במת
חופש
שנאה
בדו-שיח ממושך ורב-גוני המתנהל
מעל במת הדואר האלקטרוני באתר חופש, אנחנו שואלים את עצמנו, לא פעם, האם שפת
הדיבור שלנו, על אף היותה מוגדרת "עברית", היא אותה שפה בפיהם של הכותבים
השונים. על הסכמה
בינינו לגבי השימוש במושגים "אמת" ו"שקר" ויתרנו כבר מזמן.
הרב אליהו דסלר לימדנו, שאמת איננה המציאות האובייקטיבית כפי שהיא מתרחשת בפועל,
אלא מה שטוב לאלוהים. נו, ואלוהים - מי כרב דסלר ורבנים אחרים מכיר את צפונותיו
ואת מה שטוב לו? גם למושג "ציונות" איננו מתייחסים עוד, שכן
מכבסת-המילים החרדית שוחקת מילה זו, כאחרות, והופכת את עורה בפיהם באופן הנוח להם.
"אני ציוני", טען הרב פורוש באחת מדרשותיו, "אני דור שביעי
בארץ". על כך הגיב שניאור עינם מקיבוץ שפיים: "אם כך, גם החתול שלי הוא
ציוני. גם הוא דור שביעי בארץ"... ועל "דמוקרטיה"? בדת היהודית??
חבל על המילים. מה לדת ולדמוקרטיה? אבל במשחק הפוליטי-דתי בארצנו הכל אפשרי.
נותרנו, אפוא, עם מושג באנאלי,
לכאורה, כמו "שנאה". כמעט כל מכתב שלישי המופנה אלינו ברוח ביקורתית,
נושא עימו את דגל השנאה. הנה כך כותב לנו גולש אלמוני:
לא מאמין כמה היהודי
יכול לשנוא את עצמו מדהים
ממש להקיא את הנשמה, כמה ריח
של
פרימיטיביות ובוז לשונה קשה להאמין
שאפשר להיות כ"כ שפל עד איבוד
כל צלם... כיון שאני משער שכבר לחלק
מיכם הרע הפך לחלק עצמי סבור
אנוכי אם טוב תעשו תשתדלו קודם לחשוב
לפני שמפזרים כל כך דברי הבל
בלי להשקיע טיפה של חשיבה. עד אז
רפואה שלמה.
לא מאמר אחד ולא במת חופש אחת הוקדשו לנושא
זה, וחברים רבים שלנו ניסו בכל יכולתם להסביר לגולשים דתיים מסויימים,
ש"שנאה" איננה מילה נרדפת ל-"ביקורת", ובאתר חופש אין ביטויים
של שנאה, לא כלפי הדת ולא כלפי יהודים דתיים. כל שקיים באתר, ויוסיף להתקיים, הם
ביטויים של ביקורת, גם אם נוקבת, על תחומים שונים בדת ובהלכה היהודית, ועל
התנהגותם הפסולה של יהודים דתיים מסויימים. להלן מספר דוגמאות מבמות שכבר הופיעו
באתר:
יניב ויסמן: "זמן רב
אני עוקב אחר האתר שלכם והמאמרים שבו. אני מוצא בו מידה גדולה של שנאה והסתה. אולם
לכך התרגלתי ששונאים את הדת היהודית, יהודים המכנים עצמם נאורים"
שושי כותבת לאתר: "כמה
חבל... איך אתם לא מתביישים לזרוע שנאה ברמה כה שפלה? קטגוריה בשם "פשיעה בעולם
הדתי והחרדי"?... מה קורה לכם? מדוע לחרחר מריבה?... חבל... לשנוא זה הקל
שבקלים. התאכזבתי"
אבי לאתר חופש: "אני
משתמש במאמרים שלכם על פרשת השבוע מזה זמן רב במסגרת קבלת שבת. אני מוצא במאמרים
אלה אלמנטים מעניינים, אולם בסך הכל רוב המאמרים רוויים בשנאה וזלזול במסורת ובדת...
נראה לי שהאתר שלכם מלא בשנאה עצמית, שמקומה לא יכירנה בקרב יהודים אינטליגנטיים"
עודד כותב: "... אני
מפציר בכם לעזוב את דרך השנאה העיוורת... אנא, פיקחו את העיניים, וותרו על השנאה
העיוורת... ובבקשה, השתדלו להיות בני אדם, לא פחות ולא יותר"
על חלק מההאשמות הללו ניתנו
התשובות הבאות
ד"ר משה גרנות: יניב היקר - אנחנו איננו שונאי יהדות, וחס וחלילה, איננו
שונאים יהודים, כפי שאיננו שונאים אדם באשר הוא אדם. אנחנו גם איננו שונאים את מי
שהתורה מחייבת אותנו לשנוא... אנחנו כועסים עליכם הדתיים, ובעיקר החרדיים, שעשיתם
עצמכם אפוטרופסים על תרבות ישראל ורוח ישראל, תוך שאתם רואים עצמכם זכאים
לפריווילגיות על חשבוננו, כמו לא לשרת בצה"ל ולחיות על מיסינו, כשאתם לומדים
תורה, בניגוד גמור לפסיקה מפורשת של הרמב"ם בנדון. כן, אנחנו כועסים עליכם
נורא, ואיך לא נכעס, כאשר אתם סבורים שדמכם סמוק מדמנו, ודי לכם "ליהרג"
באוהלה של תורה. אם תסביר לי בנושא זה אלף הסברים - לא אפסיק לכעוס, אבל לא אשנא.
אוהד לאבי: "...חובה עליך להפריד הפרדה ברורה בין העברת ביקורת על
פולחן דתי, על חוקים וערכי-מוסר שעל פי ערכינו היום הם בלתי-מוסריים, על ביקורת על
עוול אישי או חברתי, לבין "שנאה" לדת".
קדיד לפר, בתשובה לטענת
"שנאה", כתב את הדברים הבאים: "אתה כותב
כך" 'מאמרך מלא שנאה ומשטמה קיצונית עמוקה אשר מזכירה ביטויים שנכתבו בבמות
שונות מן העבר הלא רחוק'. טוב תעשו כולכם, אתה ועדתך, אם תפסיקו להשמיע צפירות
עולות ויורדות כל פעם שמישהו מעז לבקר אתכם, את אמונותיכם ואת מינהגיכם הביזאריים.
לא כל מי שלועג לכם שונא אתכם, וחשוב שתדעו להבחין בין הדברים. אני יודע שהמושג
'חופש הדיבור' עומד בסתירה לחוקי הדת, אבל תצטרכו להתרגל לכך שהוא חלק בלתי נפרד
מן ההוויה הדמוקרטית. מותר לבקר אתכם, מותר לצחוק עליכם ומותר אפילו ללעוג לכם
ולבוז לכם בכתב ובעל-פה. מובן שזכותכם לעשות לנו את אותו הדבר. במקום זאת אתם
מאשימים כל מי שמעז לבקר אתכם בהצטרפות אוטומטית למפלגה הנאצית. התנהגות זו היא
סימן כפול: גם לחוסר יכולתכם לקבל ביקורת, גם לחוסר יכולתכם להשיב עליה כהלכה..."
(וכאן ממשיך קדיד לפר בהצגת דוגמאות לשנאה שהיא חלק בלתי נפרד מן השיח הדתי, כבר
לפני 3000 שנה) - בקיצור: אתה יושב בבית שמרבים בו שנאה לזולת, ועוד אתה מעז להטיף
לאחרים? טול קורת בית הבד מבין עיניך"
סייברדין ריכז את הדיון בנושא
במאמר מיוחד, וכך פתח את דבריו: "לאחרונה התגלה לי
שישנם אנשים החושבים ואומרים (חלקם ממניעים אינטרסנטיים) שאני שונא חרדים, או
דתיים בכלל. אי אפשר לומר שהופתעתי במיוחד. זו תופעה נפוצה מאד, כשאנשים מסרבים
להתייחס בענייניות לביקורות עליהם, ומעדיפים לתקוף ולבזות את המבקר. עולם כמנהגו
נוהג, אפילו שכבר פורסמו ב"חופש" כמה וכמה הבהרות והערות בנושא זה.
במאמר קצר זה אני אחזור שוב, למעשה, על אותם הדברים, בתקווה שאולי איכשהו הרעיון
יצליח בכל-זאת לעבור" - ואנחנו ממליצים לקרוא את המאמר כולו, עד תום.
לצערנו סייברדין טעה. גם
אנחנו טעינו, ועודנו ממשיכים לטעות בכך, שקיווינו כי המניע למתקפות אלה נבע בתום
לב, ולא הוא: הרעיון לא הצליח לעבור את מחסום העוינות, המוצב בתוככי נשמתו של אותו
מאמין דתי, הבטוח ומשוכנע שהצדק והאמת הם נחלתו הבלעדית, ולכל ה"אחרים",
השונים ממנו בחשיבה ובדעה, אין זכות לדעה עצמית או להבעת ביקורת. כל מי שמעז לעשות
זאת נמנה עם שונאי-הדת ושונאי-היהדות, רחמנא לצלן - הנה דברים שקבלנו רק לאחרונה:
מיכל
שלום שמי מיכל ואני בת 18.
אינני רוצה להלאות אתכם בדברים משום שפשוט אינני חושבת שהם יביאו לשינוי בגישתכם.
רוצה אני רק להגיד לכם דבר אחד ( לאחר שקראתי בכאב את מאמרכם על השנאה שיש לכאורה
לדתיים על החילונים): בתור אדם דתי אינני מסכימה ולו עם דבר קטן שבקטנים במה
שאמרתם... אני רק חושבת שצריך לציין את כל העובדות ולא סתם לזרוק פצצה בלי לחשוב
על ההשלכות שלה לעתיד ובמיוחד כשהן לא מדוייקות). ובכלל אני בטוחה שאתם מודעים לכך
שכל חילוני אשר קורא את הכתבה הזו (ובכלל מעיין בכמה דברים שבאתר שלכם) הוא מתמלא
חימה ושנאה כלפי הדתיים כך שגם אם לפני כן גישתו כלפי הדתיים היתה נייטרלית הרי
שלאחר קריאת הכתבה הוא מתמלא שנאה מה שנוגד בהכרח את כל הרעיון של אותה כתבה. אתם
כל הזמן באים בהאשמות כלפי הדתיים אך במקום לנהוג בבגרות ולהגיב בצורה קצת יותר
בוגרת...
אתם ממשיכים להתלונן ולהאשים
מדוע זורקים עליכם את האבנים כל פעם מחדש כשאתם ממשיכים לזרוק אותה בחזרה. אני
יודעת שאתם רוצים לגרום לשינוי מסויים ואל אף התנגדותי הרבה אני מכירה בזכות שלכם
להתנגד רק שאפשר לעשות זאת לא רק דרך השלילה אפשר גם דרך החיוב, דרך האהבה ולא
ע"י השמצות אפשר לעשות זאת בצורה נקיה ולא ע"י ליכלוכים.
לסיום כל מה שיש לי לומר הוא
שאם הרגזתי אתכם בדברי אני באמת מצטערת לא זו היתה כוונתי ואני מבקשת סליחה על כך,
אני רק מקווה שיבוא יום ונוכל כולנו לחבק אחד את השני כולם הדתיים החילונים
והחרדים. אני יודעת שהיום הזה קרב, רק שלא בזכותכם בדיוק...
שולחת לכם המון אור
ואהבה!!!!!
מיכל
אורה השיבה למיכל
האהבה
היא הדבר היפה ביותר שאני מכירה, בעיקר אהבת חינם, אבל לא בכל מקום שאין אהבה יש
שנאה. יש גם חיבה, וטינה וסתם אדישות. מגוון גדול. וכך גם מה שקראת אצלנו
החילונים, כדברייך. לא אהבה, ולא שנאה, בכלל לא עניין רגשי. שנאה היא עניין אחר
לגמרי. כמו הסיפור האישי שקרה לי בבחירות האחרונות: ישבתי במטה של אחת ממפלגות
השמאל, ועניתי על טלפונים. אנשים התקשרו כדי לגדף, ואמרו דברים איומים באמת. כגון:
צריך להעמיד את כל השמאלנים בשורה ולירות כדור אחד, בשביל לחסוך כדורים. והוסיף
ואמר "נחסל אתכם, בעזרת השם". זוהי שנאה. ולמרות שיש בידי דוגמאות רבות
מסוג זה, של אנשים שרוממות דרך הישר בפיהם ומעשים ודברים שלא יאמרו מפציעים מהם
שוב ושוב, אני לא משליכה אותה על כלל הציבור הדתי, כי רוע קיים במקומות שונים, וכך
גם שנאה. אבל אני לא מתעקשת על חיפוש אהבה דווקא בציבור הזה. די לי בסובלנות
ודו-קיום.
אורה לב-רון
גם שירה ענתה למיכל
שלום
מיכל. שמי שירה, ואני מבקשת להוסיף טיפה משלי על תשובתה של אורה חברתי: לחלוטין לא
הרגזת אותנו. פשוט צר לנו (לי בוודאי) על נערה צעירה, שאיננה מסוגלת להבחין בין
ביקורת לגיטימית לבין הבעת רגשות. אם תמצאי באתר חופש ביטוי אחד של שנאה כלפי אדם דתי
או כלפי היהדות - שלחי לי מיד את הקישור המדויק. באתר אין שנאה אלא ביקורת - רבה
ונוקבת - כלפי אנשים ושיטות ודרכים ואמצעים בהם נוקטים אנשים דתיים כלפי אלו שאינם
כמותם - "אחרים" - את בוודאי מכירה ביטוי זה. ראוי ורצוי שתלמדי את
ההבדל שבין שנאה לביקורת. על מנת לחזק את
הדוגמה שאורה הציגה בפניך, ולהראות לך שאין מדובר בתגובה חריגה, גשי לדף הראשי של
האתר, כתבי את המילה "שנאה" במשבצת "חפש באתר", קראי כל מאמר
ותביני, איזו תיבת פנדורה פתחת בהעלותך את הטיעון הקרוי "שנאה". אנא,
קראי הכל בסבלנות.
בברכה
שירה מאתר חופש
מיכל, יניב, אבי ועודד מתחו ביקורת על האתר בגין
"שנאה", כביכול, שהם מייחסים לנו, אך תוך שימוש בלשון סבירה למדי. מרבית
התוקפים אותנו אישית ואת האתר בכללותו אינם נמנעים מהתבטאויות גסות ביותר, הגובלות
באלימות מילולית, קללות ואיומים גלויים. אם למישהו מקוראי האתר היה ספק מי
בחברתנו שונא את מי, יבואו עשר הדוגמאות הבאות וילמדוהו שנאה מהי. מכתבים אלה
מובאים כאן כלשונם, לא שינינו בהם דבר, שכן גם מלשון המכתב ניתן ללמוד הרבה על
כותבו. בהצגת מכתבי הנאצה הבאים נמנענו מלחשוף את שמות הכותבים, את כתובותיהם ואת
תאריכי המכתבים. כל אלו שמורים עימנו במערכת. אם יימצא גורם רשמי כלשהו, כמו
פרקליטות או משטרה, שיבקשו פרטים על הכותבים, נמסור להם זאת ברצון. חומר נוסף
המלמד על שנאתם העזה של אנשים דתיים מסויימים ניתן למצוא בשפע בעיתונות חרדית
מסויימת, שלקט ממנה מצוטט באתר.
1.
גועל נפש של אתר
גועל נפש של אתר, לא ידעתי
שקיימים כמוכם אנשים עם כזו שינאה, ממש השטן בהתגלמותו. אני לא רואה הבדל גדול בין
אנשים ששונאים יהודים לאנשים ששונאים יהודים שגם מאמינים ביהדות, אני לא מעיז
לחשוב לאן תגיעו אם השינאה העצומה הזו. אני רק מקווה שהשואה לא תחזור על עצמה. קבלו
עצה קטנה : תחשבו לפני שאתם עושים משהו ותחשבו הרבה!!!!!!!
2. בכל שורה נוטפת שנאה
כאדם אינטלגנט נדהמתי לראות
כי בכל שורה נוטפת שנאה וסגנון קנטרני ילדותי אשר לדעתי גם הסגנון של המחזיר
בתשובה התימני עולה באיכותו עשרת מונים, סגנון כזה לא משכנע אלא להיפך, יותר מכך
כאדם השואף לראות בהתקרבות מיעוט הדתיים והחרדים אל הרוב החילוני הנאור חושב כי
אתרים עם תוכן וסגנון ברמה רדודה קנטרנית וילדותית כשלכם רק מבזה את החילוני
הנאור בתקווה להתבגרות.
3. זה אתר מגעיל!!! גורם
לשנאה בעם!!!
תפתחו ת'קובץ!!! זה אתר
מגעיל!!! גורם לשנאה בעם!!! איך אתם רוצים להשיג דמוקרטיה כשאתם מוחקים דרך אחת
בעם?!?!?! זאת דמוקרטיה?!?! זאת הסתה מושפלת!!! אנטישמיות לשמה!!! כתבתם
המוןןןןןןןןן שטויות והכל מחוסר ידעעעעעע!!!!!!!! כזו בורות שלא תיאמן!!!! אם
הייתם מכירים רבע מדרך החיים של התורה לא הייתם מקימים ת'אתר ולא מעלים את זה על
דעתכם!!!!
מה הסתה?! מה חזרה
בתשובה?!?! הקמנו מיסיון?!?! הכרחנו מישהו לחזור בתשובה?!?! מי ששואל ומעוניין
לדעת מקבל תשובות!!! וכן אין שום סיבה שלא יהיו מקומות מאורגנים לכך!! אבל לא
סחבנו אף אחד בכוח!!! אנחנו לא מיסיונרים שבאים מלקקים ונותנים מתנות וככה
משכנעים!!! לנו יש היגיון צרוף לתת ויכולתם לדעת אם הייתם שואלים!!! אבל לבוא ולדבר
ולתת הוכחות שכל הוכחה ניתן לסתור בכזאת קלות!!!! מי אתם שתגידו שאין אלוהים?!?!?
ומי ברא אתכם?!?! הקוף?! האדם יצר את אלוהים?! ומי יצר את האדם?! המפץ הגדול?! ומי
ברא את המפץ הגדול?!?! אם יכולתי מעבר לאי מייל הייתי מביאה אנשים שיסתרו לכם את
כלללל האתר!!!!
יש לכם שאלות? סבבה! אבל
לענות עליהן לבד?!?! גם שואל וגם עונה?! אז איפה פה השאלה?! אולי יש עוד אנשים
בעולם שיודעים עוד משו?!?! מה ההתגוננות הזו?! למה לא ללכת לדעת?! כי אתם מפחדים
ש"תלכדו ברשת"?!?! למה כי זה נכון?!?! הרי אתם יכולים ללכת מתי שאתם רוצים-
אבל נוח לכם כמו שאתם!! אתם מעדיפים לחיות בהתעלמות והסתרה ולא להיחשף לעוד
תחומים. להכללללל חוץ מליהדות!!! אז מי אתם שתדברו?! ואני מתלהמת ומתעצבנת מהדרך
שבא הדעות שלכם מובאות!!! הסתה שנאת חינם שגורמת לפילוג בעם ואנטישמיות!!! אתם
כועסים על אלוהים בגלל היטלר?!? אתם נשמעים בדיוק כמוהו!!! ואנחנו עוד נשתמע! אין
ספק!
4. שכשבנאדם מתחיל לכתוב והוא
מלא שנאה הוא זה שיוצא מגוחך
נכנסתי לאתר שלכם בטעות
כשחיפשתי אתר אחר, אבל מאוד נהניתי להיות כאן. קשה היה לי לעצור את עצמי מלצחוק
כשקראתי את הדברים הכתובים באתר הזה, אבל למדתי מכך הרבה דברים לדוגמא: 1.
שכשבנאדם מתחיל לכתוב והוא מלא שנאה הוא זה שיוצא מגוחך. 2. שאוי ואבוי לי אם אני
אקשיב או אלך בדרך של הכותב אם הכותב הוא בנאדם גס רוח שמנבל את פיו ומתברר גם
שהוא שקרן ובור ועם הארץ. כל מאמר שקראתי כאן עורר בי את ההיפך ממה שכותבו רצה
לעורר. וגרם לתגובה אחרת ממה שהכותב רצה לגרום. קראתי הרבה מאמרים כאן, ו99 אחוזים
מהם לא קראתי עד הסוף כי פשוט היה חבל לי לבזבז את זמני על קריאת שפה גסה ושקרים
שהם ברורים לעין גם בשביל בנאדם שהוא אינו דתי - כמוני... אחרי חיים של חילוניות
הבנתי שעדיף כבר להיות דתי מלהיות שוטה שקרן וגם רוח כמו הכותבים של המאמרים הללו".
5. השנאה שלכם
ליהדות מבצבצת ועולה בין השורות
יש סיפור על
יהודי שמחזיק בידו עיתון גרמני אנטישמי, והוא מעיין בעיתון וצוחק בהנאה. שואל
אותו חברו למה הוא צוחק ואז הוא עונה לו: תראה כתוב פה שהיהודים הם הכי עשירים
בעולם, ושהם שולטים בעולם, ושהיהודים מנצלים את הגויים, אז אני פשוט שמח לקרוא את
החדשות הטובות האלה. גם כשאני משוטט באתרכם אני שמח... אתם לא מתמודדים ברצינות עם
האמת היהודית, אלא רק מנסים לבטל אותה, להשמיץ אותה, והשנאה שלכם ליהדות מבצבצת
ועולה בין השורות... אני מקווה שלפני שאתם מנסים לרמוס את הדת היהודית, תלמדו אותה
קודם, ואז תראו כמה שהיא אמיתית.
6. אנשים כמוכם שונאים כל דבר
חבל מאוד שבארץ ישראל אנשים
כמוכם שונאים כל דבר שמזוהה עם היהדות.תתביישו לכם. כמדומני גם היטלר דיבר
כך
7.
חזירים!
חבל! חבל מאוד שאתם פועלים
נגד הדת!
לא יצא לכם מזה שום דבר ואולי משום זה אתם כ"כ מפחדים מהרב אמנון
יצחק. יש לכם בעיה אתם לא מסוגלים לראות את האמת "ההוחכות" שהבאתם נכתבו
ע"י אנשים שונאי דת והמחקרים מפוברקים ידעתם שרק לחיות הכשרות כששוחטים אותם
להם ורק להם הדם לא נשאר במוח כך שהם לא מרגישות כלל סבל .חבל לכם על
הזמן!!!!!!!!! תראו את האמת הבעיה שאתם לא מסוגלים מרוב החזירים שאכלתם.
8. נחשים צפעים שכמוכם מחרחרי
ריב ומילחמה
נחשים צפעים שכמוכם מחרחרי
ריב ומילחמה וחבל...כ"כ חבל שהיטלר לא שרף את כולכם. אתם יצרתם את הנאציזם אז
כמו היום. אתם בושה ליהדות אשכנז המפוארת .ליבכם עקום משינאה ואת רגשות הנקם של
השואה אתם מוציאים על אנשים תמימים שלא רצחו אתכם כמו היטלר והערבים. במקום לפשפש
במעשיכם בעקבות האסון הנורא שפקד אותנו בגלל היהירות, התכסיסנות והזילזול במסורת
שהיא לשון מוסר, אתם ממשיכים ביצרכם הרע לעורר שינאה ליהודי. כמו שסבותיכם לימדו
את היטלר איך לשנוא כ"כ טוב כך אתם מלמדים את הערבים ואת העולם כולו שהיהודי
הוא רע בעוד שהיהודי הוא הכי פחות מזיק לעולם באמונותיו ובמעשיו. אתם פחדנים שפלים
כי אפילו לטרוריסטים אתם לא מעיזים לדבר ככה. אתם לא תקומו במישפט כי מבחינתכם הלו
אין שופט.
9.
הנאצים הם משל לידכם
תתבישו לכם! אנטישמיות
טהורה... הנאצים הם משל לידכם. הם לפחות שנאו עמים אחרים. אתם שונאים את העם שלכם.
אני מאחלת לכם שהילדים שלכם יחזרו בתשובה!
10. לתאי הגאזים
טרם החלטתי אם הכוח המניע
שלכם הוא שנאה או פחד. מה שבטוח - היטלר ימ"ש - לו היה רואה את החומר שלכם -
היה בהחלט גאה בכם, ואולי אף היה נותן לכם עיטור כבוד דקה לפני שהיה שולח אתכם,
כמו את כל יהודי
טוב, לתאי הגאזים.
וכך, שוב ושוב,
עוד השמצה ועוד קללה, ללא גבול וללא קץ, כשמילים כמו "נאצים", "היטלר"
ו"לתאי הגאזים" משובצות בהן, כפי שתיאר יפה קדיד לפר בתגובתו למעלה: "במקום זאת אתם
מאשימים כל מי שמעז לבקר אתכם בהצטרפות אוטומטית למפלגה הנאצית". חלק גדול מן
המכתבים כתוב בסגנון דומה, עד שניתן לעתים לחשוב, ומן הסתם לא בכדי, שהכל נכתב
בהשראה אחת, מסוג ההשראה שנחה על הרוצח יגאל עמיר...
בבסיסה של מסכת המתקפה גסת הלשון ועלובת
הנפש, שהיא תת-רמה מכל נקודת מבט שהיא, קבועה מילת המפתח: שנאה. השנאה היא פיתרון הקסם
לבורות, עיר המקלט ללוקים בתת-רמה. במקום להתאמץ וללמוד, להשקיע רצון, זמן ומשאבים
להבין דברים לאשורם, עוטה הבור חומת-מגן עבה, שאינה חדירה משני צדיה, הבנויה לבנים
קשיחות מחומר הגלם "שנאה". לבנות-השנאה, והחומה המורכבת ממנה, חוסכות
לבור, לסכל ולעלוב-הנפש את הצורך ללמוד, להבין, לחשוב, לשקול בעצמו, לשפוט באור
נכון, ולמתוח ביקורת.
ביקורת? אבוי! הרי זו מילת המפתח שעל
החסיד השוטה לא רק להימנע ממנה על פי הלכתו הדתית, אלא לראות בכל ביקורת המופנית כלפיו
וכלפי אמונתו ודעותיו שנאה טהורה.
רק כך אפשר לו לאדם מן היישוב
להבין את פשרן של עשר הדוגמאות שהבאנו - טיפה בים הגדול והעכור של שנאת חינם השוררת,
המוכתבת והמונצחת בחברה היהודית בה אנחנו חיים כאן, מדינת ישראל של האלף השלישי
למניין האומות.
אין מנוס אפוא מלחזור ולומר
ולהבהיר ליניב, לשושי, לאבי, לעודד, למיכל ולכל חבריהם לדרך, לרעיון ולחשיבה, גם
לבורים, לגסי-הרוח ולרעי-הלב שביניהם, הטוענים שאתר חופש מטיף לשנאת הדת והדתיים:
אתר חופש והפעילים במסגרתו אינם שונאים יהודים דתיים, גם לא את האמונה הדתית. אתר
חופש והפעילים במסגרתו גם אם יש בהם כעס עצור בגין כפייה מתמשכת של הלכות-דת,
המתפרסות על פני תחומים רחבים ביותר בחיינו האישיים והציבוריים, גם אז הכעס והחימה
מוסברים באתר בכל מקרה ומקרה. ואולם, בשום מקום לא קיים בו ביטוי של שנאה.
כעסנו מופנה כלפי שני גורמים
המשפיעים על חיינו: המימסדים הדתיים, העושים מאמצים בלתי-נלאים להשתלט על כל חלקה
ועל כל נפש בישראל, והמימסדים האזרחיים, לכאורה חילוניים, הנכנעים לכל לחץ כזה,
משיקולים שונים, מרביתם אינטרסנטיים ופוליטיים.
במאבקנו הצודק על מימוש
זכותנו החוקית והאנושית-בסיסית לחיות את חיינו בהתאם לרצוננו ולהשקפת-עולמנו, לא
נוותר, לא בתחום האישי - לתופעות של מיסיונריות דתית וכפייה בחיי-אישות והתא
המשפחתי, לא בתחום הציבורי - שלטון, כנסת, תשתיות החיים, מזון וצרכנות, ולא בתחום
התרבותי-רעיוני. בלא כל קשר לדעות שונות משלנו, אין לאיש זכות למנוע מאתנו הבעת
דעתנו, ויותר מכך - לפעול בלא לאות על מנת לשכנע את המימסד המדיני-אזרחי, שמדינת
ישראל איננה ולא תהיה מדינת הלכה דתית, אלא מדינת כל אזרחיה, על דתותיהם
ואמונותיהם השונות, בה קיימת זכות שווה לכל אדם, יהודי ושאינו יהודי, דתי וחילוני,
אישה וגבר, ילד ובוגר בריא בגופו ובנפשו, כמו גם חרש, שוטה וקטן, ושאר נכים
ובעלי-מום שהתורה דוחה את זכויותיהם במשפט כמו גם בקיום מצוות הדת. לדת, כפי שהגה
חוזה המדינה, וכפי שנכתב במגילת העצמאות, יש מקום במדינה, אבל לא תהיה לה שליטה
עליה. "איש באמונתו יחיה" חייב לקבל ביטוי מעשי, ולא רק לשמש סיסמה לצורך
ויכוח או ניגוח. אתר חופש ימשיך להציג מחדלים וכשלים בתחום חיי הדת והמדינה, ימשיך
למתוח ביקורת על מעשים פסולים או פליליים הנעשים בידי יהודים דתיים, לכאורה בשם
אלוהים, או ללא קשר לשמו, גם אם הדברים והמעשים שלנו יתפרשו כ"שנאה"
בעיני מאן-דהוא.
חברה ועם אינם נבנים בששים או
מאה ועשרים שנה. הרעיון האנושי-חילוני נישא כנס בראש המחנה הציוני, זה שבנה והקים
את המדינה, צובר וימשיך לצבור חיל, על אף לחצים דתיים אדירים. כשם שנכשלו מאמציהם
של ארגונים חרדיים מסויימים למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, כשהנושא עמד על הפרק, כך
ייכשלו מאמציהם הנוכחיים להפוך אותה למדינת הלכה. ישראל תהיה, בסופו של דבר, מדינה
חילונית, בה יהיה מקום לכל מאמין דתי לחיות את חייו בהתאם לאמונתו ולהלכתו הדתית,
אבל בהחלט ללא זכויות-יתר, וללא הזכות לכפות אורחות-חיים על זולתו.
זו איננה דעתנו בלבד. הציבור
הדתי, בייחוד החרדי ומנהיגיו יודעים, שאין דרך לעצור את ההיסטוריה במהלכה קדימה,
והם פוחדים וחוששים לעתידם. שנאה היא תולדה של פחד, של חוסר ידע, של בורות, ושל
צירוף גורמים אלו גם יחד. הדרך למנוע שנאה היא לחסל את הפחד, ולנו אין מירשם כיצד
לשרש את הפחד מלבם של אנשים חרדים. בקרב החברות היהודיות בארץ אין גם אחת ששמה
לעצמה מטרה לחסל את היישות הדתית-אורתודוכסית. זו מצידה רואה בכל "אחר"
אויב שיש להתגונן מפניו, ואויב, כאויב, יש לפחוד מפניו ולשונאו. בשתי קריקטורות
שהתפרסמו בעיתון החרדי "יתד-נאמן" מתואר היהודי הרפורמי כדמות שיש לפחוד
ממנה ולחסלה: בתאריך 3.5.2002 מתואר בקריקטורה יהודי רפורמי חגור בחגורת נפץ, עליה
כתוב "שמד רוחני", ובראש כל אחת משש חבילות הנפץ שעל חזהו מצויר ראשו של
ילד יהודי - סמל סביר לשמד של שישה מיליונים יהודים. בקריקטורה שנייה
מיום 16.1.2004 מצוייר
יהודי אורתודוכסי שמתכוון להוסיף מלח (תבלין) לסיר-בישול ענק, בו
מתבשלים "בתי הספר הממלכתיים" של מדינת ישראל, בעוד שבצד השני ניצב
יהודי רפורמי, המבקש לצקת אקונומיקה (רעל) לאותו סיר.
אתר חופש וצוותו אינם אפוא קורבנות
יחידים לשנאת החינם הנוראה הזאת.
יולי 2004
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
