|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אינדקס המאמרים
אפיקורסים, כמו כל בני האדם בעולם, הם אנשים מאמינים. אפיקורסים יהודים, כמו כל בני האדם, מתחנכים בתרבותם הלאומית ועל בסיס יצירותיה המכוננות - כמו התנ"ך, שהוא המכנה המשותף היחיד לכל הזרמים ביהדות ולכל התרבויות - החילוניות והדתיות - ביהדות. אפיקורסים מאמינים כי התורה, והתנ"ך כולו נכתבו על ידי בני-אדם, אשר סופריו עיצבו את כל הדמויות הפועלות בה, ואין להניח כי האירועים המסופרים בו אירעו כפי שהם מסופרים, אך יש להניח כי הם, כמו כל יצירה ספרותית בעולם, מייצגים מציאות חברתית ותרבותית ששררה בימי היווצרותם של הספורים התנכיים - בעל פה ובכתב.
אפיקורוס על כן מאמינים אפיקורסים, כי התורה ומצוותיה אינם מחייבים את בני האדם להתנהג לפי הכתוב בה, או על-פי מצוות התורה שבעל-פה, אשר יוצריה מנסים לראות בהמצאותיהם כאילו הן נובעות בהכרח מהכתוב בתנ"ך. זאת - מכיוון שכל המצוות הומצאו על-ידי בני-אדם, המתיימרים לדבר בשם אלוהים. יהוה הוא אחת הדמויות האלוהיות שעוצבו בידי בני-אדם בספרות, באמנות ובהגות הדתית, בכל תרבות. על-כן כה שונים האלוהים שנוצרו בתרבויות השונות אלו מאלו, והם הולכים ומשתנים בידי סופרים, החוזרים ומעצבים אותם מחדש בכל עידן. דוגמה לשינויים שהתחוללו באותה דת עצמה - בתפיסת המהות האלוהית בעיני מאמיניו: אין דומה אלוהים מופשט, המיוצג באמרה "אהיה אשר אהיה" שנוצר על ידי סופר ספור משה והסנה, לאל החי חיי-מין עם בת זוגתו השכינה בספרות הזהר) . לאפיקורסים יהודים נהוג לקרוא בחוגים הדתיים "כופרים", כפי שכל בעלי אמונה מכנים את בעלי האמונות המנוגדות לשלהם. הוגים הלניסטים כינו את היהודים והנוצרים המונותאיסטים "כופרים" ו"אתאיסטים" - כיון שלפי אמונותיהם המונותאיסטיות של היהודים והנוצרים, אי-אפשר היה לייחס אלוהות לאלים בהם האמינו המאמינים בדתות הפוליתאיסטיות ובאלים שעוצבו במיתוסים היוניים, הכנעניים או המצריים. חיים כהן, במאמרו על רדיפות האפיקורסים ביהדות (כתבים נבחרים חלק ב), מפרט מגוון וריבוי התקפות וגזירות שנגזרו ביהדות על אפיקורסים יהודים - למן חכמי התורה שבעל-פה ועד הרבנים בימינו. הרבנים מקללי האפיקורסים כה חרדו מפניהם, עד ציווי לשרוף אפילו ספרי קודש ותפילין שנכתבו על ידי אפיקורסים. כל זה מלמד על ריבוי האפיקורסים ביהדות בכל תולדותיה. כשהרמב"ם - מחבר "מורה נבוכים", נחשד באפיקורסות - שרפו את ספריו ברחובות פאריש (פאריס), כפי שמעיד ר' יצחק מורונה. ג'ורג' מינוא (Georges Minois), ההיסטוריון הצרפתי של האתאיזם העולמי - מצביע בספרו Histoire de L'Theisme, Fayard 1998 על שריפה ואיבוד שיטתי של כתבי אגנוסטים ואתאיסטים בכל תולדות התרבויות המערביות: אתאיסטים ובעלי אמונות מנוגדות לאלה של מנהיגי הדת השלטת נכלאו, עונו, ונשרפו חיים בכיכרות ערים, כג'ורדנו ברונו בכיכר הפרחים ברומא; כתביהם נעלמו מפחד המחזיקים בהם; דעותיהם ופעילותם של המאמינים באמונות אסורות לפי הדת של השליטים מתגלות לנו בדרך כלל מדברי מתנגדיהם ומוקיעיהם, המאריכים לעתים בציטוט מדברי האתאיסטים שאותם הם מקללים, עד שמתעורר החשד כי האריכו בכוונה בציטוט, על מנת להפיץ ברבים את דבריהם.
ג'ורדנו ברונו בפני הטריבונאל ברומא חיוי הבלכי - האפיקורוס המפורסם שנשכחאברהם אבן-עזרא, למשל, פותח כל ציטוט שלו מדברי חיוי הבלכי, האפיקורס המפורסם ביותר בראשית ימי הביניים, בקללה מופלגת כגון "ישתחקו עצמותיו של חיוי הכלבי" או "יירקבו עצמותיו של חיוי הבלכי". מייד אחר כך הוא מתווכח עם הספק או התיזה שמעלה חיוי, ומשאיר בידינו תעודה העושה רושם מהימן על דעותיו של "הכופר המסוכן" הזה, אולי מפני שלאברהם אבן-עזרא עצמו היו ספקות ביחס למוסכמות בדבר מהימנות הטקסטים המקודשים, או מקורם האלוהי. היהדות היא תרבות דינאמית, ומתפתחת בגין הניגודים וההתנגשויות שהתחוללו בה בכל תחומי ההגות, הדת, החוקים, ההלכות והיצירה הספרותית והאמנותית שרווחו בתרבות היהודית בכל העידנים של תולדותיה. בכל פעם שהשמרנים השתלטו על המנהיגות הדתית וניסו להקפיא ולעצור את התפתחות היהדות כתרבות, קמו בתוכה אפיקורסים ובעלי אמונות מנוגדות לאלה של השמרנים, שביקשו להקפיא את ההלכה. האמונות והדעות הרציונליסטיות והמיסטיות זעזעו את המימסד הדתי ואמונותיו והניעו מחדש את תהליכי ההתפתחות של היהדות. זאת הייתה תרומתם החשובה ביותר של מתנגדי השמרנות הדתית ביהדות. כך קרה כשנתקדש השולחן-ערוך שנוצר במאה ה-16, והתקבל על דעת ההמונים כהלכה מחייבת ובלתי משתנה, מיד קמו כנגדו ביהדות - החל במאות ה-17 וה-18 - תנועות רפורמה דתית ופילוסופית שהכינו את תהליך החילון המואץ, שהחל במאות ה-19 וה-20 בקרב מרבית היהודים החיים בישראל ובתפוצה בימינו. בשלוש מאות השנים שעברו מאז שפינוזה היו האפיקורסים למנהיגים וליוצרים הרבים והפוריים ביותר בתרבות העם היהודי - בהגות, במחקר, באמנות, בספרות ובהנהגת התנועות הלאומיות והחברתיות החדשות, כולל התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל. בזכות יצירותיהם של האפיקורסים התפתחה ומתפתחת היהדות בישראל ובתפוצות במגוון כיוונים ובממדים חסרי תקדים של יצירות יהודיות חדשות. כבר בעידן התנ"כי התפתחה היהדות כתרבות תוך התנגשויות בין הדת המונותאיסטית והשקפות הנביאים על יתרון המחוייבות לצדק על המחוייבות לפולחן, לבין הכוהנים שראו בפולחן הדתי עיקר, תוך התעלמות מאי-צדק חברתי. ההמונים מכל שכבות העם שפעלו בדתות הפוליתאיסטיות עבדו לאלים של עמים אחרים, כולל אלים שדרשו קרבנות אדם, כמו הילדים והילדות שהוקרבו על מזבחות גיא בן-הינום בירושלים על ידי אבות יהודיים, ערב חורבן בית ראשון (לפי עדותו של ירמיהו).
בעידן ההלניסטי-ביזנטי המשיכו הניגודים בין זרמי התרבות והדת ביהדות לסייע בהתפתחותה. חברי הזרמים והסיעות השונות כינו את מתנגדיהם אפיקורסים, כופרים, מינים, פושעי ישראל ושאר כינויי גנאי בהם מכנים בעלי אמונות את בעלי האמונות המנוגדות לשלהם. חלק גדול מהיהדות - בארץ ישראל ובתפוצה - השתלב בתרבות ההלניסטית, חי התפלל וקרא בתנ"ך בשפה ובתרבות היונית. בציבור גדל והולך נוצרו יצירות גדולות ומשפיעות בתחומי הדת, הפילוסופיה, ההיסטוריוגרפיה, הספרות התיאטרון, אמנויות פלסטיות וארכיטקטורה של בתי כנסת עצמאיים. בתקופות שונות נמנו עם ציבור "המתייוונים" כוהנים גדולים והמלכים היהודים של הממלכה היהודית השלישית בהיסטוריה - ממלכת החשמונאים. פוליס יהודית יונית הוקמה על הר הבית, סמוך לבית המקדש, כולל גימנסיון לילדי יהודה. בעידן ההלניסטי-ביזנטי התפתחה גם היהדות הפרושית הרבנית, שבקשה להסתגר מפני התרבות ההלניסטית הגלובלית. ביהדות זו נוצרו התורה שבעל פה, המשנה, התלמודים - הבבלי והירושלמי, המדרשים, שפתחו את ההלכה התנכית וחידשוה ברפורמות מרחיקות לכת, תוך דיאלוגים שנסתיימו בהכרעת הרוב, וספרי המיסטיקה והסייאנס-פיקשן של יורדי המרכבה והמבקרים בהיכלות השמים (ר' עקיבא, ר' ישמעאל), ספרים שאכלסו את השמים המונותאיסטיים בישויות אלוהיות רבות סביב כיסאו של מלך מלכי המלכים. בצידם ובהתנגשות עם כל אלה התפתחו ביהדות זרמים ותנועות דת ותרבות נפרדות - כמו היהודים הנוצרים שקהילותיהם הרבות היו לתנועה דתית חדשה, אשר נפרדה מהיהדות כשהפכה לדת האימפריה הרומית. בתקופת שלטון האסלאםבראשית תקופת הכיבוש המוסלמי, עם תום העידן ההלניסטי ביזנטי, הצטמצם העם היהודי לאחר שעזבוהו הקהילות היהודיות הנוצריות ויהודים רבים הצטרפו אליהם או נטמעו בעמי האימפריה הרומית. לאחר חתימת התלמודים החלה ההתנגשות בין יהודים "קראים", שביקשו לקדש רק את ההלכה התנכית ולא הכירו בתורה שבעל פה ובהלכותיה, לבין היהדות הרבנית, שזכתה להכרה של השלטון המוסלמי כנציגות של העם היהודי כולו. בצידם של המסתגרים בלימודי ספרי הקודש היהודיים בארמית ועברית, נוצרו חוגי משכילים יהודים שהשתלבו בתרבות הערבית באיסלאם, הושפעו מהפילוסופיה היונית בתרגומיה הערביים ומהפילוסופיה המוסלמית רבת הזרמים המתנגשים. תרבות זו פרחה החל במאה השמינית והתשיעית בממלכות המוסלמיות במזרח ובמערב. פילוסופים יהודים רציונליסטים, שפעלו בתרבות היהודית הערבית - כסעדיה גאון והרמב''ם - הושפעו, השפיעו והתמודדו עם המסקנות הקיצוניות אליהן הגיעו אפיקורסים יהודים רבים, כתוצאה מההארה הרציונליסטית של כתבי הקודש ועיקרי האמונות והדעות שרווחו ביהדות הקדומה וביהדות ימי הביניים.
אפיקורוס חסידי השמרנות שהתפתחה באסלאם וביהדות לחמו בתנועות הרציונליסטיות, ובחוגי האפיקורסים שנהו אחריהם. במקרים רבים ביקשו לאסור את העיון בהם או לשרוף את יצירותיהם, כפי שעשו ליצירות של הרמב''ם "ברחובות פאריש" - כפי שמעיד ר' יצחק מורונה במאה ה-13. ההתנגשות בין המגמות הרציונליסטיות והפילוסופיה היונית והמוסלמית, שהשפיעו על ההגות והתרבות היהודית, לבין המגמות השמרניות והמיסטיות שהתפתחו בימי הביניים והגיעו לשיאם בספרות הקבלה והזהר כמו גם בתפישה מיתולוגית של יהוה כמלך, החי חיי מין עם בת זוגתו. התנגשות זו הפכה אף היא לגורם מאיץ בהתפתחות התרבות היהודית.
ברוך שפינוזה בעקבות הרנסאנס והתפנית האנתרופו-צנטרית בהגות וביצירות התרבות האירופית, הופיעה גם ביהדות תנועה גדלה והולכת של אנשים שדחו את עיקרי האמונות והדעות שרווחו בחוגי הדת השמרנית היהודית. החל בשפינוזה הלך והתרבה מספר האפיקורסים שפעלו ביהדות, פיתחו את תרבותה והעשירוה. במאות השנים שעברו מאז התפרסמו יצירותיו של היהודי החילוני הראשון אשר הוחרם והוצא מהקהילה היהודית ככופר, אך השפעתו הלכה וגברה עד שרוב היהודים בעולם החלו לחיות באורח חיים המתעלם מהדת היהודית ומצוותיה, כפי שחי שפינוזה. אפיקורוס
ברוך שפינוזה באתר חופש - http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/baruch_spinoza.html ובאתרים אחרים
ג'ורדנו ברונו באתר חופש http://www.hofesh.org.il/articles/science/astronomy4/astronomy_4.html ובאתרים אחרים אריסטו
סוקרטס
אוגוסט 2007 |
|||||||||
לגירסת הדפסה
| חברים ב- |  |
עוצב על ידי |  |
|||