תגובות למאמר איך נוצרו החומר או האנרגיה הראשונים? 

תגובתו של יעקב:

לכבוד אתר חופש -

כמבקר קבוע באתרכם קראתי כמובן את ההתכתבות עם אריאל. מתוך הקריאה בתשובותיכם עולה בי שוב ההרגשה, שכבר עלתה בקריאת תשובותיכם בעבר, כי קיים חסם "נפשי" לכותבים באתר חופש להניח את קיומו של אל אשר ברא את העולם.

תשובות מוחלטות אין הרי למדע. המדע שואל שאלות ומנסה לפתח את התיאוריה הטובה ביותר, שבתוכה מתיישבות כל, או רוב, תופעות הטבע. אינני מדען, וידיעותי די מוגבלות, אבל פעם היתה תורתו של ניוטון, אשר ענתה להרבה תופעות, והרבה נשארו ללא הסבר. לאחר מכן הגיעה תורת היחסיות של איינשטיין, אשר הינה תורה כללית יותר וכוללת את תורתו של ניוטון כמקרה פרטי וכו'. אם אינני טועה גם תורת היחסיות איננה נותנת תשובה לכל התופעות הקיימות, אבל כפי שכר כתבתי - ידיעותי בנושא מוגבלות.

העליתם את תיאורית המפץ הגדול. שוב אינני בטוח, אבל נדמה לי שגם תיאוריה זו איננה מקובלת על כל המדענים. כתבתם כי הכל התחיל מהמפץ הגדול ולפניו לא היה דבר, הזמן לא היה קיים, החומר לא היה קיים. אלו דברים קשים מאד להשגת בן אנוש. קל יותר לקבל את דבריו של אסימוב בסיפור המפורסם, בו נשאל המחשב באם אפשר להפוך את התהליך של גידול האנטרופיה בעולם. לאחר עשרות אלפי שנים בהם המחשבים לא מצאו תשובה פתאום מגלה מחשב העל את התשובה, והוא אומר "יהי אור" - ויהי אור.

התיאוריה של קיום ישות עליונה טובה כמו התיאוריה של המפץ הגדול -  אבל לא זו הנקודה! נניח שקיימת ישות כזו, אשר הכניסה את יקום למסלול המורכב והמופלא בו הוא נע היום. האם ישות כזו הכן מתערבת בהליכים היום יומיים? האם ישות כזו בוחרת בעם אחד על פני עמים אחרים? האם ישות כזו הייתה מקיימת שיג ושיח יומי עם אברהם, משה, צדיקי הדור, ישו, מוחמד או יוסף סמית? האם ישות כזו בוראת אדם כדי שכל חייו ישבח את מעשי אותה ישות? האם ישות כזו תספק כוח לאדם אשר מפוצץ עצמו בכדי להרוג אחרים 70 בתולות? האם ישות כזו הייתה מתעסקת עם אשתו של נגר מנצרת ?

וכו' וכו' וכו' -  תקצר היריעה מלהעלות את כל השטויות שכל המאמינים מיחסים לישות כזו. קיומו או אי קיומו של האל זהו דבר חסר חשיבות, מאחר והאל או "המפץ הגדול" אינו מתערב בענייני דיומא, לא לפני הלידה, לא בחיי האדם ולא לאחר מותו. קל יותר להסכים למציאותה של ישות עליונה ולשלול את האנשתה בידי המאמינים.

 אם תראו צורך להעלות את המכתב באתר - אין מבחינתי כל בעיה.  אני עדיין סבור שחבל לבזבז אנרגיה על קיומו או אי-קיומו של האל. מה שחשוב הוא - האם הוא משתתף פעיל בעולמנו או לא וכמובן אני משוכנע שלא קיימת לא השגחה עליונה ולא התערבות פעילה. זו גם יוהרה וחשיבות עצמית מוגזמת לחשוב שישות כזו במידה והיא אכן קיימת תתעסק בענייני פרנסה בריאות או כל דבר אחר של איזשהו פרט בעולמנו.

 בברכה על מפעלכם  - וישר כוח

יעקב

רוני משיב ליעקב:

 אם אתה מתכוון שקיים "חסם נפשי" להניח את קיומו של משהו שאין שום ראיות חד-משמעיות המעידות על קיומו, אז אתה כנראה צודק.

 בין השאר אתה כותב: "תשובות מוחלטות אין, הרי, למדע. המדע שואל שאלות ומנסה לפתח את התיאוריה הטובה ביותר שבתוכה מתיישבות כל או רוב תופעות הטבע". כל זה נכון. אחד ההבדלים הגדולים בין מדע לאמונה הוא יכולתו של הראשון לתקן את עצמו ולהתעדכן: אם וכאשר העובדות הנצפות אינן תואמות את התיאוריה, התיאוריה משתנה.

 לגבי תיאוריית המפץ הגדול והתיאוריה של איינשטיין - אין אף תיאוריה שמקובלת ע"י כל המדענים - אחרת המדע לא היה יכול להתקדם. עם זאת, הראיות למפץ הגדול כל כך חד-משמעיות, בנות שחזור, ובאות מתחומים שונים ובלתי תלויים, עד שהרוב המוחלט של המדענים העוסקים בנושא מקבלים את התאוריה כתיאור מדויק של בריאת היקום. ומי אמר שהיקום צריך להיות קל להשגת בן אנוש? זה שסיפור קל ומובן לא הופך אותו לנכון.

 אכן התיאוריה של קיום ישות עליונה טובה כמו התיאוריה של המפץ הגדול , למעט העובדה שאין שום ראיה התומכת בנכונותה, בעוד תיאוריית המפץ הגדול נתמכת ע"י בחנים העומדים בקריטריונים מדעיים.

 אשר לקיומו או אי קיומו של האל, שהוא דבר חסר חשיבות מאחר והאל או "המפץ הגדול" אינו מתערב בענייני דיומא, לא לפני הלידה, לא בחיי האדם ולא לאחר מותו - כאן אני מסכים איתך  לחלוטין. לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי לאריאל, אולי בצורה תמציתית מדי: "לשאלה 'מאיפה בא המפץ הגדול?' אין למדע כיום תשובה. בהעדר התשובה, לא נראה לנו שאפשר להסיק את קיומו של גורם על-טבעי בעל תובנה, בוודאי לא יישות על-טבעית, נצחית, יודע-כל, כל-יכול, בעל רצון-טוב, המתעניין בגורל קבוצה מסוימת של מין מסוים של יונקים, החיים על פני כוכב לכת מסוים, המסתובב סביב שמש אחת, כחלק מגלאקסיה מתוך מיליוני גלאקסיות אחרות ביקום. במילים אחרות - בריאת "יש מאין" פעם אחת לפני מיליארדי שנים איננה ראיה לקיומו באותה עת של בורא תבוני, ובוודאי אינו אומר דבר לגבי קיומו של בורא כזה היום (אולי הוא היה והסתלק אחרי שברא את היקום?)"

כל טוב,

רוני

תשובת המערכת:

 יעקב היקר! אנחנו תמימי-דעים אתך לחלוטין, ודעתנו על "אלוהים" אינה שונה בעיקרה משלך. לאיש מאתנו גם אין "חסם נפשי" בעניינו של אותו אל, וכלל לא היינו דנים בו ומשקיעים בו דקה מזמננו, אלמלא היה הוא, האלוהים, השחקן הראשי במשחקים החברתיים והמדיניים, שאישים וארגונים דתיים וחרדיים משחקים בו נגדנו, להנאתם ולתועלתם. למקרא מכתבך אפשר לחשוב, לרגע, שכולנו - אנחנו ואתה - חיים על פלנטה סטרילית מאמונות-הבל, והנה, אנחנו, צוות אתר חופש, דשים וחוזרים ושוב דשים, מתוך חסך נפשי דפוק-שכל, באלוהים. אתה פשוט מחליף את הסיבה עם המסובב.

אז יש לנו הפתעה בשבילך: אלמלא היו הדתיים מפעילים עלינו את אלף ואחד תרגילי האלוהים שלהם בכנסת, במימשל, במועצות העירוניות והמקומיות, בכשרות, בשבת, בתרבות, בתחבורה, בבתי הקברות, בנישואים וגירושים, במסעי ההטפות המיסיונריות ובכל יתר מהלכי-ההשתלטות שלהם עלינו ועל חיינו - בשם האלוהים - אתר חופש כלל לא היה נולד. היה גם מי שאמר: "עם האלוהים שלכם אין לי כל בעיה; בעייתי היחידה היא עם אלה מכם, המתיימרים להיות נציגיו עלי-אדמות". על כל פנים - תודה!

תגובתו של איל:

 לאתר חופש שלום,

קראתי את ההתכתבות עם אריאל העקשן. בין התשובות היפות שניתנו חסרה לי התשובה מבית מדרשו של הפילוסוף עמנואל קאנט. קאנט, כמו רבים לפניו, הוטרד מחוסר הנחת שמעוררות תהיות מסוג  "האם יש התחלה לזמן?", "האם יש קץ למרחב?" וכו'. הוא כינה שאלות מסוג זה כ"אנטינומיות" - מין שאלות, שכל תשובה שננסה לדמיין תשאיר אותנו במצב "אינטלקטואלי רגשי" בלתי מספק : אם יאמרו לך שהמרחב ניגמר במרחק 42 מיליארד שנות אור, מייד תעלה השאלה: ומה יש לאחריו?

התשובות המדעיות אינן מספקות את הפורקן הרגשי למועקה, שהשואל התמים חש מול שאלות כאלו. השואל רוצה תשובה מיידית, שתניח למצוקה האינטלקטואלית "פסיכולוגית" - אם ניתן להתבטא כך - שמתעוררת בו. כמו אותו ילד, ששמע את כל ההסברים המסובכים של אביו - מדוע חשבון הבנק שלו אינו מספיק כדי לקנות את הצעצוע בחלון הראווה, ובתום ההסבר הוא חוזר ומפציר: "אבל אני רוצה שתקנו לי".

 קאנט יוצא מחוסר הנחת הזה כדי לבנות את הבסיס הטיעוני לפילוסופיה שלו, ופותר את התהיות ע"י הנחת קיומן של קטגוריות חשיבה בעלות חלות מוגבלת על מושאי הניסיון בלבד, וכל ניסיון למתוח קטגוריות אלו לתחומים ספקולטיביים סופו ליצור אנטינומות וחוסר סיפוק. אך אין כוונתי כאן להרחיב יותר מידי בתורת קאנט, והמעוניין יקרא את "ההקדמות לכל מטאפיזיקה".

נחזור לאריאל המאוכזב: הוא אינו רוצה השערות מדעיות מסובכות. הוא רוצה סיפוק ריגשי, תשובה לשאלה "איך החומר נוצר". והתשובה צריכה להיות במבנה המוכר למרבית בני האדם, ולכן - הבטוח בעיניהם, בנוסח: "שלמה רבינוביץ' עשה אותו" (או אולי יותר יספק אותו "אלוהים היהודי עשה אותו"), וכאן הוא יגיע לסיפוק הרגשי, וילך לנוח, שכן "הפילוסופיה גברת קשה", כפי שהזהיר סר אייזיק ניוטון, וכבר עייפה אותו מספיק; 

אך אם בכל זאת האנטינומיות של קאנט יציקו לו פתאום, בבחינת "אז מי עשה את שלמה רבינוביץ" (או את אלוהים היהודי אם תבקש) האם ברא את עצמו? וזה, כזכור, לא היה מספק רגשי כפי שניזכר בסיבוב הקודם עם החומר, אז בוודאי יש תשובה מחוכמת לרבנים. תשובה מהסוג "שלמה רבינוביץ' הוא רוחני בלבד, והוא לא צריך לבנות את עצמו", ועוד כהנה וכהנה הסברים נעימים, הסברים יפים ומעניינים שייקל לקבל אותם, תוך שהעפעפיים כבדות יותר ויותר, וחיוך של סיפוק יעלה אט אט על פניו חרושות ההגיגים של השואל, שהכול לבסוף נפתר לו, ועוד מחשבה אחת לפני השקיעה הסופית בחלומות מרגיעים על הלוויתן ושור הבר והיין המשומר (או 70 הבתולות): "כמה קשות הן המתמטיקה והפיזיקה! מזל שהרבנים הגאונים אומרים שזה שטויות, שאחרת אולי, חס ושלום, הייתי צריך ללמוד לבגרות";

בברכה,

איל