לוסי ובני מינה

הרצאה בנושא "האבולוציה של האדם"
מאת פרופ' יואל רק
המחלקה לאנטומיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל-אביב
5.11.2003

מאת כתב חופש לענייני מדע

את פרופ' יואל רק היכרנו באתר חופש ממאמרו על המימצאים באוסטרליה בתחום האבולוציה של האדם: "גולגולת 444 - הקדומה בגולגלות האדם".

פרופ' רק חזר זה לא מכבר משנת מחקר בחו"ל, בין היתר בחקר התפתחות האדם הקדמון באתיופיה שבאפריקה. הרצאה זו היא חלק מסדרה בת כ-10 הרצאות, הניתנות באופן חופשי לקהל הרחב באולם "בר-שירה" באוניברסיטת תל-אביב בימי רביעי בצהרים.

ההרצאה הפעם נסבה על "לוסי" - חלקי שלד של אישה, שגובהה 1.30 מטר וגילה כ-3.5 מיליון שנה, שנתגלתה בידי דונג'י אנטון בשנת 1974. שלדה של לוסי חסר מספר אברים, בעיקר הגולגולת (פרט לשרידים בודדים), שהיא, מסתבר, אחד המפתחות לפיתרון השאלה האם וכיצד התפתח האדם מבעלי-חיים שקדמו לו במשפחת הקופים הקדומים.

שחזור הגולגולת של לוסי
מתוך האתר:
http://www.hunterian.gla.ac.uk/museum/hominid/Sect1/guid02.html

חלקי השלד של לוסי
מתוך האתר:
http://www.pbs.org/wgbh/aso/databank/entries/do74lu.html

בשנות ה-90 חזרו החוקרים לאזור הימצאה של לוסי, אזור מדברי צחיח ושומם, ונעזרו בתושבי המקום הקרויים "אפאר". המימצאים לא איחרו לבוא, ועימם הפתעה, שעשויה לשנות את הדעה הרווחת עד היום בכל הנוגע להתפתחותו של האדם מקוף קדמון: אדם שהחוקרים מכנים בשם אוסטרלופיתקוס אפארנזיס - אפארנזיס על שם האזור בו נמצאו שרידיו - ראה כאן.

הדעה הרווחת עד היום היא, שמשרשרת ההתפתחות האבולוציונית התפתחו, בנפרד, האורנגאוטאנים תחילה, אחריהם הגורילות, אחריהם השימפנזים, ואחריהם, בערך לפני 7-5 מיליון שנים - ההומינידים - ראשוני האדם. התפתחות זו מודגמת באיור הבא:

אולם, לאור הממצאים של העשור האחרון, מתברר שהאבולוציות של האדם ושל השימפנזה אינן סימטריות: בעוד שבמהלך כל אותם מיליוני שנים כמעט ולא חלו שינויים משמעותיים אצל השימפנזה, אצל האדם היו התפתחויות מרחיקות-לכת. עובדה זו מתוארת באיור הבא:

העדר שינויים בולטים במשפחת השימפנזים במהלך מיליוני השנים האחרונות מוביל למחשבה, שייתכן והאדם לא נוצר משלב ביניים עלום של השימפנזה, אלא מהשימפנזה עצמה.

ההבדל הבולט ביותר בהתפתחותו של ההומיניד מהשימפנזה, ובהמשך האדם, הוא בהפיכתו מהולך על ארבע להולך על שתיים. הסיבות לשינוי זה נעוצות בשינויים שחלו בצמחיה באפריקה, כשהיער הטרופי, יער הגשם, החל לסגת בהדרגה, מצפון ומדרום לכיוון קו המשווה. הצמצום בצמחיה כמאכל חייב את משפחות הקופים לנדוד למרחקים עצומים. מתברר, שנדרשת פחות אנרגיה לצורך הליכה זקופה - על שתיים, מאשר על ארבע, וצורך הישרדותי זה היווה את הזרז לשינויים האבולוציוניים אצל ההומינידים.

נשאלת, כמובן, השאלה - מדוע רק אצל ההומינידים חלו שינויים אלו, ולא אצל השימפנזים, שהרי גם הם סבלו מבעיות מזון וקשיים בהשגתו, אבל על כך אין עדיין תשובה חד-משמעית.

ההרצאה הבאה, ביום רביעי 12 בנובמבר, בשעה 12:00, תהיה בנושא: היש חיים לפני לוסי? מה חדש בחלקו הישן של הענף?