית יש תשובות בתרבות החילונית אין תשובות רק הדחקה!"

גם בתרבות החילונית יש תשובות, וגם בדת היהודית ישנה הדחקה. ההבדל הוא שבתרבות החילונית יש מקום לספק, ולמחשבה כי התשובה הקיימת הנוכחית אולי אינה נכונה. אני רוצה לשאול אותך: "למה (לא משנה מה)?". תגיד לי בדרך הדת: "כי אלוהים (וכו')". ואז, כשאשאל "למה אלוהים (וכו')?", כפי ששאלתי כל הזמן כשהייתי דתי, אז תגיד לי דבר כמו "קטונתי לדעת את דרכי ה'". אם זו איננה הדחקה, אינני יודע הדחקה מהי.

ציידי הנפשות

אוהד מצטרף למשיבים למתי:

סיפור יהודי חכם מספר על שני יהודים שנפגשו ברחוב, כשמענדל אומר לשמיל: המכיר אתה את הרבי שלי? הוא הרבי הכי צדיק בעולם! אלוהים בכבודו ובעצמו מתגלה אליו בכל שני וחמישי. וזאת מניין לך? משיב-שואל שמיל. נו, הרי הרבי שלי בכבודו ובעצמו סיפר לי זאת, עונה לו מענדל. באמת? וכי מניין לך שהרבי שלך לא שיקר? וי וי וי, עונה מענדל, כלום רבי צדיק וגדול כרבי שלי, שאלוהים בכבודו ובעצמו מתגלה אליו בכל שני וחמישי, ישקר?

כך בדיוק גם גישתך לעולם בו אנחנו חיים: "במקרה של העולם יש הוכחה, שיש כי עובדה שיש יקום ועולם המדוקדק עד הפרטים הקטנים ביותר, ולכן הדתי יכול ולשאול את הלא לא דתי תוכיח שאין אלוקים, מכיוון שלדתי יש דבר הוכחה קיימת וזה העולם!" המילה "הוכחה" משמשת לך הוכחה, כביכול, על אף שלא הוכחת בה דבר: השאלה נותרה שאלה, ושום תשובה ממשית לא נתת לה, אלא מילה חסרת תוכן, הבנויה מאותיות ה', ו', כ', ח', ה'. מכאן תבין גם את עמדתך השגויה לגבי האמירה שלך "בדת היהודית יש תשובות בתרבות החילונית אין תשובות רק הדחקה!". התשובה חסרת המשמעות שאתה עצמך נתת לסוגיית קיומו של העולם היא הדחקה מובהקת. תשובות של אמת בסוגיית קיומו וראשיתו של העולם (ובכולן נותר ספק כלשהו) ניתנות אך ורק בידי החברה והתרבות החופשית. בכוונה אינני משתמש כאן במילה האהובה עלי "חילונית", משום שלא החילוניות היא שפותחת את הדעת לאדם אלא החופשיות (בין המדענים ישנם גם אנשים דתיים). מה שקובע הוא חופש המחשבה, החופש, הזכות ובייחוד החובה להטיל ספק! להעביר ביקורת, לבטל מוסכמות קודמות ולבנות במקומן חדשות! המדע מבוסס על העיקרון של הטלת ספק! כל "עובדה" שמתגלית במדע מייד עומדת למבחן התקפות וההפרכה, והיא עומדת תמיד לביקורת הכלל, עד אשר היא מוחלפת בעובדה חדשה, וכך הלאה, ללא סוף.

אם "הוכחות" מבקש אתה, אם תוכך כברך ואם פיך ולבך שווים, אני ממליץ שתקרא את הספר "ציידי הנפשות" (הוצאת זמורה-ביתן, נמצא בזול ברשת "צומת ספרים"). הוכחות חילוניות לקיומו של העולם לא תמצא בו. תמצא בו חשיפת ערוותן של "הוכחות דתיות" לאמיתותם לכאורה של הטיעונים הבסיסיים של האמונה הדתית היהודית.

כבר כתב לך משה גרנות - אין בכוונת אתר חופש להמיר דתו של אדם דתי. מטרתנו היא לעורר את האנשים - בייחוד את הציבור היהודי החופשי, הכללי, החילוני - לחשוב, לא לקבל אכסיומות דתיות כתורת משה מסיני וכמוסכמות שאין עליהן הרהור וערעור, להעביר ביקורת, ולעמוד בגאווה ובנחישות על זכותנו לחיות כאן בארץ כבני-אדם המשוחררים מכל אילוץ, גחמה או פולחן דתיים.

שלך, בברכה,
אוהד מצוות אתר חופש