אני, שונא חרדים?

לאחרונה התגלה לי שישנם אנשים החושבים ואומרים (חלקם ממניעים אינטרסנטיים) שאני שונא חרדים, או דתיים בכלל. אי אפשר לומר שהופתעתי במיוחד. זו תופעה נפוצה מאד, כשאנשים מסרבים להתייחס בענייניות לביקורות עליהם ומעדיפים לתקוף ולבזות את המבקר. עולם כמנהגו נוהג, אפילו שכבר פורסמו ב"חופש" כמה וכמה הבהרות והערות בנושא זה. במאמר קצר זה אני אחזור שוב, למעשה, על אותם הדברים, בתקווה שאולי איכשהו הרעיון יצליח בכל-זאת לעבור. אני כותב, אמנם, בשם עצמי, אך אני בטוח שהדברים יהיו נכונים גם לגבי רוב, אם לא כל, האתאיסטים-בהכרה האחרים.

ראשית, יש להבהיר את עניין המאמר שכתבתי כתגובה לביקורת האבולוציה הפתטית של מר מנחם בן. אכן מאמר זה נכתב בלהט וגם בעצבים, ומן הראוי היה להתעלם פשוט מדבריו של בן, שאגב אינו חרדי ואף השתתף בכתיבת ספר על זהות יהודית חילונית. בזמנו, כשפורסם המאמר שלו בעיתון, שלחתי מכתב חמור (אך מנומס לדעתי) למערכת, שלא פורסם, ולא הייתי היחיד. אני עומד איתן בדעתי שהביקורת של מנחם בן היא איוולת מאין כמותה. ייתכן עם זאת שמר בן פשוט כתב אותה ביום רע במיוחד, או שלא שם לב, בשוגג, שהוא כותב על דבר שאינו מבין בו כקליפת השום. בכל מקרה, כל מה שכתבתי עליו כוון אך ורק לדעותיו בעניין האבולוציה. מעבר למעט ביקורות ספרות שלו שקראתי, אין לי מושג מיהו האיש. את תגובתי למאמרו אפשר להשוות לתגובה שהייתה מופיעה אילו כתבתי שהיהדות היא דת מרושעת כי היא מצווה לשחוט ילדים נוצרים ולהשתמש בדמם לאפיית מצות. מה היו אומרים לי? "אתה לא מתבייש, אין לך צל של מושג ביהדות, אין מצווה כזו בכלל, מה אתה מעליל עלילות" - אז אני אומר "אתה לא מתבייש? אין לך צל של מושג באבולוציה". אני מקווה שהנושא סגור כעת.

שנית, הערה לגבי התדמית שלי ושל כמותי: ישנם הרבה אנשים שחושבים שאדם כמוני הוא ממורמר, רע-לב שמחפש את הפגמים בכל דבר, או סתם מנייק שרוצה להרוס לכל האחרים, מבקר לשם הויכוח בלבד. זה קורה בעיקר בדיונים עם אנשים המאמינים במיסטיקה. אלו הן שטויות. כמובן, ישנם אנשים כאלה, אך להכליל גם אותי ביניהם רק משום שאינני מסכים עם מישהו? אין לי שום כוונה לספר לכם איזה אחלה בן-אדם אני, כביכול. מי שמכיר אותי, יחווה דעה על פי התרשמותו. אבל מי שלא מכיר אותי, עדיף שיחשוב טוב לפני שהוא מתחיל להכניס אותי לקטגוריות, כמו שטוענים שאני-עצמי עושה לגבי חרדים ודתיים!

והנה הגענו לנושא העיקרי. האם אני שונא חרדים? התשובה פשוטה - לא. בהגדרת החרדי (שלי לפחות) אין שום דבר שיכול ליצור רתיעה מוקדמת ממנו. לדוגמא (ולהבדיל) אני מתעב אנסים, מפני שבהגדרה אנס הוא אדם שפגע קשות ובכוונה באדם אחר. אבל חרדי? בשום מקום לא כתוב שחרדי כחרדי הוא אדם הפוגע בזכויותיו, גופו, נפשו או רכושו של אדם אחר. מבחינתי, אצל החרדים בדיוק כמו אצל החילוניים - כל מקרה לגופו.

זכותו המלאה של אדם להאמין במה שהוא רוצה וגם לעשות מה שהוא רוצה, כל עוד אינו פוגע באחרים. זכותי המלאה גם לומר לו שהוא מאמין בשטויות, וזכותו לומר לי ההפך. אם יש לאחד מהצדדים עדויות מדעיות ו/או לוגיות לדבריו, מה טוב. אין פה שום שנאה. הרי זה כמו בני זוג שלא מסכימים איזה צבע של וילונות לבחור. לכל אחד נימוקים משלו, כל אחד חושב שהשני טועה. אבל שנאה?

יש חרדים הפוגעים בזכויות, בדרך החיים ולעתים גם בגופם ובנפשם של אנשים. אלו הם עסקנים פוליטיים חרדיים, מחזירים בתשובה מכל הסוגים ועוד כמה. נגדם ונגדם בלבד אני יוצא. אילו היו הללו מפסיקים את פעולותיהם, לא הייתם שומעים מלה ממני בנושא הדת. מצד שני, אילו הייתה עולה למשל התביעה להתנות קבלת מישהו לעבודה בהתאמת ההורוסקופ שלו, הייתי כותב בנושא זה את דעתי בלי שום היסוסים. כלומר, כל אותה ה"שנאה" לכאורה שלי היא מחאה לגיטימית לחלוטין על הפגיעה באורח חיי שנכפה עלי על ידי אנשים המאמינים בשטויות ומתוך אמונה זו, תהא אשר תהא. רוצים להאמין בכל מיני דברים שאין להם ביסוס? בשמחה, תעשו את זה בבית שלכם. כשאתם מביאים את זה לבית שלי, אל תתפלאו אם זה יחזור אליכם כבומרנג. ואם יש איזה חכמולוג שמתכוון להזכיר כעת "כפייה חילונית", יש לי הרבה מה לומר לו, אבל לא עכשיו כי זה לא הנושא.

ועוד עניין אחד אחרון, שגורם לי לצחוק בכל פעם שהוא עולה. אתה שונא אותנו, כך מסבירים לי מביני עניין, ואתה שונא אותנו כי אתה מקנא בנו. עמוק בלב, כך הם מאירים את עיני, אתה רוצה להאמין ויודע שיש אלוהים, אך ה"פוזה" שלך מונעת זאת ממך ולכן אתה גם מר כל-כך, ומן הסתם אף יש לך בעיות נפשיות בגלל הקונפליקט... תגידו לי, אני איזה צוציק בגן שמושך בצמות של מישהי כדי לקבל תשומת לב? זה המיטב שאתם יכולים לחשוב עליו? זו רמת ההבנה העמוקה שאתם מצליחים להגיע אליה? אני לא שונא אתכם ובוודאי שלא מקנא בכם. אני לא מאמין ולא רוצה להאמין, לא עמוק בלב ולא בקצות הציפורניים, ואני יודע בבירור שאין אלוהים. פוזה ובעיות נפש כגורמים לדעות קיימים אולי אצל אחרים, לעתים קרובות דווקא אלו שלא מסוגלים לקבל ביקורת עניינית על דעותיהם - אך לא אצלי, תודה רבה.

ועוד - מתוך המאמר "על השנאה" שפורסם בעיתון העיר
(אפשר לקרוא אותו כאן):

ברוך שפינוזה (1632-1677) פילוסוף יהודי הולנדי, מגדולי הפילוסופים מאז ומעולם. שלל את הטענות בדבר אופיו הפרסונלי של אלוהים, ואת הישארות הנפש. הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם, והותקף על ידי מלומדים נוצריים.

כה אמר היהודי החילוני הראשון בעולם:
"לא באנו ללעוג לאנשים, לא לבכות אותם ולא לשנוא אותם - אלא להבין אותם" (ברוך שפינוזה, "טרקטטוס פוליטיקוס"). שפתיים יישק. לא רק מוסרי אלא גם נבון. במאבק שבין קנאות ושנאה לבין שפיות ותבונה אין לבעלי השנאה סיכוי.