איך נוצרו החומר או האנרגיה הראשונים?

בין אלפי הכותבים, הפונים לאתר חופש בשאלות משאלות שונות, יש רבים המבקשים תשובה לשאלה בדבר ראשיתו של היקום. חלקם מתעניינים משום העניין האמיתי שהם מגלים בנושא, אחרים - ככלי לניגוח, שכן אמונתם הדתית מקובעת זה מכבר, ואיננה פתוחה לשינוי. כמו בשאלות רבות אחרות כך גם בנושא זה, חברי צוות האתר פונים לשאול בעצתם של מומחים בנושא הנדון. שאלתו של אריאל נשלחה, בנוסף לצוות הרגיל, גם לפרופ' דן עמיר ולצבי ינאי. אריאל טען במכתבו הראשון, שהוא מבקש לקבל תשובה בכנות. התשובות אכן ניתנו לו בכנות גמורה, אבל, כמו במקרים דומים אחרים, הן לא התקבלו באותה דרך, ואריאל חזר על שאלותיו בצורה מעגלית, על אף שהתשובות להן ניתנו, עד אשר נאלצנו לסיים את השיחה, בלא שהיתה לה תכלית. את תשובתו הנפלאה של צבי ינאי, שניתנה בצורה מאד סיפורית ולא ישירה, אריאל ממש לא הבין. כמה חבל.

אריאל שואל:

אני מאוד מתלבט אם לבחור בדרך הדת או לא, ויש לי שאלה שנורא מציקה לי. אני מחפש מישהו שיענה לי בכנות ובלי להתחמק: לפי השכל הבריא והישר, אני בטוח, שום חומר או אנרגיה לא יכולים לברוא את עצמם אז מאיפה בא החומר או האנרגיה הראשוני???

פרופ' דן עמיר מאוניברסיטת תל-אביב משיב:

לאריאל שלום,

"השכל הבריא והישר" עליו אתה מדבר מתאים לניסיון היום-יומי שלנו, ואותו מסבירים היטב חוקי הפיסיקה הקלאסית, שמניחים את כלל שימור החומר וכלל שימור האנרגיה. בתחילת המאה העשרים הסתבר, שחוקים אלה אינם מספיקים כדי להסביר את התופעות הקוסמולוגיות מחד, ואת התופעות ברמה האטומית מאידך, ולכן הם שוכללו על ידי תורת היחסות ועל ידי תורת הקוואנטים - אלה חורגות מאותו "שכל בריא וישר" ואפילו מנוגדות לו לפעמים, אבל מסבירות ומנבאות היטב את התצפיות שלנו הן בממדים הגדולים מאוד - ברמה האסטרונומית, והן בממדים הקטנים מאוד - ברמה האטומית והתת-אטומית.

השאלה המציקה לך בדבר מקור החומר והאנרגיה מאבדת את משמעותה בפיסיקה המודרנית, בה חומר ואנרגיה יכולים להיות מומרים זה בזה, ואפילו להיווצר מריק, בה מושג הקדימות בזמן איבד את משמעותו המוחלטת, ובה אינסופיות היקום במימדי האורך או במימד הזמן אינה ברורה מאליה. כל זה מסובך מאוד ואינו ניתן להסבר על רגל אחת - זה דורש לימוד מתמטיקה ופיסיקה ברמה אוניברסיטאית - אבל זה הוכח תצפיתית וניסיונית וגם משמש אותנו בהצלחה בטכנולוגיה המודרנית.

לכל זה אין כל קשר לדת. כל תורה קוסמולוגית בדבר תולדות היקום, בין אם היא דתית ובין היא חילונית, יוצאת מהנחת איזה שהוא נתון ראשוני - כלומר משהו שקיים "מקדמת דנא". ההסבר הדתי מניח את קיומו הראשוני של כוח עליון בעל רצון שברא את העולם, וההסבר המדעי מניח את קיומם הראשוני של חוקי מתמטיקה ופיסיקה קבועים.

הדת טוענת שעלינו לרצות את אותו כוח עליון כדי שייטב לנו, והשקפת העולם החופשית אומרת שעלינו לכוון את מעשינו לפי תוצאותיהם הטבעיות והשלכותיהם עלינו ועל חברתנו ולא לפי חוקים וכללים האמורים למצוא חן בעיני אותו כוח עליון - כמו תפילות, דיאטה מסוימת או צום בימים מסוימים, וכן הלאה. השאלה המשמעותית היא האם יש לנו איזו שהיא עדות משכנעת לכך שאותה התנהגות האמורה לרצות את אותו כוח עליון, בהתאם לכלליה של אותה דת שאנו בוחנים, אכן מניבה תוצאות חיוביות שאינן ניתנות להסבר על ידי חוקי הטבע. במלים פשוטות - האם אנחנו משתכנעים בהשגחה הפרטית ובשכר ועונש "מידי שמים", ושאנו יודעים מהי הדת "האמתית" המבטיחה שכר להולכים בדרכה.

הניסיון האנושי אינו מראה לא את יתרון המאמין על הכופר, ובוודאי לא את יתרון המאמין בדת היהודית על המאמין הנוצרי או המוסלמי, למשל. לבן העם היהודי, יותר מאשר לכל אדם אחר, קשה מאוד להשתכנע בכך - היהודים המאמינים שקיימו את מצוות הדת באדיקות רבה סבלו ונרצחו במיליונים במשך כל הדורות, ובמיוחד בדורות האחרונים. "רשע וטוב לו, צדיק ורע לו" היא תופעה מוכרת ומציקה מאז ומתמיד. הדת המציאה תשובה לכך - האמונה בחיים שלאחר המוות - בגלגול הבא בעולם הזה, או בחיי העולם הבא. תשובה כזו אי-אפשר להעמיד בשום מבחן - לא לאשר ולא להפריך.

כך השלימו ומשלימים מאות מיליוני חלכאים בעולם עם גורלם, וכך התגייסו אלה המקריבים את חייהם במלחמות הדת מאז ימי קדם ועד ימינו. כך הולך גם היום איש החמאס או החיזבאללה לפעולת ההתאבדות שלו תוך אמונה שיזכה ליהנות ממנעמי גן העדן ובמיוחד משבעים הבתולות שחורות העין המצפות לו שם, והיהודי הקנאי המאמין המוכן להיהרג ולהרוג מסתפק בבשר הלוויתן ושור הבר. ההתלבטות שלך בדבר האמונה הדתית צריכה להיות מוכרעת, לכן, לא על ידי השאלה אם אתה משתכנע מתיאוריה פיסיקלית זו או אחרת לעומת סיפור בריאת העולם לפי אחד מהנוסחים המיתולוגיים הרבים שמספקות הדתות השונות, אלא על ידי השאלה אם אתה מוכן להאמין בסיפורי גלגול נשמות, העולם הבא או ביאת המשיח, כתחליף לחשיבה עצמאית ומוסר כלל-אנושי.

פרופ' דן עמיר
אוניברסיטת תל-אביב.

עודד מצוות האתר:

לפי התפיסה המקובלת היום בפיסיקה - הזמן התחיל במפץ הגדול. "בריאה" או "מאיפה בא החומר" קיימים רק כאשר היה זמן לפני הרגע המדובר: רגע אחד החומר לא היה, ובמשנהו החומר היה. ההנחה היא שהמפץ הגדול ארע ברגע שלא היה לו שום "לפני כן", ובפרט לא היה צורך בסיבה או ב"להביא את החומר ממקום אחר".

אשר לקביעה "לפי השכל הישר והבריא" - אמר לי אחד מגדולי הפיסיקאים בטכניון, פרופסור-מחקר אשר פרס, מהפקולטה לפיסיקה בטכניון: "האינטואיציה היא מדריך גרוע בפיסיקה תיאורטית". אכן, בפיסיקה יש הרבה דברים אשר אינם מסתדרים עם האינטואיציה, מהמהירות הקבועה של האור בכל מערכת ייחוס ועקרון האי-וודאות של הייזנברג, דרך אפקט המינהור ועד אפקט אהרונוב בוהם. האינטואיציה עוזרת עד מקום מסויים, אבל אי אפשר להשתמש בה בביטחון.

לגבי השאלה ההגיונית של האדם הפשוט - מה קדם למפץ הגדול, מה היתה הסיבה לו, ואיך ובאילו תנאים נוצר הקליק הראשון שהביא להתהוות היקום - התשובה היא שלא היתה סיבה. סיבה היא דבר קודם בזמן, ולפי רוב הדעות בקרב הפיסיקאים כיום לא היה זמן קודם למפץ הגדול.

רוני מצוות האתר:

תודה לך, אריאל, על שפנית אלינו - אנסה לענות לך "בכנות ובלי להתחמק", כבקשתך: לפי הבנת המדע כיום, כל החומר והאנרגיה שיש ביקום היום באו מן ה"מפץ הגדול", שאירע לפני כ-13.7 מיליארד שנה. כפי שכתבת, שום חומר או אנרגיה לא נוצרו או הושמדו מאז - לכל היותר עברו ממצב אחד למצב שני.

לשאלה "מאיפה בא המפץ הגדול?" אין למדע כיום תשובה. בהעדר התשובה, לא נראה לנו שאפשר להסיק את קיומו של גורם על-טבעי בעל תובנה, בוודאי לא יישות על-טבעית, נצחית, יודע-כל, כל-יכול, בעל רצון-טוב, המתעניין בגורל קבוצה מסוימת של מין מסוים של יונקים, החיים על פני כוכב לכת מסוים, המסתובב סביב שמש כחלק מגלאקסיה מתוך מיליוני גלאקסיות אחרות ביקום. במילים אחרות - בריאת "יש מאין" פעם אחת לפני מיליארדי שנים איננה ראיה לקיומו באותה עת של בורא תבוני, ובוודאי אינו אומר דבר לגבי קיומו של בורא כזה היום (אולי הוא היה והסתלק אחרי שברא את היקום?).

לכן, אם שאלתך זו היא חלק מהתלבטותך לגבי בחירה בדרך הדת, או לא, הייתי אומר שהעדר תשובה מדעית אינה צריכה להיות סיבה לקבל תשובה לא-מדעית, וכנראה לא-נכונה. לעתים מוטב לענות בכנות: "אינני יודע".

בברכה,
רוני.

אריאל חוזר לרוני:

אני מעריך את הכנות שלך, אבל בכל זאת, אחי, אני לא מבין מדוע המדע למרות הכל מתחמק בהנחה, שהכל התחיל ממצב שהיה משהו קיים. מדוע להגיד שמציאות על-טבעית שתמיד היתה - זה מצחיק, בעוד שלהגיד שמציאות של חומר שתמיד היתה - זה כלל לא מצחיק?? אני חושב דווקא שזה יותר מוזר!

אני חושב גם, שאולי לא כל מה שמישהו מבין אז זה בהכרח לא נכון או לא קיים, כמו שחתול אף פעם לא יבין באווירונאוטיקה. אולי באמת יש מציאות שהיא לא-טבעית לנו, והיא מעל לשכל שלנו. אני משתף אותך פשוט בכל מיני דברים שאני חושב עליהם. רציתי לדעת מה אתה אומר על זה, אחי. תודה.

רוני משיב לאריאל:

שלום אריאל - כנראה שלא ניסחתי את תשובתי בצורה מספיק ברורה. המדע איננו מתחמק משום דבר. המדע מבקש להציג תיאור והסבר הגיוני וטבעי (ז"א רק במסגרת חוקי טבע, בלי צורך ביישות על-טבעית) ליקום, וחשוב יותר מכל - לתת הסבר התואם את כל התצפיות והניסויים שאנחנו מסוגלים לבצע.

ההסבר שהמדע נותן, ושהבאתי בפניך קודם, תקף מאז קיומו של היקום, לפני 13.7 מיליארד שנה, ועד היום. אין צורך בהסברים על-טבעיים לכל תופעה שניצפתה ע"י האדם במשך כל התקופה הזאת. לגבי מה שהיה לפני כן - אין למדע תשובה. אם אתה רוצה לטעון שהיה קודם יישות על-טבעית, או זקן עם כובע מצחייה, או מרק קוואנטי, או דג קרפיון ענק - כל אלו הם סבירים באותה מידה, מבחינת הראיות הנצפות.

בכלל, די ברור שהמציאות אינה תפורה כך שייקל עלינו להבינה, וגם התיאוריות המשוכללות ביותר שנוכל להביא הן קירוב ראשוני וגס בלבד לתיאור מציאות זו. השאלה החשובה היא - מהי הגישה הנכונה להבנת המציאות: האם זו השיטה המדעית, המוכיחה את עצמה לא רע, והיא צנועה דיה להודות במה שהיא עדיין לא יודעת, או הגישה המיסטית, המרימה ידיים ואומרת "על-טבעי" בכל מקום שמשהו איננו ברור בו, ובלא שיש בידה שביב של ראיה, אלא פשוט מתוך רצון להגיע מהר לתשובה כלשהי, במקום השארת ספק ושאלות פתוחות של המדע.

לדעתי, אדם רציונאלי יעדיף לומר בכנות "אינני יודע", מאשר לחשוב שהסבר בלא כל ראיה תומכת הוא הסבר שנכון לאמצו.

רוני.

אריאל אינו משתכנע, והוא ממשיך ושואל:

מה אני אגיד לך, רק מתשובה של "אינני יודע" לבנות בניינים ולהמשיך הלאה את החיים, בטענה שהכל טבעי והגיוני - זה אולי קצת חוסר אחריות (בלי לפגוע באף אחד). המדע הרי מסכים ששום דבר לא יכול לברוא את עצמו מכלום, אז לבוא ולהגיד אח"כ בהרמת ידיים "אינני יודע", ועל סמך זה לקבוע בוודאות שאין מציאות על טבעית, זה מפריע לי מאוד!

ומה עם כל שאר המדענים, שמאמינים במציאות על-טבעית (איינשטיין לדוגמה)? אולי באמת יש מציאות כזו? אולי לא כל מה שאנו לא מבינים זה בהכרח קובע שאין מציאות אחרת? תאמין לי - אני מחפש באמת תשובה למציאות העולם. אבל למה לדחות ישר על הסף, ובלי לנסות בכלל לחקור, מציאות שאתה לא מבין? אני חושב שזה יותר אחראי לנסות לבדוק איך הכל התחיל, אני חושב שזה אולי גם יעזור להמשך .

אני מחכה לתשובה ממך אחי,
אריאל.

רוני לאריאל:

כנראה שזה עניין של טעם אישי. אני חייב לומר לך, שבין להשלים עם העובדה שידיעותינו על היקום אינן שלמות, לבין קבלת תשובה שאיננה מספקת, ואין בה שמץ של ראיה לנכונותה - אני מרגיש הרבה יותר טוב עם האפשרות הראשונה.

"לבנות בניינים ולהמשיך את החיים" - מי חשב להפסיק לחקור? מי מדבר על "להרים ידיים"? אין לי ספק שהאנושות תמשיך לחקור - אנחנו וכל אנשי המדע בתבל, היום ובעתיד - והבנתנו תלך ותשתפר. הסתכל נא על הבנתנו את היקום היום, ועל אותה הבנה לפני אלף שנה, ודמיין לעצמך מה נבין בעוד אלף שנה!

הקביעה שאין מציאות על-טבעית נובעת מההעדר המוחלט של ראיות למציאות כזו. איינשטיין לחלוטין לא האמין במציאות על-טבעית, ולא ברור לי מניין שאבת רעיון-שווא זה. ה"אלוהים" של איינשטיין דומה לזה של ברוך שפינוזה - אלוהים המזוהה עם חוקי הטבע, בהחלט לא מעליהם!

לפי מה קבעת שדחינו דברים על הסף ולא חקרנו ובדקנו שאין מציאות אחרת? חקרנו, בדקנו, חיפשנו, אך מאומה לא מצאנו. אם אכן אתה מחפש תשובה למציאות העולם, בכנות עליה הצהרת בראשית מכתבך, דווקא לך, יותר מכל אדם אחר, כדאי ללמוד, לחקור ולהבין מה אומר המדע על המציאות הזאת, לפני שתתחיל לרוץ ולחפש אחרי שדים על-טבעיים ודמיוניים. בעיני זה הדבר האחראי שיש לעשות. אני סבור שזה גם יעזור לך בהמשך.

רוני.

אריאל ממשיך בשאלותיו:

שלום רוני! למה אתה לא עונה לי למה יש כוח משיכה? למה יש חוקי טבע? אני רוצה לשמוע תשובות משני צדדים! למה התשובה של היהדות לא מסבירה כלום? למה אני מרגיש כאילו מנסים להתנגח איתי? אני בסה"כ רוצה להבין. להגיד שהכל שטויות זה לא הסבר אלא רק התנגחות. למה אתה אומר שאין שום ראיה? הנה, הבאתי ראיה ממציאות חוקי הטבע , אא"כ תגיד לי אחרת אז אני אולי אשתכנע. זו לא צורה כך לדבר ולהסביר. תנסה לשמוע מה שאחרים אומרים במקום להיות נעול. אל תשכח שאני לא חייב ישר לקבל כל מה שאתה אומר, אתה עונה לי על בסיס זה שאני חייב להסכים איתך. ואם אני לא מסכים - אז חבל על הזמן והדיבור. זו לא צורה. אני אשמח אם תענה לי לשאלות השונות שאני שואל.

רוני משיב:

לצערי אינני מבין אותך: מצד אחד אתה אומר שבאת לשאול, ואתה זה שמתלבט, מצד שני אתה מאשים אותי בכך, שאינני שומע מה שאחרים אומרים, ושאני "נעול". לא אני פניתי אליך, אריאל, אלא ההיפך! אני לחלוטין אינני "נעול", והגעתי למסקנה בנושאים הללו לא מתוך קיבעון, עקשנות או בורות, אלא לאחר לימוד ממושך וחקירה יסודית של הנושאים לעומקם. גם למדתי מה יש לדת להציע כתשובה, ולמדתי מה המדע יודע, ויותר חשוב - למדתי איך הגיע המדע למסקנות שלו, ואיך הגיעה הדת. על סמך זה בחרתי את מה שבחרתי.

צר לי, אבל מהתשובות שלך נראה שדווקא אתה הוא זה ש"נעול" על תשובות מקובעות, עוד בטרם שאלת את השאלות עצמן. בתקווה שטעיתי, אנסה להסביר את עצמי קצת יותר בהרחבה:

חוקי הטבע בעיני אינם ראיה לקיומו או לאי-קיומו של "מחוקק". להשקפתי, הלך-מחשבה מסוג זה הוא מין האנשה למשהו לגמרי לא-אנושי וזר לנו לחלוטין, בדיוק כמו הניסיון לייחס לחרגול, למשל, רצונות אנושיים. זו איננה ראיה, כמו הודאה בחוסר דמיון: אם אינני מסוגל להבין מדוע קיימים חוקי-טבע, כי אז בוודאי קיים מתכנן ויוצר - שהרי אני יודע שאנשים מסוגלים לחוקק חוקים - אם כך ברור שכדבר הזה נעשה גם בקשר לטבע וליקום כולו, לכאורה.

חוקי הטבע קיימים משום שכך בנוי היקום. אם חוקי הטבע לא היו קיימים, או היו קיימים בצורה אחרת (למשל אם קבוע הגרביטציה היה שונה), סביר שאנחנו לא היינו קיימים כדי לשאול שאלות בנושא זה... בהחלט אפשר שקיימים אינסוף יקומים, כל אחד בעל חוקים וקבועים שונים. זו תשובה אחת ל- "למה קיימים חוקי טבע".

התשובה שהיהדות הדתית נותנת איננה מספקת מכמה סיבות: ראשית, היא מחליפה מסתורין אחד במסתורין אחר. מדוע הדיאלוג "מי יצר את היקום? אלוהים. אז מי יצר את אלוהים? אלוהים תמיד היה קיים" משכנע ומספק יותר מהדיאלוג "מי יצר את היקום? שום דבר - לפי הראיות, היקום נוצר מכלום לפני 13.7 מיליארד שנה. אז מה היה לפני זה? לא היה לפני זה". תסביר לי אתה, אולי? "בחיי" שאינני מבין.

סיבה אחרת שתשובתה של היהדות הדתית איננה מספקת היא, שתשובה זו נמצאת בנסיגה מתמדת. ככל שאנחנו למדים יותר, כך יש פחות ופחות מקום לקיומו של אלוהים. פעם, בימי קדם, חשבו שאלוהים הוא הסיבה למחלות, למשל. עכשיו יודעים שיש חיידקים. בצורה דומה כבר למדנו, שאין צורך בהתערבות על-טבעית על מנת ליצור בעלי-חיים, ואנחנו מבינים איך נוצרו הכוכבים, ומה גורם להם להאיר.

זכור - התשובה היהודית הדתית נוסחה הרבה לפני שידעו מה הם חוקי הטבע בכלל. אפשר כיום לטעון, שיש בורא ליקום באותה מידה שאפשר לטעון שאין בורא כזה, שהרי אין ראיות לכאן או לכאן בכל הקשור למה שהיה "לפני הבריאה". אבל גם אם אתה מאפשר לגישה האלוהית ליהנות מן הספק, הקשר שבין אלוהים כבורא-יקום לאלוהים-אישי, שנענה לתפילות, גומל למקיימי "מצוותיו" ומעניש "חוטאים" נראה מופרך מעיקרו וחסר כל בסיס - הגיוני או עובדתי.

רוני.

אריאל ממשיך ושואל:

רוני - אתה באמת חושב שעוד מיליון שנה ידעו איך דבר יכול ליצור את עצמו??! נו באמת, תעשה לי טובה... למדע הרי גם יש העדר מוחלט של ראיות לגבי נצחיות החומר. אז בוא ונקבע כי אין מציאות כזו (לפי מה שאמרת). למה לעזוב שאלה בסיסית כזו ולהמשיך הלאה? יש לדבר כזה השלכות! הרבה מדענים, כולל איינשטיין, האמינו ומאמינים בבורא שיצר את חוקי הטבע ולא "מזוהה" עם חוקי הטבע. איך תסביר את העובדה שקיים כוח משיכה? למה הוא קיים? למה קיים כוח מגנט? התשובה הכי מתקבלת על הדעת , אם להגיד בכל הכנות, זה בגלל שיש בורא שיצר חוקים כאלו. אני הייתי רוצה לשמוע ממך אולי הסבר אחר .

רוני מסיים את ההתכתבות עם אריאל:

צר לי על כך, שאינך קורא את מה שאני כותב, אלא את מה שאתה רוצה לקרוא. לא טענתי שבעוד מיליון שנה יידעו איך דבר יכול ליצור את עצמו. טענתי שבעתיד נבין טוב יותר מכפי שאנחנו מבינים כיום, בוודאי יותר ממה שהבנו בעבר. התשובה "יש בורא שיצר חוקים כאלה" אולי מתקבלת על דעתך. בעיני היא איננה מסבירה דבר, ולקיומו של "בורא" אין כל ראיה. יתרה מזו: אם היה קיים בורא כזה, אתה חייב לשאול מהיכן הוא בא - וכבר אמרתי לך קודם - זו החלפת מסתורין אחד במסתורין אחר. אני מעדיף את המסתורין היותר פשוט.

אני רואה שאני מתחיל לחזור על עצמי, וזה כנראה סימן לכך, שלא הצלחנו לתקשר האחד עם השני, אז כל טוב לך,
רוני.