הדמיון האנושי הוא תוצר של  מוחו, מחשבותיו, חוויותיו, נשמתו ומכלול תרבותו של האדם. לדמיון אין גבולות ואין מגבלות, ויתרונו הגדול על המעשה האנושי הוא בכך, שאיש איננו מסוגל להגבילו, לעוצרו, למונעו או לחסלו. הדמיון האנושי הוא הדלק המניע את היצירה האנושית הנפלאה - ההגות, הפילוסופיה, המדע, הספרות לסוגותיה, האמנות - הציור, הפיסול והמוסיקה - כל האמנויות למיניהן, הוא המפעיל את המוח לחדש ולהמציא במחקר ובטכנולוגיה, למעשה - בכל מערכת חייו ופעילותו של האדם. בדמיון קיים קסם, שלא תמיד קיים במציאות ובחיי היום-יום, וקסם זה שובה את הלב ואת הנשמה, ומזמין עוד ועוד פנטזיה ודמיונות-המשך.

לצד ההיבטים החיוביים, היוצרים והמייצרים את הטוב והמועיל, יש לדמיון גם היבטים שליליים:  הוא גם זה שמביא עימו את הרע, המעוות, השלילי, המסוכן והמזיק לאדם ולחברה האנושית. הדמיון הוא  בראש וראשונה עניינו הפרטי-אישי של האדם המדמיין, וגם אם הוא גורם לו רע, צער, פחד, אשליות-שווא או היזק לבריאותו הנפשית, זו עדיין בעייתו של המדמיין. ברגע שדמיונו השלילי של אדם מופעל על אדם אחר, הוא עלול להוות סכנה לבריאותו - הנפשית והגופנית של המופעל על-ידו (או של זולתו), עד כדי סכנה קיומית. הצרה היא, שהקסם, הקיים במרבית הדמיונות, קיים גם בדמיון השלילי: קסם משולב בפחד, חרדה המופגת בכוח קסם, האחד משולב ללא היכר בשני.

יש בעלי-דמיון שפועלים על זולתם מתוך חוסר-מודעות, רק משום שיתופו של האחר בדמיונם. יש המשתפים את האחר בדמיונות שאינם פרי-מוחם, אלא מוכרים בציבור ככאלה בצורות שונות ומשונות. ויש אנשים, המפעילים את הדמיון אצל זולתם - היחיד והרבים כאחד, ככוח מכוון ומתוך מטרה מסוימת ומוגדרת, לתועלת מסוימת, בדרך כלל תועלת שהיא גם תועלתם של המפעילים.

לצד הציבור המשתמש בדמיון השלילי ומשווקו ככוח, קיים ציבור צרכנים הקולט, קונה ומאחסן את הדמיונות השליליים, המופעלים עליו, והופך אותם חלק מאישיותם, התנהגותם, אמונתם, אשליות-השווא שהם מטפחים בעקבותיו, ומכאן, בעצם, גם עתידם. חלק מציבור צרכנים זה מנווט מלכתחילה בידי המדמיין, או מוכר הדמיונות, ללכת בעקבותיו, לנהוג כמנהגיו ולחיות על-פי אורחות-חייו.

הדמיון החיובי איננו ניתן להוכחה ככזה, אלא תוצאותיו החיוביות  אם הן גלומות במעשה, התורם לקידום המדעי ולחידושי הידע, ההמצאות, הגילויים והקידמה האנושית. כאלה היו, למשל, דמיונותיו "הפרועים" של ז'ול ורן, שהפכו מזמן למציאות.

משתמשי הדמיון השלילי לעומת-זאת מנצלים את העובדה, שחלק מדמיונות-העבר החיוביים הפכו מציאות, והם מפעילים על ציבור מאמיניהם את השקר הגדול, החוזר על עצמו שוב ושוב, שדמיונם הוא כביכול "אמת", וכי נמצאו לו לכאורה ראייה, הוכחה ואשרור. קיימים אין-סוף מאמרים וספרים, המעלים שקרים מסוגים אלו במסווה של אמת, אם בחסות שמות של מחברים בעלי תארים אקדמיים, אמתיים או מזוייפים, אם בצורת סיפורים לכאורה "מיד ראשונה", כגון סיפורים של אנשים ש"חזרו", כביכול, מ"עולם האמת". כמותם מופצים  מחקרים מדעיים מפוברקים, מעוותים, מסולפים או שקריים - הנייר סובל הכול, וכמותו, מסתבר, גם האוזן והנפש האנושיים.

על כך נוסף מרכיב הבורות והבערות. כל נושא ניתן ללמידה, ומי שעוסק בו חייב ללומדו. אלא שלימוד כהלכה מחייב זמן, יזע ומשאבים, ולא רבים מאתנו  הם אלה, המוכנים להשקיע זאת בלימוד. מנגד קיים "מידע אינסטנט" - מידע-חפיף, המופץ בידי חאפרים מקצועניים, ונחטף ככל חטיף בידי ציבור גדול ורחב, שאין לו חשק, רצון או יכולת ללמוד. הוא גם מוטעה במכוון בידי המוכרים-המטעים, המזמינים אותו "ללמוד", לכאורה. עשרות ומאות "מכונים" למימכר "אינסטנט-ידע" מוקמים חדשות לבקרים על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן, וכך משלה ציבור גדול את עצמו, שהוא "למד", "לומד" ואף "יודע".

וה"לקוח" התמים - מניין לו שמחקר א' הוא אמת, ומחקר ת' הוא שקר, סילוף או תרמית? מי לידיו יתקע, שחומר שלמד זה-עתה במכון לחקר ה... הוא שקרי, כאשר חברו, שלמד במכון אוניברסיטאי רשמי, רכש ידע של אמת? מרבית ציבור הלקוחות אינו מסוגל להבין ולדעת זאת, והוא מסתמך על בעלי-ידע - הורים, מורים, ידידים, מדריכים, מנהיגי-ציבור שונים, ודברם הוא הקובע: דעה א' - אמת, דעה ת' - שקר. מאחר ולא כל מורה, מדריך או מנהיג-ציבור הוא בעל ידע אמיתי בעצמו, או בעל יושר אישי חסר פניות, לא כל שאלה מקבלת תשובת-אמת.

כולנו מכירים את שלל הדמיונות השליליים, אבל לא כולנו ערים להן כמהויות שליליות ומסוכנות. כלולים בהן בעיקר האמונות התפלות, המקבלות חיזוק בידי הפסוודו-מדע. לא פעם שוררת עמימות מוחלטת בין מדע לבין פסוודו-מדע בחשיבותו של הפרט, ולא אחת מתערבבים להם אמונות-ההבל עם מציאות-ריאלית בעיני בני-האדם, עד כי קשה לעתים להפריד בין המציאות לבין הדמיון.

ערבוב המושגים ועוצמת-כוחו של הדמיון השלילי צריכים להפחיד את האנושות, משום שהמשך ההליכה בתוואי הזה תוביל אותה לאבדון. הגדיר זאת יפה קרל סייגן בספרו "עולם רדוף-שדים", כשתיאר, בשנת 1995, את התחזקותן של האמונות התפלות, בסיוען של הבערות ומצוקות-החיים:

"הקמנו ציוויליזציה כלל-עולמית, שמרכיביה החיוניים ביותר תלויים מעיקרם במדע ובטכנולוגיה. בה בעת, הסדרנו את הדברים כך שכמעט שום איש אינו מתמצא במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן-מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזאת של בערות ועוצמה להתפוצץ בפנינו. מה שמדאיג אותי, במיוחד על סף האלף החדש, הוא שהפסוודו מדע והאמונות התפלות יגבירו משנה לשנה את כוח הפיתוי שלהם, ושירת הסירנות של הבערות תגדיל עוצמה וקסם. מתי שמענו אותה לאחרונה? כל אימת שהתעוררו בנו דעות קדומות לאומניות או אתניות, בתקופות של מחסור, כשהתערערו ביטחוננו העצמי הלאומי או חוזק רצוננו כציבור, כשהתייסרנו למראה מקומנו ומעמדנו ההולכים ופוחתים בקוסמוס, וכאשר תססה הקנאות סביבנו - או-אז השתלטו עלינו הרגלי חשיבה שרכשנו בדורות עברו.
להבת הנר מהבהבת קלושות. שלולית האור הקטנה שהיא מטילה רועדת. העלטה מתגברת. השדים מתחילים להגיח ממחבואיהם" ("עולם רדוף-שדים", הוצאת הד-ארצי-מעריב, 1997).

אחד הכוחות המחזקים את האמונות התפלות, מעודדים ומטפחים את הפסוודו-מדע ואת הנצחת הבערות היא הדת. לא בכדי מרבית מוכרי האמונות התפלות והאשליות המוחלטות הם מטיפי-דת למיניהם, בכל הדתות, בעיקר בדתות המונותאיסטיות, וביהדות בכללן. כבר אמר על כך תומס הובס, לפני 350 שנה: "הפחד מפני דברים שאינם נראים לעין הוא הזרע הטבעי של מה שקרוי בפי כל אדם בשם דת"...

רק מעטים בינינו ערים לסכנות האורבות מהדתות השונות ומהכתות המיסטיות שצמחו בשוליהן וממטיפיהן לציבור, בייחוד לצעירים. אלו הם הקורבנות הקלים ביותר, להם אורבים ציידי הנשמות. חלקם פונים לאתר חופש, כותבים, שואלים, במעט דאגה, לעתים תוך הטפת-מוסר או תוכחה, אבל משותפים לכולם הבורות והבערות.

בשני חלקיה של במת-חופש זו נביא מעט ממכתבי גולשים, ותשובותיהם של חברי-צוות האתר. את החלק הראשון כאן נסיים במאמרו הנפלא של צבי ינאי, שכבר עלה באתר, והחלק השני יוקדש בעיקרו למערכת ההטפה וההפחדה לדת היהודית, בעיקר מבית-מדרשו של אחד בשם אמנון יצחק. אחד הכשלים של הציבור החופשי, שאינו מקבל את עמדותיהם וטיעוניהם של מטיפי-הדת והאמונות התפלות הוא, שאינם מוכנים להשיב מנה אחת-אפיים לאותם מטיפים, אינם מקדישים זמן למחשבה, היכן בדיוק מונחת המלכודת, ומהו השקר או ההפחדה העקודים על קרס החכה, ולכל היותר מנידים ראשם שמאלה וימינה ופוטרים עצמם "שטויות". תשובה זו לא רק שאינם פותרת דבר, אלא היא תשובה גרועה מבחינתם של התמימים, שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, וטיעוני המטיף והבלי-שכנועיו נשמעים באוזניהם כדברים שייתכן ויש בהם בסיס. לצורך זה נביא בפרק הבא דוגמה של ניתוח ההטפה, ודרך אפשרית אחת מרבות אחרות להפריכה ולקעקע את אושיותיה.

אנחנו ממליצים לכל המתלבטים בשאלות של מיסטיקה ודמיון בדת לקרוא את הפרק: "הפחדות, איומים ומיסטיקה במערכת ההתחרדות" בספר "ציידי הנפשות" מאת צופיה ודן מלר, עמודים 150-101, שיצא לאור בהוצאת זמורה-ביתן, 1998.

א. מרכבות האלים

ערן (שם בדוי)

שלום, אתר נחמד, עם דעות ותיאוריות מעניינות ביותר. שמי ערן, אני חילוני חזק מאוד, בן 14, אך מאמין באלוהים, רק בדרכי שלי. יש לי מספר תיאוריות על אלוהים, חלקם ניתן לקרוא בספר "מרכבות האלים" אשר מראה  שאלוהים ומלאכים הם בעצם חייזרים; אהיה שמח אם תפרסמו חלק מהתיאוריות שלי.

קודם כל העולם נוצר מהמפץ הגדול, זאת התברר לאנושות אחרי שנים של מחקרים שבעצם זה כתוב בתנ"ך, בראשית א, פס' א: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום {.....}".  =  המפץ הגדול חושך זהו החלל  החיצון, והתוהו ובוהו זה הפיצוץ. אח"כ מתואר התערבבות המים באדמה והפרדתם  ושדברים מוזרים קרו על פני האדמה שהרי זוהי התקופה שבה התערבב כדור הארץ,  ונוצרה יבשת אחת עם דינוזאורים אח"כ קרו רצף אירועים - הדינוזאורים נכחדו, היבשת התחלקה ליבשות שהיום ונוצרו בעה"ח החדשים. אחרי זמן מה אחרי שה' הביא  לאבולוציה והתפתחות מהפלנגטונים לצורות חיים יותר בסיסיות (מעפר לפי התנ"ך  הבקטריות שחיו אז על פני הארץ היו כמעט עפר...), התפתח האדם מהקוף. אנשים מכוכב  אחר נחתו על כדור הארץ ומה יחשבו אנשים פרימיטיביים על חללית? שאלו אלים שירדו  אליהם מהשמיים, אולי הציוויליזציוניים שנחתו ניסו לשכנע אותם שאין זה כך אך מה  תסביר לאנשים פרימיטיביים מדע? אין ברירה אלא לנצל זאת.

אם נעקוב אחרי התנ"ך  קרו הרבה ניסים ונפלאות שהיום בלי בעיה אפשר לעשות. בסדום ועמורה אולי היה  פיצוץ גרעיני, מעמד הר סיני עם מיקרופון ומערכת רמקולים, עליית אליהו הנביא  במרכבת אש - חללית מרכבה שמאחוריה אש... וישנם עוד הרבה מקרים שניתן לפענחם  למודרניות של היום. זו תיאוריה ראשונה, שבאו מכוכב יותר מפותח אלינו ועשו  ניסים, ומן הסתם אם נסע אנחנו לכוכב אחר פחות מפותח מאיתנו בכמה מיליוני שנים  יתפתח בדיוק כמונו, עם ניסים ונפלאות.

תיאוריה שניה שלי, שאחד מאיתנו או קבוצה  של אנשים מהעתיד חזר בזמן כדי ליצור רצף היסטורי וכינה עצמו אלוהים, וכבר  הסברתי מה קרה...

תיאוריה שלישית - היקום נשלט ע"י "חייזרים" הרבה יותר מודרנים מאיתנו, משהו מאין ממשלה שבראשה עומד בדרך דמוקרטית או אולי בדרך דיקטטורית, ראש היקום - האלוהים שהביא לכל האירועים שקרו עד היום, המלאכים שמוזכרים בתנ"ך הם בעצם  שליחים, שבאו כדי להשליט סדר ביצורים הפרימיטיביים בכוכב, לתת לנו חוקים  וכדומה... וזה גם מסביר את הנפילים שבאו בתקופה של נוח והביאו לבני האדם את  המידע ליצור כלי נשק והנפילים נענשו על כך ע"י השליט. ואולי מפני שמלך היקום  מתחלף בבחירות או נרצח, עולה לשלוט חייזר חדש לכן כנראה שמות רבים לאלוהים.

תיאוריה רביעית - לא לחשוב יותר מדי החרדים צודקים (אני לא כל כך אוהב את התיאוריה הזו, אך היא קיימת אפילו בראש שלי).

תיאוריה חמישית- אין אלוהים (גם בתיאוריה זו שלי אני לא כל כך מאמין...)

ותיאוריה שישית והכי לא הגיונית - אנחנו בעצם בובות תיאטרון, או אולי ניסוי מדעי  אולי משחק מחשב כמו במטריקס או במסימס. תוכיחו שלא למרות שזה לא הגיוני.

קחו ללב ותחשבו במה אתם הכי מאמינים. אני מתלבט בין שלושת התיאוריות הראשונות  ששלושתם הגיוניות.

חומר למחשבה!

ערן

אורה משיבה לערן

שלום ערן

כשהייתי בערך בגילך קראתי את "מרכבות האלים" והוקסמתי מהתיאוריה של אריך פון דנקן. כמה שובה-לב. לאט לאט  למדתי, שזו הפריבילגיה הגדולה של החילוניות: להכיר תיאוריות מעניינות, רעיונות מגוונים, תורות מקוריות, ולהפליג על כנפי הדמיון וההיגיון אל מחוזות הביולוגיה, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה וחביבתי - הפילוסופיה.

ניכר בך שאתה נהנה מהעיסוק בחיפוש אחר המשמעות והפשר. אני מאחלת לך שנים של עניין בלתי-פוסק. וכדאי להיזהר ממי שמציע לך הסבר "מושלם" לעולם, וסוגר את הדרך להסברים נוספים.

אורה מצוות אתר חופש

ב. ספר הזוהר

נינה (שם בדוי)

שלום לכם, עורכי וכותבי אתר "חופש" - אני חייבת לציין שאהבתי את האתר ואת רוב הדברים שכתובים בו, ואני בהחלט מבינה את זווית הראיה שלכם.

אני לומדת קבלה כבר שלוש שנים. כדאי שתדעו שחכמת הקבלה מתבססת ברובה על ספר הזוהר, המתיימר לפרש את התורה (המוצגת כצופן). על פי ספר הזוהר המושג "אלוהים" הוא למעשה אנחנו, בני האדם. כולנו ניצוצות שיוצרים ביחד אור ענק. אנחנו אלוהים! כן, ככה על פי ספר הזוהר, שנחשב לקדוש ואף מוקצה על ידי רוב הדתיים. מוקצה כי כביכול מחמת קדושתו הרבה הוא עלול לפגוע באדם הלומד אותו. האמת היא שהרבנים פוחדים פחד מוות שחסידיהם הרבים יגלו את הסוד הנורא הזה - שאלוהים נמצא בתוך כל אדם חי ושרק האדם אחראי לחייו, לטוב ולרע שבהם. אתם יודעים כמה זה קשה לאדם דתי להבין שרק הוא אחראי באמת לחייו? הרי הכי קל זה לזרוק את האשמה על אלוהים!

נניח, אדם דתי חולה. כמה קל לומר "זה רצון האל" תוך גלגול עיניים מתחסד לכיוון השמיים! הרבה יותר קל מלקחת אחריות אישית! אז הדתיים פוחדים שדבר כזה יקרה, ולכן שומרים על הזוהר מכל משמר, כי הם יודעים שהוא נחשב ל"אמיתי" בקרב המאמינים.

בכל אופן על פי הזוהר אנחנו הקובעים היחידים בחיינו, אף אחד לא מסתכל עלינו מלמעלה ועושה "נו-נו-נו" כשאנחנו נוסעים בשבת ואוכלים לא-כשר. מצד שני, יש טענות אחרות: למשל שבשבת מתגלה אור רוחני מיוחד ביקום וכדאי להתחבר אליו (על ידי שמחה).

לכם זה אולי נשמע שטויות, אבל ניסיתי, ואכן היה לי שבוע טוב יותר אחרי שעשיתי שבת במרכז לקבלה. אתם יכולים להגיד שזה פסיכולוגי לגמרי - אבל מה זה באמת משנה? אם זה עשה לי טוב, זה בסדר גמור. והרי הכל בחיים זה "פסיכולוגי"! כל מה שאינו פיסי הוא למעשה פסיכולוגי, והלא גם הפיסי מושפע ישירות מהפסיכולוגי!

על פי הקבלה אלוהים מתגלם במילים "שמחה" "אהבה" , וזהו האור האמיתי של העולם. כשאדם נמצא במצב של שמחה הכל מסתדר לו, וגם מה שלא - לא נורא. ולכן כדאי לחייך גם כשקשה, האמריקאים קוראים לזה "fake It untill you make It". זה כל הסוד.

עכשיו - אם החסידים יכירו את הסוד, והם ידעו שמקורו בספר הזוהר הקדוש (שאכן נקרא גם "ספר הסוד") - הם עלולים חלילה להטיל ספק ברבנים שמנהלים את חייהם בשם האלוהים הבלתי-נראה, ממש כמו שמתואר במאמר באתרכם על "לנשק ליחזקאל את התחת"...

אז המלצתי לכם, כשאתם טוענים שאין אלוהים וכל הדת שווה ל... זכרו בכל זאת, שיש אלוהים והוא בתוכנו. שאנחנו האלוהים של חיינו. שיש אנרגיות בלתי-נראות בעולם  (דוגמה מוכרת היא גלי קול שעוברים באוויר בלי שנראה אותם בעין). ויש גם אנרגיות רוחניות שעוברות מאדם לאדם: אנרגיות של אהבה יכולות לגרום לאנשים להחלים ממחלות קשות (מוכח), אנרגיות של כעס יכולות לגרום לאנשים לחלות (וגם זה כבר הוכח). רק שאנחנו בלבד אחראים על האנרגיות האלו שאנו משדרים וקולטים ללא הרף. וזה כתוב בספר הזוהר, אימת הרבנים, שמפרש את התורה.

אז שיהיה לכם המון בהצלחה, חבר'ה. אני אשמח לענות על כל שאלה

שלכם,

נינה

שירה לנינה

שלום לך נינה. תודה על גישתך החיובית לאתר ולתכניו. אין לי דבר וחצי דבר כנגד אהבתך את ספר הזוהר, הגם שיש לי דעה שונה לגביו. הנושא הרי גם נלמד באקדמיה, ואני מאד מעריכה את פרופ' יוסף דן, העומד בראש הקתדרה לנושא זה באוניברסיטה העברית בירושלים. אלא שכל אלו אינם מחייבים עמדה חיובית מצדי לנושא עצמו.

אתייחס למשפט אחד שלך, שנדמה לי שהוא עמוד התווך של חשיבתך: "אז המלצתי לכם, כשאתם טוענים שאין אלוהים וכל הדת שווה ל... זכרו בכל זאת, שיש אלוהים והוא בתוכנו. שאנחנו האלוהים של חיינו".

גם אם את ממקמת את "אלוהים" בתוכך, עדיין גישה זו מחייבת הוכחה. אם את מתכוונת למשחק מילים סמנטי  ו"אלוהים" זה "אני" - אז אין כל בעיה, למעט חוסר המשמעות בכפל השמות "אלוהים" ו"אני". מדוע שני שמות? בואי נקרא לעצמנו "אלוהים", וחסל ויכוח. אבל אם את מתכוונת לכך, ש"אלוהים" איננו מילה  נרדפת ל"אני", אלא מדובר במהות אחרת, שונה, הנמצאת בתוך הנשמה האנושית - כאן יש לך בעיה, משום שאין שני בני-אדם זהים, וקיומה של מהות כלשהי בתוך נפשות כל בני האדם מציבה את הצורך להסביר, מהי אותה מהות, וכיצד היא שונה בכל אחד משישה מיליארד בני האדם החיים כיום על פני כדור הארץ, ושונה בעוד אין-ספור מיליארדי בני-אדם שחיו בעבר ומתו.

לי אישית אין שום נטייה לחשיבה מיסטית. מקצועי הוא מדעי הטבע, לגבי ישנם בעלי החיים והאדם בתוכם, ואין שום אלוהים, לא מחוצה להם ולא בתוכם אלא אם-כן יוכח לי אחרת, והוכחה כזו טרם ניתנה ע"י איש! את הצד הרוחני  שבי אני מגדירה "רוחני", ואין לי צורך במשחקי-כפל מילים. אני אוהבת מאד מאמר בנושא זה באתר, ואני ממליצה בפניך שתקראי http://www.hofesh.org.il/articles/god/al_lo_klum.html

אנרגיות קיימות, בוודאי! ואני מסכימה עימך שיש להן השפעה על בני-אדם. אבל מדוע לחזור לכפל-מילים ולהגדיר אנרגיות בשם "אלוהים?" מדוע בכלל לחפש כאן הכללה? שכן האנרגיות עליהן את מדברת הן שונות ומשונות: שנאה, סלחנות, קנאה, כעס ואהבה. ואולם, אני, כמרבית בני האדם, קוראים להם רגשות, וגם אם הם פועלים כמרפא או כגורם מחליא = מה לכל זה ול"אלוהים"??

אני מקווה שלא פגעתי בך בגישתי הישירה - זאת אני, ואינני מטייחת דעות ועמדות שלי. אם חטאתי ופגעתי בך - אני מתנצלת מראש. אשמח לראותך באתר שוב ושוב,

בברכה

שירה

נועה עונה לנינה

האם לפניצילין נגד דלקת ריאות, או לקוקטייל נגד איידס היית קוראת "אלוהים" רק משום שיש בהם מכוח הריפוי?

האם לדרכי השכנוע של פסיכולוגים, המביאים בדרך רוחנית (לא גשמית) מרפא לנפש המתלבטת או הדואבת היית קוראת "אלוהים" רק בשל תכונה זו שלהם (שהיא, כידוע, מיומנות נלמדת ונרכשת במוסדות להשכלה גבוהה, ולא כתוצאה מאיזו "השראה נבואית")?

גלי הקול שאת מזכירה הם אנרגיה פיסית-פיסיקלית למרות שאינם נראים. לכן אפשר להשוותם לגזים המרכיבים את האוויר שאנו נושמים (למשל החמצן, שאינו נראה), כי בשני המקרים הללו (הקול והחמצן) ניתן להוכיח את קיומם לכל מי שמתעניין (ולא רק לנבחרים שהקול או החמצן בוחרים להתגלות לפניהם...), בעוד שהאנרגיה שאת מדברת עליה אינה ניתנת להוכחה. אם זה יקרה בעתיד - נשוב ונשוחח אז!

גם טענתך שרק אנו קובעים את גורלנו היא טענה דתית מובהקת, למרות שאת כותבת שאין זה כך, אלא שההחלטה איזו דרך תעשה לך טוב ואיזו - רע - נקבעת ע"י כוח עליון וחיצוני לך, כמו ההחלטה של שמירת-שבת וכללי שמירתה (שאת שומרת, לדבריך!) ואינך סוברנית להחליט בעצמך. כוח חיצוני הוא זה שמחליט עבורך ששמירת השבת היא דבר חיובי, והוא גם זה שמחליט עבורך כיצד בדיוק עליך לשמור על השבת. לך נותר להחליט רק אם את מאמינה בציווי זה או לא. יתר על-כן: עצם הבחירה אם לקיים או לא איננה בחירת-אמת, כיוון שהאלטרנטיבה שלה כפי שהיא מוצגת לפניך היא מוות וכיליון. האם לזאת "בחירה" תקראי?

נועה מאתר חופש

רוני לנינה

נינה שלום - תודה על מילותיך החמות, ועל-כך שמצאת לנכון לכתוב לנו באריכות ולשתף אותנו במחשבותיך. אני חייב להודות שדיבורים על "אנרגיות רוחניות" הם קצת בעייתיים עבורי - כנראה החינוך הריאלי שלי מייחס חשיבות רבה מדי למושג "אנרגיה" כמשהו בעל  משמעויות פיזיקאליות מוגדרות. ובכל זאת, נדמה לי שדווקא עם רוב הדברים שאת כותבת אין לי בעיה להסכים.

אם הפירוש שלך לרעיון ש"אנחנו אלוהים" הוא שאנחנו, ורק אנחנו, אחראים למעשינו, ושאין אלוהים כמתואר בתנ"ך שממש איכפת לו מה אנחנו אוכלים, עם מי אנחנו מתחתנים (או לא), או מה אנחנו עושים ביום החופשי שלנו (למשל), אז אנחנו בהחלט משדרים על אותו הגל, למרות ההבדלים בסגנון.

האם, אמנם, לאלוהים כזה כוונתך?

כל טוב

רוני מאתר חופש

 

ג. סיאן דה-רוהן

גלילה (שם בדוי)

בסדרת הספרים "חיבור נכון לרצון" שתיקשרה סיאן דה רוהן, מספר אלוהים בגוף ראשון את סיפור בריאתו, בריאת הרצון, שהיא הקוטב הניקבי שלו, בריאת המלאכים, הנשמות וכו', בפרטים רבים שלא נודעו עד כה. עיקר החידוש הוא שאלוהים מספר שיש לו קוטב ניקבי, המכונה ה"רצון" שהיא הרגשות, התחושות, האינטואיציה, החוויה. משחר הבריאה הרצון מוכחשת בהתחלה על-ידי אלוהים עצמו ובהמשך על-ידי בני האדם. כתוצאה מכך איננו מקבלים את רגשותינו האמיתיים, לא מבטאים אותם ואנו מלאי אשמה ביחס לרגשותינו האמיתיים כלפי כל דבר ודבר. הכחשה ואשמה מושכות אלינו את העונשים שאנו חוששים שאנו ראויים להם, בשל רגשותינו האמיתיים.

הקטע בקובץ המצורף, מתוך הספר השני בסדרה, מתייחס באופן מסויים לנושא המאמר "שואה ואלוהים" שכתב דרור
http://www.hofesh.org.il/articles/god/shoa_just_a_question.html

http://www.hofesh.org.il/letters/talks/eli.html

אוסיף, גם, שאלוהים מציין שקשה מאוד למצוא אותו בדתות, מאחר והן מלאות באשמה שלא מותירה כלל מקום בשבילו. הפתרון, בקצרה, למעגל הקסמים של הכחשה ואשמה הוא, להתחיל להניע בתוכנו, להרגיש, לקבל ולבטא את רגשותינו האמיתיים ביחס לכל דבר ודבר. בתהליך זה נתנקה מאשמה ונפסיק למשוך אלינו עונשים, שהם השתקפויות של אשמה.

הערת המערכת:

במפתיע, במכוון או במקרה, התפרסמה השבוע כתבה גדולה בעיתון "העיר", כתבה גדולה מאת רונה קופרבוים, המתארת את פעילותה של אישה מסויימת, ומתייחסת גם לגברת סואן דה-רוהן, ולדעותיה לגבי ה"רצון", שאיננו אלא "ישות אלוהית נקבית הסובלת מהכחשה ומהדחקה של בני-האדם" - ראה שני קטעים מאותה כתבה. דומה שמיותר לפרט מהי דעתנו על אותה דה-רוהן וגרורותיה...

 

נועה משיבה לגלילה

וכי מה אומר לך, גלילה? כלום אסור לפנטאזיה האנושית, שבראה את "אלוהים", לפנטז גם שיש לו (לה) קוטב נקבי? אם מותר היה ליציר-כפיו של האדם לצוות על קיום מצוות, מדוע שייאסר עליו להורות גם על דברים אחרים, כמו מה חייב האדם להרגיש, לחוש, לרצות ולחוות? איש באמונתו יחיה, הלא כן?

כל גורו בכל כת מיסטית, החי היום, טוען דברים דומים בוואריאציות שונות, שיש להן מן המשותף יותר מן המפריד והמבדיל, אלא שסופם של המאמינים בהם דומה, לרוע המזל אף הוא - השתעבדות לגורו ולדעותיו עד-כדי אובדן כל העצמאות האישית ברצון, במחשבה ובמעשה. על המשותף לדעותיך, גלילה, ולדעותיהם של שאר חברי הכתות המיסטיות, תוכלי לקרוא בספר "ציידי הנפשות" עמודים 225-209.

נועה מאתר חופש

 

ד. ה"על-טבעי"

נתן (שם בדוי)

לצוות האתר שלום,

אהיה כנה ואומר מראש שאני אדם שכרגע מתקרב מאד וחוזר ליהדות, הגעתי לאתר שלכם לא על מנת ל"נגח " אף אחד, אלא באמת אני רוצה להיות פתוח לכל ההסברים ולכל האפשרויות. קראתי את תשובותיכם לשאלתו של אריאל ופעמים רבות נתקלתי במוטיב של "על טבעי" ,"ישות מיסטית" וכדומה אני רוצה להבין האם אתם טוענים שלא קיים "על טבעי", שאין דבר כזה. אם כן מה ההסבר הטבעי או המדעי לתופעות רבות כגון: קריאת מחשבות, אסטרולוגיה, היפנוזה , סיאנס ועוד. האם הכל שרלטנות??

אשמח לקבל תשובה בתקוה שתעזור לי לעצב את דעתי בענינים אלו .

בתודה נתן

רוני לנתן

תודה שפנית אלינו בצורה כנה וגלויה. שמי רוני, מצוות האתר, ואנסה לענות לך בהתאם.

גישתנו היא, שהשיטה המדעית, קרי ניסיון ותהייה ויותר חשוב - גישה ביקורתית לעובדות ולהשערות, היא השיטה היחידה שהוכיחה עצמה עד כי היא שמקדמת את הידע האנושי על היקום בו אנו חיים. לא שהשיטה המדעית נקייה משגיאות, ולא שהכול ידוע למדע. אדרבא, כל תיאוריה מדעית בנויה על שגיאותיהן של קודמותיה, או על לקונות (חסכים, חסרים) שיש בהן, אבל השיטה המדעית היא הדרך היחידה להשגת ידע, שמבקרת ומתקנת את עצמה, וגם היחידה שמודעת למגבלותיה.

אחד העקרונות של השיטה המדעית הוא, שאי-אפשר להוכיח בוודאות מאומה. אפשר רק לאסוף ראיות תומכות, או ראיות מפריכות. תיאוריה שיש לה הרבה מאוד ראיות תומכות תיחשב לנכונה, לפחות עד שתבוא ראיה מפריכה-מאומתת, ואז צריך לתקן את התיאוריה כך, שתסביר את כל הראיות התומכות, ובנוסף את הראיה החדשה. כך מתקדם המדע.

אשר לעל-טבעי: נכון להיום, אין שום ראיות העומדות בפני מבחן מדעי ביקורתי לאסטרולוגיה, סיאנסים וכדומה (*). יתרה מזו: ישנו  בחור בשם ג'יימס רנדי, קוסם לשעבר, שהפקיד מיליון דולר אצל נאמן, ומוכן למסור אותו לאדם הראשון שיראה לו תופעה על-טבעית בתנאי מעבדה אובייקטיביים, המנטרלים כל אפשרות לתרמית. הכסף עדיין מחכה שם...

ואם תרצה לקרוא קצת יותר לעומק על התופעות הללו, על-סמך מה  אין בהן ממש, ומדוע כל-כך הרבה אנשים חושבים שיש בהן משהו, אני ממליץ בחום על ספרו של קארל סאגן "עולם רדוף שדים" (להשיג למשל ב- http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=87798)

בברכה,

רוני

(*) היפנוזה זה סיפור אחר - כאן יש תופעה המוכרת על-ידי המדע, אך כל הטענות ליכולות על-טבעיות הקשורות להיפנוזה התבדו כשנבחנו באופן ביקורתי.

איל לנתן

נתן שלום. שמי איל, ואני חבר בצוות הכותבים והמשיבים של אתר חופש.  תחילה אתקן כמה הנחות "סביבתיות" המפריעות לי להתחיל לענות לך: אני אדם פרטי, השותף למטרות הכלליות המובעות באתר, וכמוני, אני מניח, ישנם אנשים נוספים, המביעים את רוח האתר, שדעתם בשאלות שהעלית שונות משלי, אך עדיין כולנו מאוחדים בגישתנו הרציונליסטית, המסתייגת מגישות דתיות ואנטי-רציונאליות מנימוקים אלו ואחרים.  לפיכך שאלה בנוסח "אתם טוענים כך וכך..." מקשה עלי לענות. אין לי גורו או  המקבילה של  "דעת-תורה". כל אחד רשאי לנסח את השקפת עולמו עפ"י מיטב שיקוליו, ניסיונו, כושרו לביקורת עצמית ולהתפתחות תוך לימוד וקיום דיאלוג עם האחר.

ועתה לנושאי מכתבך: כרכת נושאים הרבה: היפנוזה, על-טבעי, אסטרולוגיה וכו'. נראה כאילו אתה מצפה לתשובה ניצחת מ"דעת-תורה" של החילונים: "הכול שטויות", או "יש לנו הסבר מדעי לכול" וכו'.

לא אתן לך תשובה שתספק אותך. ברצוני לנסות ולהראות לך דרך הסתכלות שונה על שאלות כגון אלו, ואולי משל יעזור:

דמה בנפשך שהגעת לשבט פראי, המאמין באמונות שונות, שעוברות מדור לדור ומנהלות את אורח-חשיבתו ופעולתו. בני-השבט מאמינים שבזכות טקסיו המיוחדים השמש זורחת והגשם יורד, שריקודים מסויימים מרפאים מחלות, ועוד כהנה וכהנה. אם תביט נכוחה תראה, שסיפור השבט הנ"ל הנו סיפור הקבוצות האנושיות באשר הן. אתה בתור אדם שראה עולם, ראה שבטים אחרים, ואמונות אחרות,למד והבין איך מתפתחים מיתוסים, דתות, אמונות וטעויות בחברות שונות, מספר על תחושותיך ומחשבותיך לאחד מידידיך, חבר השבט, והוא מזועזע: "מה? הכול שטויות? אינך מאמין בכלום?", ולחילופין - "יש לך הסברים טובים יותר לכל השאלות שאמונותינו מתמודדות עימן?".

ובכן לא. לא הכול שטויות. למשל, יתכן שצמח מסויים, המשמש אותם למרפא, הוא אכן בעל-סגולות רפואיות, (ולשאלתך, למשל, אין ספק שקיימת תופעה של היפנוזה, אם כי לא כל המנגנונים הפועלים בה נהיריםלמחקר בשלב זה, אך אפשר שיתבררו ויוכחו מדעית בעתיד). לא לכל תופעה קיים הסבר מדעי מספק. אבל רוב מה שקרוי אמונות טפלות אמנם שיקרי, ואנו צריכים ללמוד לרסן את הרצון הילדותי המקנן בנו לקבל הסבר מיידי לכל דבר. עלינו ועליך ללמוד להפנים את האמירה: "איני יודע הכול, אבל בכל זאת אני יכול להפעיל שיפוט והחלטה מהם הסברים מטופשים".

ואם למרות הכול אנחנו רוצים לבדוק טענות מפוקפקות, יש להשתמש בכלים מדעיים. ב"כלים מדעיים" אין כוונתי למיקרוסקופ ומבחנה דווקא, אלא בראש ובראשונה לבחינה שכלית, להצבה של ההשערה המסבירה את התופעה הנחקרת מול קריטריונים רציונליים, כגון חישוב הסתברות סטטיסטית לניבוי תוצאה מחזקת או מחלישה. אגב, האסטרולוגיה נכשלת באופן עקבי במבחנים הסטטיסטיים, למיטב ידיעתי. אל תסתפק בסיפור מדהים שקרה למישהו, או שמישהו סיפר לך שקרה למישהו,  כדי לבנות תמונת-עולם ההפוכה מזו המסתברת מאלפי דוגמאות נגדיות - ראה תשובתה של נועה לחסידיו של אמנון יצחק לעיל, "על ניסים ועל נפלאות".

עליך להיות צנוע ולהודות: יש תופעות שאין לי הסבר לגביהם (לפחות עדיין אין לי הסבר), וזאת בניגוד לגישות שחצניות, דתיות למשל, המכריזות "יש לנו הסבר להכול", גישות המספקות הסברים המסברים את האוזן להדיוטות. אילו היינו ממשיכים וסומכים עליהן, היינו חיים עדיין עם תוחלת חיים של 40 שנה, תמותת תינוקות של 50%, ועם הסברים, כמובן, עם הרבה הסברים, על חטאים וגלגולי-נשמות,  ועם הרבה ביטחון שחצני, שאנו מקבלים את ידיעותינו היישר מהגבורה.

לסיכום: אין גזר-דין גורף לכל התופעות השנויות במחלוקת שניתן למנות, אבל כן יש להיות חשדן גדול, ולבדוק באורך-רוח,בענווה ותוך שימוש בכלי העלוב והמבוזה, העומד לצידנו - שכלנו, שהוא,מה לעשות, בכל זאת הכלי היחיד העצמי העומד לרשותנו.

בברכה

איל, אתר חופש

תום לנתן

שלום לך נתן, שמי תום, וכמו איל ורוני גם אני נמנה עם צוות הכותבים והמשיבים באתר חופש. רוני ואיל ענו לך, בעצם, על עיקר שאלתך, ואני מבקש להוסיף מעט משלי: שאלת על קריאת מחשבות, אסטרולוגיה, היפנוזה, סיאנסים ועוד, והאם הכול שרלטנות. את ההיפנוזה תוציא מהרשימה - זהו תחום בפסיכולוגיה, שהמדע הרפואי אישר את קיומו, יש לזה ראיות בבדיקה מעבדתית כמו אנצפאלוגראפיה - רישום אלקטרוני של גלי המוח. ההיפנוזה כיום היא כלי בריפוי רפואי במוסדות מכובדים ביותר. כל היתר, כולל "אלוהים", שמשום מה לא כללת ברשימה, הם אמונות שעד לרגע זה אין להן ביסוס במדע. גם בקבוצה זו יש נושאים שונים, בעלי משמעות שונה.

הסיאנס שייך לאמונה מיסטית בגלגול נשמות, וזו אמונת-הבל ממדרגה ראשונה, משום שמאז נוצר יצור חי ראשון בטבע, לפני מיליארדי שנים,שום בעל-חיים לא חזר לחיים לאחר מותו, לא בעולם שלנו, ולא בשום מקום אחר ביקום, חוץ מאשר במוחם הקודח של המאמינים בדבר.  רעיון ההתקשרות עם נשמות, שלכאורה נפרדו מהגוף, הוא רעיון בדיוני נפלא ומרתק, אבל מנותק מכל מציאות. נושא זה נבדק והוכח בכלים אובייקטיביים כשקר מוחלט.

אסטרולוגיה היא בדייה, שגילה כגיל האנושות. אבל לא כל מה שגילו כגיל האנושות הוא אכן נכון ואמתי. כמו האלוהים, למשל.

שרלטנות? לא בהכרח. שרלטנות זה כשמישהו יודע שהוא עושה מאנשים צחוק, ומשתמש בכלי ההבל למטרות עצמיות-תועלתניות כלשהן. יש אנשים שעוסקים באסטרולוגיה ובקריאת מחשבות מתוך שכנוע עצמי-פנימי כן, והם אינם שרלטנים.  הם פשוט מאמינים באמונות תפלות, כי זו משענת טובה למי שזקוק לה, אך אינו מוכן או מסוגל להשקיע מאמצים בלימודי-מדע מייגעים במשך שנים רבות!

מאחל לך כל טוב - תום מצוות אתר חופש

דני לנתן

שלום לך נתן,

יש תופעות רבות הזוכות לכותרת הכללית "על טבעי", וחלק גדול מהן הן, ללא ספק, אחיזת-עיניים ושרלטנות. עובדה היא, שאף-אחד לא הצליח לשחזר "יכולת" של קריאת-מחשבות, למשל, בתנאי מעבדה סטריליים. גם סיפורים על סיאנסים ורוחות מתגלים תמיד (עד כה) כשמועות שעברו מפה לאוזן, או "אגדות אורבניות" שלא ברור מה מקורן.

גם אסטרולוגיה, כדרך לניבוי העתיד, לא הצליחה לעמוד אף-פעם במבחנים אובייקטיביים של ניבוי. התחזית האסטרולוגית נוטה להיות "מעורפלת" ולא מדוייקת, כך שהיא מתאימה למספר גדול מאוד של מאורעות אפשריים, וכמעט תמיד ניתן לומר שהתחזית "קלעה בקירוב". אם תקבל תחזית אסטרולוגית ספציפית לגבי עתידך, אתה מוזמן לחכות ולבחון את אמיתותה: לא נראה לי שהיא תהיה טובה בהרבה מניחוש מקרי.

היפנוזה, לעומת זאת, היא תופעה ידועה, ואין בה שום דבר "על טבעי". עם זאת, גם סביב נושא ההיפנוזה נרקמו הרבה "אגדות" שאין בהן אמת, כנראה.

בכלל, אני לא בטוח למה אתה מתכוון במונח "על טבעי". יש ללא ספק תופעות שאין לנו הסבר לגביהן. זה אינו הופך אותן לעל-טבעיות. הן תופעות טבעיות לחלוטין, אלא שאנחנו, פשוט, איננו יודעים, או איננו יודעים עדיין, מהו ההסבר הטבעי לכך שהן קורות.

אשמח אם תוכל להרחיב, ולפרט לאילו "תופעות" אתה מחפש הסבר, ומנין אתה בטוח שהן תופעות אמיתיות ולא סתם שמועות או אגדות.

דני

לסיום חלק ראשון זה של במת חופש נביא את מאמרו של צבי ינאי, שעלה באתר בעבר מאחר ובכל שנה נולד דור חדש, "שלא ידע את יוסף" הלא-הוא צבי, הנה המאמר במלואו:

 

לידידי הקטנים
יעל ודניאל
ילידי 18 בינואר 2000

 

 
ממרחק השנים העצום הפעור בינינו הייתי שמח לו יכולתי לצייד אתכם בצרור עצות מעשיות להצלחה בחיים. אבל הצלחה היא המון דברים, שאת רובם אינני מחשיב ואינני אוהב. מה שיש לי להציע לכם הוא קו מנחה, שעשוי לעזור לכם להיות שלמים עם עצמכם בכל אשר תעשו, או לא תעשו, כי הוא לא תלוי בהצלחה חומרית, לא מותנה בכיבושים ולא קשור בכוח ובהישגים, אלא בכם בלבד: הסיפוק מההליכה אחר צו מצפונכם.

את המצפן לקו מנחה זה תוכלו למצוא באמרה המיוחסת להלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זה לא מצפן מושלם, הוא לא תמיד מדויק, אבל אינני מכיר טוב ממנו. כוחו בפשטותו, כי הוא אוצר בתוכו את עקרונות הדמוקרטיה, הליברליות וכבוד האדם. אל תנסו להרחיבו, כי אם תצפו שיעשו לכם מה שהייתם עושים לאחרים, או שתעשו להם מה שאהוב עליכם, תחטיאו את המטרה. זהו אמנם מצפן קטן, אבל די בו כדי להגן עליכם מפני קסמן של מטרות המקדשות אמצעים, ומפיתויים של הקונפורמיזם. גם אם יידמה לכם לפעמים שאחרים מצליחים יותר מכם בלעדיו; גם אם תישארו בודדים בגינו. גם אם המעשה שעשיתם - או המעשים שנמנעתם מלעשותם - ייראו לכם בטלים בשישים מול אירועים ותהליכים גדולים מהם, תמצאו שהליכה אחר מצפונכם תבטיח לכם מידה לא מבוטלת של סיפוק, ובסיפוק יש תמיד מנה לא מבוטלת של אושר.

אני רוצה לקוות שתיתנו אמון במדע, ושתשימו מבטחכם ברציונאליות, אבל אל לכם להתייחס אליהם כאל דת, ואל תנסו למצוא בהם מענה לכל הדברים החשובים לעולם ולאדם. הרציונאליות לא תוכל להכריע עבורכם בין נטיות הלב לבין נטיות השכל. למדע אין תשובה לתכלית קיומכם ולא למשמעות חייכם. אפילו ההבנה שיעניק לכם תחומה בגבולות התבונה ומוגבלת בתחומי הידיעה והמתודה המדעית. ואף על פי כן -  שני אלה הם הערובה החזקה ביותר לעצמאות מחשבתכם ולריבונותכם על חייכם.

לטבע אין רצון, אין כוונות, אין מטרות

זכרו, המדע אינו מנסה לגלות את רצון הטבע, כי לטבע אין רצון, אין כוונות, אין מטרות. אנשי המדע אינם מתיימרים לדעת את האמת הסופית על הדברים שהם חוקרים, כי אין אמת סופית, וגם אם היא קיימת - לעולם לא יידעו שהגיעו אליה. דעו, האמיתות של הטבע אינן עובדות, אלא פרשנויות שהמדענים נותנים לדברים שהם רואים, ולדברים שהם אינם משיגים בחושיהם. על כן האמיתות משתנות מעת לעת, בהתאם לפרשנויות החדשות שמעניקים להן.

המדע אינו מתיימר לדעת סודם של דברים וסיבותיהם של אירועים, שלא ניתנים לתיאור בקטגוריות מדעיות. מטעם זה הוא לא חוקר רוחות רפאים וגלגולי נשמות, כי לנשמה שהתגלגלה באדם אין זיכרון, ובהעדר זיכרון אין לאמירה הזאת משמעות. המדע אינו יודע את מעשי האל ולא את כוונותיו, כי מעשיו וכוונותיו אינם ניתנים לבחינה, לאישור או להפרכה. יש הרואים חולשה בידיעה חסרה וארעית זו של המדע. אני רואה בה כוח. אי הידיעה המובנית במדע חשובה לא פחות מהידיעה הגלומה בו, כי העדר ידיעה סופית של הדברים וחסרונה של ודאות מוחלטת כופים על אנשי המדע מידה נאותה של ענווה ומרחיקים אותם מהונאה עצמית.

לכשתכירו בקוצר-ידה של הידיעה, תמצאו בו מסר מעשי וחשוב מאין כמוהו. כי בעולם השרוי באי-ידיעת העתיד, ההכרעות צריכות להתקבל על פי מה שמוסרי, צודק ונכון בהווה; על פי מה שראוי ואמיתי היום, ולא על פי מה שעשוי להתברר כנכון וצודק בעתיד. לכן, יעדים עתידיים - ולו גם הנעלים ביותר - אינם יכולים להצדיק אמצעים פסולים בהווה, כי איש אינו יכול לדעת מראש עד כמה אותו עתיד יהיה נעלה באמת. רק האלים יודעים בוודאות מוחלטת את המחר,רק הם יודעים את הנצח. אשר על כן, רק הם רשאים לכאורה ליטול על עצמם את החרות לקדש את האמצעים להשגת מטרותיהם.

אלא שהאלים אינם מתגלים בעולם. גם לא למי שמתיימרים להיות אנשי סודם ועושי דברם. כי אילו היו מתגלים בעולם, הם היו נאלצים לשאת באחריות למעשיהם, וזה דבר שאלים מאוד אינם אוהבים. הם היו מתבקשים לתת דין וחשבון על העוול, ההרג והחורבן באמות מידה של צדק ומוסר ארציים. ואת זה האלים מאוד אינם אוהבים. על כן, הישמרו לכם מאלים, היזהרו מכוהני הדת ומחוזי עתידות, המתיימרים לדעת את הנפלא מבינתם. רחקו מהעושים היום את הרע למען הטוב מחר, כי המעשים הפסולים בהווה ממילא מכתימים את הטוב המיוחל. במיוחד היזהרו מאותו האל, שפניו קורנות אור עז ויקר כל כך, עד כי הוא נדרש להסתר פנים ממאמיניו. הישענו על שכלכם, למרות מגבלותיו, כי לריבונותכם על חייכם, לעצמאותכם המחשבתית, לסיכוייכם לצמצם את הבורות אין משענת מוצקה ממנו.

הישמרו לכם גם מאותם מדענים, שיטענו באוזניכם שכל מעשיהם נועדו אך ורק למענכם ולטובתכם. היזהרו מהצהרותיהם, כי האמת המדעית כופה עליהם לפתח את פירות תגליתם - באושים ככל שיהיו. ביולוג איננו גן הפועל על פי כורח כימי מובנה בתוך רצף הדנ"א שלו. פיסיקאי איננו חלקיק חומר נטול רצון חופשי, מצפון ומוסר, החייב לפעול על פי דטרמיניזם פיסיקלי. אל תניחו לשיפוט ערכי של מדענים להשתיק את השיפוט הערכי שלכם. זכרו - מדענים אינם עוסקים באמונות, בחמלה, באהבה, בהגינות ובשאר ערכים, אלא בתהליכים הניתנים לתצפית, לניסוי, לכימות ולבחינה עיונית. אדם נבון באמת, ואני מקווה שתהיו כאלה, יודע מתי להציב את הרגש לפני השכל, לא רק מפני שזה הדבר הנכון לעשותו, אלא גם משום שזה הדבר שחשוב לו לעשות.

רחקו מכל אידיאליזציה. מאידיאליזציה של החיים, של האדם, של הרגש, של הטבע, של המדע, של האלים - ומעל לכל מאידיאליזציה של האידיאות, כי כל אידיאליזציה קוברת במו ידיה את האידיאל העומד ביסודה. דעו לכם, מעשי התועבה הגדולים ביותר יצאו מבית היוצר של האידיאות הגדולות. מאלו שרצו לבנות עולם חדש על חורבותיו של עולם ישן, מאלו שחתרו לכפות על זולתם אחווה, שוויון, חרות וצדק, מאלו שביקשו ליצור גזע חדש של אדם עליון. אל תתפתו לאידיאליזציה של אהבה, לאידיאליזציה של אחווה, לאידיאליזציה של חסד, לאידיאליזציה של צדק, לאידיאליזציה של יופי, לאידיאליזציה של כוח, לאידיאליזציה של גבורה, לאידיאליזציה של אמת, לאידיאליזציה של הקרבה, לאידיאליזציה של חברות. במיוחד שמרו נפשכם מרציונליזציה של אידיאליזציה.

מכל הטעמים האלה, ידידי הקטנים, שמרו על מצפנכם הקטן.

צבי ינאי

---

ינואר 2005