כמעט כמו לווייתן - עובדות מפתיעות
על
ספרו המופלא של פרופ' סטיב ג'ונס "כמעט כמו לווייתן" כבר נכתב
כאן
וגם כאן.
אחד הדברים המרתקים בספר הוא
כמות העובדות המפתיעות המופיעות בו, על מנת להסביר יסודות שונים בתיאוריית
האבולוציה וביסוסה. אנו מפרסמים כאן (ברשות) מספר ציטוטים מרתקים מהספר, מתוך
הגירסה בתרגום העברי.
עובדות מפתיעות באשר לאיידס
מבוא
- עמ' 51:
"ב-1992 היה האיידס גורם המוות העיקרי של גברים אמריקנים צעירים."
מבוא
- עמ' 51:
"ב-1998, אחד מכל מאה מכלל האנשים המקיימים פעילות מינית בעולם נשא את הנגיף,
אף שרוב האנשים האלה עדיין אינם מודעים למצבם."
מבוא
- עמ' 51:
"מחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בכמה ערים באפריקה היא נשאית של איידס."
מבוא
- עמ' 51:
"האיידס הוא הקוטל הגדול ביותר באפריקה כבר היום, ושיעור התמותה ביבשת עשוי
לגדול פי חמישה בעשור הקרוב."
מבוא
- עמ' 51:
"לילדים הנולדים היום בבוצוואנה יש תוחלת חיים של עשרים שנה. ללא איידס, היתה
תוחלת החיים שלהם קרובה לשבעים שנה."
עובדות מפתיעות באשר לביות בעלי חיים וצמחים
פרק
1 - עמ' 83-84:
"אם מסרבים לקבל את השונות בין הכלבים כעדות לאבולוציה, נותרת רק אפשרות אחת,
והיא להאמין כי כל גזע הוא צאצא של אב קדמון אחר, שנשמד ולא הותיר סימן וזכר
לקיומו."
פרק
1 - עמ' 91:
"כיום ידועים למעלה משלוש מאות גזעים שונים של כלבים. משמעותו של מספר זה היא
עניין של טעם, שכן גזע אינו קיים עד אשר ניתן לו שם."
פרק
1 - עמ' 95:
"במגזין 'טיים' נטען בשנת 1994, כי רבע מכל הכלבים הגזעיים לוקים במחלה
תורשתית כלשהי."
פרק
1 - עמ' 95:
"למעלה משלושת אלפים גזעים של חמורים, בקר, עיזים, סוסים, חזירים, כבשים
ותואי מים ידועים כיום, ושליש מהם נתונים בסכנת הכחדה."
פרק
1 - עמ' 97:
"סני בוי, פר הולנדי מאיכות מעולה, מת ב-1997 לאחר שסיפק שני מיליון תרומות
זרע."
פרק
1 - עמ' 101:
"קיומם של נמרים לבנים ידוע מאז 1834 ... כיום מאות מהם נמצאים בשבי. כולם עד
אחד הם צאצאיו של זכר יחיד ..."
פרק
1 - עמ' 101:
"כל סוסי פז'וואלסקי - בשנות ה-40 של המאה העשרים נותר מהם גרעין של שלושים
ושניים בעולם כולו - הם צאצאים של תריסר הורים פראיים שנלכדו במונגוליה, ושל נקבת
פוני מונגולי אחת."
עובדות מפתיעות באשר לשונות בעלי חיים וצמחים בטבע
פרק
2 - עמ' 112:
"... איזק לי, התעניין בחלזונות מים מתוקים של צפון אמריקה. הוא העניק שמות
ליותר מאלף מינים על בסיס וריאציות זעירות בצורה ובגודל הקונכיה. כיום הצטמצם
מספרם בשני שליש. מאה ושניים מהטיפוסים שלו מוגדרים כמין אחד."
פרק
2 - עמ' 115:
"ההבדלים בין שתי אוכלוסיות של אותו חילזון, השוכנות בשני עמקים סמוכים
בפירינאים, הינם גדולים יותר מן ההבדלים שבין האדם לשימפנזה."
פרק
2 - עמ' 116:
"עישון גזע עץ טרופי יחיד על כל דייריו עשוי לגלות אלף מינים חדשים של
חיפושיות."
פרק
2 - עמ' 116:
"כשבעים אלף מינים של פטריות כבר זכו לתוויות, אולם המומחים מסכימים כי יש
עוד כמיליון שטרם נתגלו."
פרק
2 - עמ' 117:
"חופן בוץ מקרקע הים יכול לשמש מסתור למאה מינים שונים של תולעים
נימיות."
פרק
2 - עמ' 117:
"משהרחיבו הוויקטוריאנים את מחקריהם על פני העולם, התגלו מדי שנה בשנה חמש
מאות מינים חדשים של יונקים"
פרק
2 - עמ' 117:
"אחד-עשר מבין המינים הידועים של לוויתנים ודולפינים התגלו במאה
העשרים."
פרק
2 - עמ' 118:
"כמעט מחצית ממיני הדקלים במדגסקר התגלו בעשור האחרון."
פרק
2 - עמ' 118:
"כשמדובר בצפרדע הברדלס של אמריקה הצפונית, מה שנחשב בעבר למין אחד, משערים
היום שהוא למעשה עשרים ושבעה מינים לפחות - בעלי דנ"א שונה - שאינם מסוגלים
כלל להתרבות ביניהם."
פרק
2 - עמ' 119:
"שבעה-עשר אלף וחמש מאות מיני פרפרים תוארו עד היום - אולם הם נחלקים למאה
אלף תת-מינים."
פרק
2 - עמ' 120:
"התיבה תצטרך לאכסן - בהתאם לדעותיו של נוח בסוגיית המיון - כחצי תריסר זנים
מוכרים של הנמר, וזני ברדלסים במספר כפול מזה."
פרק
2 - עמ' 120:
"אילוני המים - קבוצה של צבאים שגובהם כשלושים וחמישה ס"מ, החיים באסיה
ובאפריקה ומונים כמאה ועשרים תת-מינים (לטענתם של כמה מומחים)"
פרק
2 - עמ' 123:
"בשנת 1940 היו ידועים כמעט מאה וחמישים מינים של עכברים, שלכל אחד מהם שם
לטיני משלו."
פרק
2 - עמ' 129:
"השחף לבן הכנף הוא משעמם, בהשוואה לאפשרות לבחור בין מיני שחפים כגון שחף
שחור, שחף שחור-ראש, שחף צוחק, שחף אפור-זנב, שחף גמדי, שחף קדוד-זנב, שחף
אמריקני, שחף צר-מקור, שחף עקוד-מקור, שחף אפרורי, שחף כספי, שחף ת'ייר, שחף
צהוב-רגל, שחף איסלנדי, שחף ימי, שחף ורוד ושחף שנהב"
עובדות מפתיעות באשר למאבק לקיום
פרק
3 - עמ' 137:
"שרך הסלוויניה הגיע לאוסטרליה בשנת 1952. הוא מסוגל להכפיל את עצמו מדי שלושה
ימים, ובשנת 1977 היה אגם מונדרה בצפון קווינסלנד מכוסה בשכבה בת חמישים אלף טון
של השרך."
פרק
3 - עמ' 138:
"בחלקה של אדמת עשב טרופית פוזרו מאה ושבעים אלף זרעי דקלים. שליש מהם היו
לנבטים, עשירית היו לשתילים - אולם רק חמישה-עשר הגיעו לכלל בגרות."
פרק
3 - עמ' 138:
"לווייתנים גדולי סנפיר נושאים על עורם כחמש מאות קילוגרמים של בלוטי
ים."
פרק
3 - עמ' 147:
"חמש מאות טריליון צמחי החיטה שבעולם"
פרק
3 - עמ' 150:
"נקבת שיבוט צפוני יכולה לחיות שני עשורים, ומטילה תשעה מיליון ביצים
בשנה."
עובדות מפתיעות באשר לברירה הטבעית
פרק
4 - עמ' 165:
"נקבות נץ מצוי מסומנות מעמק אסקדייל שבדרום סקוטלנד ....... חמישית מהצעירים
בכל דור הולידו תשע עשיריות מהדור הבא."
פרק
4 - עמ' 185:
"לפני מלחמת העולם השנייה, היו מחלקות בתי-החולים מלאות בחולים על סף מוות
נורא מזיהומים של הדם. לאחר גילוי הפניצילין אפשר היה לרפא אותם בכמה זריקות. ימי
תהילה אלה יחלפו בקרוב בגלל האבולוציה."
פרק
4 - עמ' 187:
"רק כעשירית מהתאים בגופנו הם תאי אדם. כמעט כל השאר הם חיידקים (אף שפטריות
מעטות, חופן קרדיות וכמה תולעים מתסיסות את התערובת)."
פרק
4 - עמ' 187:
"כשהכול בסדר, הדיירים במעי הבריטי מכפילים את מספרם מדי עשרים דקות בערך,
בהשוואה לשישים השנים הנדרשות לאוכלוסיית האיים הבריטיים להכפיל את עצמה, אפילו
בימים של שגשוג."
פרק
4 - עמ' 187:
"עם אוכלוסייה עולמית המונה עשר ועוד שלושים אפסים אחריו, החיידקים הם כה
נפוצים עד כי רוב המאורעות הבלתי סבירים מבחינה סטטיסטית חייבים למעשה
להתרחש."
פרק
4 - עמ' 192:
"במשך חמש מאות מיליון השנים האחרונות ... מינים חדשים הופיעו כמעט בקצב קבוע
... הקצב עומד על ארבע מאות וחמישים מינים חדשים מדי שנה ... כל מין חדש חייב
לדחוק החוצה מין קודם"
פרק
4 - עמ' 193:
"כיום ידועים כחצי מיליון מיני חיפושיות."
פרק
4 - עמ' 194:
"בכל רגע, מאה אלף אנשים משייטים באוויר מעל לאוקיינוס האטלנטי."
פרק
4 - עמ' 194-195:
"איי גלפגוס ... בשמונת אלפי השנים שקדמו להגעת הספרדים, כל אי איבד, לכל
היותר, שלושה מהחולייתנים הילידים שלו. בארבע מאות השנים מאז החלה מתקפת ההשמדה
עלה פי מאה קצב איבוד המינים."
פרק
4 - עמ' 195:
"מחצית מכל מיני הציפורים בעולם עשויה להיעלם בשלוש מאות השנים הבאות"
פרק
4 - עמ' 195:
"בערך אחד מעשרים מכל בני האדם שחיו אי-פעם, הם אלה החיים כיום, בהשוואה לאחד
לאלף מכל המינים השונים של צמחים ובעלי-חיים."
עובדות מפתיעות באשר לגנטיקה ומוטציות
פרק
5 - עמ' 220:
"בתולעת קטנה אחת - הדומה ביסודו של דבר לאדם, או לעץ אלון - נחשפו ונקראו כל
תשעים ושבעה מיליוני היחידות של הדנ"א שלה. המפה האנושית עצמה, שאורכה שלושה
מיליארד בסיסים, הושלמה עם תום המילניום"
פרק
5 - עמ' 222:
"מוטציה בדנ"א של המיטוכונדריה מופיעה אחת לכל ארבעים השוואות בין הורה
לילד."
פרק
5 - עמ' 224:
"שיעור השינויים של גנים בודדים קטן למדי ועומד בערך על אחד למיליון בדור אחד
... בלונדון נמצאים בערך שני מיליון חתולים, ולכל חתול יש כנראה שבעים אלף גנים.
בכל שנה צפויים אפוא מאה אלף שינויים גנטיים בעיר זו בלבד."
פרק
5 - עמ' 225:
"בזבוב אחד התפתחה לפתע עמידות לכימיקל מסוים. כל אחד מהמיליארדים המתמרדים,
מפקיסטן עד קליפורניה, נושא אותו שינוי גנטי, עם אותו קטע של דנ"א
סביבו."
עובדות מפתיעות באשר לגנום של בעלי חיים וצמחים
פרק
6 - עמ' 244:
"שלוש מאות ושלושים אלף מינים שונים של חיפושיות מוכרים לנו"
פרק
6 - עמ' 246:
"פרפרי זנב הסנונית הם מרהיבי עיניים ... לכל אחד ממאתיים המינים השונים יש
צמח פונדקאי משלו"
פרק
6 - עמ' 258:
"ללווייתן יש שלושת אלפי מיליון בסיסי דנ"א, אולם לסלמנדרה מסוימת
שאורכה כשני סנטימטרים יש פי עשרים יותר גנים."
פרק
6 - עמ' 260:
"חמישית מהדנ"א של רוב היונקים מורכבת מהריסות של גנים, או של אלה שהרסו
אותם ... רק החלק השלושים מכל הדנ"א שלנו מייצר חלבונים."
פרק
6 - עמ' 261:
"תשעה-עשר מתוך כל עשרים גנים של יונקים מכילים קטיעות כאלה, ובחלק מהם יש
חומר מיותר בכמות העולה בהרבה על הקטעים המכילים קודים אמיתיים."
עובדות מפתיעות באשר לאינסטינקטים ומנהגים
פרק
7 - עמ' 275-276:
"קיק (ציפור מפצחת אגוזים) אמריקני מסוים מאפסן לא פחות משלושים אלף זרעים
בשנה, כל אחד מהם מוסתר בחור בגזע עץ. כל ציפור לומדת את המפה של ארץ מולדתה
ויכולה לחזור אל זרע שישה חודשים לאחר שאיפסנה אותו."
פרק
7 - עמ' 283:
"בערך אחד מכל מאה מיני ציפורים מטיל ביצים בקן של אחרים"
פרק
7 - עמ' 284:
"הטווח העצום של הקוקייה המצויה, המשתרע מאפריקה לאסיה, כולל מאות גזעים, שכל
אחד מהם מתמחה בהטלת ביצה מסוימת."
פרק
7 - עמ' 287:
"הביומסה [המסה הכוללת של כל היצורים החיים בסביבה נתונה] של הנמלים ... ביער
הגשם הברזילאי שווה בגודלה לביומסה של כל הציפורים, היונקים, הנחשים והלטאות
ביחד."
פרק
7 - עמ' 292:
"המלכות של מין הנמלה הנודדת האפריקנית מעמידות כשלוש מאות מיליון
צאצאים"
פרק
7 - עמ' 292:
"תשעים וחמישה אחוזים מבין עשרים אלף המינים השונים של דבורים אינם מתגוררים
במושבות, אלא חיים בעצמאות גאה"
פרק
7 - עמ' 301:
"תוכים המוחזקים בכלובים מעמידים עשרים בנים, או עשרים בנות, אלה אחר
אלה"
פרק
7 - עמ' 304:
"מלכת טרמיטים יכולה לחיות חמישים שנה ולהטיל שלושים אלף ביצים ביום."
פרק
7 - עמ' 305:
"בחלק מבין שישים התרבויות אשר ידוע כי נהוגה אצלן אכילת אדם, גופות היו
המקור השני בחשיבותו לבשר."
פרק
7 - עמ' 308:
"בין הנמלים גוזרות העלים של אמריקה הדרומית יש פרטים הנבדלים ביניהם במשקלם
פי שלוש מאות"
עובדות מפתיעות באשר להכלאות ופוריות
פרק
8 - עמ' 322:
"שני מינים של ציקדה בצפון אמריקה מגיחים ומזדווגים מדי שלוש-עשרה או
שבע-עשרה שנים. ההבדל מבטיח שכמעט לעולם לא ייפגשו (למרות בלבול כלשהו המתחולל אחת
למאתיים שנה)."
פרק
8 - עמ' 323:
"אף ששבעה מיני [צדפת] אוזן הים של קליפורניה נראים דומים מאוד, הקולטנים על
קרומי הביציות שלהם שונים לחלוטין."
פרק
8 - עמ' 324:
"בכמה אגמים באפריקה נמצאים מאות מינים של דגים דומיי אוקונוס, הנקראים
אמנונית."
פרק
8 - עמ' 326:
"אצל אווזים, שהזכרים והנקבות שלהם שונים מאד בשל ברירה מינית, ידועים שני
תריסרי מינים ביולוגיים רק באנגליה."
עובדות מפתיעות באשר לתיעוד חסר
פרק
9 - עמ' 345:
"שלושה חודשים לאחר המוות עשויה הגופה לשמש סעודת חג לחמש מאות מינים שונים
של חרקים."
פרק
9 - עמ' 347:
"אפילו דמות כה בולטת - ומאריכת ימים - כפי שהיה צ'רלס דרווין עצמו, הותירה
אחריה כמאה שנים או יותר לאחר מותה רק כתריסר דיוקנות."
פרק
9 - עמ' 347:
"כיום חיים שני מינים של פילים, אולם מאה שישים וחמישה מינים של קרוביהם
הנכחדים השתמרו"
פרק
9 - עמ' 348:
"... בורותנו לגבי העולם המודרני, אשר יש הטוענים כי רק מין אחד למאה החיים
בו זכה לתיאור."
פרק
9 - עמ' 352:
"אם מחברים אלה לאלה את העומקים המרביים של כל אחת מהשכבות בנפרד בכל כדור
הארץ, כי אז כדור הארץ היה צריך להיות מכוסה במעטה של סלעי משקע בעובי מאה ושישים
קילומטרים. למעשה, רוב המעטה שלו דק פי אלף"
פרק
9 - עמ' 355:
"ברשותו של מוזיאון הטבע של לונדון נמצאים שישה מיליון מאובנים של חלזונות
ימיים."
פרק
9 - עמ' 355:
"בנאים אמריקנים מזיזים ממקום למקום שמונה מיליארד טון של אדמה מדי שנה. הגשם
מסיע כמויות גדולות בהרבה."
פרק
9 - עמ' 356:
"בסופה של תקופת השפע ... עשרים וחמישה מיליון אונקיות זהב נשטפו במים מתוך
חצץ הנהרות של קליפורניה."
פרק
9 - עמ' 358:
"הרי ההימליה החלו להתרומם רק לפני חמישים מיליון שנה - לאחר מות הדינוזאורים
- בעת שהלוח של הודו התנגש, בקצב של שלושים סנטימטרים בשנה, בלוח של אסיה."
פרק
9 - עמ' 359:
"הרי האפלצ'ים גבוהים היום בשלושים וחמישה סנטימטרים מכפי שהיו בעת שנראו
לראשונה על-ידי האירופים"
פרק
9 - עמ' 360:
"נהר איטי נושא איתו יותר אדמה מאשר מים."
פרק
9 - עמ' 362:
"היונה הנודדת שיגשגה בארצות-הברית ... בזמנה של המייפלאור, חיו באמריקה
כתשעה מיליארד מהן - יותר מכל הציפורים החיות באמריקה כיום ... האחרונה - נקבה בשם
מרתה - מתה בגן החיות של סינסינטי בשנת 1914."
פרק
9 - עמ' 364:
"רק פרט יחיד עתיק יומין של קריל מאובן ... נמצא עד כה, אף שכמה מלהקותיהם של
היצורים הזעירים מכילות מאה מיליון טונות, משקל השווה למשקל יבול הדגים השנתי
בעולם כולו."
פרק
9 - עמ' 365:
"החיות הקטנות יותר נעלמות כמעט מייד ... עצמות של פילים המפוזרות על פני
הנוף האפריקני זוכות לייצוג יתר העולה פי חמש מאות על זה של עצמות החדפים."
פרק
9 - עמ' 371:
"לדייר אחד של מרבצי צפחת ברג'ס - אופביניה - היו חמש עיניים וחרטום
ארוך."
פרק
9 - עמ' 372:
"מאובנים שהתגלו זה מקרוב מרמזים על היסטוריה עתיקה יותר ... וכל תגלית היא
רמז חדש לקיומם של מיליונים שלא ייספרו מרוב, שהיו ונעלמו."
פרק
9 - עמ' 380:
"שישים מיליארד בני-אדם חיו כאן מאז שהאדם הופיע לראשונה בצורתו המודרנית. אם
ייחפרו כל בתי-הקברות בעולם, וכל אתרי המאובנים, לא יימצאו בהם אלא חלק זעיר ביותר
משרידיהם."
עובדות מפתיעות באשר לרצף וקצב ההתפתחות
פרק
10 - עמ' 382:
"כל נהר, ללא קשר לגודלו, עושה דרך הארוכה מעט יותר מפי שלושה מהמרחק שעליו
לעבור כדי להגיע לים."
פרק
10 - עמ' 388:
"... הים התיכון פרץ לו מעבר ומילא את הים השחור. הוא עשה זאת באשד אדיר
שגודלו שווה למאתיים מפלי ניאגרה. את שאגת המים אפשר היה לשמוע במרחק ארבע מאות
ושמונים קילומטרים משם, ובמקומות מסוימים נסוג החוף לאחור בקצב של קילומטר וחצי
ביום."
פרק
10 - עמ' 389:
"למשקלה של הארץ נוסף מדי שעה טון שלם של אבק מאותם מטאוריטים."
פרק
10 - עמ' 389:
"הסיכוי שיש לאדם ממוצע למצוא את מותו מפגיעת כוכב שביט גבוה יותר מהסיכויים
למות בתאונת מטוס."
פרק
10 - עמ' 396:
"בקרב המאובנים של טורקנה, "צורות המעבר" מתקיימות רק לאורך פרק
זמן זעיר ... אולם רגע זה מייצג לגבי שושלות שונות תקופות שאורכיהן נעים בין חמשת
אלפים לחמישים אלף שנים."
פרק
10 - עמ' 397:
"דרורים אנגליים הוכנסו לארצות-הברית לפני כמאה שנים ... רגליהן של הציפורים
מהדרום החם התארכו בערך במאה דרווין ... אבולוציה במהירות כזו תוליד דרור בעל רגלי
יען בתוך עשרת אלפים שנים בסך הכול."
פרק
10 - עמ' 398:
"מאחר שהחלק החמישים מכלל הסלעים ... שתיישבו כמשקע מהאוקיינוסים בנוי
משאריות ביולוגיות, מכילים סלעים כאלה חומר אורגני פי עשרת אלפים יותר ממה שנמצא
בכל עולם החי היום."
פרק
10 - עמ' 401-402:
"בשלב מוקדם בהיסטוריה של דגי הריאות החל גודל גרעיני התאים - וכמות החומר
הגנטי שבהם - לעלות באיטיות רבה. לאחר זמן קצא היה לחיות אלה דנ"א בכמות
העולה פי מאות על מה שיש למרבית היונקים."
פרק
10 - עמ' 405:
"בסוף עידן הדינוזאורים היה היונק הגדול ביותר בגודלו של חתול ...
הדינוזאורים עצמם גדלו מגודל של חתול לענקים בני שמונה טון בתוך כמה עשרות מיליוני
שנים בלבד."
פרק
10 - עמ' 408:
"לפני חמש מאות מיליון שנים הכיל האוויר פחמן דו חמצני בכמות העולה פי עשרים
על כמותו כיום."
פרק
10 - עמ' 408:
"החמצן ... כמות כפולה ממנו בהשוואה לכמותו היום איפשרה לצמחים לגדול לממדי
ענק, לעכבישים להגיע לממדיו של ספר בכריכה קשה, ולעקרבים להגיע לאורך שלושים
וחמישה סנטימטרים."
פרק
10 - עמ' 408:
"התפרצות מאוחרת יותר הובילה להתפתחותם של זוחלים אוויריים דוגמת
קווצלקואלטוס, שמוטת כנפיו הגיעה לאורך אחד-עשר וחצי מטרים."
פרק
10 - עמ' 408-409:
"לאלמוגים יש גיאות יומית ושנתית של גדילה, וטבעות גדילה מלפני ארבע מאות מיליון
שנה מראות כי בימים ההם היו ארבע מאות יום בשנה."
עובדות מפתיעות באשר לתפוצה גיאוגרפית של בעלי חיים וצמחים
פרק
11 - עמ' 419:
"באגן הים התיכון עצמו נמצאים למעלה מעשרים אלף מינים שונים של צמחים עילאיים
(עשירית מכלל המינים בעולם)."
פרק
11 - עמ' 421:
"לים התיכון יש היסטוריה יוצאת דופן. הוא לא היה ים אחד, אלא כמה ימים (ומדי
פעם בפעם, מדבר). לפני חמישה מיליון שנים הוא היה יבש משום שפרק ההתאדות האחרון
בשורה של רבים שקדמו לו, הותיר שכבת מלח בעובי של קילומטר וחצי על קרקעיתו."
פרק
11 - עמ' 422:
"שלוש מאות ילידים של הים האדום עברו לים התיכון, וכמעט אף לא אחד עבר בכיוון
ההפוך. ההגירה נמשכת בקצב של עשרה מינים חדשים בשנה"
פרק
11 - עמ' 424:
"עוצמתו של זרם הגולף שווה לזו של שלוש מאות נהרות אמזונס; כמוהו כנהר ברוחב
שישים קילומטרים, החוצה את האוקיינוס במשך חודש"
פרק
11 - עמ' 424:
"זרמי מעמקים איטיים מסיעים מי קרח מאנטאקטיקה לגלפגוס, במסע האורך אלף
שנים"
פרק
11 - עמ' 424:
"השכבה העליונה של פני האוקיינוסים, בעובי שלושה וחצי מטרים, אוגרת חום באותה
כמות כמו כל האטמוספרה."
פרק
11 - עמ' 426:
"בוני סירות באיי אלמוגים בלב האוקיינוס השקט הסתמכו בעבר על בולי עץ שהקיפו
מחצית מכדור הארץ."
פרק
11 - עמ' 426-427:
"אגוזי לוז בשלים מיובשים, למשל, צפו במשך תשעים ימים ואחר-כך נבטו. מאחר
שזרמים רבים זורמים במהירות של תשעים ושישה קילומטרים ביום, צמחים יכולים לצוף על
פני קילומטרים רבים של ים;"
פרק
11 - עמ' 427:
"הפרג מסוגל לייצר שלושים אלף זרעים במטר רבוע של קרקע."
פרק
11 - עמ' 427:
"... הופצץ מוזיאון הטבע של לונדון. צינורות הכבאים גרמו לזרעים רבים לנבוט -
לרבות מימוזה שלוקטה בסין בשנת 1713, ושבה לתחייה בהצפת פתע שתי מאות מאוחר
יותר"
פרק
11 - עמ' 428:
"כל הזרעים שבלעה הציפור אינם עוברים לקיבה במשך שתים-עשרה או אפילו
שמונה-עשרה שעות. בפרק זמן זה ציפור יכולה להיסחף ברוח בקלות למרחק של שמונה מאות
קילומטרים"
פרק
11 - עמ' 430:
"קרח הוא הסלע השכיח ביותר במערכת השמש."
פרק
11 - עמ' 430:
"... טלטלות מהירות בין תקופות קרח שאירעו במרוצת שלושה מיליון השנים
האחרונות ... התקפים של קפיאת קרחונים פגעו בכדור לפני שבע מאות מיליון שנים וחמש
מאות מיליון שנים לאחר מכן ..."
פרק
11 - עמ' 430:
"בעידן הפלייסטוקן היו שישה-עשר מחזורים של התקררות והתחממות ... כל התקרחות
נמשכה בערך מאה אלף שנים, שהופסקו לעיתים בפרקים קצרים של התחממות; אנו חיים באחד
מהם."
פרק
11 - עמ' 430:
"מים הם חומר כבד. האגם שמאחורי סכר הובר (בקולורדו, ארצות-הברית) דחק את
המדבר סביבו לעומק של מטר ושבעים."
פרק
11 - עמ' 430-431:
"גלימת הקרח גם היא אילצה את האדמה לשקוע, ולאחר שהמשא הוסר ממנה שבה האדמה
והתרוממה. קנדה הארקטית התרוממה לגובה של כמאתיים ושמונים מטרים - והיא עדיין
קופצת כלפי מעלה בקצב של שניים וחצי סנטימטרים מדי שנה."
פרק
11 - עמ' 431:
"צילומי לווין מראים כי האביב באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני מתחיל
כיום שבוע מוקדם יותר מכפי שהיה בשנות ה-60 של המאה העשרים."
פרק
11 - עמ' 432:
"... קרח יכול לעבור דרך קרחון במהירות של שמונה קילומטרים בשנה"
פרק
11 - עמ' 433:
"בחלקים מגרנלנד כבר איבדה כיפה זו כמטר מעובייה בעשור אחד בלבד."
פרק
11 - עמ' 434:
"ככל שהקרחונים נסוגו, דחקו בהם העצים מאחור. באמריקה הצפונית היו עצי אשוחית
הראשונים שנדדו, והאורן בא בעקבותיהם. כל אחד מהם התקדם במהירות רבה - כקילומטר
וחצי מדי שלוש שנים."
פרק
11 - עמ' 435:
"נהר הקרח במפרץ הקרחון באלסקה נסוג בתשעים ושישה קילומטרים מאז שנראה לראשונה
על-ידי אירופים, בשנת 1750."
פרק
11 - עמ' 435:
"דג ה-pupfish, החי בחור השטן בעמק המוות בקלייפורניה, מאכלס מעיין יחיד של מים
מתוקים. כל יישותו נתונה בחלל שגודלו כחדר גדול (ופעם אחת נאלץ להצטמצם בתוך משכן
עגול בדמות דלי, כאשר מעונו התייבש ...)"
פרק
11 - עמ' 436-437:
"בקנדה הארקטית נמצאים עשרה מינים של נמלים, בהשוואה לאלפיים מינים הנמצאים
בשטח באותו גודל בדרום אמריקה הטרופית;"
פרק
11 - עמ' 440:
"אילו רצו החלוצים האמריקנים הראשונים לחזור על מסעם, היו מוצאים את עצמם
במקום שונה לגמרי ... אמריקה עצמה זזה ממקומה. האתר שבו עגנו, סלע פלימות', נמצא
במרחק ארבע-עשר מטרים מערבה מכפי שהיה בשנת 1620."
פרק
11 - עמ' 442:
"רוב קרקע הים צעירה יותר מהדינוזאורים."
פרק
11 - עמ' 442:
"... האוקיינוס השקט - אוקיינוס שרוחבו גדל בערך בשמונה-עשר סנטימטרים מדי
שנה"
פרק
11 - עמ' 442-443:
"המפתח נמצא בשדה המגנטי של כדור הארץ. אחת לכמה מאות אלפי שנים, מה שהיה
הקוטב הצפוני הופך לדרומי, עד שהקטבים מחליפים שוב את מקומותיהם בריקודם
האינסופי."
עובדות מפתיעות נוספות באשר לתפוצה גיאוגרפית של בעלי חיים
וצמחים
פרק
12 - עמ' 451:
"בתוך ימים מעטים מכיל התינוק חיידקים שמספרם עולה פי עשרה על מספר התאים
שלו-עצמו."
פרק
12 - עמ' 459:
"האי של הוואי הוא ההר הגבוה ביותר על כדור הארץ - גבוה בקילומטר וחצי
מהאוורסט, כשמודדים אותו מבסיסו על קרקע האוקיינוס"
פרק
12 - עמ' 461:
"כל חתול על האי הנידח קרגלן בדרום האוקיינוס ההודי, הוא שחור"
פרק
12 - עמ' 464:
"בהוואי נמצאים רק כחצי תריסר מיני עשים, שני מיני פרפרים, ואין שם כלל
דבורים."
פרק
12 - עמ' 464:
"הגיוון מתפרץ בשיפעה במקומות מרוחקים, ועל הארכיפלג של הוואי יותר מכול.
כמעט אלף מינים של צמחים בעלי פרחים נמצאים רק בשרשרת האיים. שמונה מאות מינים
שונים של זבובי תסיסה, שליש מכלל המינים בעולם, חיים שם."
פרק
12 - עמ' 464:
"באי הגדול של הוואי, שהוא הצעיר בקבוצה, נמצאים שמונים מיני צמחים המיוחדים
לו, שכל אחד מהם חייב היה להתפתח במרוצת מיליון השנים מאז עלה האי מתוך
הגלים."
פרק
12 - עמ' 465:
"שליש מכל מיני הדגים חיים במים מתוקים, אף שאגמים ונהרות מכסים רק חלק אחד
ממאה מפני הארץ."
פרק
12 - עמ' 467:
"בשנות ה-70 של המאה העשרים הגיעו מאות ספינות רוסיות לאגמים הגדולים
בארצות-הברית, כדי להעמיס את הגרעינים שברית-המועצות לא היתה מסוגלת לגדל בעצמה.
חלקן נשאו חלזוניות. בתוך עשר שנים התפשטה החיה על פני כל מזרח ארצות-הברית. הם
מילאו את המיסיסיפי כמעט באפס זמן. בדרכם הם דחקו החוצה את מקביליהם המקומיים, בני
כמה מינים שונים."
פרק
12 - עמ' 467:
"אגם טנגניקה ... יחד עם שכניו אגם ויקטוריה ואגם מלאווי ... בכל אחד מהאגמים
הגדולים יש אלפי מינים שאין למצוא אותם בשום מקום אחר. הם מהווים מיקרוקוסמוס
אבולוציוני שהוא המופלא ביותר בעולם."
פרק
12 - עמ' 468:
"באגם נמצאים מינים שונים של דגי מים מתוקים במספר השווה למספרם בכל צפון
אירופה ... באגם מלאווי, שההיסטוריה שלו דומה מאוד, יש אלף מינים שונים מהם."
פרק
12 - עמ' 469:
"אגם טנגניקה עצמו כמעט התייבש לפני שנים-עשר אלף שנים, והתפצל לשלושה גופי
מים קטנים יותר. חלוקה זו הובילה להתפרצות של אבולוציה. השבר העתיק במימיו משתקף
בדגים של היום, הנמנים עם שושלות נפרדות ומובחנות זו מזו."
פרק
12 - עמ' 469-470:
"אגם ויקטוריה התייבש לחלוטין באותם ימים, ושלוש מאות מיני האמנונית שלו
התפתחו מאז אותו אסון."
פרק
12 - עמ' 471:
"מספרן של ציפורי הים באי אוא הוקו שבאיים המרקזיים צנח מעשרים ושתיים לארבע
לאחר בואו של האדם לפני אלפיים שנה."
פרק
12 - עמ' 472:
"בארצות-הברית, אחד מכל עשרה מינים של צמחים הגיע ממקום אחר; בבריטניה מדובר
על כמעט מחצית מהמינים; ובאי אסנסיון שבאוקיינוס האטלנטי, למעלה משמונים אחוזים
מהצמחים הם מהגרים."
עובדות מפתיעות באשר למיון ובנייה של בעלי חיים וצמחים
פרק
13 - עמ' 482:
"שישים אלף מינים של צרעות טפיליות נאלצים להידחק לתוך משפחה אחת במקום
שהוקצה להן בקטלוג."
פרק
13 - עמ' 490:
"והקלדיסטיקה מראה כי הציפורים הן דינוזאורים שהצמיחו כנפיים והתעופפו להם.
לאמיתו של דבר, לשאול על חיות אלה, עתיקות או מודרניות, "האם זו ציפור או
דינוזאור?" זה בדיוק כאילו שאלנו "האם זה תפוח או פרי?"."
פרק
13 - עמ' 491:
"כאלף גנים משותפים לכל האורגניזמים באשר הם, פשוטים או מורכבים ככל שיהיו.
אף שהם התפצלו לפני למעלה ממיליארד שנים, עדיין אפשר להבחין במבנה המשותף
לכולם."
פרק
13 - עמ' 493:
"מעך זבוב ואלפי חיידקים בלתי ידועים למדע יידחקו מתוך מעיו."
פרק
13 - עמ' 493:
"מינים שנחשבו בעבר לדומים מדי (כגון מחוללי האנתרקס והרעלת הבוטוליזם),
שונים זה מזה, כפי שמעידים הגנים, באותה מידה שאדם שונה מתירס."
פרק
13 - עמ' 494:
"בריכת אובסידיאן ... מאוכלסת בעשרות קבוצות חדשות של ארכאה. קיסרויות נעלמות
מתקיימות בתוך הבריכה האחת הזו. הן כה שונות ומגוונות, שעד כה ניתנו להן רק
מספרים."
פרק
13 - עמ' 495:
"ארובות שחורות משחררות זרמי מים ... פתחים אחרים, ארובות לבנות, מוקפים
בשטיחים של חיידקים. הזרימה דרכם כה מהירה, עד כי כל נפח האוקיינוס זורם במחזור
דרך קרום כדור הארץ אחת לחמישה מיליון שנים."
פרק
13 - עמ' 498:
"החיים מתחת לאדמה, שלפי שעה נחקרו רק מעט, נראים כבר עתה כה אחרים, כה שונים
אפילו מדודניהם התת-ימיים, עד כי בהשוואה אליהם הפער בין המין האנושי לבין
בעלי-חיים וצמחים מסביבנו עוד יוסיף ויתכווץ."
פרק
13 - עמ' 499:
"... מפת החיים כפי שהיא מצטיירת מתוך סידרה אחת של גנים שמרניים ... שכונות
צפופות ובלתי מוכרות מכסות את רוב הטריטוריה של החיים - ממש כמו הפרוורים של כל
עיר גדולה. שני רובעים - בעלי-החיים והצמחים - ידועים לכול ... הם מזדקרים במלוא
חשיבותם לעיני המבקרים, אולם הם מייצגים רק חלק קטן מתוך השלם."
פרק
13 - עמ' 501:
"האצות - מה שמכונה עשב ים ... מהוות למעשה שלוש קבוצות נפרדות, כל אחת מהן
עם זהות משלה, המובחנות זו מזו כשם שצמחים מובחנים מבעלי-חיים."
פרק
13 - עמ' 505:
"השלשול יכול לבנות מחדש את כל גופו מתוך חלק מהגוף המקורי ... התיאולוג
השוויצרי שרל בונה היה מודאג מאוד: האם עלינו להכיר בכך שיש נשמות רבות בתולעים
אלה, כשם שישנם חלקים רבים באותן תולעים?"
פרק
13 - עמ' 508-509:
"בזבובי תסיסה, שינויים בגנים בודדים יכולים לגרום לכך שהחלק המרכזי של הגוף
- החזה - יכפיל את עצמו, ויוביל להופעת זבוב בעל ארבע כנפיים במקום שתיים. בנייה
של חזה החרק דורשת אלפי גנים, אולם מסתבר כי פקודה אחת פשוטה יכולה לגייס את כל
הצבא הזה ולהכניסו לפעולה."
פרק
13 - עמ' 509:
"הדגים זוקפים לזכותם עשרים וחמישה אלף מינים, מחידקן ועד אלתית - מספר הגדול
ממספרם של כל מיני החולייתנים האחרים גם יחד."
פרק
13 - עמ' 520:
"יותר ממאה אלף מינים של בעלי-חיים - עכבישים, חרקים, דגים וסלמנדרות - חיים
במערות."
פרק
13 - עמ' 525:
"נגיף מסוים משתמש בחלבון מיוחד כדי לשכפל את עצמו. אם מניחים את הגן המקודד
לחלבון במבחנה יחד עם חומרי הגלם שלו, הגן עדיין פועל. בתוך כך הוא מתפתח כדי
להתאים לביתו החדש, וכעבור שלוש מאות דורות כושר ההעתקה שלו גדל פי
חמישה-עשר."
עובדות מפתיעות באשר למין האנושי
פרק
אתנחתא - עמ' 533:
"לפני היות החקלאות, תושבי המזרח התיכון אכלו מאה וחמישים מינים שונים של
צמחים. מאז תחילתה הם מסתפקים בחצי תריסר בערך."
פרק
אתנחתא - עמ' 534:
"מאז מלחמת העולם השנייה האירופים גובהים בסנטימטר בערך מדי עשור. אחד מכל
ארבעה גברים בבריטניה מגיע לגובה קרוב לשני מטר."
פרק
אתנחתא - עמ' 536:
"אצל כל אדם בעולם נמצאים עותקים בודדים של גן אחד או שניים, אשר אם יימצאו
במנה כפולה ימיתו את נושאיהם."
פרק
אתנחתא - עמ' 537:
"האדם הוא חדש בעולם, ועדיין לא היה לו זמן לצבור גיוון כמו זה המצוי בקרב
השימפנזים או הגורילות. הדבר המרשים ביותר לגבי המין האנושי הוא האחידות הגבוהה
שלו."
פרק
אתנחתא - עמ' 537-538:
"אילו נמצאו בני-האדם על הגרף המקשר בין עכברים לפילים, גודל אוכלוסיית העולם
היה חצי מיליון בערך (ולא שישה מיליארד כפי שהוא היום), ומספר האנשים בבריטניה היה
שווה למספר כלבי הים החיים בה."
פרק
אתנחתא - עמ' 538:
"לאורך רוב ההיסטוריה מתו מחצית מכל הילדים מהצטננות, מרעב, או
מזיהומים."
פרק
אתנחתא - עמ' 540:
"בקרב פילי ים ופרחים, מגלים הזכרים שונות רבה יותר במידת ההצלחה המינית מאשר
הנקבות, הודות לשפע הזדמנויות לתחרות בין זכרים ולבחירה בנקבות."
פרק
אתנחתא - עמ' 541:
"שני אנשים מכל שלושה בעולם המערבי מתים מסיבות הקשורות לגנים שלהם (מרביתם
משום שמורשתם הגנטית פחות כשירה להתמודד עם הסביבה - טבק, אלכוהול, מלח, סוכר ומתח
נפשי - האופפת אותם)."
פרק
אתנחתא - עמ' 541-542:
"מלריה ... כאשר המחלה נדדה לעולם החדש, שבט ילידים אחד הצטמצם במספרו
מחמישה-עשר אלף לשבעים בלבד בתוך מאה שנים."
פרק
אתנחתא - עמ' 544:
"אנשים ממוצא אפריקני רגישים יותר להופעת יתר לחץ דם, משום שהם מתקשים לפנות
מלח מדמם. מסתבר כי דם מלוח מהווה אמצעי הגנה מפני הטפיל. רבים מהם סובלים מרמות
גבוהות מדי (לעתים קטלניות) של ברזל בכבד. גם ברזל הורג את מחוללי המלריה; ומחלת
הכבד היא תופעת לוואי."
פרק
אתנחתא - עמ' 545:
"המוח עושה אותנו אנושיים. הוא הכפיל את גודלו בשני מיליון השנים
האחרונות."
פרק
אתנחתא - עמ' 546:
"תינוק שנולד זה עתה מוציא יותר ממחצית האנרגיה בגופו על מה שנמצא בתוך
גולגלתו."
פרק
אתנחתא - עמ' 546:
"מספרם של הגנים הפעילים במוח עולה בהרבה על מספרם בכל שאר הרקמות, והם
יכולים לעבור מוטציות ולהתפתח כמו כל האחרים."
פרק
אתנחתא - עמ' 547:
"ההבדל העיקרי בינינו לבין קופי האדם הוא בכך ששני כרומוזומים של השימפנזה
מאוחים זה לזה, ושלושה אחרים עברו ערבוב-מחדש (שלא קיים אצל האדם)"
פרק
אתנחתא - עמ' 547:
"הגיוון של היונקים כולם מכסה על שמרנות גנטית, המתבטאת למשל בכך שרק בשלושים
קטעים גדולים של דנ"א קיימים שינויים בסדר המבטאים את הפער בין בני-אדם
לחתולים."
פרק
אתנחתא - עמ' 550:
"הפרימטים החלו את דרכם לפני כשישים וחמישה מיליון שנים באפריקה שהיתה חמה
ולחה. כששת אלפים מינים חיו שם מאז אותם ימים (ומאתיים בערך נותרו עד היום, החל
בלמור שמשקלו כ-130 גרם וכלה בגורילה הכבדה ממנו פי אלף)."
פרק
אתנחתא - עמ' 550:
"מספרם של קופי האדם בימים עברו עלה בהרבה על זה של שאר הקופים, אולם כיום
נותרו רק חמישה מינים של קופי אדם (ואנחנו בכללם), ואילו שאר הקופים משגשגים"
פרק
אתנחתא - עמ' 554:
"השימפנזים נבדלים ביניהם פי שלושה יותר מבני-האדם, ומידת ההתפצלות בין
אוכלוסיות שונות שלהם גדולה פי חמישים מזו שבין אוכלוסיות האדם."
פרק
אתנחתא - עמ' 554:
"הגזע האנושי, שופע כפי שהוא היום, היה דליל למדי. גודלו הממוצע במשך מאות אלפי
שנים עמד ככל הנראה על עשרת אלפים עד עשרים אלף בני-אדם בלבד."
פרק
אתנחתא - עמ' 555:
"נראה כי נשים נסעו ממקום למקום יותר מגברים (אולי משום שיצאו לחפש בעלים
בכפר שכן), ושיעור נדידת הגנים באמצעות נקבות עולה פי שמונה על שיעור נדידתם
באמצעות זכרים."
עובדות מפתיעות באשר לוויכוחים בנושא אבולוציה
פרק
14 - עמ' 584:
"אנו רואים בבירור מדוע אותם בעלי-חיים שאינם מסוגלים לחצות את מרחבי
האוקיינוס - כגון צפרדעים ויונקים יבשתיים - לא ישכנו באיי האוקיינוסים; ומדוע,
מהצד האחר, מינים חדשים ומיוחדים של עטלפים, היכולים לחצות את האוקיינוס, נמצאים
לעיתים כה קרובות על איים המרוחקים מרחק רב מכל יבשת. עובדות אלה ... הן לחלוטין
בלתי ניתנות להסבר על-פי התיאוריה של פעולות בריאה עצמאיות ובלתי תלויות."
פרק
14 - עמ' 586:
"העובדה כי שלד העצמות בידו של האדם, בכנף העטלף, בסנפיר הדולפין וברגלו של
הסוס אחד הוא; כי אותו מספר של חוליות מרכיב את צוואר הג'ירף ואת זה של הפיל;
ועובדות נוספות רבות מספור מעין אלה, מסבירות את עצמן באחת על יסוד התיאוריה של
מעבר מדור לדור תוך שינויים איטיים וקלים."
אוגוסט 2013