טיעונים נגד הקשקוש של תכנון תבוני

'תכנון תבוני' (באנגלית: 'Intelligent Design') הוא הטיעון (הדתי ברובו) האומר כי תופעות מורכבות בטבע - במיוחד כמו החיים והתפתחות בעלי החיים - יכולות להיות מוסברות רק על ידי התערבותו של "כח עליון" ('אלוהים', אם תרצו). טיעון זה נפוץ ביותר במיגזריה הדתיים-נוצריים של ארצות הברית, אך לא רק.

במובן מסוים מהווה טיעון זה סוג של נסיגה לאחור מהטיעון הבריאתני הישן של "האדם ובעלי החיים נבראו במקור על ידי אלוהים". בימינו מקובלת כבר תיאוריית האבולוציה כעובדה מוגמרת, למרות מספר נסיונות סרק להכחישה, אשר נובעים רובם ככולם מחוסר ידע במקרה הטוב, או משקרים מכוונים במקרה הגרוע. טיעון "התכנון התבוני" יכול להתפרש כהשלמה בלית ברירה עם קיומו של התהליך האבולוציוני, תוך היאחזות בקרנות המזבח של קיום "מתכנן על" לעצם התהליך ומקורותיו.

נושאי דגל "התכנון התבוני" באים מצויידים בדרך כלל בסל של רעיונות שתומכים כביכול בטיעונם המרכזי, ואשר קיימות להם תשובות הולמות, אך לא בכך נעסוק כאן. למעשה, הרעיון המרכזי העומד מאחורי טיעון "התכנון התבוני" הוא הרגש הסובייקטיבי של האדם הטוען. הוא נובע מכך שלמוחנו קשה מאד להפנים התפתחות אבולוציונית של חיים שתחילתם הקדומה בחומר חסר חיים והמשכם מקרי וללא יד מכוונת. קל לנו "לדלג" בראשנו מעל מיליארדי שנים, מיליוני ראיות סבוכות והתפתחות הדרגתית, ולדמות כביכול "סופת טורנדו הפוגעת במחסן גרוטאות והופכת אותו לבואינג 747" (מהדימויים האבסורדיים שחביבים על הטוענים, בן דודו של "סדר מהווה ראיה למסדר"). רק צחוק הגורל הוא שדרך חשיבה זאת של מוחנו התפתחה גם היא כחלק מהתהליך הכללי, או במילים אחרות: הכחשת האבולוציה התפתחה אף היא באופן אבולוציוני.

המדע אינו עוסק בהוכחה מתוך רגש, אלא מתוך ראיות לשמן. מסקנותיו יכולות לא אחת לסתור דווקא את תחושותינו הטבעיות, אך אין בכך כדי להפחית מנכונותן. עם זאת, שווה להעיף מבט ביכולותיו של אותו "מתכנן נבון" אשר מצוי בבסיס הטיעון של "תכנון תבוני" ולראות עד כמה נבון הוא באמת, לו היה קיים. מובן מאליו שבתגובה לכל "פאשלה" שלו בתיכנון יוכל לבוא תמיד טיעון דתי נגדי, המנסה להבהיר באופן זה או אחר עד כמה איננו מבינים את עומק הדברים... בוודאי כבר יצא לכם לשמוע.

העין. זו שמהווה פעמים רבות דוגמא לרכיב מופלא ומסובך אשר לכאורה לא יכול היה להתפתח בהדרגתיות (למרות ראיות לשלבי התפתחות כאלה). אף מתכנן מצלמות מודרניות לא היה מעז למקם את חיבורי "הפיקסלים" אי שם קרוב למרכז התמונה תוך הסתרת חלק ממנה, כפי שעשה זאת כביכול "המתכנן הנבון" שלנו. למעשה, בניגוד למצלמה בסיסית של ימינו, לא רואה העין חלק מהתמונה שמולה ('הכתם העיוור') בגלל חיבורי עצב הראייה לרשתית. המוח הוא זה שמשלים את החלק החסר, ולא תמיד במדוייק.

כרומוזומים. אלה כידוע מכילים את המטען הגנטי (ה'גנים') שלנו. והנה הפלא ופלא, לשימפנזים (אשר המחקר המדעי טוען להתפתחותנו ההדרגתית מזן קדום שלהם) יש 48 כרומוזומים בכל גרעין של תא (24 מכל הורה), ולמין האנושי יש 46 בלבד (23 מכל הורה). בדיקה מדוקדקת מראה שזוג של כרומוזומים "נדבק" במהלך מוטציה כלשהי בעבר הרחוק, והכרומוזום "המאוחד", עם סימני "קצוות כרומוזומים" ('טלומרים') באמצעיתו, קיים כיום אצל כולנו, בני אנוש, וידוע ככרומוזום מס' 2. שני החצאים שמסביב לאמצע מתאימים לשני כרומוזומים נפרדים של השימפנזה. איזה "מתכנן נבון" ינסה "לעבוד" עלינו ויתכנן אדם שיש לו כרומוזום שנראה כאילו נוצר מהדבקת שני כרומוזומים של קוף קדום?

התוספתן. מי מכם עבר ניתוח "אפנדציט"? התוספתן הינו בליטה במעי הגס, אשר אצל יונקים קדומים לנו משמש לפירוק חומרים שונים כגון תאית. לאדם המודרני אין צורך אמיתי באיבר זה, והניתוח להסרתו הוא אחד הנפוצים ביותר, במקרים של דלקת וכדי למנוע אז סכנת מוות. למה ש"מתכנן נבון" יתכנן עבורנו איבר שאנו מסתדרים היטב בלעדיו, אך קיומו גורם לנו צרות ואף מסכן את חיינו?

פטמות ואשכים לגברים. חברים זכרים יקרים... למה אנחנו צריכים את האדומים האלה בחזה? לביולוגים ולגנטיקאים שביניהם יש הסבר טוב לקיומם, אבל מתכנן טוב היה יכול לחסוך מאיתנו פטמות באותו האופן שחסך לנו שדיים. ואם כבר במין עסקינן, כל מעצב מתחיל היה ממקם את האשכים - אולי האיבר הזכרי המרכזי הנחוץ לצורך התרבות - במקום קצת יותר מוגן.

אלה הן רק דוגמאות בלבד, וקיימות רבות כמותן. היופי בהתמודדות עם קשקוש "התכנון התבוני" הוא שמספיקה כל אחת מדוגמאות אלה לחוד כדי להצביע על חוסר תבונתו של "המתכנן הנבון", שהרי הוא נחשב לכליל השלמות בעיני חסידיו. ואולי שתי הערות אחרונות לסיום:

א. החיים על פני האדמה, ככל שזה נוגע לבני אדם ולבעלי חיים, אינם בדיוק מושלמים. כמעט כל יצור חי מסיים את חייו בכאב גדול, תוך היותו מוגש כמזון לאיזשהו יצור אחר, בין שמדובר באריה ובין שבווירוס. אם זהו התכנון הנבון ביותר האפשרי, אבוי לנו.

ב. קשה להתמודד עם טיעון שבעצם... אינו אומר כלום. אנו יכולים בנקל להביא ראיות מתחומי הגנטיקה, המאובנים, הגיאולוגיה. לך תביא הוכחה לקיומו או אי-קיומו כביכול של "מעצב על" שלא ממש שש בעצמו להפגין את קיומו :)

ראו גם: אנטרופיה והחוק השני של התרמודינאמיקה במכבסת המילים החרדית