בבמה זו אספנו שישה מכתבים, שנשלחו לאתר חופש משישה כותבים וקוראים דתיים. החוט המקשר ביניהם הוא, כמובן, הדחייה של העמדה היהודית החילונית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרסומים באתר.

1. מכתב מ-"חשבשבת סניף פתח תקוה": מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו

"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" - זה יפה שאתם חילונים ואנחנו דתיים, אבל למה ליצור כזה ריחוק, כזאת שנאה... כדאי שתבחנו היטב החומר לפני שאתם מעלים אותו לאתרכם.  אנו דתיים, אין לנו שום דבר נגד חילונים, הם אפילו מאוד נחמדים.

אז שיהיה לכם יום טוב.

ביי

שירה משיבה

שלום לחשבשבת סניף פתח תקווה. שאלה לי אליך: האם את המשפט היפה שציטטת בפנינו, מישעיהו מ"ט, הפנית גם לרב עובדיה יוסף, לרב מרדכי אליהו, לרב מלמד, לרב אלבז, לרב פורוש, לרב פרץ, לאמנון יצחק ולרבנים חרדיים אחרים, נוספים? מדוע החד-צדדיות הזאת מצדך?

לגבי "שנאה" - היכנס(י) בבקשה לדף הראשי, קליק על המילה "חפש", כתוב (כתבי) שם את המילה שנאה, וקרא(י) מהי שנאת אחים, ומיהו המייצר אותה בחברה הישראלית.

לגבי "ריחוק" - שאל(י) נא קודם כל את כל אותם רבנים - ראה(י) רישא של תשובתי.

האמירה שלך על החילונים איננה כנה, משום שיש בה הכללה לא מוצדקת. יש חילונים נחמדים, ויש חילונים נבזים, רעים ומושחתים. בדיוק כשם שיש דתיים נחמדים, אך גם דתיים נבזים, רעים ומושחתים. לי אין שום דבר נגד דתיים נחמדים.

בקשתך שנבחן היטב את החומר לפני שהוא מועלה באתר איננה מובנת לי. וכי מה את(ה) סובר(ת)? שחומר כלשהו מועלה באתר בלא בחינה? אם יש חומר מסויים באתר, שנראה לך ראוי לבחינה מחודשת - כתוב (כתבי) לי במה בדיוק מדובר (עם קישור למאמר), ונבדוק את הטענה. אם תצדק(י) בביקורת - נשקול לשנותו. אם כל החומר באתר אינו לטעמך - מומלץ שתבחר(י) אתר אחר. "שופר", למשל, ינעם לך מאד. שם אין שנאה, שם אין ריחוק, שם הכל נבחן ביושר ובקפידה, שם איש איננו הורס את בני עמו, גן עדן של ממש. מומלץ.

תודה על ביקורך באתר חופש

שירה מצוות האתר

2. הודייה לאתר: למה אתם נשארים בארץ?

היי,

שנה טובה לצוות האתר...
אם אתם כל כך כאובים בכל הנושאים של הכפייה הדתית, אז למה אתם נשארים בארץ? זו ארצנו, ואלו חוקיה... אולי בארץ אחרת החוקים האחרים ימצאו חן בעיניכם.

שנה טובה ומבורכת.

אוהד משיב

שלום לך הודייה. קראתי את מכתבך הארוך והמפורט והמאד נאור ותרבותי חזור וקרוא, ולא האמנתי למקרא הדברים: האם לדעתך חברה במדינה כלשהי חייבת להיות מונוליטית? האם כל אזרחי המדינה חייבים להסכים לכל מה ששליט מסויים (או קבוצת שליטים) קבעו? האם לדעתך אסור לציבור מסויים, ואפילו אם יהיה זה מיעוט, לרצות לחיות אחרת מכפי שגורס ציבור מסויים אחר באותה מדינה? האם רצון לחיות אחרת מחייב את הרוצה בו לפרוש ולעבור למדינה אחרת? דעתך ועמדתך המוזרה ממש לא מובנת לי.

ולא רק זאת: מדבריך עולה, שאת תומכת בכפייה של דת על כלל הציבור במדינה. לו אני במקומך, גם לו הייתי דתי, הייתי בוש ונכלם להציג עמדה מעין זו ברבים. בעיקר שהמדינה שלנו היא מדינה דמוקרטית ולא תיאוקרטית, והרוב בה - תרצי או לא – הוא חילוני. האם לדעתך המיעוט הדתית צריך לכפות דעה ודרכי-חיים על הרוב החילוני?

לידיעתך: הארץ הזו אינה שלך בלבד. היא שלי לא פחות, ולא אשתחץ לומר אף יותר. חוקי הארץ הזו אינם חוקי ההלכה הדתית, חוקי ההלכה אינם חוקי המדינה, ואינם חוקים שאני מחוייב להם. תושביה הדתיים של המדינה חיים בזכות האנשים שבנוה והקימוה, ולא בזכות ההלכה הדתית. שחצנות כשלך לא לנצח תתמיד. החופש, הנאורות, הקידמה והאנושיות יגברו בסופו של דבר על שמרנות והסתגרות דתית. דבר לא יעזור לא לך ולא לחבריך לדעה. העולם מתקדם תמיד רק קדימה. לא אחורה.

היי בריאה

אוהד איש חופש

שלום רב לכולכם! לא הספקתי לקרוא הרבה ממה שרשום לכם באתר, אבל עושה הרושם שאין לכם מושג ולו חצי מושג על מה אתם מדברים. למה הדתיים מתעקשים להיפגש? כי ברגע שאדם יודע את האמת אין לברוח ממנה ולא משנה לאן הוא ילך ומה הוא יעשה.

בקשר למאמר המטופש הזה אם אפשר לקרוא לזה מאמר, על זה שהדתיים אומרים שהנצרות היא חילול השם, ולמה? הרי היא בנויה על היהדות? אז בשביל לרשום דבר מטופש כזה צריך לדעת קצת יהדות וקצת ידע בסיסי, כי זה שזה חילול השם מוחלט אין ספק, למה? מאחר והנוצרים לקחו את התורה שלנו, עשו אותה הברית הישנה והוסיפו לה את הברית החדשה, ופירשו אותה איך שבא להם.

אז אני חושבת שבמקום ללכת עם ראש בקיר תתחילו לפתוח קצת את העיניים ומי שמדבר כל כך הרבה בלי לברר ולקבל תשובות לעולם לא יהיה מסופק ולעולם יחיה בספק.

אז תתעוררו. אם מישהו רוצה להגיב לא לשלוח לאי מייל הזה תגובה אלא ל- anatha11@hotmail

ענת

אוהד משיב

שלום לך ענת, ותודה על שאת מוכנה להקדיש מזמנך לאתר חופש. חבל שמיהרת כל כך לכתוב, ולא הספקת, כדבריך, לקרוא ממה שרשום באתר. יש באתר חומר רב, עשיר ומגוון, שנקודת המוצא הבסיסית שלו היא חשיבה החופשית מאלוהים. אינני כותב ש"אין אלוהים" משום שקיים ויכוח בתוך הציבור החילוני כיצד להתייחס לאותו "אין".

צר לי להבין שדרך החשיבה שלך מנותבת לערוץ צר, המוגבל לאמונה דתית מאלצת, כופה ומצווה, ואין לך יכולת, או תעוזה, או שניהם גם יחד, להסתכל גם לצדדים, ולנסות - לנסות להבין, שאת אינך הנערה החכמה ביותר בתבל, ושייתכן - ייתכן - ויש גם אחרים, כמו חלקנו לפחות, שהם לא יותר טיפשים ממך. צניעות היא תכונה נעלה, גם לדעת חז"ל, וחבל שתוותרי עליה מראש, כבר בתחילת דרכך בחיים.

"חילול השם" הוא מושג הקיים במוחם של מאמינים יהודים דתיים, והוא חל על  כל דבר שאינו הולם את השקפת עולמם, נכון לאותו רגע. עובדיה יוסף (מכירה?) טען לפני שבועיים, שהרכילות התוך-ש"סית של שרי ש"ס, בדבר ההוצאות הכספיות שלהם בטיולים או בבילויים היא "חילול השם". כלומר: לא בזבוז הכספים וחיי ההוללות הם חילול השם, אלא מעשיהם של אלה שהמלשינות (או הרכילות) שמפיצים אנשים אודותם (חברי כנסת המבזבזים כספי-ציבור). מכאן תלמדי את שאנחנו יודעים מזמן, שלאמירה "חילול השם" אין קשר הכרחי לאלוהים, ויש בה קשר הכרחי למשמש-מטעם-עצמו את אותו "אלוהים".

לא את ולא אני חיינו בסוף תקופת בית שני; לא את ולא אני מסוגלים לדעת ממקור ראשון חסר פניות, מה היו נטיותיהם הדתיות של בני עמנו באותה תקופה, מי היה יותר דתי ממי, ומעשיו של מי היו או לא היו "חילול השם". ישו היה יהודי. הנצרות היא סטייה מהיהדות בדיוק כשם שמשיחיותו של הלובביצ'ר היא סטייה מהיהדות. לא אני אלא הרב שך אמר על הרבי מלובביץ: "מי שהכי קרוב ליהדות הוא הרבי מלובביץ". אנשים נבונים אינם זקוקים כאן לפרשנות נוספת.

לא רק הנוצרים מפרשים את התורה בדרכם הסובייקטיבית, אלא גם רבניך שלך. כל פרשנות של התורה היא סובייקטיבית, והיא לגיטימית כפרשנות, ותו לא. אף אחד לא מכריח אותך לאמץ פרשנות שאינה מקובלת עליך, אבל גם לך אין זכות לכפות על אחרים את פרשנותך שלך, אם זו איננה מקובלת עליהם, כמוני, למשל.

לגבי "ללכת עם הראש בקיר" - אני סבור שברגע שכתבת את מכתבך, לו התבוננת בעצמך במראה, היית מגלה מייד שמי שהולך עם ראשו בקיר הוא המאמין הדתי הקיצוני, ולא חשוב מאיזו כת, זה שאיננו מסוגל לשנות ממחשבתו או מהשקפת עולמו ולו כזית. אשר ל"ספק" - אני מאושר שאני חי ברמה של ספקות. ברגע שספקותי ייעלמו, ייעלמו גם חיי. האדם החושב, הפתוח, זה שאיננו כבול או כובל עצמו מרצון לדפוסי חשיבה קודמים וקדומים, איש המדע ואיש הרוח יודע, שבכל אשר יילך ובכל אשר יעשה תמיד יהיה קיים ספק. הספק הוא המנוע לחידוש, לשאילת שאלות ולמתן תשובות חדשות, לא מלפני שנות איכה; הספק הוא הדחף להמציא דברים שעד לרגע זה לא היו קיימים, לשנות מערכות-חיים - זה מה שאנחנו! וזה ההיפך הגמור מההסתגרות החרדית, הנועלת עצמה מרצון, אבל מתוך פחד נורא, מפני כל חדש.

את קוראת לנו שנתעורר? עדיין לא הלכנו לישון, ענת הנכבדה. את בקשת ההתעוררות שלך הפני נא לרבניך, אלה שנרדמו לפני 2000 שנה, או גם לאלוהיך, שנרדם בשמירה לפחות במשך שש שנות השואה ולא דאג ל"ילדיו" האומללים.

אוהד איש חופש

יש דבר אחד שלא הבנתי!  לדתיים יש מניע מאוד הוגן להחזיר בתשובה: "עמי"ש ערבים זל"ז"  (עם-ישראל ערבים זה לזה)   -  הדאגה הכנה למצבם הרוחני והנפשי של כלל עמי"ש. ומה המניע שלכם?

אוהד למיכל

שלום מיכל. נקודת המוצא של שאלתך הן שתי הנחות, שלהשקפת-עולמי הן שגויות מיסודן: (1) "מניע מאד הוגן", ו-(2) תיקון מצבו הנפשי-רוחני של כלל עם ישראל. מאחר שלעניות דעתנו כל המעשה של החזרה בתשובה איננו הוגן, על דרך ההמעטה, ויש בו משמעויות ותוצאות מסוכנות ושליליות (אישית, משפחתית וחברתית), כל התיזה שלך נופלת עוד טרם התייצבותה. אשר למצב רוחו ונפשו של כלל עמי"ש - שום חברה בעולם איננה מונוליטית במצבי הרוח והנפש שלה, ואין שני אנשים החיים יחדיו שיהיו תמיד, בכל מצב, בכל יום, במצב רוחני ונפשי זהים או טובים. גם לא אישה ובעלה במשפחה הנפלאה ביותר. וכן - מה שבעיניך הוא "תיקון" בעינינו הוא קלקול. דאגו אתם לתיקון הקלקלות בחברה שלכם, ואנחנו נדאג לתקן את שלנו ללא התערבותכם. לנו אין שום מניע בהיבטים אלו.  המניע היחיד שלנו הוא’ שהדתיים יניחו לנו לנפשנו ולרוחנו. לא מדובשך ולא מעוקצך - אל תדאגי לי, לנפשי או לרוחי. אני כבר ילד גדול, וכך כולנו כאן, ואנחנו יודעים היטב מהי טובתנו גם מבחינה נפשית-רוחנית, וגם מן הזווית של כיצד להסתדר בחיים, ואיננו זקוקים לעצות מדתיים, שכפי שאני רואה אותם, הם הם הזקוקים בדחיפות לעצות טובות בכל תחומי חייהם.

נ.ב. מחמאה גדולה הרעפת עלינו כשכתבת, שיש דבר אחד שאינך מבינה. ואני סברתי עד לרגע זה, שדברים רבים בחיינו אינם מובנים. נחמד! תודה!

5. חיים לאתר חופש: אתם קצת מתבלבלים!

שמחתי לקרוא מעט באתרכם, נדמה לי שאתם מתבלבלים בין קבוצות של חרדים שהם התארגנויות חברתיות כמו כל מיני התארגנויות חברתיות וקהילות שונות ומשונות במדינה לבין יהודים מקיימי מצוות, שקיום המצווות הוא חלק מזהותם ומאורח חייהם ותרבותם. יש להם את כל הזכות לקיים את תרבותם ולשמור על חוקי היהדות ולאכול כשר. למה צריך להלחם בכשרות? כמה מקומות יש בעולם שיהודי יכול להתנהג כיהודי ללא התנכלות? מה זה מפריע לאחרים? למה אתם מתכוונים במילה דתי? איך אתם מודדים דתיות? מי שהולך יום בשנה, שבוע כל יום, לבתי הכנסת? איפה ההגדרה שלכם מתחילה והיכן היא מסתיימת. האתר שלכם נראה יותר כאתר אנטי שמי המתנפל על כל דבר הקשור ביהדות. האם לדעתכם הטיפשים האלה כמו המחזירים בתשובה השטופים בידיעות מקוטעות ועם חוסר הבנה מינימלי במדע ובהשכלה - הם הם מייצגים עבורכם את היהדות? אם כן, אתם רודפים אחרי רוחות. כל בעל זקן וחובש כיפה הוא הביטוי ליהדות? אני יצאתי מבולבל מהאתר שלכם.

חיים

שירה עונה לחיים

שלום לך חיים, שמי שירה, ואני חברה בצוות אתר חופש. תודה על ביקוריך החוזרים באתר. קביעתך שאנחנו "מתבלבלים" בין קבוצות שונות של מאמינים דתיים שגויה. אנחנו לא מתבלבלים ולא מבלבלים. ההבדל בין הקבוצות השונות ידוע ונהיר לנו, לא רק בין הקבוצות שאתה מציין, אלא גם בין אחרות, נוספות.

אין חולק על זכותם המלאה של כל קבוצות המאמינים, יהודים חברי הזרמים השונים ביהדות, ושאינם יהודים, לקיים את תרבותם ופולחני דתם. זכות זו בדיוק עומדת גם לאזרחים מוסלמים ונוצרים במדינה. אבל ראה מה קורה בשכונת התקווה היום, כשתושבי השכונה היהודים הדתיים מגייסים את המימסדים הדתיים המתונים, כולל מפד"ל, להיאבק ברצונם של נוצרים הגרים בשכונה להקים לעצמם כנסייה. כלום לאלה לא עומדת הזכות לפולחן, כזו שאתה דורש עבור קבוצות המאמינים הדתיים היהודיים? ישו והנצרות הם כנראה גבול הסובלנות היהודית הדתית, לצערי כי רב.

הכשרות וההקפדה עליה לא מפריעה לנו, כל עוד היא נשמרת כפולחן או רצון של היהודי הדתי, כמוך למשל, בתחום החיים שלך-שלכם. הכשרות הופכת נושא שעלינו להיאבק כנגדו ברגע שהיהודים הדתיים, גם אלו הנמנים עם המתונים, כופים אותה עלינו. כשם שלגיטימית זכותך לרצות כשרות, כך לגיטימי רצוני לא לרצות כשרות. או, שמא, לטעמך רק לך מותר לרצות, ולי אסור לרצות, ולי מותר רק להיכנע לגחמות של הדתיים, ושלך??

"הטיפשים הללו", כהגדרתך את המחזירים בתשובה (הם לא טיפשים להבנתנו, הם מאד מתוחכמים, אבל מרביתם רשעים ולא דוברי אמת) אינם מייצגים את היהדות. גישתך ביחס למאבק שלנו בהם תמוהה בעיני. מצדי שימשיכו לעסוק בהבלים, בהפחדות ובהטפות שקריות - "רק לא בבית הספר שלי", כלומר: המאבק שלנו בהם איננו מאבק על מנת להראות מהי יהדות דתית ומהי אמונה באלוהים, אלא מאבק להגן על ביתנו, על ילדינו וצעירינו מפני מיסיונריות דתית בקיצוניותה. אני מזמינה אותך לחזור ולקרוא את המאמרים השונים במדור שלנו על החזרה בתשובה, כמו גם לקרוא ספר מעניין מאד בנושא זה - "ציידי הנפשות" (רק 25 שקלים בחנויות צומת ספרים) - קרא ותיהנה, על בטוח. זה ודאי ישלים את מה שהחסרת בהבנת האתר שלנו.

שוב תודה, ואני מקווה לחזור ולראותך משוטט באתר חופש

שירה מצוות האתר

6. אבי לאתר חופש: האתר שלכם מלא בשנאה עצמית

אני משתמש במאמרים שלכם על פרשת השבוע מזה זמן רב במסגרת קבלת השבת. אני מוצא במאמרים אלה אלמנטים מעניינים, אולם בסך הכל רוב המאמרים רוויים בשנאה וזלזול במסורת ובדת. אני קורא את התורה באופן ביקורתי, ואפילו נמנע מקריאת קטעים מסוימים (הקרבת קורבנות), אבל נראה לי שהאתר שלכם מלא בשנאה עצמית, שמקומה לא יכירנה בקרב יהודים אינטליגנטיים.

תודה

אבי

אוהד משיב

שלום לך אבי, ותודה על פנייתך אלינו, ועל אחת כמה וכמה תודה על התעניינותך בפרסומי האתר בנושא "פרשות השבוע", ושמחנו לדעת, שאנחנו תורמים לערבי קבלת השבת שאתה עורך.
אנחנו מבינים אותך היטב: קשה מאד, בעצם בלתי אפשרי ליהודי מאמין, לקבל ביקורת על אמונתו. אבל, עם זאת ועל אף זאת - חובה עליך להפריד הפרדה ברורה בין העברת ביקורת על פולחן דתי, על חוקים וערכי-מוסר שעל פי ערכינו היום הם בלתי מוסריים, על ביקורת על עוול אישי או חברתי, לבין "שנאה" לדת. הקרבת הקורבנות, הדוגמה שהבאת במכתבך, היא דוגמה לעוול כלפי בעלי-חיים, שהיום זכו גם הם להכרה מצד בעלי-החיים הקרויים "אדם" ולזכויות משל עצמם. במתיחת ביקורת על הקרבת קורבנות אין משום שנאה, ולא מובן לי כיצד הגעת למסקנה כזאת.
הזכות העומדת למאמין לראות בהקרבת קורבנות דבר חיובי (ולבי לבי עליו בשל זאת), עומדת גם לנו, כזכות אנושית מובהקת, לראות בה דבר שלילי ופסול (ואני גא בעמדה זו!).
אשמח מאד אם תחזור לקטעים שאינם נעימים לך ותבדוק את משמעותם. אם תמצא משפט כלשהו שלדעתך מהווה ביטוי לשנאה - צטט לנו אותו בבקשה, ונשלח למחברים, שיביעו עמדתם.

בתודה

אוהד איש חופש

---

פברואר 2004