להתווכח עם דתיים

'שבעים פנים לתורה', כך אמרו לי. בזמן האחרון אנו עדים לתופעה חדשה ומדהימה. הנה הוכיחנו מרן יוסף ולימדנו כי לשפה העברית שתי משמעויות שונות ומנוגדות: הסמנטיקה האחת מיועדת לשומרי שבת ומנשקי מזוזות, והאחרת לאוכלי שפנים וחזירים ובועלי נידות טפו.

באביב 2000 למדנו מפי רבותינו מחזירי העטרה ליושנה, כי את הקריאה להכחדת אדם כפי שהוכחד עמלק יש להבין באופן אחד אם אתה בוחן אותה לפי מילון אבן שושן ובאופן אחר אם לענייני "הלכה" משמשת שפתך. בקיץ, לאחר שיעור עובדיה נוסף (בהקשר לשואת יהודי אירופה), למדנו מפי חכמי הדור כי "נשמה חוטאת" פירושה "צדיק" לפי מילון העטרה הישנה, וכי בעצם מי שמקלל אדם בעברית תורנית, בכלל לא מתכוון ולמעשה מברך אותו ואת משפחתו בפרנסה טובה ובאריכות ימים.

ציטוט של דברים שראיתי: 'אני מאמין בביאת המשיח... זו גם לא אמונה עיוורת, כיוון שבאופן טבעי אדם מקווה שיהיה טוב בסוף.' זו פשוט הטעיה. יהודי דתי מאמין באמת ובתמים, ומי כמו כותב הדברים הנ"ל יודע זאת, שביום מן הימים תופיע באזורנו איזשהי דמות שתכונה 'המשיח' עם סממנים ידועים ומוגדרים היטב. הואיל ואין ביסוס הוכחתי מדעי לאמונה זאת, הרי שבהגדרה היא 'עיוורת'. גם אני מקווה באופן טבעי שיהיה טוב, אך יודע שהסיפור על המשיח הוא בבחינת פולקלור מעניין.

תופעת כפל המשמעות לפי הנוחיות התיקשורתית הרגעית מתחבאת היטב אחרי נפלאות ההלכה. כאשר אומרים אנו בפסח "שפוך חמתך" וקוראים להשמדת מי שאינו יהודי, אנו עושים זאת בעצמנו מבלי משים. בכלל לא התכוונו. אנו מבינים כביכול את הדברים בהקשר של החג, ולא כפי שהם כתובים. כאשר רובנו קוראים קדיש ואומרים "ימליך מלכותי" איננו מתכוונים להביע שאיפה למדינת הלכה וראש ממשלה חרדי, חלילה. למה אנו מתכוונים? לכלום למעשה. אנו קוראים טקסטים שאיננו מכירים ואיננו מתעכבים להבין מה אנו אומרים.

הבעיה היא כמובן שצאן מרעיתו של גאון הדור מירושלים דווקא כן מבינים את הכתוב כלשונו. הפרט השולי שלא תמיד ניתן לקיים את הכתוב כלשונו נתפס בעיניהם כזמני בלבד. "עמלק" בהקשר הדתי אחת דינו, וסקילת חוטאים אינה רחוקה מבחינת ההגיון מרחק רב מאיסור על מי ששם משפחתו 'כהן' להתחתן עם גרושה. ההבדל הוא רק בין מה שהעם המסכן כבר התרגל אליו לבין מה שיש להחביא ולהצניע עד יבוא יום, ולהציג בינתיים כטקסטים סתומים שאנו, תינוקות שנשבו, איננו מבינים כראוי.

הקדמה על תופעת כפל המשמעות מעבר לתפיסה או לא מעבר לתפיסה? על הניסים ועל הנפלאות ועל התירוצים מה בין אלוהים ליהדות? על "חילוניות", חינוך ו-"ערכים" המדע והאמת המוחלטת 'מצוות' או 'ציוויים'? זה כתוב בתורה למה אתה כאן? מי שמר על מי? מילים אחרונות לסיכום