להכיר באבולוציה

מאת שלומי טל

מאמר זה אינו הצגה מדעית של תאוריית האבולוציה של דארווין. לכך אינני מוסמך, ואם רצונכם בפירוט הולם על תאוריית האבולוציה - עליכם לפנות לביולוג. אני כותב כאן על עקרונות בסיסיים של התאוריה על פי מה שקראתי בספר "על מוצא המינים" מאת צ'ארלס דארווין ובספר "השען העיוור" מאת ריצ'רד דוקינס, אך מטרת המאמר הזה היא לדון בקושי התודעתי, הקוגניטיבי, של אנשים רבים לקבל את התאוריה ולסלק את הקושי הזה במידת האפשר.

צ'ארלס דארווין
(1809-1882)

כשאנו מתבוננים ביצורים חיים, אנו חוזים במורכבות מדהימה ובחלוקת תפקידים מסודרת. המורכבות הזו דורשת הסבר. אחד ההסברים האפשריים הוא שמישהו תכנן ובנה את היצורים החיים. זוהי אפשרות. הסבר המורכבות על ידי בורא משמש בתור "טיעון העיצוב" לקיומו של האל: כשם שלכל שעון יש שען, כך ליצורים החיים יש בורא. הטיעון הזה מתיישב יפה עם ההיגיון האנושי, ואין בו כשל לוגי, אלא שמצאנו ביצורים חיים דברים רבים שהטיעון אינו יכול להסביר כראוי. יתרה מזאת, חשוב להבין כי גם אם הטיעון נכון ויש לנו בורא, דרושה קפיצת מדרגה די רצינית כדי לומר שהבורא אסר על צאצאיו של יעקב להדליק אש בשבת. על פי ההתרחשויות בעולם הייתי אומר שאף אם יש בורא לעולם, נראה שהוא ישן מאז סיום המלאכה.

אנשים רבים אינם תופסים את רעיון היווצרות היצורים החיים בדרך טבעית. יש מספר סיבות לכך: ראשית, החינוך המדעי, גם בבתי ספר חילוניים, לוקה בחסר חמור. זאת לא רק בארץ; ריצ'רד דוקינס מלין על כך שאין מלמדים את עקרונות האבולוציה בבתי ספר בבריטניה ובארצות הברית. דוגמה טובה לחסר בעקרונות המדעיים מצויה אצל המטיף אמנון יצחק. הבה לא נדון בכך שהוא מבטל את התאוריה במילים "בלבולוציה של דרוויש" (הרי מה כבר אפשר לצפות מאחד שאוצר המילים שלו מתהדר במילים כמו "יאכטה", "שאכטה", "בוכטה" ו"חארטה"...), אך שימו לב איך הוא משכנע את שומעיו כנגד האבולוציה: הוא טוען שכשם שדיו הנשפך מן הקסת באקראי אינו יכול ליצור ספר שירה, כך גם אין שינויים אקראיים יכולים ליצור אורגניזמים חיים על כל מורכבותם. הטענה הזו, יש לדעת, נכונה לחלוטין: המקרה לבדו אינו יכול להביא להיווצרות של שום יצור חי. טעותו של אמנון יצחק, ושל רוב רובם של שומעיו, ושל אנשים רבים בעולם, היא המחשבה שהאבולוציה היא סדרה של מקרים בלבד. באבולוציה יש שני גורמים: מקרה (מוטציות, שינויים אקראיים באורגניזמים) יחד עם ברירה טבעית (ברירה של המוטציות הטובות, השינויים שמסייעים ליצור לחיות זמן רב יותר). כאשר שני גורמים אלה משולבים (ועוד כמה גורמים שלא כאן המקום לדון בהם), אז אפשרי שייווצרו יצורים חיים על כל מורכבותם. התהליך איטי מאוד על פי קנה מידה של חיי אנוש, אך הוא מתועד במאובנים, בצופן ה-DNA, באיברים שאין להם שימוש אצל יצורים מסוימים ובעוד הרבה ראיות אחרות, ואין לשום מדען רציני היום אף צל של ספק שהתרחשה אבולוציה. התהליך הטבעי של ברירת השינויים המיטיבים הוליד את שפע היצורים הקיימים בעולמנו כיום. משפחה אחת של יצורים, דמויי קוף, התפצלה לשני ענפים עיקריים: קופי האדם (Apes), כמו הגורילות והשימפנזות, מחד גיסא, והאדם מאידך גיסא. אם כן, אבותיו של אמנון יצחק לא היו גורילות, אך הם הולידו גם את הגורילות וגם את אמנון יצחק (בסופו של דבר).

והנה, לאחר כל ההסבר החטוף הזה, יטענו רבים: לא הגיוני; לא מתיישב עם המוכר לנו; הסבר השען נשמע הרבה יותר הגיוני; יכולתנו לחשוב מעידה על חושב עליון; וכיוצא באלה מטיעוני חוסר האמונה. שוב, אינני קוטל את המחאות הללו וגם לא קורא לטועניהן בשם טיפשים. אדרבא, ליבי אליהם, מכיוון שאף אני טענתי כך בדיוק. אלא דבר אחד אני אומר: אין מראית העין החטופה מהווה אמת מידה לאמיתותו של דבר. לעולם אין המדע מסתמך על סברה מראש ועל ההתרשמות הרגעית, אלא על תצפית וחקירה הוא מסתמך. נכון, העיניים רואות שאנו מורכבים ובעלי חלוקת תפקידים כמו שעונים ומחשבים, אך האם הסבר הבורא הוא היחיד הבא בחשבון? האין הניסיון מזהיר אותנו מפני הפסיקה על פי התרשמות? היווצרות היצורים החיים בדרך של ברירה טבעית, ללא תכנון מראש, אינה מתיישבת עם מה שמוכר לנו - אני מסכים. ואולם, יש עוד דבר שאינו מתיישב עם מה שמוכר לנו, עם ההתרשמות השטחית: צורת העולם.

אומרים שצורת העולם היא כדור, אבל אני טוען שאין היגיון בכך. העיניים רואות, כל היכן שאנו הולכים, שהעולם שטוח. וכן, אם תטוסו למה שנקרא "צידו האחר של הכדור" עדיין תלכו על קרקע שטוחה. הארץ שטוחה גם בישראל וגם באוסטרליה וגם בארצות הברית. אם צורת העולם כדור, כיצד איננו רואים את עיקול הארץ? ועוד: משמעותו של עולם כדורי היא שיש מתחתנו, בצד הנגדי של הכדור, אנשים העומדים כשראשם כלפי מטה. זה לא הגיוני! כיצד אינם נופלים?! הרי כל חפץ שנניח על גבי כדור יוכל לעמוד רק ישר, ואם נשים אותו הפוך - הוא ייפול. בקיצור: הארץ שטוחה בכל מקום אשר נעמוד, ואין רואים בה שום עיקול או עיקום כלל, ואין זה מן ההיגיון שאנשים עומדים במהופך לנו על גבי כדור. יותר הגיוני לומר שהעולם שטוח.

האמת היא שלרוב צורכי יום יום לא תפריע לנו מפה שטוחה של העולם. מפות של ישראל, למשל, מציגות היטל שטוח לגמרי. הבעיה היא שתאוריית העולם השטוח נכשלת בהסברת ממצאים מסוימים. ידוע, למשל, שספן בשם מגלן יצא במאה ה-16 מספרד מערבה וספינותיו חזרו לספרד כשפניהן לאותו כיוון, מערבה. הכיצד זה אפשרי? הרי אם העולם שטוח אזי היו ספינותיו של מגלן נופלות מקצה העולם! ברור, אם כן, שיש צורך בהסבר אחר. ואכן, צעד אחר צעד, מוצא המדע הסברים לתופעות: מדוע חזרו הספינות לנקודת המוצא באותו כיוון? מכיוון שהקיפו עולם כדורי. כיצד אנו עומדים על הכדור? בכוח המשיכה. ומדוע, אחרי כל זאת, איננו רואים את עיקולה של הארץ? מפני שעיקולה של הארץ הדרגתי מאוד ואי אפשר להבחין בו בראייה פשוטה. עיקול הארץ נראה רק בטווח של אלפי קילומטרים. עיקול אפסי בכל צעד שאנו צועדים על הארץ נוסף לעוד עיקול ועוד עיקול, וההצטברות הכוללת היא כדור. הנפלא מעינינו הוא המציאות על אף הכול.

ועתה נחזור לאבולוציה. תאוריית הבריאה פועלת יפה עד אשר אנו נתקלים בממצאים שאינם מתיישבים עם תכנון מראש מאת מעצב נבון, קל וחומר מאת אלוהים המושלם. לדוגמה, השריר השוקיתי הארוך, או שריר הפלנטאריס, המשתרע מאחורי הברך כמעט עד לעקב, על פני כל השוקית (הצד הנגדי לשוק). הקופים משתמשים בשריר הזה כדי לכופף את כל האצבעות בבת אחת, תכונה שימושית לדילוג בין עצים. לעומת זאת, אצל האדם השריר מנוון, ואין לו כל שימוש, פרט למתן פרנסה לרופא כאשר הוא נקרע (נאמר לי שזה כואב). אם נלך לפי תאוריית הבריאה, הרי נשגב מבינתי מדוע הבורא החכם והיודע הכול נתן לנו שריר חסר שימוש בהשאלה מן הקופים, שאצלם הוא כן שימושי. האם כי חביבים קופים על הבורא יותר מאיתנו? אבל לפי תאוריית האבולוציה ממצא זה ברור לחלוטין: התהליך העיוור של הברירה הטבעית פועל ללא תכנון מראש, צעד אחר צעד, בניין על גבי בניין, ולא מן הנמנע שישאיר בנו שרידים מהעבר. כך גם אצל היענים, שלא ברור מדוע נתן להן הבורא כנפיים שאינן מאפשרות להן לעוף, אך ברור כיצד נשארו הכנפיים כשריד מחיה מעופפת בעבר. גם אנחנו, הבונים דברים בתכנון מראש, נזקקים לאבולוציה כאשר אנו שוכחים פרט מסוים. ראו, למשל, שבכל מחשב כיום יש רמקול אשר שימושו מועט ביותר, ולא הגיוני שבורא מושלם (כמו אלוהים, כביכול) היה משאיר אותו לצד כרטיס הקול (שהוא מקור הצלילים העיקרי כיום), אלא שהוא נשמר כשריד מן העבר, בגלל חוסר מחשבה לגבי העתיד. היצורים החיים כולם מעידים לא על תכנון מראש אלא על צמיחה של כל מבנה על בסיס מבנה קיים.

לצפות באבולוציה בשידור ישיר - קשה. כמו עיקול הארץ, האבולוציה היא תהליך הדרגתי עד מאוד, הנמשך מיליוני שנים. אף על פי כן יש כמה שינויים שתועדו בזמננו, לרבות היווצרות של זנים חדשים של חיידקים בעלי התנגדות לאנטיביוטיקה. כמו כן' יש הדמיות ממוחשבות המראות, אומנם כדגם מופשט יחסית למציאות, איך אפשרי שיווצרו חיים ללא תכנון מראש. בייחוד כדאי לבקר באתרים של BIOTA ושל Karl Sims ולהסתכל בהדמיות המראות היווצרות של יצורים וירטואליים בעלי חלוקת איברים ללא קביעה מראש. אם כן, כאשר יטען בפניכם הטוען כי היווצרותנו ללא בורא סבירה כהיווצרות מטוס נוסעים מעירוב של חלקים בסופת טורנדו, יש לענות לו כי ההיקש אינו נכון: האבולוציה משולה לסופת טורנדו מיוחדת הבוררת את החלקים המתאימים ביותר, ובדרך זו אפשר להגיע למוצר מתוחכם, אם כי לא בהכרח מטוס. ואנחנו - בני האדם - אין כל סיבה מיוחדת שיש לנו צורה כזו, ושאנו הולכים על שתי רגליים, ושאנו בעלי בינה יוצאת דופן וכושר דיבור. מה תאמרו על הציפורים? הן מסוגלות לעוף בגופן ואילו אנחנו צריכים מכונות לשם כך. בינתו הייחודית של האדם היא נושא למחקר רב, אך אל לנו למהר ולומר "אלוהים" על דבר שאיננו מבינים (והרי אמרו פעם על הרעמים שהם זעמו של האל). אין בינתנו מלמדת על בינה עליונה, כשם שאין מעופן של הציפורים מלמד על תעופה עליונה.

סיבה נוספת לחוסר הנכונות להכיר באבולוציה היא כמובן האמונה הדתית. לא אהיה כמו אותם נדיבי לב האומרים שאפשר ליישב בן הדת לבין ממצאי המדע. אני טוען בפה מלא כי האבולוציה מפריכה את הדתות לגמרי. הרי שלוש הדתות התאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) מדברות על אל שעושה הכול לתכלית ושום דבר אינו לריק, ואילו האבולוציה היא תהליך עיוור שאין לו שום תכלית, אלא הוא המטרה בפני עצמה. וכך גם חיינו: אנו חיים בעולם כדי לחיות, עד כמה שהגורל העיוור מתיר זאת, ולא לאיזו תכלית הנגזרת מלמעלה. בשל זאת יש עוינות עזה אצל אנשי דת לתאוריית האבולוציה. האדם אינו נזר הבריאה, כשם שהשמש אינה מקיפה את הארץ, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות. לא היו מעולם איש ואישה בשם אדם וחווה (השימוש בכינוי "בן אדם" הוא מאובן, שריד מהעבר), אלא שאנחנו והקופים יצאנו משורש משותף. מעליב? אני חושב שלא, אבל אין זה משנה, כי זוהי האמת.