תוכן העמוד:
אלימות בבית כנסת בחיפה
הפגנת תושבי רוממה ומכתב חבר הכנסת ביילין לראש העיר
אין מקום לפתיחת ישיבה חרדית ברוממה הישנה
נסיון השתלטות חרדית על שכונת "רוממה" - המשך הסאגה
נסיון השתלטות חרדית על שכונת "רוממה"
בית חב"ד שצץ לו בנווה שאנן
השתלטות חרדית הדרגתית על שיכון "במסילה"
מספר מילים לגבי ההבטים המשפטיים של ההשתלטות
יולי 2007,
קיראו את הסיפור המלא כאן
קיראו גם את מכתבו של אורי:
מים לשניים
הפגנת תושבי שכונת רוממה ומכתב חבר הכנסת יוסי ביילין לראש העיר
(ראו הפרק הקודם בנושא בהמשך הדף)
מאי 2007,
תמונות וציטוטים מההפגנה ומהמכתב
אין מקום לפתיחת ישיבה חרדית ברוממה הישנה
(ראו הפרק הקודם בנושא בהמשך הדף)
מאי 2007,
מאמר מאת וועד שכונת רוממה הישנה
נסיון השתלטות חרדית על שכונת "רוממה" - המשך הסאגה
(ראו הפרק הקודם בנושא בהמשך הדף)
אפריל 2007, מאת אנשי השכונה:
(הפרטים שמורים במערכת)
במהלך חג הפסח היה נסיון הידברות של התושבים עם גורם דתי מהשכונה, שמסר לחרדים שמחוץ לשכונה
את מפתחות בית הכנסת. לאחר מכן הועד שנבחר ע"י ארבע-מאות מתושבי רוממה החליף את המנעולים
ומסר לאדם המכונה "הגבאי" עותק מהמפתח, בתנאי שבית הכנסת יפתח לתפילה בלבד ולא כבית מדרש
ומרכז דתי לברסלבים.
אולם התברר שהוא לא עמד בדיבורו, ומאחר שהברסלבים נזרקו ממקומם הקודם ברח' חורב הם העבירו
לבית הכנסת את כל הכבודה שלהם והתנחלו שם. לכן הועד הוסיף מנעול. התגובה הייתה שה-"מתנחלים" שברו את
המנעולים והחליפו אותם.
לאחר החג התקיימה הפגנה מאושרת בכניסה לרוממה. היא כוונה בעיקר נגד ראש העיר, זאת מאחר שהוא
בעל הנכס ועליו להרחיק את הפולשים או לדרוש מהמשטרה לפנות אותם. נראה כי המשטרה אינה מתחשבת
בפניות התושבים. העיתונות דווקא כיסתה את הנושא, ומרדיו חיפה פנו אל ראש העיר והוא טען שהנושא
בטיפול.
תושבי השכונה פנו לחברי מועצת העיר, שיעלו שאילתא מדוע ראש העיר מתמהמה. נראה שהזמן פועל
לטובת הפולשים כי הם מגיעים מכל הארץ ושוכרים דירות ליד המרכז החדש שלהם.
מועד השכונה נמסר כי הם מנסים כעת להרגיע את התושבים, כדי למנוע סילוק בכוח של הפולשים מהשכונה.
נסיון השתלטות חרדית על שכונת "רוממה"
ינואר-פברואר 2007, מאת אנשי השכונה:
(הפרטים שמורים במערכת)
בשכונה החילונית 'רוממה' שבחיפה, נצפית "פלישה" של אנשים דתיים-חרדים שאינם תושבי השכונה.
באי בית הכנסת מביאים גם אנשים מחוץ לשכונה לבית הכנסת. נפתח חדר אוכל ב- "עזרת הנשים",
ונפתח גם "מקווה" שלא היה שם קודם.
התושבים מספרים על סוג של "התנחלות" דתית-חרדית: פנייה לאנשים למכור את דירותיהם,
פניות לילדים להמיר את דתם, קיום "שיעורים" לנשים חרדיות, ועוד.
ועד השכונה פתח במאבק נגד ההשתלטות האמורה, על מנת למנוע הישנות שינוי פניה של השכונה
החילונית לחרדית, כפי שקרה במקומות אחרים. למרבה האירוניה, גורמים דתיים בעיר מנסים
להציג בתקשורת המקומית את מאבקם החוקי של התושבים על שמירת צביון שכונתם, כבלתי לגיטימי
וכסוג של התנכלות, תוך שימוש בביטויים קשים.
לאחרונה היה גם מקרה של אלימות כלפי אחד מאנשי השכונה שחטף אגרוף בפניו ממתפלל דתי.
הוגשה תלונה למשטרה. תושבי השכונה קוראים לכולם לנהוג באיפוק.
ראו גם:
אתר האינטנרט שנפתח לצורך הנושא.
בית חב"ד שצץ לו בנווה שאנן
יוני 2006, מאת עידן:
(הפרטים שמורים במערכת)
בחיפה, בנווה שאנן רחוב פינסקר, לפני כ-5 חודשים שכרו בית מגורים באזור ונודע לתושבים
כי הולך לקום בו גן ילדים חרדי. לאחר התנגדות נחרצת של השכנים ועוד סיבות שאינן ידועות
להם, ירד הרעיון מן הפרק ובמקומו צץ שלט "בית חבד עניין לכל יהודי".
מאותו רגע החלו להגיע אנשים להרצאות, תפילות וכדומה, כשפעילויות אלה מלווות בצעקות
שירה ותפילות בכל שעות היום. בעל הבית מצידו טען שהמקום הושכר למגורים והשוכרים טענו
כי הם ישאירו את הבעיות להם.
תושבי השכונה סובלים מאוד. בכל ערב כמעט מגיעה משטרה אשר מפסיקה את הפעילות בשעות
הלילה המאוחרות, האוכלוסיה שמגיעה מציקה לתושבים, ומדי פעם מלווה באיומים.
רוב האוכלוסיה מבוגרת ואינה יכולה להתעמת פיזית עם אוכלוסייה ארעית המגיעה מדי
סופי שבוע ממקומות שונים בארץ. בנוסף החלו לדפוק על דלתות השכנים על מנת "להשלים
מניין" והוקם בית כנסת במקום.
מידע נוסף שהגיע מאבי, חבר העמותה המתגורר בחיפה:
לפני מספר חדשים נתלו בצמתים שלטים מאולתרים, והפנו את האנשים לאותו "בית חב"ד".
גם בבית אחר באזור נפתח עוד בית חב"ד, כאשר נראה כי בית חב"ד שכבר היה בקצה הרחוב נותר
בעינו. בקצה השני יש בית כנסת. כל המהלך מצטייר כנסיון חרדי להשתלט על שכונת נווה שאנן
בחיפה.
השתלטות חרדית הדרגתית על שיכון "במסילה"
אוקטובר 2005, מאת רועי:
(הפרטים שמורים במערכת)
שיכון "במסילה" החיפאי (רחובות מנדלי-מוכר-ספרים, בן-ציון, פרוג, רות הכהן, גנסין, של"ג,
וחלק מרחובות ברל כצנלסון ו-פיירברג) הוא שיכון מגורים ותיק (נבנה ברובו בסוף שנות ה-40,
תחילת שנות ה-50) של בתים צמודי קרקע, שקט, איכותי ומיוחד באווירתו, המורכב מדור המייסדים,
מדור המשך, מסטודנטים, וממשפחות נוספות שהחליטו לקרוא לשיכון "בית", מדתיים חובשי כיפה
סרוגה ומחילונים. לשכונה מרקם חברתי עשיר של שכנות טובה, מגוונת, חיפאית מאד. השיכון הוא
חלק משכונת נווה שאנן, או "זיו", תלוי את מי שואלים.
בשנים האחרונות, בשל סמיכות השיכון לישיבת "נחלת הלויים" החרדית, ובשל סיבות גיאוגרפיות
(היכולת התיאורטית לסגור את השכונה בשבתות, למשל), נמצא השיכון תחת לחץ הולך וגדל של
קבוצת חרדים (רבם נקרא הרב אויזר) החפצה לשנות אותו ולמצוא בו מקום לעצמה. לחץ זה,
בינתיים, אינו עולה יפה עקב עלויות הבתים הגבוהות והתארגנות התושבים החוששים לביתם,
למרות שיש כבר מספר בתים מאוכלסים בחרדים, בעיקר אברכים מהישיבה. חלק מקבוצה זו יושב
ברחובות שאינם בשיכון, במקומות זולים יותר.
לניסיון השתלטות זה מספר רכיבים:
- הישיבה שבסמוך לשיכון קיימת מזה שנים הרבה. לישיבה מדיניות של "התרחבות" הדרגתית,
הכוללת בקשות להרחבה, רכישת בתים סמוכים, ושכירת בתים פרטיים למטרת שיכון אברכיה בם.
פעילות הישיבה היא הפגנתית, מי שיבוא לראות את הפרשנות של פרנסיה למדורת ל"ג בעומר למשל,
יחרד וינוס, לעיתים אלימה (לפני מספר חודשים הותקף לעיני פעיל שלום מהאיים הקריביים
ואשתו בתואנת מיסיונריות), לפרקים משעשעת (עבודה בגינה בשבת מלווה לפעמים בדיונים
תיאולוגיים נוגים). אולם מעבר לקוריוז, אין ספק כי יש לתושבי השכונה שכן מסוכן, שמטרתו
אינה מוסתרת.
- בפינת הרחובות מנדלי-מוכר-ספרים וברל כצנלסון קיים שטח, היושב על שתי חלקות,
והמוגדר כ-"שטח פרטי פתוח". בשטח זה הייתה פעם גינה ציבורית נאה, אלא שכיום, למגינת
ליבם של התושבים, הוא מוזנח מאד. על החלקה הצמודה לרחוב מנדלי נבנה לפני עשורים רבים
מקלט ציבורי לטובת תושבי השיכון. לפני מספר שנים לא רב, אולי שנתיים או שלוש, ביקשה
הקבוצה האמורה מהעירייה, וקיבלה תחת תואנת הצורך לשמור על רכוש העירייה מהשחתה, היתר
להשתמש במקלט לטובת משחקיה לילדים. משחקיה זו הפכה לפני כמה חודשים ל-"כולל", וכעת
פועל במקום בית כנסת (טקס הכנסת ספר התורה היה מרשים ומקומם כאחד). כידוע, בית כנסת
הוא "שירותי ציבור" בהגדרתו ואיננו זמני או חולף, כך שקיימת כאן, ללא ספק, פעילות
הנוגדת את ההגדרה הסטטוטורית של "שטח פרטי פתוח", מה גם שאין באזור מחסור בבתי כנסת,
בישיבה עצמה בית כנסת גדול ורחב, וברור שהביקוש למקום נובע ממניעים של תפיסת דריסת
רגל בשיכון. כמו כן יש לציין כי הפעילות במקום מהווה מטרד קשה סביב השעון שכן בית
הכנסת החדש פועל החל מהשעות המוקדמות של הבוקר וכלה בשעות הלילה הקטנות (לא נדיר
לראות את המקום פתוח גם אחרי 01:30 בלילה!), ברעש אנשים ומזגנים ומכוניות, במצוקת
חניה (שכן רוב המשתמשים כנראה אינם תושבי המקום!), ובהצקות מילוליות הולכות וגוברות.
תושבים ניסו לפנות פעמים מספר לאחראים על המקלטים בעירייה ולרב המקום, אולם ללא הועיל.
לאחרונה התברר כי החרדים קיבלו את המקום ומחזיקים בו "כפתרון זמני", עד שיקבלו אתר
חלופי. בבירור קל התברר שהאתר המבוקש הוא חלקה השייכת לשיכון, והמיועדת למרפאה לטובת
התושבים על פי התב"ע. החרדים חפצים לשנות הגדרה זו ולבנות על החלקה מוסד תורני. החלקה
סמוכה לישיבת "נחלת הלויים", נמצאת בעיבורי השיכון בסמוך לשצ"פ גדול, וברור מה מטרת
העניין.
- בלב השיכון ממש, ברחוב גנסין 5, פועל מזה כמה חודשים (לפחות) גן ילדים השייך
לאותה קבוצה חרדית. גן זה פועל בתוך שכונת מגורים ללא ששונתה תכנית המתאר עבורו, הילדים
בו אינם תושבי השיכון, ובמבנה המוגדר כ-"בית מגורים". הוגשה תלונה ע"י אחד השכנים,
ומסתבר שמפעילי הגן הגישו בקשה ללגליזציה.
למותר לציין כי להתרחשויות הנ"ל משמעות קשה ומתמשכת בנוגע לאיכות החיים בשכונה, לערך
רכושם של תושביה, וזאת מעבר לעובדה הפשוטה כי ייתכן ומדובר בעבירות על חוק התכנון והבניה.
הפעילות העוינת גוברת משבוע לשבוע, החרדים מפגינים כאן נוכחות בחדווה וביהירות, וכל שיש
לתושבים הוותיקים לעשות הוא... ובכן, למען האמת לא לגמרי ברור מה יש להם לעשות.
מספר מילים בנושא מאת עו"ד שגיא אגמון, יועץ משפטי בצוות אתר חופש:
מניסיון העבר - החשוב ביותר הוא לא להיכנע ולא להראות סימני חולשה. קבוצות חרדיות דומות
באזורים שונים בארץ פועלות בדיוק בצורה שתיארת - השתלטות איטית על עוד ועוד שטחים,
ובנייה של מרכזי כוח. לאט לאט מתחילים החילוניים להתרחק מהשכונה, ערך הדירות יורד, עוד
חרדים יכולים להגיע, והתהליך מואץ. לכן יש חשיבות רבה בזיהוי התהליך בתחילתו.
לחיפה יש יתרון מהותי - בראשה עומד ראש עיר מ-"שינוי". ללא קשר לעמדתו הפוליטית של איש
(כולל צוות חופש), אין ספק שזו קרקע נוחה לפעילות נגד השתלטות חרדית.
הבעיה העיקרית העולה מהמכתב היא של השתלטות חרדית על מקרקעין - הקצאת מבני ציבור (המקלט)
ושימושים לא מותרים במקרקעין (גנים, בתי כנסת וכו'). נושאים אלה דורשים טיפול ברמה
המשפטית, וכדאי לשכור עורך דין שמתמצא במשפט מנהלי ובתכנון ובנייה למטרה זו. בעקרון,
המצב המשפטי הוא כזה:
לגבי הקצאת מקרקעין - העירייה היא "הבעלים" של השטחים הציבוריים, וכמו כל רשות
ציבורית, עליה להשתמש ברכוש שבבעלותה לטובת הציבור כולו, ובאופן שוויוני. מותר לעירייה
להקצות קרקע שלה לעמותה הפועלת למטרות דת, אבל עליה לעשות זאת בהתאם לנוהל שקבע משרד
הפנים ומסדיר את הנושא. למשל, עליה לערוך "מכרז" בין גופים שונים הרוצים לעשות שימוש
במקרקעין (כלומר, לא לבחור בגורם מסוים באופן שרירותי), ליידע את התושבים מראש ולאפשר להם
להתנגד להקצאה, וכדומה.
הייתי מציע לתושבים, או לעורך דינם, לבדוק את ההליכים שנעשו לפני הקצאת המקלט. האם נעשה
דיון על כך בעירייה? האם התושבים יודעו מראש? לכמה זמן נעשתה ההקצאה, ובאישורו של מי? את
כל המידע הזה ניתן לקבל מהעירייה, בין אם ישירות והן אם באמצעות בקשה על פי חוק חופש
המידע. במידה ויתברר ולא נשמרו הנהלים, ניתן יהיה לדרוש את ביטול ההקצאה או שהיא
לא תוארך מעבר לתקופה הראשונית.
לגבי הפעילות של גני ילדים בלתי חוקיים וכדומה – הגורם האחראי לאכיפת חוקי התכנון
והבנייה הוא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שלרוב זהה בהרכבה למועצת העירייה. אם הוגשה
בקשה לאישור החריגה, קודם כל חשוב לבדוק האם יש אפשרות עדיין להגיש התנגדויות לכך. אבל
גם אם לא, והבקשה לשימוש חורג טרם אושרה, כדאי ואפשר לאסוף חתימות, לארגן הפגנות, לשלוח
מכתבים ופקסים (ניתן להכין נוסח אחיד, ולחלק לשכנים - כל המרבה בפקסים הרי זה משובח!)
מאחר שהוועדה המקומית מורכבת בפועל מנבחרי ציבור, הם פעמים רבות לא ירצו לקבל החלטה שהם
רואים שהיא מקוממת את ציבור הבוחרים שלהם.
לראש הדף
|