הבלים בריאתניים ותשובות עליהם

תוספת למאמר 'ט"ו תשובות להבלים בריאתניים' (מאת ג'ון רני) באתר חופש
(הקורא מוזמן לפתוח מאמר זה בעת קריאת הדברים הבאים)

בשנת 1859 פרסם החוקר הבריטי צ'ארלס דארווין (*) את רעיונו המקורי והמהפכני "מוצא המינים" (**), ובכך הפך על פיו את מה שהיה מקובל עד לאותו זמן: שהעולם, על כל המצוי בו, נברא בידי אלוהים, כפי שכתוב בתורה (המכונה בפי הנוצרים "הברית הישנה").

הכנסייה הנוצרית ראתה בכך, בצדק מבחינתה, סכנה קיומית ואובדן שליטה, כוח וכסף, ויצאה למלחמת חורמה בדארוויניזם. עד עצם היום הזה קיימת בעולם הנוצרי התנגדות עזה לרעיון הדארוויניסטי ולאבולוציה, כתהליך שהביא, מביא ויביא בעתיד שינויים בתחום החי והצומח בעולמנו. בקיץ 1925 נערך במדינת טנסי שבארה"ב "משפט הקופים" המפורסם, בו הועמד לדין מורה בשם גו'ן סקופס, על שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין, בניגוד לחוק שנחקק בטנסי ביוזמת ה"בריאתנים" (ראו כאן).

בשם "בריאתנים" מכונים בדרך-כלל נוצרים מתנגדי הרעיון, והם משקיעים מיליונים רבים של דולרים בפירסום ובמאבק נגד התבונה והחשיבה המשוחררת מלחצים והטיות דתיות כלשהן. גם אצלנו, ביהדות, ובישראל של האלף השלישי, קיימת התנגדות דתית לרעיון הדארוויניסטי. מטיפי הדת וציידי הנפשות בסמינרים ובהרצאות להתחרדות ("החזרה בתשובה") משתמשים בכלים שנטלו מהבריאתנים הנוצרים (ראו למשל כאן - למטרה זו הנצרות כשרה למהדרין...) בניסיונם לערער את החשיבה המתקדמת, ולהפיל (פעמים רבות מתוך חוסר ידע שלהם עצמם) עוד ועוד קורבנות תמימים למעמקי הבורות. חשוב לכן לחזור ולהבהיר היכן מצוי ה-"Catch" במאבק הבריאתני, וכל מידע כזה עשוי לסייע בידי צעיר או בוגר להישאר בעולמנו המודרני, ולא להיגרר לחשיבה שמלפני מאות ואלפי שנים. אנו מציגים כאן מספר תוספות קטנות למאמר המקורי שפירסם ג'ון רני.

טענה 1: אבולוציה היא רק תיאוריה, היא איננה עובדה מדעית. המונח האנגלי 'Theory' (מתורגם לעברית לעיתים כ-'תורה' ולעיתים כ-'תיאוריה') קיים בלי קשר לרמת האישוש. כך זה עם תורת האבולוציה וכך זה עם תורת היחסות, תורת הקוונטים וגם עם תיאוריות מתמטיות לחלוטין, כמו תורת החבורות. מבחינת כמות האישושים המדעיים שיש לה, האבולוציה נמצאת במצב מצויין.

טענה 2: הטיעון "שרידת המתאימים" הוא מעגלי - המתאימים הם אלה ששרדו, ואלה ששרדו נחשבים מתאימים. לא מדויק. המתאימים הם אלה שיש להם תכונות אשר אפשר להבין איך עזרו להם לשרוד. תכונות כאלו הן בין היתר: חסינות למחלות, מהירות (ברדלס), ארסיות (צפע), יכולת לאכול צמחים גבוהים יותר (ג'ירפה, קופים, סנאים) או קוצניים יותר (חמור), הסוואה טובה יותר (זיקית), יכולת להתקיים זמן ארוך יותר בלי מים או (גמל) או בלי מזון (דוב), היתרבות מהירה יותר (חרקים, חיידקים), מספר עצום של ולדות (דגים), יכולת לשתף פעולה באופן מפרה עם מינים אחרים (דג השושנית ושושנת הים, המיטוכונדריה ובעלי החיים), עור רפוי אשר מונע מאויב לנשוך את הרקמות הפנימיות (גירית הדבש), קרניים אימתניות (ראם), שינים אימתניות (היפופוטם), ריח המבריח אוייבים (בואש, סמור), צבע המבריח טורפים (דיונון), הגנת קוצים (קיפוד, דורבן), ציפורניים התופסות את הטרף (נמר, נץ) ועוד ועוד.

טענה 3: האבולוציה איננה מדעית, משום שהיא אינה ניתנת לבדיקה או להפרכה. היא טוענת טענות על אירועים שמעולם לא נצפו ואשר לא ניתן לשחזרם. "הקריטריון של פופר" למדע (האפשרות להפריך) הוא חמור מדי למדעי העבר. פרט לכך, לאבולוציה יש אישושים רבים - מימצאים המתאימים היטב למסגרת שלה, כולל מימצאים ממספר סוגים: מאובנים המדגימים התפתחות הדרגתית במשך הזמן - משכבה קדומה לשכבה מתקדמת יותר; מבנה של חיות קיימות, המציג דמיון והתפתחות של אברים, כמו, למשל, התפתחות כף היד של היונק לכנף העטלף, לסנפיר הדולפין, או אצבעות הרגל לפרסת הסוס; הגנטיקה של בעלי-החיים, בה נחשף דמיון גבוה, המאשש היטב את הנחות האבולוציה, כדוגמת הדמיון בקידוד חומצות אמינו בבעלי-חיים שונים; שינויים בזעיר אנפין ובזמנים קצרים, כמו ההסתגלות של חיידקים לאנטיביוטיקה ושל וירוס האיידס לטיפולים נגדו, או ההסתגלות של חרקים ומזיקים אחרים לחומרי הדברה. את חלקם של השינויים המהירים יותר ניתן כיום גם לשחזר באופן מלאכותי, ברמות מסוימות.

טענה 4: יותר ויותר, מדענים מטילים ספק באמיתות האבולוציה. לא אמת. כמו בתחומים אחרים, יש גם ויכוחים בין מדענים בתוך תחום האבולוציה. יש התקפות של זרם אחד על זרם אחר, אבל אין אף איש מדע רציני מתחום מדעי-החיים, החולק על האבולוציה בכללותה. מדענים החולקים עליה חולקים על התיאוריה כולה, ובאים בדרך כלל מתחומים אחרים. הם מתבררים תדיר כאנשים המזדהים מאד עם דת מסויימת, ואשר הבנתם במדעי-החיים פחותה.

טענה 5: חוסר ההסכמה, אפילו בין ביולוגים אבולוציוניים, מראה כמה מעט מדע "מוצק" תומך באבולוציה. חוסר ההסכמה הוא על יישום פרטים באבולוציה, לא על המסגרת. כמעט בכל המקרים ההתקפה על האבולוציה תתגלה כמדומה. הפרטים עליהם יש חוסר-הסכמה הם מעטים, בעוד שאלו שיש עליהם הסכמה הם רבים. עליהם אין שומעים, משום שהם מוסכמים וברורים. וכשאין ויכוח, גם אין הדי-ויכוח המגיעים לתקשורת.

טענה 6: אם בני האדם התפתחו מקופים, מדוע ישנם עדיין קופים? האדם לא התפתח ישירות מקוף. הקוף והאדם גם יחד שייכים למשפחה פרימטית גדולה, ושניהם התפתחו, כל אחד בדרכו, מגזעים משותפים (ראה כאן). המחקר מצביע על שימפנזה קדמון כמוצא האדם. הוכח שהאדם התפתח מגזע משותף עם קופים קדומים. הקופים המשיכו את חייהם, התפתחותם ותרבותם, למעט קבוצה אחת, שבתוך מיליוני שנים הזדקפה, איבדה את מרבית שערה גופה, האגודל ביד שינה מיקומו לעמדת תפיסה ואחיזה (שאיפשרה יצירת כלים ושימוש ידני בהם), הראש גדל יחסית והמוח התפתח. האדם הפך ליצור חושב (Homosapiens) והתפתח באופן עצמאי.

לגבי ניסוח הטיעון עצמו: האדם "התפתח", אם כבר, רק מחלק מהקופים, לא מכולם ביחד. אינך יכול להתפתח גם מבבון וגם משימפנזה. למעשה - האדם גם לא יכול היה להתפתח מכל השימפנזים בעולם, אם דווקא על קוף זה מלגלג הבריאתן.

טענה 7: האבולוציה אינה יכולה להסביר איך הופיעו החיים לראשונה על כדור הארץ. היא גם אינה מנסה. חקר ראשית החיים שייך לתחום מדעי אחד, והאבולוציה הינה תחום מדעי אחר. בקשר לראשית החיים יש הסברים לא רעים כלל, אבל אלה אינם שייכים לאבולוציה. האבולוציה מסבירה את התפתחות החיים ועליית המורכבות בהם (ראה כאן).

טענה 8: מתמטית, לא ניתן להעלות על הדעת היווצרות של דבר מורכב כמו חלבון במקרה - ועל אחת כמה וכמה תא חי, או בן אדם. בהחלט ניתן להעלות על הדעת - ראה המאמר "מורכבות מתוך פשטות" ואת המאמר "על אבולוציה ומקריות".

טענה 9: לפי החוק השני של התרמודינאמיקה, מערכות חייבות להיות פחות מסודרות עם חלוף הזמן. לכן, תאים חיים לא יכלו להתפתח מכימיקלים דוממים, וצורות חיים רב-תאיות לא יכלו להתפתח מצורות חיים חד-תאיות. החוק השני של התרמודינאמיקה חל רק על מערכות סגורות ואינו אומר כלום על מערכות פתוחות (מערכת סגורה זו מערכת שאיננה מחליפה מסה ואנרגיה עם סביבתה). מערכת החי, כמו גם כל אורגניזם חי הן מערכות פתוחות, אפילו פתוחות מאד.

טענה 10: מוטציות חיוניות לתיאורית האבולוציה, אך מוטציות יכולות רק להכחיד תכונות. הן אינן יכולות ליצור תכונות חדשות. לא נכון. לדוגמא, במאה השנים האחרונות פיתחו חיידקים בדרך זו עמידות לאנטיביוטיקה.

טענה 11: הברירה הטבעית יכולה אולי להסביר מיקרו-אבולוציה, אך היא איננה מסוגלת להסביר יצירה של מינים חדשים וצורות חיים מסדר גבוה יותר. הצטברות של שינויים קטנים בסביבה גיאוגרפית מבודדת מביאה ליצירה של מין חדש, כמו, למשל, יצירה של גזעי כלבים ע"י הכלאה סלקטיבית, או יצירה בידי האדם של פירות וירקות חדשים בשיטות חדישות. גם אם יש שינוי אחד, אשר מונע מהצאצאים להזדווג עם בני מינם - זה מקור ליצירת מין חדש.

טענה 12: איש לא ראה מעודו מינים חדשים מתפתחים. ראשית, מימצא לאישוש דבר מה אינו חייב להיות ראיית הדבר עצמו (במיוחד כאשר מדובר בדבר מה המשתרע על-פני פרקי זמן ארוכים מאד) - גם איש לא ראה מעודו דינוזאור גדול חי, או פרוטונים ואלקטרונים. שנית, הטיעון עצמו לא נכון. מינים חדשים של זבובים פותחו במעבדה. מינים חדשים של חיידקים נראו מתפתחים בימינו. ראה גם אנציקלופדיה חי וצומח בארץ ישראל, על החולד.

טענה 13: תומכי האבולוציה אינם יכולים להראות מאובן-מעבר כלשהו - של יצורים שהם חצי לטאה וחצי ציפור, למשל. לא נכון. ניתן בהחלט להראות זאת לגבי איברים פחות מורכבים (ובמקרים מסוימים גם יותר) - יכולים וגם מראים. אלא שהבריאתנים דורשים הימצאות של מאובנים מכל שלבי הביניים, ואין לדבר סוף (ראה כאן).

טענה 14: ליצורים החיים תכונות פנטסטיות במורכבותן - ברמה האנטומית, התאית והמולקולארית - שלא יכלו לתפקד אילו היו אפילו טיפה פחות מורכבות ומחוכמות. המסקנה המתבקשת היא שאלו הם תוצרים של תכנון אינטליגנטי, ולא של אבולוציה. עין פרימיטיבית, אשר יש לה רק תחושת אור, נותנת יתרון מסויים לחיה. גם עין שיש לה חריר במקום עדשה נותנת ראיה יותר טובה מכלום, והיא יתרון נוסף.

טענה 15: תגליות עדכניות מוכיחות שאפילו ברמה מיקרוסקופית, לחיים יש מורכבות שלא יכולה הייתה להיווצר בדרך האבולוציה. לא נכון. לדוגמא, היקרשות הדם יכולה היתה להיווצר כווריאציה על אנזימים של עיכול. אולי אינך יודע מה היה השלב האבולוציוני הקודם של אנזים מסויים, אבל זה לא אומר שלא היה שלב כזה. ראה שוב את המאמר המקורי של ג'ון רני.

ועוד שני לינקים לסיום, למי שמעוניין ומוכן לקרוא, ללמוד ולשנות את דעתו:
http://www.hayadan.org.il/whatisscience.html
http://www.hofesh.org.il/articles/science/darwin.html

(*) צ'ארלס רוברט דארווין: האנציקלופדיה העברית, כרך י"ג, עמודיות 118-102 (כולל הערך "דארוויניזם")

(**) "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דארווין. תרגם והוסיף מבוא: פרופ' שאול אדלר. הוצאת מוסד ביאליק, 1960. המהדורה הראשונה של הספר המקורי הודפסה ב-1250 טפסים, וכולם נמכרו ביום אחד! "אין ספק שהוא הספר החשוב ביותר שיצא במאה ה-19, זו המאה של הוגי-דעות וסופרים גדולים" (ש. אדלר)