במת חופש
"מה כל-כך
טוב בלהיות חילוני?"
המכתב
הבא הגיע למערכת חופש:
שלום! שמי יחיאל (השם
שונה), דתי וגר בירושלים. נפלתי במקרה על האתר שלכם ואני רוצה
לשאול אותכם
שאלה: נניח שאני רוצה לעזוב את הדת ולהיות חילוני. בדת אני יודע מה יש. לא
שהספקתי
לעשות וללמוד הכל, אבל בכל אופן אני יכול להבין למה אני ירצה מאוד להיות
דתי. אבל בלהיות
חילוני אף פעם לא התנסיתי. אז איך אתם יכולים לגרום לי לרצות להיות
חילוני, כמו
שאני מאוד רוצה להיות דתי? אני לא רוצה וגם חושב שאני לא ירצה להיות
חילוני אבל
עניין אותי מה בכל זאת כל כך טוב בלהיות חילוני. אני מקווה שתענו
לי בזמנכם החופשי.
השאלה
"מה כל כך טוב בלהיות
חילוני" כל כך טריוויאלית, כל כך פשוטה, שמרוב פשטותה אין התשובה עליה
פשוטה
כלל ועיקר. התשובה לשאלה מחייבת הסבר כלשהו של מהות החילוניות. האם לך,
הקורא,
התשובה ברורה? גם אם אתה סבור שכן - קרא נא את המגוון הרחב והשונה של דעת
20 מחברי
חופש, ידידיו ומוקיריו של האתר, שנענו לבקשתנו והשיבו ליחיאל, איש-איש
בדרכו
ובסגנונו.
לנוחיות הקורא, הנה תוכן ענינים קצר שבאמצעותו ניתן להגיע ישירות לתשובה מסוימת:
| המהות
החילונית - לעמוד בכל רגע בפני הצורך לבחור בכוחות עצמך |
אורה לב-רן, דוברת חופש |
| אני חילוני כי אני מכיר בכך שאין אלוהים |
עודד לבנה, מצוות חופש |
| להיות בחופשי זה להיות באלוהי ולחיות בגוף האנושי |
"אש החופש", ידיד האתר ("המורד לחירות") |
| מה טוב בלהיות חילוני? החופש לבחור |
יוסי גלס, ידיד חופש |
| כל עוד לא הייתי יודע חילוני אמיתי מהו, ייתכן שהייתי בוחר להיות דתי |
ניצן מצוות חופש |
| החילוניות היא החופש לאמץ את מלוא המגוון של התרבות האנושית |
דן מלר מצוות חופש |
| אינני יכול לבחור במה להאמין |
מיכאל רוטשילד, ידיד חופש |
| אני חילוני מכיוון שנוכחתי לדעת שכל הדתות מסתמכות על שקרים |
משה גרנות, ידיד חופש |
| להיות חילוני פירושו להיות חופשי |
רפי קישון, ידיד חופש |
| אני מאמין באדם אוטונומי, שיש בכוחו לבחור את דרכו בעולם על פי ערכי יסוד, שעיקרם הם: חירות האדם |
ידידיה יצחקי, ידיד חופש |
| האדם הוא ריבון לעצמו - הוא היחיד שקובע מה טוב ומה רע, אילו דברים הוא בוחר לעשות ואילו הוא בוחר לאסור על עצמו |
רוני מצוות חופש |
| המסקנה הבלתי נמנעת היא, שהדת היא פשוט טעות |
סייברדין, פעיל באתר חופש |
| רק באמצעותה של השקפת עולם חילונית יכול כל אדם ואדם לבחור לעצמו (לאחר שבגר,כמובן) את דרך חייו, את מנהגיו, את דעותיו ואת אמונותיו |
צופיה מלר, מצוות אתר חופש |
| בתור חילוני אתה חופשי מהפחד שאלוהים רושם לך הכול |
גיא, צעיר ידידי חופש, בן 15 |
| הרעיון החילוני מדבר על חופש הבחירה |
עפרה ישועה-ליית, מצוות חופש |
| אלוהים הוא למעשה דבר שקרי, אשליה אנושית ותו לא |
דן בונה, מצוות חופש |
| אתה צריך לחשוב ולשקול מחדש כל דבר ולא לקבל הכתבה מאחרים |
תלמה והדר - ידידות חופש |
| טוב יותר להיות חילוני כי זוהי דרך האמת |
תומר קרמן - מצוות חופש |
| חילוני זה טבעי, ללא שום מערכת אמונות כפויה |
ערן, פעיל בחופש |
| טוב לי להיות חילוני כי אני המוביל את חיי ואני הקובע מה נכון לי לעשות ומה לא |
יעקב סתר, מצוות חופש |
המהות
החילונית - לעמוד בכל רגע בפני הצורך לבחור בכוחות עצמך
אורה לב-רן, דוברת חופש
שאלתך מפתיעה. אני חילונית לא משום שיש לי
מערכת בעד ונגד, ולאחר שקילת העניין העדפתי את החילוניות. אני חילונית כי
אני
יודעת שלא קיים 'אלוהים', ולכן כל המצוות והפרקטיקה הדתית חסרי משמעות
בעיני.
מבחינתי, משפט המפתח במכתבך הוא "איך אתם
יכולים לגרום לי לרצות להיות חילוני". זו בעצם שאלה למיסיונרים: איך תגרמו
לי
לשנות את נטיותיי הרוחניות. ובכן, דע לך, שאינני רוצה לגרום לך לרצות
להיות
חילוני. אם אתה רוצה בכך - הדרך פתוחה בפניך, אין צורך באישור של
אינסטנציות
חילוניות. אבל יש צורך בהרבה מאוד העזה, גם משום שכצעיר החי בחברה דתית
קשה לעשות
צעד ולהתנתק,לעמוד לבד בעולם זר לך. אבל לא רק זאת: קשה גם לחיות בעולם בו
אין
הגנה של רבנים והשגחה פרטית 'אלוהית'. צריך לעמוד בכוחות עצמך מול העולם
כולו, על
נפלאוּתו וזוועתיוּתו, ולהביט נכחך. מפחיד, אבל גם סיפוק אדיר. כמו
התגברות על
מחסום קשה.
אני חוסכת ממך את פירוט הספרות, האמנות, ההגות
האנושית המעמיקה ואת עולם הרגש על מרחביהם האין-סופיים, הנפתחים בפניך
כאדם
חילוני. בעיני ההעזה לעמוד מול הידיעה היא לב העניין.
צעד זה של חִילוּן הוא אקט מובהק של בחירה,
הראשון
בחיים רצופי בחירות. כי זו המהות החילונית: לעמוד בכל רגע בפני הצורך
לבחור בכוחות
עצמך. בחירה מתמדת, החל בפרטי היומיום הפעוטים ועד לשאלות חברתיות
ופוליטיות
לאומיות וגלובליות. כאן אין שולחן-ערוך המכוון אותנו מתי ליטול ידיים, מתי
לאכול
מה, ואין גם השקפה המכוונת את כולם להיות בעד או נגד החזרת שטחים, למשל.
מעשינו
והשקפותינו הם ביטוי למורכבות האישית של כל אחד. עכשיו, כשאני כותבת לך,
זה נשמע
לי כאורח חיים מרתק.
בהצלחה וכל טוב בכל בחירה,
אורה לב-רון
אני חילוני כי אני מכיר בכך שאין אלוהים
עודד לבנה, מצוות חופש
שלום
יחיאל. אין דבר טוב בלהיות חילוני; לא מקבלים על
זה תמורה. אדרבא, זה דורש ממך לקחת אחריות על עצמך ועל חייך: אתה לבד
בעולם, בלי
איזה אבא גדול שמשגיח כל הזמן; אתה צריך לבחור את דרכך בלי שולחן ערוך אשר
מדריך
אותך מה לעשות מתי; אתה צריך להכריע בעצמך בצמתים החשובים ואין מי שיפסוק
הלכה
בשבילך.
מבחינתי
הדבר הטוב הוא הדבקות באמת. העובדה שאני חילוני אינה אמצעי לכך, אלא תוצאה
של זה:
אני מכיר בכך שאין אל, שום אל, לא האל העברי ולא שום אל אחר, והמסקנה
הנגזרת מכך
היא לחיות כחילוני, בהעדר אלוהות. חילוני יכול לחיות חיים טובים או חיים
עלובים,
הוא יכול להיות ישר או נבל, הוא יכול להיות מועיל או טפיל. אני בחרתי
בחירות
מסויימות מתוך אלה, לפי המוסר והערכים שלי, אך החילוניות היא מסגרת, היא
לא התוכן.
כאשר
אתה מאמין שיש אל, קיומו ועבודתו יכולים למלא לך בתוכן את חייך; כאשר אתה
מאמין
שאין כוחות עליונים, העדרם אינו התוכן של חייך, ואם אתה רוצה לחיות חיים
משמעותיים, עליך לגבש לחייך תוכן אחר.
פרופסור
ישעיהו ליבוביץ הסביר, שהאמת אינה נתונה לבחירה, אלא היא כפויה על האדם.
אתן לך דוגמא:
בוא נניח, שאם לא הייתי מכיר בכך שאמות ביום מן הימים, הייתי הרבה יותר
מאושר. דא עקא - אני יודע שאמות. האם בגלל האושר המובטח בהנחה
הראשונה אני
יכול להתכחש לעובדה שאמות, ולא לדעת זאת?
אנסח
זאת במילים אחרות כדי להראות את ההקבלה בין השאלה שלך לשאלה שהצגתי: מה
טוב בידיעה
שאמות ביום מן הימים? ידיעה זו מתסכלת, מאיימת, גורמת לחוש חוסר תוחלת
וזמניות -
אבל זוהי האמת. טבעה של האמת הוא, שלא תמיד היא משרתת את יודעה,
לעיתים היא מהווה
עול עליו, לעיתים היא מכאיבה לו, אך היא האמת.
אריסטו
פתח את ספרו במילים "האדם מטבעו רוצה לדעת". אני רוצה לדעת, אני
רוצה את האמת, וכשאני מכיר באמת - היא כפויה עלי.
לסיכום,
לשאלה מה טוב בלהיות חילוני: אני חילוני לא בגלל שזה טוב, אלא כי אני מכיר
באמת. החילוניות
שלי היא חילוניות לשמה.
עודד
לבנה
להיות בחופשי
זה
להיות באלוהי ולחיות בגוף האנושי
"אש החופש", ידיד האתר ("המורד
לחירות")
יש
המפרשים את ה'חילוני' כחול, היינו נחות. אז ייתכן וזה לא...; אך מה שטוב
זה להיות
חופשי, כי להיות בחופשי זה להיות באלוהי ולחיות בגוף האנושי. החופש הינו
אל, ולכן
אלוהי וגוף האדם הינו אנושי.
מה טוב בלהיות
חילוני? החופש לבחור
יוסי גלס, ידיד חופש
מה
טוב בלהיות חילוני? החופש לבחור. נכון שיש בחופש הזה לא מעט מגבלות (למשל
- העובדה
שצריך לציית לכוח הכובד, או לשלם מסים, או ללכת למילואים), אבל חופש זה
גדול פי
מיליון מאשר אצל דתיים (למשל - אני יכול להתחתן עם מי שאני רוצה - גם אם
הוא
"ממזר" או בן דת אחרת או בן המין שלי. זו רק דוגמה, כמובן - אין עליי
עוד אלפי מגבלות ואיסורים שהדת היהודית מטילה על מאמיניה).
כמובן
שמעבר לעובדה שלהיות חילוני זה הרבה יותר טוב - זה גם הגיוני. לחיות בתוך
מערכת
חוקים שמושתתת על יצור דמיוני שאיננו קיים ('אלוהים') זה פשוט, איך לומר
בעדינות... לא חכם.
יוסי
גלס
כל עוד לא
הייתי יודע
חילוני אמיתי מהו, ייתכן שהייתי בוחר להיות דתי
ניצן מצוות חופש
אמונתם
של אנשים רבים באלוהים מהווה סוג של מנגנון מרגיע. הם מוטרדים למדי מכך,
שהם עצמם
בנויים מבשר ודם, והתנהגותם היא פועל יוצא של תגובות כימיות. אם אין לי
למה לצפות
לאחר מותי, איזו תקווה יש לי? מה ממשיך לדחוף אותי קדימה? זוהי אמונה
המבוססת על
נוחיות (בין אם הם מודים בכך או אם לא). גם לגבי אני עצמי: מדכאת אותי מאד
גם כמות
המלחמות, הרעב ואסונות הטבע בעולם... אולי כדאי שאאמין שהם כולם אינם
קיימים, כדי
להיות רגוע ומאושר יותר?
בסרט
הידוע "מטריקס" מוצא את עצמו גיבורנו "נאו", חלש ופגוע, לאחר
שהוצא מהעולם הוירטואלי של ה"מטריקס", והובא לספינתו של
"מורפיאוס". דו-השיח ביניהם מתנהל כך:
נאו:
האם אני מת?
מורפיאוס:
רחוק מכך!
האם
היו תחושותיו של נאו טובות יותר לאחר שהוצא מעולם ה"מטריקס"? כנראה שלא
בהכרח.
אבל היה הבדל אחד חשוב: מאז הוא חי בידיעה נכונה של העולם שסביבו. האם זה
"טוב" או "רע" - זאת יחליט כל אחד לעצמו.
מה
שמושך אותי קדימה הן מטרות אישיות, ערכים - משפחתי וחברים, סיבות
פיזיולוגיות -
צירוף של גורמים רבים. ובאנלוגיה: האם זה "טוב" להיות כלב ביתי של משפחה
עשירה? הרי אינך דואג מה מצפה לך העתיד. אינך יודע צער מהו, לא שלך ולא
שלך אחרים.
נושאי אמונתך - בעלי ביתך - מוקירים לך תודה, אהבה וטיפול על מעשיך. עם
זאת, האם
היית בוחר להיות כלב ביתי? מה כל כך טוב להיות כלב ביתי? אני מניח שהתשובה
היא: כל
עוד לא הייתי יודע חילוני אמיתי מהו, ייתכן שהייתי בוחר להיות דתי.
ניצן
החילוניות היא
החופש לאמץ את מלוא המגוון של התרבות האנושית
דן מלר מצוות חופש
שלום יחיאל -
אין לי כל כוונה להמיר את דתך ודעתך ולשכנע אותך לאמץ לעצמך השקפת-עולם
חילונית, משום
שזו החלטתו האישית-פרטית של כל אדם. בשאלתך גלומות שתי שאלות-משנה: מהי
חילוניות,
ומה טוב בלהיות חילוני.
לשאלה
הראשונה: בניגוד ל"דת", שם יש תשובות קבועות ומוגדרות, המכתיבות לכל אדם,
בכל שנייה ושנייה בחייו, את התנהגותו, ואפילו את מחשבותיו ורגשותיו,
החילוניות אינה
תוחמת גבולות ולא מגבלות. חילוניות היא החופש לאמץ את מלוא המגוון של
התרבות
האנושית, הכוללת בתוכה גם את התרבות היהודית. חילוניות היא היכולת והזכות
לקרוא
הכול, ללמוד כל דבר, כמו גם לממש את זכותו של כל פרט לחיות את חייו בהתאם
לרצונו
שלו (כמובן, במסגרת המוסר הכלל-אנושי ובלא אלימות ואנארכיה)
בלא להידרש לדמות מיסטית כלשהי, גורם על- או אל-אנושי,
שלכאורה קבע וממשיך
לקבוע לבני האדם את אשר יעשו בחיים ואיך יחיו, יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה.
אדם
חילוני בהכרה הוא אדם פתוח וסקרן, שאיננו מוכן לכבול עצמו, מרצונו,להוראות
מבחוץ, לאיסורים, לחרמות,
ולהכתבה של אורח-חייו בידי אחרים. במכלול זה קיימת מהות מיוחדת, החסרה
באורח
החיים הדתי, והיא הזכות למתוח ביקורת על כל דבר ועל כל דמות, ולקבל את
החלטותיך
בעצמך, להיות ריבון לגורלך במקום להפקיד את עצמך בידיים זרות.
חילוניות היא
השקפת-עולם ואורח חיים, בהם האדם חי ללא 'אלוהים', ללא כל צורך בו, ללא
הזדקקות לו, וכפי שכתבתי לך קודם - מתוך ריבונות עצמית מלאה.
שאלתך
"מה טוב להיות חילוני" היא שאלה דמגוגית, שכן, לדידי - כאתאיסט - היא
כלל איננה רלבנטית: אין 'טוב' אלא החילוניות! אורח החיים הדתי מושתת על
בסיס שכלל אינו
קיים: 'אלוהים' וציווייו. זה כמו שהייתי נשאל "מה טוב יותר - חילוניות את
קוּקוּרִיזם (=קוקוריזם הוא אורח חיים של שבט הקוּקוּ, שחי על המאדים,
ומאמין
שהתרנגול ברא את העולם וציווה לבני הקוקו איך יחיו את חייהם). איש הרי לא
היה עונה
ברצינות לשאלה זו, אלא פוטר את השואל באמירה "הפסק לדבר שטויות". אינני
עונה
לך בסגנון זה, אבל מהותית, אדם חילוני, בוודאי כשמדובר באתאיסט, כמוני,
אינו יכול
להשוות את אורח-חייו לאורח-חיים המבוסס על אמונת-סרק. עם כל הכבוד לזכותך,
כאדם,
להאמין ב'אלוהים', אינני חייב לכבד גם את נשוא אמונתך, שלדידי היא עוד אחת
מאמונות
ההבל הרבות בעולמנו.
כשאתה כותב
שאתה מאד רוצה להיות דתי - מה בדיוק אתה רוצה? להיות דתי זה קודם כל
להאמין
בקיומו של 'אלוהים'. האם אתה
מאמין שהוא קיים?
קרא
כאן בבקשה.
כשאתה כותב
שאתה מאד רוצה להיות דתי - האם אתה מאד רוצה לחיות את אורח החיים של יהודי
מאמין דתי-אורתודוקסי? להגביל
את עצמך בקריאת ספרות, להגביל את עצמך מעיסוק במדעים, באמנות, לא ללכת
לתיאטרון או
קולנוע? להימנע מאכילת מאכלים מסויימים, גם אם הם טעימים לך? גם אם הם
בריאים
והיגייניים? מה בדיוק אתה אוהב בחיים הדתיים? האם לעשות רק מהשהרבי קובע,
ולא לעשות מה שאתה רוצה
(אני מתכוון רק לדברים טובים שאין בהם להרע לשום אדם אחר). מה בדיוק? אשמח
לשמוע.
כתבת לי
"לא שהספקתי לעשות וללמוד הכל" - אינני יודע בן כמה אתה. אני אדם
בוגר, ועדיין לא למדתי הכול. אני ממשיך ללמוד, כל הזמן, גם כיום, אבל
לעולם לא אספיק ללמוד הכול, בוודאי לא לעשות הכול, כך שאינני מבין
למה התכוונת. לי אין צל צלו של ספק, שהחיים
הנכונים
והראויים הם חיים מתוך חופש מלא, החיים
החילוניים. המילה "חופש"
עלולה להטעות בני אדם מסויימים, שלוקחים אותה למחוזות
שליליים. לכן הגדרנו
מהו אותו חופש
למענו אנו נאבקים.
הנושאים שהעלית
במכתבך הם חשובים
ועקרוניים, לעתים קריטיים בחיי האדם. בכל דרך שתבחר ותלך - עשה זאת רק
לאחר מחשבה מעמיקה. אל תבקש עצה מאנשים שאינם
אובייקטיביים - עליהם כתב צבי ינאי מאמר
מקסים,
המתאים לכל
אדם ולכל גיל, ואין לי ספק שגם אתה תוכל ללמוד ממנו לא מעט.
דן מלר
אינני יכול לבחור במה להאמין
מיכאל רוטשילד, ידיד חופש
אני יכול לבחור אם לצאת לטיול או להישאר בבית. אני יכול לבחור מה אוכל.
אינני יכול לבחור במה להאמין, משום שכדי להאמין בנכונותה של טענה כלשהי
עלי לקבל נתונים המצביעים עליה באופן ברור. גם אם בשלב מסוים אאמין בדבר
מה, לא אוכל להמשיך להחזיק באמונתי אם דברים שקורים במציאות סותרים אותה.
מעולם לא ראיתי במציאות עובדה כלשהי שהעידה על קיומו של אלוהים, בכלל, ועל
נכונותה של הדת היהודית, בפרט. להיפך. כל מה שראיתי בחיי מעיד על העובדות
הבאות:
1. אין אלוהים
2. גם אילו היה אלוהים לא הייתה הדת היהודית משקפת את רצונו.
בהמשך דברי אתמקד רק בהבהרת הנקודה השנייה כיוון שאינך מנסה לשכנע אותי להתנצר או להתאסלם.
על פי הדת היהודית, מכילה התורה דברי אלוהים חיים אבל בספר ויקרא, פרק יא,
פסוק ה כתוב: "ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם. ואת
הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם" וזאת בשעה שכל
זואולוג מתחיל יאמר לך שהשפן והארנבת אינם מעלים גירה.
אינני יכול לקבל ספר שטוען שהארנבת מעלה גירה כספר שנכתב על ידי מי שיצר את הארנבת.
אנחנו יודעים שהיקף המעגל מתקבל על ידי הכפלת קוטרו במספר פאי שהוא בקירוב 3.14
אינני יכול לקבל כאמת ספר שבו יש תיאור של ים הנחושת בבית המקדש כעיגול
שקוטרו 10 אמות והיקפו שלשים אמות (כי הרי כל אחד יודע שאם קטרו של עיגול
הוא 10 אמות אז היקפו הוא קצת יותר מ 31.4 אמות) אבל זה בדיוק מה שכתוב
בספר מלכים א.
התורה שבעל פה מלאה אף היא טעויות כרימון וחז"ל חשבו בין השאר שקנה הנשימה
של הפרה מתחלק לשלשה חלקים שאחד מהם מגיע לכבד ושכינים נוצרות מזיעת אדם.
אינני יכול לקבל כאמת דת המתבססת על טעויות כה רבות בהבנת העובדות הפשוטות של עולמנו.
עיקר חשוב בדת היהודית הוא שהתורה והתורה שבעל פה הועברו אלינו מדור לדור
ללא שיבוש מן הרגע שנתנו על ידי אלוהים בכבודו ובעצמו במעמד הר סיני. בספר
מלכים ב, פרק כב', כתוב שבמהלך עבודות שיקום בבית המקדש נמצא בו ספר תורה
ויאשיהו ממש הופתע מתוכנו שלא הוא ולא אף אחד אחר הכירו.
פירוש עובדה זו הוא שלפחות בזמן יאשיהו לא ידע איש על התורה והטענה שהיא
הועברה מדור לדור ללא הפרעה פשוט אינה נכונה וייתכן אפילו שהספר לא היה
קיים לפני ימי יאשיהו.
אינני יכול לקבל דת שמעבר לטענותיה השגויות על טבעו של עולם גם טוענת טענות סותרות על עצמה.
בכלל, אינני יכול לקבל דת כי היא מצווה עלי להאמין במשהו והרי אמרתי שאיני יכול להאמין לפי פקודה אלא רק על סמך מידע.
ומה עם הרעיון שהדת, אף כי אינה נכונה, היא אולי רעיון שבכל זאת מועיל?
נקרא לרעיון זה בשם "טענת המועילות". זו טענה המועלית מדי פעם גם על ידי
אנשים חילוניים ולמרות שלדעתי לא ניתן כלל להאמין בדבר שאני יודע שאינו
אמת (ולכן לא ניתן להאמין בגלל נימוק זה), ברצוני להראות לך שגם הוא אינו
נכון. אני חושב שבעבר, בחברות פרימיטיביות שבהם לא היו מנגנונים להשלטת
חוק וסדר, ייתכן שהיה להפחדת הפרט מפני נקמת האל יתרון מעין זה אבל זה לא
המצב בימינו.
אחד התחומים החשובים שבהקשרם מועלית "טענת המועילות" הוא תחום המוסר.
מועלית הטענה שהדת היא זו שנותנת לנו את המוסר ובלעדיה היינו מתנהגים
כחיות.
האמת היא שבכל פעם שמישהו מעלה בפני טענה מעין זו מתחשק לי לומר לו "אולי
אתה אבל אני לא". יש תימוכין לדברי כי אני וידידי החילוניים באמת לא
מתנהגים כחיות.
מדוע איננו מתנהגים כחיות?
יש לכך שתי סיבות:
האחת היא שהאדם (כמו, אגב, גם חיות מתקדמות אחרות, במידה מוגבלת) ניחן
ברצון טבעי להתנהגות מוסרית והבנה שהתנהגות מעין זו חשובה לחיים בחברה. זו
תוצאה מאד הגיונית של תהליך האבולוציה ושל שיקולים (שלא אכנס אליהם כאן)
מתחום תורת המשחקים.
השנייה היא שיש לנו מערכות חוק, משפט וענישה (אותן בנינו בגלל הסיבה
הראשונה) שמטפלות במי שהיצר גובר על נטייתו הטבעית להתנהגות מוסרית (ולכן
מוסיפים לשיקוליו בבחירת אופן התנהגותו גם את שיקול הפחד מעונש שהוא הסיבה
לתועלת שאפשר היה לראות בדת בעבר). אז אין צורך בדת כדי לקדם התנהגות
מוסרית וברצוני לטעון אף יותר: גם מבחינה זו הדת מזיקה וגורמת לאנשים
להתנהג באופן בלתי מוסרי.
לא אסכים שיצווני להרוג אדם כלשהו, במיוחד אם אדם זה לא פגע באף אחד.
לכן לא אוכל לקבל דת המצוותני להרוג אדם שנולד הומוסקסואל. הוא נולד
כזה. אין לו אפשרות לשנות זאת והוא אינו פוגע באיש. לכן לא זו בלבד שאין
להרגו אלא שאין שום סיבה להעניש אותו גם בשום עונש אחר. לא אוכל לקבל עלי
את מצוותיה של דת המצוותני להרוג מחללי שבת כיוון שבהתנהגותם זו אין הם
גורמים כל נזק לאיש. גם אותם אין כל סיבה להעניש ובטח שאין סיבה
להרגם.
ציוויי המוסר הפנימי שלי אומרים לי שכל בני האדם שווים בערכם, ולא אוכל
לקבל דת המפלה את הנשים לרעה או אוסרת לחלל את השבת כדי להציל גוי.
לא אוכל לקבל דת שמציגה כסמל לאמונה את אברהם אבינו שהיה מוכן לגרש את
אשתו ואת בנו ואחר כך לרצוח את הבן שנותר לו - כל אלו פעולות בלתי מוסריות
בעליל - רק בגלל שאלוהים צווה עליו לעשות זאת.
תחום אחר שבו "טענת המועילות" מושמעת לא פעם הוא תחום ה"הישרדות".
פעמים רבות שומע אני יהודי מאמין מתרברב בעובדה שהדת היהודית שרדה יותר
מאלפיים שנה ואני תמיד תמה על העיוורון שמונע ממנו לראות שבשעה שהדת
היהודית שרדה - היהודים מתו. למעשה שרדה הדת היהודית על חשבון בניה ומי
שלא היה יהודי לפני אלפיים שנה צאצאיו היום רבים בהרבה מאלה של מי שהיה
יהודי.
עוד היבט שבו מוצגת הדת כמועילה הוא זה של שלוות הנפש. זה ש"יש מי שדואג
לכל", והאמונה בעולם הבא, כך נטען, מאפשרים לאנשים להיות יותר שלווים
ולקבל גם אסונות באהבה. גם טענה זו, מסתבר, אינה נכונה.
בסקר שנעשה בחלק מוכה הקסאמים של מדינתנו התברר שילדים דתיים סובלים
מתסמונות פוסט טראומטיות ומחרדה הרבה יותר מילדים חילוניים. זה כמובן מעבר
לעובדה שהאמונה בחיי העולם הבא מביאה בהכרח לזלזול בחיי העולם הזה (שהם
החיים היחידים שיש לנו) ולנכונותם של מאמינים בני דתות שונות לבצע פיגועי
התאבדות.
מכל הטעמים הנ"ל, אין בה, בטענת המועילות ולא כלום אבל גם אילו היה בה
משהו היה אימוץ הדת בגלל התועלת שבה משול לסימומם של כל בני האדם בסם
הזיות שגורם להם לאהוב איש את רעהו ולחיות, אולי, בגן עדן, אבל גן
עדן שאינו אלא גן עדן של שוטים.
יש בכתבי הקודש כמה סיפורים המביעים רעיונות מעניינים. אחד מהם הוא סיפור
מגדל בבל. כשאלוהים חשש שבני האדם ישאבו כח רב מיכולתם לעבוד עבודת צוות
הוא הפריד ביניהם על ידי כך שנתן להם שפות רבות ושיבש את יכולתם לשתף
פעולה.
זה מעניין בכמה היבטים:
האחד הוא שאלוהים עצמו (על פי סיפור זה, כמובן, כי לדעתי, כאמור, הוא כלל
לא קיים) חשב שבני האדם – אם יפעלו יחדיו – יעלו עליו ביכולתם!
השני הוא שאלוהים אפילו על פי הדת היהודית, דואג לעצמו יותר משהוא דואג לבני האדם.
השלישי הוא שהבדלי שפה מחלישים את המין האנושי.
ההיבט השלישי הזה הוא מקרה פרטי של תופעה כללית יותר:
לא רק שפות מפרידות בין בני האדם – גם הדתות עושות זאת ובניגוד
לשפות – הדתות גם מוציאות את מאמיניהן למלחמה אלה באלה. במילים
אחרות, הדתות ממש מסכנות את קיומו של המין האנושי.
עכשיו תחשוב על עוד דבר:
מדוע אתה שוקל אמונה ביהדות ולא בנצרות או באסלאם? הסיבה היא פשוטה: נולדת
למשפחה יהודית. רוב האנשים מגיעים לדתם בגלל שנולדו למשפחות המחזיקות בדת
זו. זה אומר שמה שמשפיע על בחירת הדת אינו מחשבה חופשית ומפוכחת של האדם
אלא שטיפת המוח (יש מי שקורא לזה חינוך) שקיבל בבית. האם החינוך הזה הוא
תהליך שאפשר לסמוך עליו? הרי גם לטענתך רוב האנשים בעולם הגיעו כתוצאה
ממנו למסקנה שגויה ובחרו בדת שאינה הדת היהודית. במילים אחרות - גם לטענתך
– ההתבססות על החינוך שמקבלים בבית מובילה כמעט תמיד למסקנות
שגויות. אז כיצד זה תוכל להאמין שדווקא אותך הוביל החינוך למסקנות נכונות?
לסיכום אומר שוב: זו בכלל לא שאלה של בחירה. מדובר כאן בחוסר ברירה כי
איני יכול להאמין בדבר שברור לי שאינו נכון ואין לי סיבה אפילו לנסות (את
הניסיון חסר הסיכוי) להאמין בדת שבמקום להועיל היא מזיקה.
להרחבה בנושאים אלה כדאי שתקרא את ספרו של ריצ'ארד דוקינס - The God Delusion
למרות שכבר אמרתי שאין לי כל ברירה, ואיני יכול בכלל להיות יהודי מאמין,
בכל זאת ברצוני להוסיף ולציין שלהיות חילוני זה פשוט כיף חיים. העולם הוא
יפה והבנתו באמצעות המדע (וללא האמונות חסרות הבסיס של הדת) היא תהליך
מרגש ביותר. אינני יודע אם אי פעם התנסית בפתרון חידה אבל אם התנסית תוכל
להבין באיזו התרגשות מדובר כאשר מצליחים להתמודד עם סדרה כמעט בלתי נגמרת
של חידות שמציב לנו הטבע.
היריעה פשוט קצרה מלתאר את עצמת החוויה וספרים רבים נכתבו אודותיה. ספר מומלץ בנושא הוא Darwin's dangerous idea של דנט.
כל זה מבלי להזכיר את העובדה שחופש המחשבה המאפשר את המדע הוא העומד גם
מאחורי ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שהפכה את חיינו לכה נוחים ונעימים אבל
לא ארחיב בנושא זה כי אני בסך הכל כותב מכתב תשובה ולא ספר.
מיכאל רוטשילד
אני חילוני
מכיוון
שנוכחתי לדעת שכל הדתות מסתמכות על שקרים
משה גרנות, ידיד חופש
יחיאל יקר,
כשאתה שואל
מה טוב בלהיות חילוני, אתה בעצם מתכוון - מה התועלת בלהיות חילוני, וכמי
שהתחנך על
ברכי הדת, אתה בוודאי יודע שבעניינים של אמונות ודעות, בעניינים של ערכים
- התועלת
היא לא ממש רלוונטית. למשל, אני חילוני מכיוון שנוכחתי לדעת שכל הדתות
מסתמכות על
שקרים (שיש אל משגיח, שיש הכוונה אלוהית בהיסטוריה, שהאל בוחר עם מסוים,
וממש מתעב
את האחרים, שיש עולם הבא), ולי ממש קשה לחיות בשקר. זה ממש לא עניין של
תועלת, זה
ממש לא חשוב אם טוב לי מזה שאני חילוני או לא - פשוט קשה לחיות עם שקרים.
יש בעולם
אלפי דתות, וכל דת בטוחה שהאמת מצויה רק אצלה - בדיוק כמו שדת ישראל
מכריזה על
עצמה, ואני יודע בוודאות שאצל כולן שולט השקר, והמאמינים משתוקקים שישקרו
להם. איך
אני יכול להיות מאמין, וגם לרדוף אחרי האמת?
הוסף לכך את
הסבל הנורא שהביאו הדתות לעולם, ואת הזוועות שכל דת מבצעת בתורה (בעיקר
הדתות המונותיאיסטיות),
והרי לך סיבות מספיקות לכך שאני חילוני, וממש לא חשוב אם טוב לי מכך או לא.
משה גרנות
להיות חילוני
פירושו להיות חופשי
רפי קישון, ידיד חופש
זו אכן שאלה
חשובה - והתשובה לדעתי נמצאת בשם האתר: להיות חילוני פירושו להיות חופשי:
חופשי
מדעות קדומות, מפחדים מיותרים, מאמונות הבל ושווא, מהפחד לחפש את האמת
הצרופה.
חופשי לעשות כל מה שאני רוצה (במסגרת חוק המדינה); להיות חופשי לבחור כל
מה שאני
רוצה, למשל - ללמוד תלמוד וגמרא - אין בעיה, כל חילוני יכול לבחור בכך,
ללמוד
מדעים, פילוסופיה של כל העמים, כל האומנויות וכל העיסוקים - כל העולם פתוח
בפני
ואני יכול להחליט, כי אדם חופשי.
אם אני רוצה,
אדליק נרות בכל יום שישי לפני כניסת השבת, אבל אם ארצה אוכל גם להדליק
אותם 10
דקות לאחר כניסת השבת, כי אינני פוחד מאף אחד. אני מחליט מה שאני רוצה -
כי אני
חופשי.
להיות חופשי
להגות בתורה יומם ולילה ולראות בה יצירת מופת ספרותית ובסיס תרבותי ולאומי
של העם
היהודי - ובכל זאת לאכול חזיר ללא ייסורי מצפון, כי יש לי החופש לא לראות
בתורה ספר
חוקים המחייב אותי.
אני יכול
ללכת עם כיפה או עם כובע או מצנפת או שטריימל או קסקט עם שער ארוך או קצר
עם בגדים
שחורים או צבעוניים. אף מנהיג קיצוני ודיקטטורי של כת כלשהי לא יגיד לי מה
לעשות,
כי אני חופשי.
אני חופשי מהפחד
מפני אלוהים, כי אני יודע בוודאות שהוא אינו קיים, ושזו אמונה היסטורית
נושנה,
שאין מאחוריה שום בסיס אמיתי.
"איך
אתה יכול להיות בטוח בצורה מוחלטת שאין אלוהים" שואל אותי האדם הדתי.
תשובתי
לו היא - אני בטוח שאין אלוהים בדיוק באותה רמת בטחון שאתה בטוח שרע-אמון,
אלוהים המצרים
הקדמונים, הוא לא באמת אלוהים, אלא רק אמונה ישנה ומעט פרימיטיבית של
המצרים הקדמונים.
ואתה הרי אין בלבך אפילו מעט מן הספק שאותה דמות אדם בעלת פני ציפור איננה
באמת
האלוהים...
רפי קישון
אני
מאמין באדם אוטונומי, שיש בכוחו לבחור את דרכו בעולם על פי ערכי יסוד,
שעיקרם הם:
חירות האדם
ידידיה יצחקי, ידיד חופש
יחיאל היקר,
אחד הדברים
המבדילים בין דתיים לחילוניים הוא בכך, שעצם קיומה של החילוניות פוגעת
ברגשותיהם
של הדתיים, והם היו שמחים לראות את החילוניים "חוזרים בתשובה", והיו
שמחים גם לכפות עליהם את הדת. ואילו לגבי החילוניים זכותו של כל אדם
להחזיק
באמונתו כראות עיניו, כל עוד הוא אינו מבקש לכפות אותה על זולתו. לדעתי זה
בסדר
גמור שאתה דתי, אני שמח שזה טוב לך, ואני ממליץ שתישאר איש דתי. אין לי
שום דבר
נגד זה, ולא אעשה שום צעד כדי לשכנע אותך לעזוב את הדת ולהיות חילוני, ולא
אפריע
לך בשום אופן מלקיים את המצוות שאתה חייב בהן.
אני אדם
חילוני, לא מכיוון שזה "טוב להיות חילוני" או "לא טוב להיות
דתי", אלא מכיוון שהשקפת עולמי היא חילונית, ולפיכך גם אורח חיי הוא
חילוני.
אני מאמין באדם אוטונומי, שיש בכוחו לבחור את דרכו בעולם על פי ערכי-יסוד,
שעיקרם
הם: חירות האדם, כלומר חופש המחשבה, סובלנות לדעות הזולת ולאורחות חייו
(כל עוד הם
אינם פוגעים בזכויותיו של אדם אחר), ופלורליזם, לאמור - ריבוי דעות
ואפשרויות.
מבחינות אלה
לא כל כך נוח להיות חילוני. אין לחילוניים "שולחן ערוך" לפיו יודעים מה
לעשות בכל רגע ושעה, בכל יום ובכל שנה. החילוני חייב לבחור בעצמו את דרכו
בחיים,
לדעת מעצמו, על פי ערכי החיים שלו, מה טוב ומה רע ולבחור בטוב. זה נכון
שהדת
היהודית נותנת לאדם חופש בחירה, ככתוב: "הנה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע
ובחרת בטוב". זה נכון שהיהדות הייתה זו שנתנה לעולם את רעיון החופש, אבל
במסגרת הדת "הטוב והרע" הם אלה שהאל נתן לפנינו, ואמר לנו מה טוב ומה
רע. זו איננה ממש אוטונומיה, שאנו, החילוניים, רואים בה ערך עליון.
כאמור, אין
רע בלהיות דתי. אם זה מתאים לך - תבוא עליך ברכה. אנחנו מאחלים לך כל טוב.
ידידיה יצחקי
האדם
הוא ריבון לעצמו - הוא היחיד שקובע מה טוב ומה רע, אילו דברים הוא בוחר
לעשות
ואילו הוא בוחר לאסור על עצמו
רוני מצוות חופש
לדעתי אם טוב
לך בהיותך דתי, אתה שלם עם תפיסת עולמך ואורח חייך, אין שום סיבה שתעדיף
להיות
חילוני. אינני מעוניין לנסות לפתות אותך, בדיוק כפי שאינני מעוניין שאתה
(או
מחזירים בתשובה, שאצלם זה מקצוע) תנסה לפתות אותי להיות דתי.
אינני חושב
שחילוניות כדרך חיים מבטיחה משהו שאורח חיים דתי לא יכול להבטיח. לא בטוח
שתהיה
מאושר יותר, בריא יותר או עשיר יותר כחילוני או כדתי. סטטיסטית, אינני
חושב שיש
הבדל משמעותי במדדים הרלוונטיים בין אנשים דתיים לחילוניים. הבחירה של
אורח החיים
צריכה להיות אישית לכל אחד, מה שנראה לו מתאים. הרוב המכריע של האנושות
בוחר
במערכת האמונה של הוריהם, וכנראה שבגדול זה עובד לא רע. אבל ברגע שמישהו
מתחיל
לשאול לגבי אורחות חיים אחרות, לתפיסתי צריך לאפשר לו (או לה) גישה לכל
המידע
הנחוץ כדי לקבל החלטה מושכלת.
אורח החיים
החילוני יוצא מתוך הנחה שהאדם הוא ריבון לעצמו - הוא היחיד שקובע מה טוב
ומה רע,
אילו דברים הוא בוחר לעשות ואילו הוא בוחר לאסור על עצמו. לטעמי, האחריות
שבבחירת
מערכת ערכים הרבה יותר מספקת מהתפיסה הדתית, המקבלת מערכת ערכים כהכתבה.
החופש הזה
הוא ללא ספק היתרון היחיד הגדול ביותר בין החילוני לירא השמיים, אבל בהחלט
לא
היחיד:
אורח החיים
החילוני בוחן את המציאות לפי הידע המצטבר והמוכח של האנושות - לפי העובדות
הנצפות,
התיאוריות וחוקי הטבע שנלמדו ותוקנו משך הדורות. הוא אינו מסתפק באוסף
סיפורים
מתחילת התרבות, יפים ככל שיהיו, כבסיס להבנת היקום בה אנו חיים. לכן גם
אין לאדם
החילוני צורך כל הזמן להלך בין הטיפות בפתרון סתירות בין המדע לדת. בין מה
שהרפואה
המודרנית מלמדת אותנו, למשל, לבין ההלכה.
חוסר הסתירות
בתפיסת העולם מבחינתו של הפרט חל גם ביחס לחברה - אין סתירה בין הלכה
לחוקי
המדינה, כי האחרון הוא היחיד שהחילוני בחר לקבל על עצמו.
רוני
המסקנה הבלתי
נמנעת היא, שהדת היא פשוט טעות
סייברדין, פעיל באתר חופש
שאלתך
מזכירה לי שאלה ששאלתי את עצמי לפני חמש-עשרה או עשרים שנה: מה כל כך טוב
בלהיות
מבוגר? אתה צריך לטפל בכל החשבונות בעצמך, לריב ולהתמקח עם
פקידים
ברשויות ועם אנשי מקצוע, ללכת כל יום לעבוד הרבה שעות במשהו
שבדרך כלל לא ממש
מעניין אותך תחת בוס מעצבן ולוחץ, אין לך זמן להתבטל עם החבר'ה בכיף,
אנשים שופטים
אותך לפי מה שיש לך ולא לפי מה שאתה, אתה חייב להיכנס להתחייבויות ארוכות
טווח כמו
משכנתא ונישואים... מי צריך את זה?
התשובה
היא כפולה. קודם כל, בשלב כלשהו אתה מבין שהחיים הנוחים שלך כילד הם בסך
הכול
אשליה, משהו שנוצר עבורך על ידי אנשים שכן צריכים לסבול את כל הקשיים
שבלהיות
מבוגרים, ושהנוחות שלך מהווה עול נוסף עליהם. להפוך למבוגר זה
הרבה פחות נוח,
אבל אלו הם החיים האמיתיים, בהם אתה לוקח אחריות על עצמך ולא מתחבא ומתחמק
מהמציאות.
הסיבה השנייה היא שפשוט אין לך ברירה - מדרך הטבע אתה גדל ונהיה מבוגר,
בין אם
תרצה ובין אם לאו.
מבחינתי,
אותו הדבר נכון לגבי החילוניות: ככל שחקרתי ובחנתי יותר את הנושא, כך
הגעתי למסקנה
הבלתי נמנעת שהדת היא פשוט טעות. אין מה לעשות: זה קשה להיות חילוני, זה
אומר
לסמוך רק על עצמך ולהתמודד עם האקראיות והרוע שבעולם בלי שתוכל להתנחם
ברצונו של
אל כזה או אחר, אבל זו המציאות.
אני
לא יכול לגרום לך להיות חילוני. היתרון שאני יכול להציע לך הוא
ההיפטרות מכל
מיני מגבלות פולחניות מיותרות, אבל יש לזה מחיר. תעשה את החשבון בעצמך.
בברכה,
סייברדין
רק באמצעותה של
השקפת עולם חילונית יכול כל אדם ואדם לבחור לעצמו (לאחר שבגר,כמובן)
את דרך חייו, את
מנהגיו, את דעותיו ואת אמונותיו
צופיה מלר, מצוות אתר חופש
גם
אם לא תשתכנע מתשובתי - אין בלבי ספק שאתה אדם חושב, כיוון שמי שיש לו
שאלות,
ואינו מהסס לשאלן גם אנשים שמלכתחילה השקפת עולמם שונה מזו שלו - סופו שגם
יגיע לתשובות
הנכונות לו ובעיני
- בכך סגי.
אפתח
בכך שאומר, שאני חילונית לא מפני שזה, כביכול, טוב יותר. גם אין בכוונתי
לנסות
ולשכנע אותך להיות חילוני, כמוני, כדרך שמטיפים חרדים מנסים השכם והערב
לשכנע
אנשים חילונים "לחזור בתשובה" (להתחרד, בלשוננו). והרי הוא אשר אמרתי
כבר - לכל אדם תשובה הנכונה לו! ובכך כבר טמון חלקה
הראשון של תשובתי לך:
אני חילונית כיוון שרק באמצעותה של השקפת עולם חילונית יכול כל אדם ואדם
לבחור
לעצמו (לאחר שבגר, כמובן) את דרך חייו, את מנהגיו, את דעותיו ואת אמונותיו
בכל
תחום ותחום מתחומי חייו, האישיים, המשפחתיים והציבוריים כאחד. חופש
הבחירה
הוא, אפוא, יתרון של האדם החילוני, שאישית לא הייתי מוכנה לוותר עליו,
ושוב, בלי
לשאול אם זה "טוב" או "לא טוב" בעיני מישהו. בשבילי החופש
לבחור הוא כאוויר לנשימה, הגם שהוא - ואני מדגישה זאת במכוון -
קשה יותר
מהחיים בצילן של החלטות של זולתי - רב, או דרשן, או פוסק
הלכות כלשהו!
אני
רוצה להיות אחראית לחיי - לטוב ולרע - וכך אוכל להרגיש שאני אדון לעצמי
ולגורלי,
בגבולות האפשר לזמני ולמקומי, כמובן, ובלא לפגוע בזכויות של זולתי!!!.
זאת
ועוד: בחירה פירושה להעדיף אפשרות אחת על-פני
אפשרויות חלופיות, לאחר
שהתוודעת לאחרות באותה מידה בה התוודעת לזו בה אתה חי עכשיו. כל עוד לא
התנסית
בהכרת השקפת העולם החילונית ולא טעמת ממנה - לא בחרת! פשוט נולדת לתוך
עולם
אמוני-דתי, ונוח לך להמשיך לחיות עם המוכר והידוע לך. תאמר: והרי גם את לא
חיית
בעולם הדתי, אז גם בחירתך איננה בחירה! ועל-כך אשיב: האמונה הדתית שוללת מראש
את האפשרות להתנסות בהוויה החילונית. היא אוסרת על מאמיניה לסור מעולמם
ימין
ושמאל! בעוד שבעולם החופשי (=החילוני) הכל פתוח, אין איסורים (לבד
מאיסורים
חברתיים מוסריים וחוקיים, שנועדו למנוע אנרכיה ופגיעה בזולת). כלומר, מראש
מעודד העולם
החילוני-החופשי את הבחירה החופשית, ולהבדיל מן האיסור הדתי "לכפור" הוא
מעודד בחירה בין האופציות.
שנית,
לנהוג בזולת בצורה הומאנית - גם זה ערך חשוב ויקר
בעיני! בצורה הומאנית
פירושו - מתוך יחס של הגינות והוגנות לכל בני האדם, יהודי כגוי, לבן
ושחור, גבר
ואישה ואפילו לבעלי חיים בלא התנשאות ובלא שמישהו לימדני שאני
עליונה מעצם
השתייכותי לעם ש"אתה בחרתנו" ביחס לשאר בני האדם, אך בעיקר - מפני שיחסי
זה נובע מעולם הערכים האישי שלי ולא ממצוות
שנצטוויתי לקיימן על-ידי
איזה גורם נעלם חוץ יקומי, שאינני מאמינה כלל בקיומו! ושאני נדרשת לתיווך
של בני
אדם בשר ודם כמוני, כדי שיעבירו אלי את רצונותיו ומשאלותיו. עולם המצוות
שאיננו
רלבנטי לי ולחיי, או שאפילו מקומם אותי בשל השרירותיות שבו וחוסר הצדק
שהוא כופה
על "ברואיו" (ולא כאן המקום להביא דוגמאות, הגם שיש לי מהן לאלפים) -
עולם כזה אינני רוצה לחיות בו.
שלישית - משום שערך מרכזי
בחיי - והוא קשור, כמובן, קשר בל יינתק לעולם
הערכים שלי - הוא ערך השוויון, שוויון בין אדם לאדם,
בין עם לעם, בין גבר
לאישה, בין בעל-מום לבריא, בין בעלי נטייה מינית שונה משלי (הומוסקסואלים
ולסביות)
לבין הטרוסקסואלים, בין בני דתות שונות ואמונות שונות, ולא כמו שמצוות
עלינו הדתות
המונותיאיסטיות, הקוראות למאמיניהן לצאת ל"מלחמת מצווה" או לג'יהאד (שזה
היינו הך!) או למסעי צלב, כלפי בעלי אמונות שונות משלהן! שוויון שאינו
גורם לאנשים להסתגר ולהתבדל זה מזה, וזה מזו, מחמת "טומאה", או "נידה", או
מחשש השפעה
זרה של תרבות אחרת...
רביעית - העולם החילוני
אינו מקבל את ה"אמיתות" שהוא חי לפיהן
כמצוות אנשים מלומדה, רק משום שכך נכתב בספרים העתיקים מלפני אלפי שנים!
העולם
החילוני אינו מסתפק בטיעון ש"הכול כבר כתוב בתורה" ולכן אין לנו מה
להוסיף וללמוד מחוצה לה. הסקרנות, תאוות החקר (כן! גם
לנשים, לא רק לגברים יש רצון וצורך לחקור, וללמוד, למרות האיסור שנגזר
עליהן במשך אלפי שנים!), הצורך
במימוש עצמי (שהוא מעבר לתפקיד שנגזר עליו ביהדות - לשמש כלי
להגשמת רצונו של
"אלוקים" בעולם), פתיחות למדע, לשפות זרות, לטכנולוגיה,
לאמנויות
השונות, כמו ציור ופיסול , כן! גם פיסול, שהיום ברור לכל
בר-בי-רב שלא נועד
לשמש תחליף לעבודת אלילים!, כמו מחול, דרמה, קולנוע (כן! גם בקהלים
משותפים אין כל
רע! נשים אינן "נושכות" גברים, ואפילו - תתפלא - אינן מתכוונות לפתות
אותם. באמת!!!) כמו ספרות קלאסית (שאין בה "ביטול תורה"...), מוסיקה
קלאסית (ולא רק פרקי חזנות), ועוד יצירות מופלאות של הרוח האנושית במשך
אלפי שנות
תרבות גדולה, רחבה וענפה!!!
מי
שפוסח על מכמניה של תרבות הרוח האנושית לדורותיה, ומסתגר בדל"ת אמותיה של
התרבות שלתוכה נולד, ושנסתיימה לפני כ- 400 שנה עם ה"שולחן ערוך", מי
שרועד כעלה נידף מפני "המודרנה" ומפני כל שינוי בדעותיו ועמדותיו - ולכן
גם אינו מוכן לשמוע כל דעה אחרת - לבי לבי לו! אבל, כפי שאמרתי, החילוניות
איננה
מיסיונרית, ומצידי - אתה יכול, יחיאל היקר, להוסיף ולדבוק בעולמך גם הלאה.
לי רק
יהיה צר על שאדם בעל פוטנציאל של דעת,
חוסך מעצמו וממשפחתו (ילדיו לעתיד) את כל הטוב הספון בעולמנו, באשר - ואיש
טרם
הוכיח לנו שאין זה כך - אנחנו חיים רק פעם אחת, וחבל, חבל מאד, לבזבז חיים
אלה
לריק!
ולבסוף
- אם באמת ובתמים אתה רוצה גם לקבל תשובה מקפת יותר על שאלתך, אנא קרא את
שני
הפרקים האחרונים בספרנו: "ציידי
הנפשות - תשובה לתשובה"
שיצא בהוצאת זמורה-ביתן ב- 1998, ותראה מה עוד יש לעולם החילוני להציע לך.
כאן -
קצר המצע מהשתרע. יש עוד הרבה ספרים ומאמרים מעניינים בנושא זה, ואם תבקש
את
המלצותינו - אני מבטיחה לך שנוכל לספקן לך בשפע!
ואתה
- הצלח בכל אשר תבחר ובכל אשר תפנה,
צופיה
מלר
בתור חילוני
אתה
חופשי מהפחד שאלוהים רושם לך הכול
גיא, צעיר ידידי חופש, בן 15
שמי
גיא. שאלת מה כל כך טוב בלהיות חילוני? בתור חילוני, אתה חופשי ממסגרות
הדת, אתה
חופשי מהפחד שאלוהים רושם לך הכול, ושהוא יתחשבן איתך אם אתה תעז לאכול
חזיר
(טפו!).
בתור
חילוני אתה לא מגביל את עצמך לצורת חשיבה מסוימת, רבים הם האנשים הדתיים
שראשם
אינם פתוח לרעיונות אחרים, אינני מנסה להכליל, אך זהו המצב.
בניגוד
לצורה בה החינוך החרדי מנסה לצייר את החילונים, אנחנו לא "מתהוללים
בדיסקוטקים כל היום". האמת היא שההפך הוא הנכון.
החילוני
מנסה למצוא משמעות אינדיווידואלית לחייו. מנקודת המבט החילונית אין משמעות
אוניברסאלית
לחיים (לשרת את אלוהים) אלא כל אדם צריך למצוא לעצמו משמעות.
חילונים
רבים מנסים לתרום לאנושות ולהצעיד אותה קדימה, ולהנציח את שמם לדורות
הבאים, וכן,
גם ליהנות קצת מהחיים, זו לא מילה גסה.
גיא
הרעיון החילוני
מדבר על חופש הבחירה
עפרה ישועה-ליית, מצוות חופש
אין
שאלה של "טוב" או "רע" להיות חילוני או דתי. ה"רע"
הוא להיות מה שאינו מתאים לך. ה"טוב" הוא כאשר אתה חי את הדרך ההולמת
אותך, ואת השקפת עולמך. אם טוב לך, כהגדרתך, להיות אדם דתי, איש מאיתנו לא
יבקש
ממך לבחור בדרך הנוגדת את מצפונך ותחושתך.
הרעיון
החילוני מדבר על חופש הבחירה: רוצה להיות יהודי חרדי, בודהיסט,
צמחוני-טבעוני או
פמיניסט - ההחלטה בידיך. החיים ניתנו לנו במתנה כדי שנפיק מהם את הטוב
ביותר לפי
מה שאנו מרגישים.
אנו
מנסים להסביר לדתיים ולחילונים כאחד, שאיש באמונתו יחיה. לא ייתכן שקבוצה
מסויימת
תנסה לאלץ קבוצה אחרת לחיות בצורה שאינה הולמת את עקרונותיה.
אנו
מתנגדים למצב שבו ישראל איננה מאפשרת חופש מדת למי שזקוק לחופש הזה. אזרחי
ישראל
כבולים במערכת של חוקים דתיים המסדירים את דיני האישות שלהם ומשפיעים על
זכויות
האזרח שלהם. כתוצאה מכך נעכרת האווירה בישראל ומתעוררות גם בעיות
ביטחוניות
חמורות.
מה
ש"טוב" בעיני חלק גדול מחברי "חופש", הוא הפרדה בין דת ומדינה.
כידוע לך גם המחמירים ביותר בין היהודים הדתיים תומכים בהפרדה כזאת
ומתנגדים
למדינה הציונית היהודית. אני מקווה שתצטרף אליהם ואלינו ונוכל לחיות זה
בצד זה
בשיתוף פעולה באותם תחומים שבהם שיתוף כזה אפשרי.
עפרה
ישועה-ליית
אלוהים הוא
למעשה
דבר שקרי, אשליה אנושית ותו לא
דן בונה, מצוות חופש
ישנה בעיה בעצם העלאת השאלה: "מה
כ"כ טוב בלהיות .... חילוני או דתי ? ". המוח האנושי והשפה האנושית
מאפשרים העלאת שאלות לגבי כל נושא, אמיתי או דמיוני, מהותי או שטותי. אך
עצם
האפשרות של העלאת שאלה, אינה הופכת את הסוגיה לאמיתית. עלינו לבחון את עצם
השאלה -
האם השאלה "מה כ"כ טוב בלהיות חילוני", או היפוכה - "מה
כ"כ טוב בלהיות דתי" - היא, השאלה האמיתית, ומהו ערכן של התשובות לשאלה
כזו,
כפי שנוסחה.
הבה נניח, שלהיות דתי זה אכן דבר טוב לחיי
אדם, בהנחה שהאמונה הדתית משפרת את איכות החיים, מרגיעה את הנפש, נותנת
תקווה
לאדם, ובסה"כ יש לה סיבות, אפילו סיבות אבולוציוניות רחמנא לצלן, כדבר
ש"עושה טוב לאדם". האם בגלל האפשרות שהדת עושה לנו טוב, עלינו לחיות על
פיה - כמעין גביר כל-יכול הממן אותנו, הקונה לנו מצרכים לחיינו, "עושה לנו
טוב"
ולכן עלינו לחיות לאורו? האם בגלל שהוא "עושה לנו טוב" עלינו לקבל את כל
טענותיו ואת כל תכתיביו ואת כל אבחנותיו הפילוסופיות? ומכיוון שהוא "עושה
לנו
טוב" כלום עלינו לקבל את עסקת החבילה כולה - ולהאמין בו (באלוהים) או בה
(בדת) - בגלל שהיא "עושה לנו טוב"? האם משום שאנחנו "שוחרי טוב
לעצמנו", נאמין לכל דבר ש"עושה לנו טוב" ונחיה על פיו?
או... אולי יש משהו פגום בעצם השאלה, שסוגיית
האמונה הדתית או היעדרה של כזו (החילוניות) איננה מסוג השאלה
האופורטוניסטית, לפיה
אנו שופטים "מה עושה לנו טוב" וממנו מקישים על הדבר עצמו.
השאלה שעומדת בלב הויכוח הדתי-חילוני הינה
שאלה על מהות הקיום ומהות החיים: האם חיי הדת, המושתתים על תפיסה
דתית-מונותיאיסטית, המניחים את קיומו הבלתי מעורער של כוח עליון, שדתיים
קוראים לו
'אלוהים', עם מסכת של סגידה לכוח זה, מערכת של שכר ועונש, חיי מצווה
והתנזרות
מ"חטאים" וכל הכרוך, הנובע והמשתמע מחיים דתיים - האם כל אלו מבוססים על
דבר אמיתי, נכון, דבר קיים, דבר שהוא חלק מהטבע, מהעולם, מההוויה, דבר שיש
לו
סימוכין, שהוא בבחינת אמיתי כמו שהים, האוויר והמים הם דברים אמיתיים?
או... שהדת, והאמונה ב'אלוהים', נשענים על
בסיס שקרי, על אמונתם של בני-אדם בכוח שאינו קיים למעשה, ש'אלוהים' זה
מושג אנושי,
שאין מאחוריו ממשות כלשהי, שאינו קיים אלא בדמיונם ושאיפותיהם של בני אדם
- אך
בפועל אינו קיים. מבחינה מדעית, מבחינה עובדתית, מבחינה אמפירית ה'אלוהים'
הוא,
למעשה, דבר שיקרי, אשליה אנושית ותו לא.
משהו אחר, שונה לחלוטין, מתרחש בטבע ומסביר
את נפלאותיו, משהו שהאמונה הדתית שוגה בהבנתו באופן מהותי ועקרוני, והיא
מטיפה
למאמיניה להאמין למעשה בדבר שיקרי, שאינו קיים, בהזיה שהיא אולי משאת נפש,
אך אין היא
אמיתית, על כל הכרוך בה, נובע ממנה ומשתמע ממנה - כל המצוות, השכר והעונש,
ההתנזרויות השונות, ה"חטאים", כל מה שנובע וכל מה שכרוך - אינם מבוססים
על דבר נכון. הם שקריים - ולא חשובה לעניין זה המידה שלהאמין בהם "עושה לי
טוב" או "עושה לי רע".
זו איננה השאלה הגרעינית. זו איננה שאלת
האמת. "מה עושה לי דבר כלשהו?" איננה אלא שאלה אופורטוניסטית, הקשורה
לשאיפות האגו של הפרט. ואם בכך אנו עוסקים, יכול להיות שתטרח ותמצא שלהיות
דתי
עושה לך טוב - אזי יבושם לך, ותתרווח בעינוגיה של הדת
בה אתה מאמין.
זו, כאמור, אינה השאלה האמיתית העומדת בלב
הויכוח הדתי-חילוני. שאלת האמת היא, האם טענות הדת והאמונה בקיומו של
'אלוהים' הם
טענות-אמת, שעניינן מציאות קיימת, בה פועל כוח-עליון הקרוי 'אלוהים', שברא
את
העולם ומנהל אותו, השומע תפילות מאמיניו בדרך זו או אחרת, ושחיי הדת
והאמונה, על
כל הכרוך בהם, מתחייבים ומתבקשים מעצם אמיתותו של קיום ה'אלוהים'.
או, כפי שטוענים אתיאיסטים, (שם אחר
לחילוניים, המדגיש את היותם לא-מאמינים) : אלוהים לא קיים באמת, אין "כוח
עליון" בטבע או מחוץ לטבע, קיימים כוחות אחרים, ותהליכים אחרים - כאלו
שהדת איננה
דוגלת בהם. ולפיכך חיי דת הם חיי שקר, חיי אשליה המקנים לפעמים הרגשה של
טוב של
שלווה ושל ביטחון - אך אלו הם, כפי שטען קרל מרכס, סמי ההרגעה של הדת. גם
הסם
"עושה למשתמש טוב", אך הוא מבוסס על שקר ועל אשליה, ממש כפי שעושה זאת
הדת.
מכאן ואילך, אם ביכולתי לשכנע אותך שהדת בה
אתה מאמין איננה אלא טענה שקרית - וסלח לי על הבוטות - אך אין
ביכולתנו ליפות
את הדברים - קיומו של אלוהים הוא סוגיה עקרונית: או שהוא קיים, ואז אנחנו,
החילוניים האתיאיסטיים, טועים, או, ש'אלוהים' אינו קיים ואתם, הדתיים,
טועים.
מכאן
מתפתח טיעון חזק וברור: חיים בשקר הינם חיים שגויים ושליליים - אם האמונה
בדת היא
אשליה, הרי שגם אם "היא עושה טוב" - אין היא מוצדקת, מכיוון שהיא מבוססת
על דברים שאינם נכונים. חיי שקר גובים מחיר. אי-אפשר לחיות בשקר ולא לשלם
את
מחירו. תשובתי המלאה תכלול, לכן, את כל מחירי האמונה הדתית השגויה - ולא
אפרט את
המחירים עצמם, אלא אציין את המגוון הרחב של מחירי האמונה השגויה ב'אלוהים'
וההליכה
בתלמי הדת: מחיר פוליטי של מלחמות וסכסוכים במשך אלפי שנים (על מה בעצם?
על השאלה:
דרכו של מי לאלוהים נכונה יותר?); מחיר חברתי של שסעים בין אנשים ומגזרים
חברתיים;
מחיר כלכלי של משאבים אדירים, המתבזבזים במוסדות דת מיותרים; מחיר
דמוגראפי של
ריבוי ילודה העומד בניגוד לצרכי כדור הארץ, הנאנק תחת עומס החותם האנושי
ההורס
אותו ומביא אותו לידי כליה כמעט בלתי נמנעת (היכן כאן אלוהים ?); מחיר
אקולוגי
המתבטא בקריסה האקולוגית הנוראית המתרחשת לנגד עינינו; מחיר פסיכולוגי של
רגשות
אשמה מיותרים הנשענים על שקרי הדת השונים; מחיר בחיי-מין מדוכאים של
דתיים; דיכוי
נשים ואפלייתן; דיכוי היצירתיות; ומחירים נוספים, אותם אנו משלמים בגלל
ההתעקשות
להאמין בדת ובשקריה - מחירים אותם אנו משלמים בגלל התפיסה התמימה שלך,
יחיאל, לפיה
כל-כך טוב להיות דתי - שאתה מוכן לשלם את כל המחירים הרבים שגובה אמונתך
השגויה.
צא מזה יחיאל - הפסק לבחון את המציאות מבעד
למשקפי האשליה של הדת - זה אולי קשה למי שהתחנך בדרכי הדת, והיה נתון
לשטיפת מוח
שיטתית החל מיום לידתו, לאורך כל חייו, וזה אולי לא תמיד "יעשה לך כ"כ
טוב" כפי שהיית רוצה להרגיש. אך אם תתנער מההסבר הדתי, ותפסיק להאמין
ב"אלוהים כל יכול", "שהכול נעשה בדברו" - ותפקח את עיניך
לבחון כיצד באמת עובד העולם, כיצד מסביר המדע את המתרחש בעולמנו, בפני
אילו סכנות אנו
עומדים ומה עלינו לעשות - יתכנו עבורך חיים מלאי משמעות ומלאי אתגרים.
ייתכן וחיים
כאלו לא תמיד יעשו לך "כל כך טוב" - להיפך. יתכן ותמצא את עצמך מודאג
וחסר ביטחון לגבי עתיד העולם, והכיוונים אליהם אנו שואפים. אך לפחות תרגיש
שאתה
מתמודד עם האמת, שאף אחד לא מוכר לך "אופיום" של 'אלוהים' דמיוני, שאיך
שהוא יתקן את המעוות וינהל את חיינו בדרך הנכונה. תרגיש שאתה
חופשי, כבן אדם,
להכיר וללמוד מבני אדם אחרים השווים לך גם אם הם שונים ממך - ערבים,
הודים,
אירופאים, אפריקאים - כולם בני אדם, ואין סיבה להפלות
ביניהם. ותראה שישנה
אהבה בין בני אדם, אהבה שמקורה אינה בגוף ערטילאי עליון, אלא
אהבה הנובעת
מבני אדם טהורים וטובים, ושניתן לבנות על אהבה זו ולייצר יחסי-אמון ואפילו
שלום
בין עמים, שהיו עוינים ואויבים אחד לשני (בין היתר מכיוון שהאמינו בדתות
שונות) - ואולי
דברים אלו יגרמו לך להרגיש טוב יותר עם עצמך - ותראה מה כל כך טוב בלהיות
חילוני.
צא
לדרך יחיאל, לא תמיד זה יעשה לך כל כך טוב, אבל כדאי לך לחיות במציאות
האמיתית על
פני אשליית הטוב של הדת הדוגמאטית שלאורה אתה חי, וששקריותה מתנפצת לך
בפנים מדי
יום - האין זה כך?
דן
בונה
אתה צריך לחשוב
ולשקול מחדש כל דבר ולא לקבל הכתבה מאחרים
תלמה והדר - ידידות חופש
שלום
יחיאל
שמחנו
מאוד לקרוא את מכתבך ולראות שלמרות שקיבלת חינוך חרדי יש בך סקרנות לדעת,
ולו
מרחוק, בלי להתנסות - מה זה להיות חילוני. הסקרנות מבורכת. במובן מסוים
אתה כבר
בדרך הנכונה, כי אתה מעז לשאול ולא רק את הרב.
אשר
לשאלתך - מה טוב בלהיות חילוני - קודם כל, בסופו של דבר זאת החלטה שלך. זה
צריך
לבוא מתוכך ולא על בסיס של השוואה מה יותר "טוב".
בלהיות
חילוני אין חוקים כל כך מגבילים של מותר ואסור כמו אצלכם, אלא אתה צריך
לחשוב
ולשקול מחדש כל דבר ולא לקבל הכתבה מאחרים. לרבים מאיתנו זאת הדרך האמיתית
יותר
לחיות בה את חיינו.
טוב יותר להיות
חילוני כי זוהי דרך האמת
תומר קרמן - מצוות חופש
'חילוני' היא
הגדרה דתית. האדם הדתי, ברוב המקרים, מסוגל להגדיר את האנשים רק על פי
עולם
המושגים שלו, ולכן לכל מי שאינו דתי הוא הדביק את ההגדרה "חילוני". בתוך
הגדרה זו ישנם בעיקר כאלה שמאמינים באלוהים אך אינם מקיימים מצוות, ומעט
מאוד כאלה
שאינם מאמינים באלוהים. גם בקרב החרדים ישנם כאלה שאינם מאמינים באלוהים
(אני
מעריך שהם רבים) - האם הם נחשבים דתיים או חילונים? אף על פי כן אשתמש כאן
בהגדרה
חילוני בהכללה.
טוב יותר
להיות חילוני כי זוהי דרך האמת. מאחר ואין הוכחה שאלוהים קיים, יש להניח
שאינו
קיים. ואם אינו קיים, כל עניין הדת הוא טיפשי.
כיהודים, טוב
להיות חילוני, כי ההלכה היהודית, המכתיבה את אורח החיים הדתי, היא מערכת
חוקים
המפלה זרים ונשים, ומושתתת על שנאת זרים, שנאת נשים ושנאת חילונים. לכן,
מי שאינו
אוהב לשנוא, עדיף לו להיות חילוני. כלומר, אם אלוהים היה קיים הוא היה
גזען,
שוביניסט וקנאי. אבל אלוהים אינו כזה. הוא פשוט לא קיים.
חילוני זה טבעי, ללא שום מערכת אמונות כפויה
ערן, פעיל בחופש
אינני חושב שמישהו יכול לענות לך על השאלה "אז למה להיות
חילוני?" חוץ ממך עצמך. מעבר לעשרות המאמרים, החיבורים והסיפורים שאפשר
למצוא באתר חופש בנושא, נכתבו גם ספרים ומכתבים רבים בנושא - "ציידי
הנפשות" של הצמד מלר, "אשליית האלוהים" של ריצ'ארד דוקינס, "קץ האמונה" של
סאם האריס, וגם מכתבו לאומה הנוצרית. מה שאני יכול להגיד לך הוא, שכל זה
אינו מבטא את המהות "להיות חילוני". מבחינתי, חילוני זה טבעי, ללא שום
מערכת אמונות כפויה. כשלעצמי, אינני שואל למה אני רוצה להיות חילוני. אני
שואל למה לא להיות דתי. להלן טיעוניי לשאלה למה אינני דתי.
לפני הכול אני ליברטריאני.
ליברטריאני היא השקפתי הפוליטית, וכנראה צובעת את שאר השקפותיי, כולל
הדתית. מה זה אומר? ליברטריאני איננו אנרכיסט. ליברטריאני הוא אדם המאמין
בצורך בממשלה מרוכזת אבל גם ברצון שממשלה זו תניח לו ולא תתערב כהוא-זה
בחייו הפרטיים. ליברטריאני הוא אדם החושב שלאנשים טובים מגיע שיניחו להם
לחיות את חייהם כפי שהם רוצים לחיות.
לכן אין לי שום דבר נגד הדת, אבל יש לי הכול נגד כפייה
דתית. אין לי שום בעיה לחיות תחת חוקי מדינת כל אזרחיה (אולי לא ממש כולם,
אבל זה עניין לדיון אחר), כי חוקים נועדו להסדיר חיים, תוך פעולות גומלין
חיוביות בין פרטים החיים בחברה. אבל יש לי התנגדות לחיות תחת חוקי
תיאוקרטיה, כי הם לא נועדו לתועלת כלשהי, אלא נשאבו מפירושים של פירושים
של פירושים של ספר עתיק, שבמקרה הטוב ביותר נכתב לפני 1400 שנה, והנובעים
מהצורך להחמיר ומרצונם של הקובעים אותם להפעיל את מירב שליטתם בפרטים
הנתונים למרותם, כשלשום נתין אין אפשרות להביע את דעתו עליהם.
אפשר לצמצם כל זאת למשפט אחד: "הדת אינה הגיונית, אינה תורמת לי דבר
שאיני יכול להשיג בלעדיה, ומהווה מצע לשנאה, הרג והרס". לא כאן המקום לפרט
את חוסר ההיגיון המדעי-עובדתי הקיים בטענת קיומו של "אלוהים", אבל אם תרצה
- אכתוב לך ואפרט המכתב נפרד. אשר להתבססותה של הדת על "עובדות" הכתובות
בתנ"ך, ולא משנה כרגע מי כתב אותו, די לקרוא בו בשטחיות על-מנת למצוא
ולהבין את סתירות עצמיות הרבות הקיימות בו, את המעשים הנוראים
והאיומים המתוארים בו [גילוי אריות (לוט ובנותיו), רצח עם (אלישע וכוהני
בעל, סיפור עמלק), בגידה וניאוף (דוד ואוריה), רצח ילדים (שוב אלישע
והדובים)], ואין-ספור פרטי מידע לא נכונים במופגן.
גם אם יש בני-אדם שנוח וטוב להם לחיות במערכת דתית - לרבים אחרים רע מאד
לחיות במסגרתה, משום הגבלת החופש האישי והביטוי העצמי, וכליאתם במסגרות
נוקשות ולא טבעיות.
לאחר שבדקתי את השיקולים העיקריים שלי נגד, אני חייב להסתכל גם על
השיקולים בעד, נכון? אלא שיגעתי וחיפשתי ולא מצאתי. מעבר להיותי מדען,
סקרן ורודף ידע באופן כללי, ומסיבה זו אינני מסוגל למצוא סיפוק
בבורות והנבערות שהדת דורשת, לא ראיתי דבר חיובי אחד אותו מציעה הדת, ללא
דרישות מגוחכות ומעצבנות כמו נטישת כל הידוע לך על העולם וציות לרבנים ללא
פקפוק ומחשבה. אני מעדיף לעבוד קשה, להשקיע וגם לסבול בשביל האושר שלי,
במקום לקבל במחיר מבצע "שמחת חיים תמורת מוח ודעת".
זו אפוא תשובתי על שאלתך "אז למה להיות חילוני?". למה חילוני? על מנת לא להיות דתי.
טוב לי להיות
חילוני כי אני המוביל את חיי ואני הקובע מה
נכון לי לעשות ומה לא
יעקב סתר, מצוות חופש
שלום יחיאל,
שאלת שאלה
מעניינת, ואפילו אותי - חילוני מבחירה - מסקרן מאוד לדעת מה יגידו חבריי
החילונים.
כי יש לי הרגשה שכל אחד מידידיי ישיב תשובה אחרת. נדמה לי שכבר בזה טמונה
חלק
מהתשובה מה כל-כך טוב בלהיות חילוני.
כי להיות
חילוני זה קודם כל להיות אדם ריבוני. הסמכות של עצמך. חילוני יכול לכבד את
אמו ואת
אביו, ואת כל מי שהוא מוצא לנכון, אבל הוא עצמו הסמכות העליונה של חייו.
הוא ולא
אחר.
טוב לי להיות
חילוני כי אני המוביל את חיי ואני הקובע מה נכון לי לעשות ומה לא. אני
חופשי לבחור
בכל האפשרויות שיצרתי בחיי או שניקרו בדרכי, על פי מיטב הבנתי, ועל פי
השיפוט שלי.
אם שגיתי בבחירה - אני משלם את המחיר ולומד ששגיתי, וכך משכלל את כוח
השיפוט שלי
ככל שאני צובר ניסיון. אין לי ספר חוקים שאני חייב לציית לו (מלבד חוקי
המדינה
שהתקבלו באורח דמוקרטי על-ידי נציגי העם) ואיני חייב לציית לא לדעת קהל,
לא לרבנים
ולא לשום סמכות עליונה המתיימרת לייצג כוחות עליונים.
טוב להיות
חילוני כי חילוני טוב הוא אדם חופשי. חופשי לא במובן שמדביקים לו אנשים
דתיים, של
אכול ושתה, ופריצות והפקרות, אלא להפך - חופשי לבחור איזו דרך יסלול לו
בחייו,
מתוך כבוד כלפי עצמו וכלפי זולתו. חופשי מפחד, מכפייה ואיומים, חופשי
מהדרישה
המתמדת לביטול עצמי ומהדרישה לצייתנות לכוח עליון, שכביכול, דורש ממך לבטל
את
רצונותיך מפני רצונו.
מה כל-כך טוב
להיות חילוני? זה כמו לשאול מה כל-כך טוב להיות חופשי. אדם חופשי הוא האדם
היחיד
שחי חיים אמיתיים, אחראיים, חיים שיש להם משמעות - לא משמעות שכופים עליו
יום
ולילה בלבוש, במנהגים ובמצוות (שאי ציות להם מבטיח עונשים נוראים) אלא
משמעות שהוא
עצמו יוצר בחייו, בבחירות שהוא עושה וביחס שהוא מעניק לאנשים הממלאים את
חייו.
טוב להיות
חילוני, כי חילוני הוא אדם במלוא מובן המילה - הוא בוחר יום יום מחדש
להיות חופשי.
כל טוב לך אפוא, יחיאל. הנה קבלת
תשובותיהם של 20 בני אדם, יהודים חילוניים, צעירים ומבוגרים, החיים בסיפוק
ממעשיהם,
תוך לימוד מתמיד, עשייה ויצירה של ערכים יהודיים ואוניברסאליים, המבוססים
על האדם
ועל היחס אליו, בלא שהם נזקקים לשום כוח חיצוני, לצו "מגבוה", או לפולחן
דתי כלשהו. כל אחד הביע כאן את דעתו האישית, מבלי שידע על תשובות האחרים
או קרא
אותן. חלקם אף אינם מכירים איש את רעהו. המשותף לכולם היא תחושת הריבונות:
אני,
אנחנו, אתה, אתם - כל בני האדם בתבל, הננו יצורים תבוניים וריבונים על
עצמנו. נולדנו
מכוח הטבע, ועם סיום חיינו עלי אדמות - גם זאת מכוח הטבע, נחזיר לטבע את
מרכיבי
גופנו, שבכוח שימור החומר ימשיכו ויתקיימו, בעוד אנחנו לא נהיה עוד. לא
קיים שום
חומר או כוח שמכתיב לנו את אורחות חיינו, את מנהגינו, ובעיקר את אופיינו,
תכונותינו והתנהגותנו: עם חלק מהתכונות נולדנו, ואת חלקן נוכל לשנות בהתאם
לחינוכנו ורצוננו. אנחנו ולא אחרים נקבע את ערכינו ואת נורמות התנהגותנו,
לטוב
ולרע, ולתוצאות אנחנו אחראים, לא שום גורם אחר. לאיש מאתנו אין מטרות או
שאיפות
מיסיונריות, לאיש מאתנו לא אכפת אם לצדנו ובשכנותנו חיים בני אדם שמוצאם,
אמונתם,
דתם או מינם שונים משלנו. זאת - כל עוד אין הם מתנכלים לנו,מצֵרים את
צעדינו, מפֵרים את שלוותנו, צדים את צעירינו, או כופים את דעתם, רצונם ואמונתם עלינו
באמצעים
פוליטיים או "בדרכי נועם". זוהי חילוניות. הרוצה והמעוניין בה - יבוא
וייקח בה חלק. אין אונס.
פברואר 2008
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
