דת האתיאיזם

מאת: ניצן

אחד הטיעונים הנשמעים באינספור ויכוחים עם מאמינים דתיים לסוגיהם, עוסק בסימטריה שקיימת לכאורה בין אמונה דתית לבין "אתיאיזם". המאמין הדתי (ולא בהכרח משנה דתו הספציפית) יטען כי אתיאיסטים "מגינים בלהט" על עמדותיהם, בדיוק כמו מאמינים דתיים. יתר על כן, הוא יצטט דוגמאות רבות בהן הדתי אומר משהו (למשל: "לא היה מפץ גדול") והאתיאיסט אומר את ההיפך (למשל: "היה מפץ גדול").

כמובן שמדובר בשטות גמורה. המהות היסודית של דת, כל דת - האמונה "העיוורת" בסדר עולמי "גבוה" כלשהו - אינה מאפיינת כלל את סדר יומו של אתיאיסט כלשהו. בדיחה ידועה אומרת כי להשוות אתיאיזם לסוג של דת, זה כמו לומר שקרחת זה סוג של תספורת.

"האמונה אינה עיוורת," יקפצו מיד חלק מהקוראים, "הדת שלנו מסתמכת על ראיות מוצקות," וכו' וכו'. נו באמת... אם במימצאים, הוכחות ומסקנות לוגיות עסקינן, הרי שמדובר במדע ובשיטה המדעית, ואז אנו נמצאים ב"מגרש" אחר: זה של מכוני המחקר והאקדמיות למדעים, שיודעים לעסוק בראיות, בניסויים ובהוכחות אלפי מונים טוב יותר מאשר רבנים ושייחים. ואנו יודעים מה מסקנותיהם באשר למפץ הגדול, לאבולוציה ומוצא האדם, ולתפקידם של "אלים" באופן כללי.

ובכלל, שאלו מאמינים רבים האם ימירו את אמונתם לו תראו להם ראייה בדבר תכנים שגויים המצויים בה, ותזכו לתשובות בתחום שבין "מה פתאום" דרך "ממילא לא תוכל להראות לי דבר כזה" ועד "האמונה אינה עוסקת כלל במימצאים והוכחות".

הואיל ומה לעשות, יש בתכנים הדתיים לא מעט נושאים שכן עוסקים במימצאים והוכחות, מצאו חכמינו לא מעט דרכים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. דוגמאות לא חסרות: החל מעיקרי האמונה היהודית עצמה ("לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. נקודה", "זאת התורה לא תהא מוחלפת. נקודה"), דרך רבנים מגדולי היהדות שאסרו, כך ממש, על לימודי מדעים שעלולים להביא לידי סתירות עם הכתוב ומחשבות "כפירה", וכלה בפוסקים שהסבירו כיצד ניתן לנהל דיונים רציונליים רק לאחר שקבענו מראש מספר עקרונות דתיים שאין לסטות מהם.

ומלבד אי-האמונה העיוורת, כאן נמצא חוסר הסימטריה המהותי בין דת לאתיאיזם. במקום בו הדתי "האמיתי" יימנע מלהתעמק בחומר הסותר את אמונתו, לאתיאיסט "האמיתי" לא תהיה בעייה להתעמק בחומר כלשהו. וזה נכון לא רק לעצם העיסוק בעיקר, אלא לאלף ואחד נושאים נלווים: אם, לדוגמא, הדת אוסרת על הפלות מעצם מהותה, הרי שהאתיאיסט אינו "מעודד" הפלות - הוא פשוט יבחן כל מקרה לגופו, ואולי גם בהתאם לדעותיו האישיות.

נראה שתפיסה זו מעניקה יתרון למטיף הדתי בבואו להתווכח עם האתיאיסט המכיר בגדולתה של השיטה המדעית: האחרון, מטבעו, פתוח יותר לשינוי דעתו. אם מחר תימצא ראייה חותכת כלשהי לקיומו של אדם בשם מתושלח, אשר חי 969 שנים (בראשית פרק ה') - לא תהיה לו בעייה להאמין כי הסיפור נכון. רק מה, מבחינה מדעית אין ראייה שכזאת. בפועל, תפיסה זו מעניקה יתרון גדול לדרך החשיבה המדעית, וזהו הדבר שמצעיד את המדע קדימה.

על האמור לעיל יש להוסיף עוד שתי נקודות חשובות.

הנקודה האחת קשורה בפנייה הנפוצה אל האתיאיסט - פנייה ש"רוכבת" על אותה מהות של פתיחות: "אתה אומר שאינך פוסל מראש דבר? ותהיה מוכן לקבל כל דבר מוכח? בוא לפגישה X, או ראה בעיון סרט Y, ומצא שם הוכחה ברורה ל..."

הבעייה כאן היא אחרת לגמרי. כמות הפניות מסוג זה היא עצומה. בשבוע טיפוסי, מי שמעסיק את עצמו בנושאים אלה, עשוי לקבל כחמש הזמנות לסמינרים ומפגשים דתיים, ועוד עשרה סרטונים באורך שעה ויותר שמוכיחים כביכול כל דבר, החל מאורך חייה של שרה אימנו, דרך ניסים שמבצעים ילדים אוטיסטים לפני ארוחת בוקר, וכלה בצלחות מעופפות שנחתו בראש הכרמל. למעשה ניתן למלא 200% משרה רק בעיון בחומרים השונים והמשונים שנשלחים על ידי אנשים, אשר נשבעים בזקן הנביא כיצד הסרטון הספציפי שהם שלחו יגרום לכם לשנות את תפיסתכם ואת חייכם.

מדי פעם אנו מעיינים, ככה בכל זאת, בסרטון זה או אחר, וחיינו עוד לא השתנו. רובם ככולם סובלים מתערובת מוזרה של עובדות שגויות עם שיטת הסקה שאינה מדעית.

הנקודה האחרת עוסקת בטיעון הסימטרי-לכאורה: "לא הוכיחו שאין אלוהים, ועד שלא יוכיחו כך, אמשיך באמונתי הדתית."

המדע אינו מתנהל על פי דברים שלא הוכחו. אותה נקודה בדיוק נכונה לכל אחד מכשלושת אלפי האלים המוזכרים בתרבויות האנוש שעל פני הפלנטה הקטנה שלנו, ושקיום חלקם הגדול סותר בהגדרה את קיומם של האחרים. גם לא הוכח, למשל, שמפלצת הספגטי המעופפת איננה קיימת. למעשה, למפלצת הספגטי המעופפת אמינות קיום מעט גדולה יותר, כי אמינות הסיפור על "אלוהים" התנ"כי נפגעת מפעילויות רבות שהסיפור מייחס לו, ואשר כן הוכח שבפועל קרו אחרת.

ראו גם: אתיאיזם - מה הוא כן, מה הוא לא