האשה בהלכה היהודית, בקיצור
מאמרים נוספים בנושא:
על האשה בהלכה היהודית - כאן
"ברוך שלא עשני אשה" - כאן
- סדר נחלות (ירושה) כך, מי שמת בנו יורשו וכו' לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת
תירשנו (שולחן ערוך - חושן משפט - הלכות נחלות - סימן רעו' סעיף א').
רבי יוסף קארו (1488-1575) כתב את 'שולחן ערוך'
ובו בעצם פירוש של ספר ההלכה 'הטורים' שנכתב כ-200 שנה לפני זמנו ע"י רבי יעקב
('בעל הטורים') בן רבנו אשר (הרא"ש). ספר 'הטורים' מתחלק ל-4 חלקים ('טורים'), כאשר
אחד מהם - 'חושן משפט' - דן בעיקר בענייני רכוש. ה-'שולחן ערוך' חולק על פי אותם
'טורים' של הספר המקורי.
- מעשה ידיה לבעלה (המשכורת) וכו' דחקה עצמה יותר מהראוי לה המותר לבעל (שו"ע אבן
העזר הלכה פ סעיף א').
שו"ע = שולחן ערוך (ראה למעלה); 'אבן העזר' = טור
אחר מ-4 הטורים הדן בעיקר בענייני נשים.
- מציאת האשה לבעלה (שו"ע אבה"ע סימן פד סעיף א').
שו"ע = שולחן ערוך (ראה למעלה); אבה"ע - אבן העזר
(ראה למעלה).
- נתנה היא לו כסף ואמרה הריני מקודשת לך אינה מקודשת (שו"ע אבה"ע סע' כז ס' ח).
שו"ע ו-אבה"ע - ראה למעלה.
- יכול (הבעל) לגרשה בלא דעתה (שו"ע אבה"ע קיט ס' ו').
ראה למעלה.
- כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו ומוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המיטה
ועומדת ומשמשת בפני בעלה כגון שתתן לו מים או כלי (אבה"ע פ' ס' ד). כל אשה שתמנע
לעשות מלאכה ממלאכות שהיא חיבת לעשותן כופין אותה לעשות (סעיף טו).
ראה למעלה.
- אשה פסולה לדון (חו"מ סימן ז סעיף ד) כל הפסולין לדון פסולים להעיד (ס' לג ס'
א).
חו"מ = 'חושן משפט' (ראה למעלה).
- ואם היתה אשה (גויה שרוצה להתגייר) נשים מושיבות אותה במים עד צווארה והדיינים
מבחוץ ומודעין אותה מקצת מצוות וכו' והיא יושבת במים ואח"כ טובלת בפניהם והם
מחזירים פניהם ויוצאים כדי שלא יראו אותה כשתעלה מהמים (יורה דעה רסח סעיף ב).
'יורה דעה' = טור אחר מ-4 הטורים הדן בעיקר
בענייני כשרות וטהרה.
- אין מעמידים אשה במלכות שנאמר עליך מלך, ממלך ולא מלכה וכן כל משימות שבישראל
אין ממנים בהם אלא איש (רמבם הלכות מלכים פרק א').
רמב"ם = רבי משה בן מימון (1138-1204) - נחשב
לגדול הפוסקים בהיסטוריה היהודית. כתב מספר יצירות ידועות, אחת מהן 'משנה תורה'
מכילה בתוכה 14 חלקים ('ספרים'). החלק המכונה 'ספר שופטים' מכיל (בין היתר) גם את
האוסף 'הלכות מלכים ומלחמות' הדן בפסקי הלכה בנושאי מלכות ובנושאי מלחמה.
- צוו חכמים שלא ילמד אדם בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא
הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן (רמבם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה
יג).
ראה למעלה - 'הלכות תלמוד תורה' הינו אוסף פסיקות
אחר, הדן בלימוד תורה ותורה שבעל-פה, בחלק המכונה 'ספר המדע' של 'משנה תורה'.
- איש ואשה בסכנת טביעה בנהר הצלת האיש קודמת (הטעם שהאיש חייב יותר במצוות -
יורה דעה רנב ח').
ראה למעלה.
- לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים (מסכת דרך ארץ
רבה פרק ראשון).
התלמוד (בעקבות המשנה) מתחלק ל-6 'סדרים', שכל
אחד מהם מתחלק למספר 'מסכתות'. ישנן מספר מסכתות הנקראות "מסכתות קטנות" (או
"חיצוניות") שלא מצאו את מקומן לתלמוד "הרשמי". אחת מהן היא מסכת 'דרך ארץ רבה',
העוסקת בענייני מוסר ('רבה', כי יש גם מסכת 'דרך ארץ זוטא'). הן "נספחות" לסדר
"נזיקין".
- אין אשה חכמה אלא בפלך. ישרפו דברי תורה ולא ימסרו דברי תורה לנשים (תוספות
במסכת סוטה כא ע"ב).
מסכת 'סוטה' בסדר 'נשים' בתלמוד, עוסקת - בין
השאר - בדיני "סוטה". מיספור העמודים בתלמוד הוא קבוע ומהווה חלק ממנו. עמוד כא (21)
מתחלק - כמו כל עמוד בתלמוד - לשני חלקים: ע"א (עמוד א') ו-ע"ב (עמוד ב').
ה-"תוספות" הינם הפירושים הנלווים לכל דף תלמוד (ומופיעים בהדפסה מסביב לטקסט
המרכזי כלפי החלק החיצוני של העמוד), ונוצרו בעיקר ע"י יורשיו של רש"י (שפירושיו
מופיעים בהדפסה מסביב לטקסט המרכזי כלפי החלק הפנימי של העמוד).
|
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
