על אבולוציה ועל אלוהים

מכתב מנועם למבקר הדתי באתר "חופש"

העיתון "ידיעות אחרונות" מיום 23.9.99 סיפר לקוראיו על תגלית בעלת חשיבות עולמית באתר ארכאולוגי בעמק הירדן: נמצאו כלי עבודה של בני אנוש בני 2 מיליון שנה. התגלית מקדימה בכחצי מיליון שנה את הופעתו הראשונה של האדם הקדמון בישראל. ועיתון "הארץ" מיום 17.9.99 מספר שבאותו אתר נחשפו שרידי פילים קדומים בני כשני מיליון שנה.

אין בכוונתי להמיר את דתך, קורא דתי יקר, בוודאי לא לפגוע ברגשות אמונתך, אבל בכל פעם שאני קורא על מספרים כמו 2 מיליון שנה הקשורים להתפתחות האדם, בעלי החיים והעולם בכללו, אני לא יכול שלא להיזכר, כמעט אוטומטית, באמונה הדתית הבלתי מתפשרת, שמתייחסת לממצאים אלו כאל הבל או כאל שקר מדעי גס ומרושע. יש הבדל גדול בין אמונה לבין ידע, ואני סבור, שבלי כל קשר לאמונה, מותר לאדם הדתי, ואפילו חובה עליו, ללמוד ולהרחיב השכלתו גם מעבר לנושאים הצרים שעניינם "אמונה ודת". אם קיימת כוונה בלב מישהו להגיע ל"פיוס", ל"אחווה ושיתוף" בין ציבורים דתיים לשאינם דתיים, או אפילו רק ל"הידברות" (מילה שבאופנה כיום) - הדרך לשם עוברת דרך הידע.

לא בלי סיבה מנסה המימסד הדתי - בכל דת - להגביל את טווח החשיבה האנושית, בייחוד את הביקורת ואת זכות ההחלטה העצמית של חבריו. הסיבות לכך אינן רצון הוגן מצד הדת לעזור לפרט, אלא שאיפה מכוונת להגביל את השכלתו ובכך למנוע את "בריחתו" לעולם שמחוץ לחומות. כמה חבל! מה הקשר בין ידע לבין אמונה? מדוע חייב כל מי שמאמין בקיומו של אלוהים לחשוש מכל שביב אור שבא מכיוון אחר? וכי מה או מי יכולים לפגוע באלוהים הגדול, העצום והכל יכול?

בוא ונניח לרגע, את הוויכוח על "האלוהים", ולצורך שיחה זו שביני לבינך - כשאני ואתה מחפשים את דרך ההידברות והגישור - אני מוכן לקבל את ההנחה ש"האלוהים אכן קיים". אז תגיד לי, בן אדם: מדוע חייב מי שמאמין באלוהים - להאמין שאלוהים בכבודו ובעצמו הוא שכתב את התורה, או שבמו ידיו, אולי בהבל פיו, הנחה את עבדיו הטובים לכתוב אותה עבורו? כלום לא די לך בעצם האמונה בקיומו? מה פסול יש בעובדה שאדם, או מספר בני אדם, הם שכתבו את התורה? אתה מבקש ליצור מצב שבו הכפייה תהיה אלוהית? בסדר, אני אקבל גם את זה, בתנאי שתיתן לי חופש עם הטקסט הכתוב.

צ'ארלס דרווין (1809-1882) חוקר טבע בריטי; הוגה רעיון התפתחותם של כל היצורים החיים באמצעות ברירה טבעית. ב-1859 פרסם את ספרו המפורסם "מוצא המינים". דעותיו עוררו מחלוקת חריפה, שכן עמדו בסתירה לסיפור הבריאה התנ"כי.

ולמה אני נכנס לפרדס זה של "טקסטים אלוהיים כתובים"? משום שברגע שמופיעה "אות אלוהית" חקוקה באבן, או כתובה על קלף ונייר - מתחילות הבעיות, כשהמאמין רואה בדבר "קדושה" שאין לפקפק באמיתותה (ראה "שמור על קדושת הגיליון"), וזה שאינו מאמין לא מבין איך אפשר להאמין בדברים, שהאימא הפולניה שלי אומרת עליהם "אין לזה יד ולא רגל." כמה חישובים ומניפולציות גררו יהודים טובים לחשב, במשך מאות ואלפי שנים, מתי נברא העולם בידי האלוהים, כמו היה זה עיקר, בגלל משהו שנכתב בידי מישהו מתי שהוא על קלף כלשהו! מה זה מוסיף למי שמאמין בקיומו של אלוהים - שהוא, האלוהים, ברא את העולם דווקא, ובדיוק, לפני חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים שנים, ולא לפני שמונת אלפים, או עשרים אלף? מה מפריע לך לדעת, למשל, שאלוהים ברא את העולם לפני ארבעה וחצי מיליארד שנים? האם זה מגמד את אלוהים, או אולי זה דווקא מעצים אותו? כשהיינו ילדים, רבנו בינינו, האבא של מי גדול יותר. אז תגיד: איזה אלוהים גדול יותר? זה שהוא בן 5,770 שנה, או זה שהוא בן 4,500,000,000 שנה?

בלי כל קשר למתי ברא אלוהים את העולם, מדוע עליי לדבוק בגירסה הקשיחה, שאלוהים ברא את כל יצורי תבל במו ידיו, כל יצור ויצור בנפרד? האם זה עושה את אלוהים טוב יותר? או חכם יותר? או מוכשר יותר? מדוע לא לקבל את הגרסה הגמישה, לפיה אלוהים ברא את העולם, נקודה. ושבמסגרת בריאת העולם האלוהים ברא גם את הדי.אנ.איי. נקודה. והדי.אנ.איי., בצו אלוהי כזה או אחר, משכפל עצמו, משנה צורתו, ויוצר פריטים חדשים משל עצמו. מה רע בכך? הרי גם האדם הוא "יציר כפיו של האלוהים", וכשהאדם מזדווג עם בת האדם, הם יוצרים יצורים חדשים, והדת רואה בזה דבר שהוא "בסדר גמור" מבחינה אמונית. אז מה ההבדל?

אז בוא ונראה, כמו שאמרו הגששים - "מה יש לנו": יש לנו עולם ובו מיליוני יצורים, ועוד כמה מיליונים שכלו מן העולם, וצמחים, וחומרי טבע, אדמה וסלעים, ובתוכם שרידים מן העבר - העבר של אתמול והעבר של לפני ארבעה מיליארד וחצי שנים. ומסביב יש יקום, נורא גדול, שלא רואים לו את הסוף, ומעל לראש יש כזה כחול (ביום, בלילה זה שחור). ולכחול-השחור הזה שמעל לראש קוראים "שמיים", ובשמיים יושב אלוהים. עד כאן הכול בהחלט בסדר. יש לך בעיות? אם תשובתך "כן" - חזור להתחלה, כמו במשחק הילדים "מונופול". אם אין לך בעיות - בוא ונמשיך לאבולוציה.

אבולוציה. איזו מילה מפחידה! החרדים רק רואים צילום של קוף, מייד הם מתפלצים מפחד, מיצי קיבתם עולים בקבס מעלה, והם מחרפים ומגדפים את כל מי שמעלה את המילה הנוראה על דל שפתיו. מה קרה? מישהו סיפר לך שמישהו אמר שהאדם נולד מן הקוף? שטויות! איש לא אמר את זה, גם לא דרווין. דרווין אמר דבר אחר לגמרי. דרווין דיבר על אבולוציה. מדוע חייבת האבולוציה לפגוע בקיומו של אלוהים הנשגב? אז האלוהים, בזמן היצירה הנפלאה של העולם, ברא גם את התשתית הביולוגית לאבולוציה. האם זה יותר מדי ביג-דיל בשבילו?

דרווין לא היה הראשון. כבר הפילוסוף היווני-סיציליאני אמפדוקלס (Emphedocles) כתב, לפני 2,500 שנה, דברים רבים ומעניינים על מדעי הטבע. בין היתר הוא העלה מספר הנחות מדהימות: האחת - שיצורים חיים לא נוצרו בטבע כצורתם היום (או גם אז, לפני 2,500 שנה), אלא שקדמו להם יצורים נחותים, ומהם התפתחו יצורים אחרים, להם קרא "וריאנטים". חלקם נכחדו, חלקם שרדו. כך הוא אמר. השנייה - שהופעתם בטבע של הווריאנטים היא מקרית, ואין קשר בין מקריות ההופעה של יצור מסוים לבין מה שקורה איתו בהמשך. אז תגיד לי בבקשה, אתה, שמאמין באלוהים: מה בכל ההנחות האלה לא טוב לאלוהים? אלוהים ברא את העולם לפני 4.5 מיליארד שנים, הדליק את הסוויץ', שם בנזין, לחץ על הדוושות - והיידה לדרך! מרגע שעולם נולד, הוא מתנהג בדיוק כמו שמתנהג ילד - הרי גם ילד הוא פרי יצירתו הנפלאה של אלוהים, נכון? כך גם העולם - מצליח כאן, נכשל שם, יוצר, הורס, מניב ומכלה - מדוע אתה חושב, שיש חובה שכל דבר וכל אירוע, כל יום וכל דקה, כל שיהוק של כלב שבע או יללה של תן רעב - יהיו דווקא יצירי כפיו הבלעדיים של אלוהים? אתה רוצה להגיד שזה טוב? הרי כל זה יכול להיות גם רע! כבר הסברתי ל"מהנדסים" שכתבו מכתב לאתר "חופש", שמה שטוב לאחד עלול להיות רע לאחר.

רק לאנשים מסוימים הסידור הזה של אלוהים הוא תמיד טוב. יפה, צדקת! לכוהנים, לרבנים, לכמרים ולדרווישים! לכל אלה חשוב מאד שאלוהים יהיה אחראי לכל גיהוק ושיהוק ונהמה וגחמה ונגיעה ועשייה ומחדל שעושה אדם או שאיננו עושה, בכל פינה נידחת בעולמו הקט במשך 24 שעות היממה 365 ימים בשנה בכל 120 שנות חייו, משום שהם גובים מזה עמלות. אל תזלזל בעמלות! זה בוחטה של כסף! תראה כמה זהב יש בוותיקן, במסגדים, בבתי הכנסת, על האפוד של הכוהן הגדול ושל העובדיה והבאבות למיניהם. אבל לך? מה כל זה נותן לך, בן אדם?

אחרי אמפדוקלס באו רבים נוספים. היה עוד יווני אחד, אריסטו, שדווקא היהודי רמב"ם הושפע ממנו רבות, ולאמארק הצרפתי, הרבה יותר מאוחר, שפיתח את הרעיון של "תורשת תכונות נרכשות" - לפיו תכונות שנרכשות במשך מהלך החיים של יצור מסויים יכולות לעבור בתורשה לדורות הבאים. לא כל תכונה, ולא בכל מצב, כמובן. ברית המילה, למשל, מבוצעת כבר חמשת או ששת אלפי שנים, ועדיין לא הפכה תכונה תורשתית נרכשת. זהו מזלם של המוהלים, אחרת ממה היו מתפרנסים? עד שבאמצע המאה הקודמת, הופיע באנגליה האיש הנורא והאיום: צ'ארלס דרווין. מה, בעצם, אמר דרווין?

דרווין העלה שני טיעונים מקוריים. הצרה עם מרבית בני האדם, שהם שמרנים, וללא קשר לדת אין הם אוהבים רעיונות חדשים. זה נכון שבעתיים כשהם דתיים. אז בני דורו של דרווין לא כל כך אהבו את מה שהוא אמר, אבל חלק מהם בכל זאת הקשיב. הרעיון הראשון היה, שכל יחידה ביולוגית בטבע מקורה ביחידה ביולוגית שקדמה לה. הרעיון השני היה, שקיים מנגנון שמפקח על השינויים שחלים ביצורי הטבע ובמינים השונים של כל יחידה ביולוגית, ודרווין קרא לו "מנגנון הברירה הטבעית". מצידי תקרא לזה "אלוהים".

בספר קטן וקריא שכתב ד"ר דן גראור - "אבולוציה: מדרווין עד ה-DNA", ספריית האוניברסיטה המשודרת, הוצאה לאור של משרד הביטחון, יולי 1997 - תוכל למצוא המון הסברים מפורטים, שבגלל אילוצי המקום אני לא נכנס אליהם כאן, אבל כדאי לך לקרוא: אני משוכנע שאלוהים נותן לך רשות לקרוא. אולי הרבנים לא, אבל אלוהים דווקא כן. אלוהים שמח, שאתה, יציר כפיו (בעקיפין) מתעניין בחומרים הרבים שהוא ברא בטבע, ולא סתם הולך בתלם חרוץ עם חסימות ליד העיניים כמו סוס רתום לעגלה.

אני אביא לך רק דוגמה אחת ממה שמספר ד"ר גראור על הברירה הטבעית שתיאר דרווין. ד"ר גראור נטל דוגמה מהקרפיון (זה שאנחנו מחסלים בהמוניו בכל חג קדוש לאלוהים):

"נקבת הקרפיון מטילה במהלך חייה כמה מיליוני ביצים. לו כל הצאצאים שלה היו מגיעים לבגרות, והיו גם הם מטילים מיליוני ביצים, הרי שבמשך פחות מ-50 שנה היה המשקל הכולל של כל הקרפיונים בעולם עולה על משקלו של היקום. היכולת שלנו לפתוח חלון בבוקר בלא שקרפיונים יישפכו לנו לתוך הבית נובעת מן העובדה, שהשרידות הממוצעת של אורגניזמים בטבע היא נמוכה מאוד."

תעזוב לרגע את הרבנים - תגיד לי אתה: מה אתה חושב על זה? זה באמת כל כך נורא? בייחוד כשזה באמת כל כך נכון! אז לזה קוראים מה שדרווין תיאר - "ברירה טבעית". בהנחה הבסיסית שלנו היום - אלוהים ברא גם את הברירה הטבעית - עכשיו זה בסדר? קיבל את הכשרות המלאה?

גדולתו של דרווין הייתה בכושר ההתבוננות שלו בטבע, בתכונת הסקרנות הנפלאה, בחוש הביקורת, באנליזה (דיון מנתח של ממצאים) ובסינתזה (בנייה מחדש) של מסקנות שמבוססות על ממצאים, בחשיבה, בביקורת וביצירתיות. כל אלו הן תכונות שאלוהים - הרי הסכמנו שכאן אנחנו איתך באמונה בקיומו, לפחות לרגע - ברא באדם. גם בדרווין. אז דרווין לא רק הסתכל וחשב והמציא רעיונות, אלא הוא גם עיצב ולש ובנה אותם לחשיבה מודרנית. אומנם אתה צודק, שיש היום רבים שמערערים על חלק ממסקנותיו של דרווין, וזוהי גדולתו של המדע: המדע מעצם מהותו מחייב חקירה בלתי פוסקת, מנסה לערער על "עובדות" קיימות ולחפש עובדות "חדשות" במקומן.

במדע אין "אמת". "אמת" מרגע שהיא נמצאת, מייד היא מועמדת להפרכה. "אמת" במדע שרירה וקיימת כל עוד לא נמצאה אמת טובה ממנה, שתתפוס מייד את מקומה. אין שום בעיה עם ערעור הנחותיו של דרווין, בתנאי שתוצגנה במקומן הנחות אחרות, "אמיתיות" יותר. טענות דתיות, שמבוססות על סיפורי המקרא אינן ראיות מדעיות. בסיפורי המקרא יש רק "קדושה". מה שיפה במדע, שלא רק שאין בו "אמת" מוחלטת, אלא שגם אין בו "קדושה". "קדושה" זה דבר נורא ואיום, ונורא טוב לי לחיות בלי "קדושה" ובלי שום "איש קדוש".

המציאות מלמדת, שגם אם יש פערים או "אי דיוקים" בתאוריה של דרווין, הבסיס העקרוני לחשיבתו הוא נכון. הצרה עם בני אדם רבים, דתיים כחילוניים, שהם מרבים לבקר ולדון בנושאים שהם מבינים בהם כמו חמור במרק פירות, או שהם יודעים רק "בערך". מה טוען המאמין הדתי? שדרווין אמר שהאדם נולד מהקוף. שטות מוחלטת! הוא בכלל לא טען זאת, והאדם כלל לא נולד מקוף! ההנחה הביולוגית היא, שמשפחות האדם ומשפחות הקופים מוצאם מיצור קדום משותף, ממנו התפצלו מינים שונים. אלוהים, כמוסכם בינינו, ברא אותו יצור קדום, או את היצור הקדום שקדם לו, ואחר כך הדי.אנ.איי. שלו עבד שעות נוספות, התפרע פה ושם, עשה קצת דאווינים (אולי מכאן בא השם דרווין - סת-א-אם!), ומהשתוללות הזאת נוצרו יצורים שונים - קופים בשרשרת אחת, וקופי האדם, האדם הניאנדרטלי, הכרמליתי, הפקיני ואחרים, בשרשרת או בשרשרות אחרות. ולאחר השתוללויות נוספות של ה-די.אנ.איי. נוצרנו אנחנו, ההומו סאפיינס, האדם החושב. אני מתכוון לזה שבאמת חושב...

למה בכלל התחלתי לספר לך את כל זה? משום שבעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 23.9.99 קראתי על תגלית עולמית באתר ארכאולוגי בעמק הירדן שלנו, כאן בארץ: נמצאו כלי עבודה של בני אדם בני 2 מיליון שנה, תגלית שמקדימה בכחצי מיליון שנה את מה שידענו עד כה על הופעתו הראשונה של האדם הקדמון בישראל, וב"הארץ" מיום 17.9.99 קראתי, שבאותו אתר נחשפו שרידי פילים קדומים בני כשני מיליון שנה. ואז חשבתי עליך, ידידי הדתי, והצטערתי בגינך מאוד. הצטערתי על כך, שבגלל גישה צרת אופק וחינוך מגביל, בגלל הנחה דתית שאיננה מרשה להטיל ספק או להעמיד אפשרות אחרת, נוספת, אתה מפסיד דבר נהדר בחיים, דבר שאין לו שום קשר לאמונה באלוהים או לאי-אמונה בו: האינסופיות של הידע, החידושים וההתרעננות שמלווה אותם, פיתוח החשיבה והמחקר, שהם תולדה ישירה של פתיחות ונכונות להיחשף למה שהטבע פותח בפנינו. הטבע, זה שנברא בידי אלוהים. זוכר?

זה מה שרציתי לספר לך על האבולוציה, על דרווין, על האדם הקדמון שחי בארץ ישראל לפני 2 מיליון שנים, ועל עדר פילים שעבר כאן לפני מיליון וחצי שנים, ועל כך, ששנינו יכולים לחיות בשלום ובשלווה זה עם זה ועם העובדות האלה, בין אם הטבע בראם ישירות, בין אם אלוהים ברא את הטבע והטבע בראם, כמו בהגדה של פסח על חד גדיא. להתראות באתר "חופש"!