טרור, דת וגאווה

מאת: ניצן

'חמאס' ו'חיזבאללה' הם ארגוני טרור ידועים, אבל בדיוק כמו 'דאעש' הם גם ארגוני טרור דתיים. האידאולוגיה שמניעה אותם היא בעיקרה אידאולוגיה דתית-מוסלמית.

מנהיגי חמאס, כמו פנאטים אחרים בעלי אוריינטציה דתית, משוכנעים שאלוהים איתם. תהליך קבלת ההחלטות של מנהיגי התנועה בכלל (וסנוואר בפרט) מושפע מאוד מהאמונה הדתית בהצלחה שכביכול מובטחת להם. הם מסונוורים מאמונתם עד שקשה לדון איתם בדברים בצורה רציונלית באמת. פירוש שמה של 'חיזבאללה' בערבית הוא "מפלגת האל". פירוש שמו של 'נסראללה' בערבית הוא לא פחות ולא יותר מאשר "נצחון האל".

בדתות רבות, כולל הדתות המערביות הגדולות, יש אלמנט קיצוני, ויש מי שמקדם אותו ודוגל בו. אפשר למצוא - גם בקרב נוצרים ויהודים - אנשים המאמינים שמעשיהם מוצדקים באופן לא רציונלי על ידי אמונות דתיות (אשר עשויות להיראות רציונליות לחלוטין בעיני המאמינים). ניתן כמובן למצוא גם מאמינים דתיים שאמונתם אינה כרוכה בהתנהגות קיצונית. הבעיה באסלאם (של ימינו) היא היחס בין שני המספרים, בהשוואה לדתות אחרות.

ממש בימים אלה, סירב הרב הראשי לישראל ללחוץ את ידו של יושב ראש הכנסת, בגלל זהותו ההומוסקסואלית של האחרון. עם זאת, יו"ר הכנסת בישראל הוא אכן הומוסקסואל בגלוי, ישראל הייתה הראשונה להשתתף (ואף לזכות) בתחרות האירוויזיון עם זמרת טרנסג'נדרית, ומצעד הגאווה הוא בינתיים אחד האירועים השנתיים הגדולים בישראל. יתכבדו ה"פרוגרסיבים" ברחבי העולם המערבי ויבואו לקדם הכרה בלהט"ב ברצועת עזה... רק אל תשכחו לכתוב את צוואותיכם מראש.