"444" - הקדומה בגולגלות האדם:

פרופ' יואל רק

פרופ' יואל רק הוא פרופסור לאנטומיה ולאבולוציה של האדם
במחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

אתר חופש מודה לפרופ' רק ולמערכת "מחשבות" על ההיתר האדיב שנתנו לנו לפרסם את המאמר.
במקורו התפרסם המאמר בגיליון 67 של "מחשבות" - מדע ומיתוס, אפריל 1995.

חלק רביעי

הומו ארקטוס

הומו ארקטוס התקיים פרק זמן ממושך - מלפני כ-2 מיליון שנה ועד בערך לפני 500 אלף שנה.

הומו ארקטוס (האדם הזקוף) התגלה לראשונה בשלהי המאה ה-19 על ידי קצין הולנדי צעיר באחד מאיי אינדונזיה. עצם ירך שהתלוותה לכיפת גולגולת מאובנת העידה על הליכה זקופה והקנתה למין את השם ארקטוס. לימים יתברר כי תכונה אנטומית זו קדמה בהרבה להומו ארקטוס, אלא שהקוד הטקסונומי המסדיר את שמות בעלי החיים מחייבנו לדבוק בשם המקורי.

הומו ארקטוס הלך כאמור זקוף כמונו, וגם הרבה מהתכונות המממשות הליכה זו (באגן, בברך, בכף הרגל ואף במיקומו ובתנוחתו של החור הגדול בבסיס הגולגולת) דמו משום כך לאלו שלנו. גובהו אף הוא היה פחות או יותר כשלנו. מערכת שיניו היתה דומה לזו של האדם המודרני, לפחות בכך שכל שיניו היו מוצבות על אותו המישור והיתה להן אותה האנטומיה. גם באורחות חייו הוא דמה בעיקרון לנו. הוא השתמש באופן אינטנסיבי ברשימה של כלי אבן משוכללים למדי, שלט באש ומן הסתם גם ידע לשאת מים. עצם תפוצתו הרחבה על פני כדור הארץ מעידה על כך שבדומה לנו, גם הומו ארקטוס "השתחרר" מבית הגידול הטבעי שלו ופלש (כנראה באמצעות אותן יכולות טכניות, שאינן אלא ביטוי לנפח מוחו) לנישות אקולוגיות מגוונות וזרות לטבעו הביולוגי. עם זאת, הוא היה נטול יכולת לחצות גופי מים רחבים. אוסטרליה והעולם החדש היו בפירוש מעבר להישג ידו. ואולם, בחלק מתכונות גופו היה הומו ארקטוס שונה מהותית מאיתנו. הבדלים אנטומיים אלה הם רבי משמעות לדיוננו, משום שיש בהם התחלה של סגירת הפער המטריד שבין האדם לקופי העל. נפח מוחו היה משמעותית קטן מהמציין אותנו - 900 עד 1,000 סמ"ק. אל שוני זה בנפח המוח מתלווים כצפוי אותם סממנים בגולגולת המושפעים ישירות מנפח המוח הקטן יותר. המצח אינו כה זקוף כשלנו, ומתאר הגולגולת, במבט מהצד, אם כי הוא גבוה בהרבה מזה של השימפנזה, פחות בצורה ניכרת מזה שמאפיין את קופסת המוח שלנו. מבט בפרופיל הגולגולת מאחור כבר חושף את צורת הפעמון הפרימיטיבית, אלא שבהומו ארקטוס הפעמון גבוה יותר מזה של השימפנזה ובעל דפנות (צידי קופסת המוח) המקבילות כמעט זו לזו. במלים אחרות, רוחבה המקסימלי של הגולגולת מצוי קרוב לבסיסה, וכך הוא נשאר עד רמה גבוהה למדי בדפנות הצד שלה.

למרות ששיניו כאמור דמו לשינינו, קשת השיניים היתה ארוכה יותר, ולכן בלטה קדימה יותר מאשר אצלנו. התוצאה: הסנטר בקידמת הלסת התחתונה והבליטה הדרמטית של האף נעדרים מפניו של הומו ארקטוס. עם זאת, שיעור בליטת הלסתות בהומו ארקטוס עדיין אינו מגיע לזה שבשימפנזה, כך שגם שיפוע קידמת הלסת התחתונה (כפי שניתן להעריכו באמצעות ערכי הזווית שיוצר הפרופיל של אותו מקטע עם מישור משטח השיניים) מצוי בין הערכים המציינים את האדם המודרני לבין אלו של השימפנזה, אך קרוב בהרבה לאלו של האדם. נפח מוחו הצנוע יותר של הומו ארקטוס ופניו הבולטות והגדולות במקצת מאלו של הומו סאפיינס הביאו לרישומה של פרופורציה יותר "טבעית" בין שני אלמנטים אלה מאשר זו המאפיינת את האדם המודרני.

הומו ארקטוס התקיים פרק זמן ממושך - מלפני כ-2 מיליון שנה ואולי אף יותר, ועד בערך לפני 500 אלף שנה. חוסר הבהירות באשר לזמן קיומו הוא פועל יוצא של חילוקי הדעות על מעמדם הטקסונומי של חלק מהמאובנים הכלולים במין זה. אחדים מהם כבר כה דומים להומו סאפיינס, עד שרבים מקרב החוקרים נוטים להכלילם בו ולא בהומו ארקטוס. בכך כמובן מאריכים את זמן קיומו של האחד ומקצרים את זה של השני. כך או כך, אותם מאובנים, שאחד המפורסמים בהם הוא הגולגולת ממערת השודדים שבנחל עמוד מן הגליל התחתון שלנו וגולגלות מפורסמות לא פחות מאירופה (הגולגולת משטיינהיים שבגרמניה, למשל), מגשרים אפילו על הפער (הקטן יחסית) בין הומו סאפיינס לבין אביו מולידו - הומו ארקטוס. בדומה לניסיונות ולתהיות אלו קיימים גם חילוקי דעות בדבר מעמדם הטקסונומי של מדגמים קודמים, שאולי מייצגים את תחילת הווייתו של הומו ארקטוס ואת המעבר שבין המין הקודם לו מורפולוגית וכרונולוגית לבין הומו ארקטוס עצמו.

לאחרונה חלה תפנית דרמטית בקונספציה של זמן צאתו של הומו ארקטוס מאפריקה. תאריכים שהתקבלו מאפר וולקני שהשתמר בתוך אחת מגולגלות הומו ארקטוס מאינדונזיה אפשרו לתארך מדגם זה ואת אלה שנמצאו בקרבתו בשנות ה-30 של המאה, שמאז גילוים היו ספקות לגבי מוצאם הגאולוגי. שרידי האפר הוולקני תוארכו כבני 1.8 מיליון שנה. באפריקה, הנחשבת לערש הולדתו של מין זה, תאריך קדום כזה אינו מעורר בעיה, אך לגבי פרטים שנמצאו כה רחוק מאפריקה הוא היה מפתיע. היתה בו משום עדות ל"יציאת אפריקה" קדומה מאוד, ואולי אף לקצב התקדמות מהיר מאז אותה יציאה.

חלק חמישי - הומו הביליס בחזרה לתוכן העניינים