דברים לזכרו של דן מלר מאת ניצן, חבר העמותה וצוות אתר 'חופש':
מעטים האנשים בחייו של אדם שיש להם השפעה כה חזקה על המשך דרכו. מעטים עוד יותר אלה שהשראתם הטובה הגיעה גם אל רבים אחרים.
נדירים ביותר הם אלה שזכו לכך בעיקר בגלל ההיגיון, הלוגיקה והעקביות שבדבריהם, ולא נזקקו לתעלולים שיווקיים ולפעלולי
דמגוגיה וצבע אשר יכסו על תכנים מבולבלים.
וכך הכרתי את דן מלר.
הפגישה הראשונה הייתה, אם אינני טועה, לקראת סוף שנות התשעים, כאשר הגעתי בעקבות חברים לכנס שהתקיים במרכז כלשהו בעיר חולון.
דן היה המרצה שנשא דברים במרכזו של הכנס, ודיבר - לעיתים אל מול אנשים בקהל שהביעו התנגדות לנאמר - בנושאי חופש האמונה
והמאבק בהטפה לקטינים. בחודשים שאחר כך יצא לי לפגוש את דן מספר פעמים בהזדמנויות דומות, ואף לעיין בספריו.
אני זוכר במיוחד תקופה מסויימת בה נטלתי את אחד הספרים עמי לשירות מילואים, שבמהלכו עיין בו רבות ידיד שמלכתחילה גילה
התנגדות לדברים. תשבחותיו של אותו ידיד לכתוב היוו עבורי עוד סוג של אישור לעובדה כי יותר מאשר רוצים הקוראים להבין,
משכיל הסופר להסביר.
ידידות רבת שנים הביאה אותי להכיר צדדים נוספים באדם. את דן מלר הצייר, ואת דן מלר הפסל. את היזם והדוחף ואת המפיק והאמרגן.
וכך בסופו של דבר למדתי עד כמה נהנו אנשים רבים, באופן ישיר או עקיף, מפרי פועלו של האיש. חלק גדול מהם, מן הסתם, לא יודעים
לקשר זאת אליו אישית, והיפה הוא שמעולם לא עמד דבר זה בדרכו כלל.
|