אין רצון חופשי

התכתבות בין יואב לבין ניצן

ההתכתבות הבאה התנהלה במהלך החודש הקודם בין שני חברי העמותה, יואב יעקובי וניצן מצוות האתר, כחלק מהתכתבות גדולה יותר שחלקה הגדול יותר היה בעצם מענה לגולש שהתעקש להקשות בנושאי דת ומדע. חשבנו שהתוכן מעניין מספיק על מנת להציגו גם לעיניכם.

יואב:

רציתי לספר לך שהגעתי למסקנה שכנראה אין כלל רצון חופשי. אם תרצה, אוכל להסביר לך את הנימוקים לכך.

ניצן:

אתה יותר ממוזמן לקרוא ספר קצר שכתבתי, שדן גם בנושא זה: http://TheTruthIsWrong.com/heb2

יואב:

לגבי הספר שלך, קראתי אותו עוד בשנת 2013, ומאד מאד נהניתי מקריאתו. ייתכן ולא כתבתי לך תודה בזמנו, אז עכשיו אני רוצה להודות לך על כך שכתבת ספר מאלף, מעניין מאד ומהנה לקריאה. אני מודע לכך שבספר יש פרק העוסק בעניין של חופש הבחירה, וקיים גם מאמר נוסף שנתקלתי בו באתר חופש הדן בנושא הזה: http://www.hofesh.org.il/articles/god/aboutgod.html#SIXTHREE.

גם לאחר קריאת הספר והמאמר ועוד מספר מקורות אחרים בנושא הזה, הייתי עדיין בדילמה אם יש או אין רצון חופשי. לאחרונה הגעתי למסקנה שאגדיר אותה כך: הסיכוי שיש רצון חופשי הוא כמו הסיכוי שיש אלוהים. יש גם דימיון מסויים בין שני הדברים: אנשים רבים מאמינים בקיומם בדבקות רבה, המוח האנושי הוא זה שהמציא את שניהם, לא ניתן להוכיח שהם לא קיימים, לא ניתן להוכיח שהם כן קיימים ולגבי שניהם ניתן להשתמש בתער אוקאם כדי להגיע לאפשרות היותר סבירה אם הם קיימים או לא.

מעניין אותי לדעת מה דעתך בשורה התחתונה לגבי קיום רצון חופשי, והאם אתה מכיר בטיעונים חזקים לקיומו של רצון חופשי (פרט להרגשה הפנימית שכאילו יכולתי להחליט אחרת, ושיש דבר כזה "רצון").

ניצן:

אנסה לתאר זאת בקצרה כך: לראייתי שלי, כפי הנראה אין רצון חופשי, והתחושה לגבי קיומו היא תוצאה של האופן בו פועל מוחנו. אלא שככל שזה קשור אלינו, התהליכים הקובעים את התרחשות הדברים הם כה מורכבים ביחס לתפיסתנו, ו"האשליה" היא כל כך טובה, עד כי מבחינה מעשית אנו מתייחסים לעולם כאילו יש לנו בו רצון חופשי ובחירה, ועלינו להמשיך לעשות כך.

יואב:

אני מבין שאתה לא מכיר טיעונים טובים (של אנשים אחרים) לכך שכן קיים רצון חופשי, ושאתה כמוני מאמין שבסבירות גבוהה אנחנו בעצם מכונות. על כל מקרה, להלן משהו שכתבתי שאולי יעניין אותך לקרוא שהוא דוגמה למקרה אפשרי בהחלט:

יש אב לילד בן 3 וילדה בת שנתיים שהגיע למסקנה שהוא עצמו מכונה (כלומר במוח שלו בוצע תהליך פיזי, שגרם להכנסה לזכרון שלו שהוא בעצם מכונה) וגם ילדיו כמובן מכונות. יום אחד הוא רואה את בנו מכה את אחותו הקטנה. הוא פונה אל בנו ואומר לו: "נהגת לא בסדר, ולכן היכנס עכשיו לחדרך ואל תצא משם עד שאשחרר אותך, ובינתיים חשוב על מה שעשית."

כעת ננתח את מה שקרה: האב "יודע" (כלומר רשום בזכרונו) שהוא מכונה, והוא גם "יודע" שבנו וביתו אינם "יודעים" שהם מכונות. הוא ראה את בנו מכה את ביתו, ו"יודע" (עיבוד של מוחו) שזה לא בגלל "רוע לב" או משהו כזה (זה במושגים של אנשים שמאמינים ברצון חופשי), אלא בגלל שהם מכונות שפועלות ללא רצון חופשי. הוא גם יודע שהוא מכונה שאין לה חופש בחירה. מה שהוא אמר לבנו, זה לא בגלל שהוא בחר להעניש אותו, אלא בגלל שכך פועלת המכונה (הוא). הוא גם מבין אפילו (מוחו מבין) למה המכונה פועלת כך, למרות שהיא כאילו מענישה מכונה אחרת (בנו) שלא ביצעה את המעשה מבחירה. הוא (בעצם המוח) מסביר לעצמו שכנראה שהוא בנוי כך משום שהאבולוציה שפיתחה את המכונות מהסוג שלו במשך מיליוני שנים העדיפה מכונה שמענישה את הבן שלה על פני מכונות שלא הענישו את הבן שלהן, כי מכונות שלא הענישו את הבן שלהן יצרו מכונות פחות טובות מבחינה הישרדותית (והוא גם מסביר את זה לעצמו).

מהמקרה הנ"ל ניתן להקיש גם על המקרה שתמיד מביאים כדוגמה לבעייתיות חוסר חופש בחירה של השופט והפושע.

מסקנה מהדוגמה: האבולוציה פועלת בעצם על מכונות! (הכוונה היא שהיא חלה על כל ממלכת מכונות הצומח כמו גם על ממלכת מכונות החי וגם על מין המכונה שנקרא אדם.)

ניצן:

למעשה קראתי פעם השוואה מעניינת בין ההשקפות הפילוסופיות השונות (כולל דואליזם שדן ב"נשמה" בוחרת ורוצה), והיה בהשוואה זו איזשהו טיעון מעניין נגד עקרון "המכונה", דא עקא שאינני זוכר אותו כרגע... קטע יפה. מזכיר לי שני קטעים לא קשורים. האחד מהספר "כמעט כמו לווייתן" של פרופ' סטיב ג'ונס, שדן באבולוציה, ושם הוא מביא דוגמה של ממש לאבולוציה של מכונה מסויימת (במובן הכי פשוט של שכפול ושרידות), בהתערבות אנושית. הקטע האחר שכתבתי בשעתו בעצמי: "נניח שרוצח המגיע לבית המשפט מצליח לשכנע את השופט בדבר קיומו של עולם דטרמיניסטי. האם יש לזכותו עקב כך, כי בעצם לא היה אחראי למעשיו, שנקבעו מראש? ואם ירשיע אותו השופט בדין למרות זאת, האם לא יוכל לטעון כהסבר שגם עצם ההחלטה להרשיע נקבעה מראש באותו מסלול דטרמיניסטי בו צועד העולם? (ואז כמובן נוכל לטעון שגם הטענה המסבירה האחרונה של השופט נקבעה מראש, ובעצם נוכל להמשיך בלולאת טענות מסוג זה ללא קץ.)"

יואב:

תודה על הדוגמאות הנוספות. את ספרך קראתי, אז כמובן גם את המשפט שציטטת ממנו.

שים לב שכנראה יש כאן התכתבות של שתי מכונות (אני ואתה) על פילוסופיה.

הבן שלי (עוד מכונה) אמר שהוא קרא איזה ספר של אסימוב שמזכיר גם כן את העניין הזה, והוא גם ינסה להיזכר איך קוראים לו. אם הוא ימסור לי, אני אעביר אליך.

לגבי סוגיית הדטרמיניזם, זה לא אותו דבר כמו הסוגיה של חוסר "רצון חופשי". העולם יכול להיות לא דטרמיניסטי, ועדיין גם ללא "רצון חופשי". להיפך לא ייתכן (אם העולם דטרמיניסטי, אזי בהכרח אין רצון חופשי). אני יודע שאתה יודע את זה.

אחד היתרונות של אלה המאמינים בכך שהם מכונות הוא שהם יותר רגועים כלפי טעויות של עצמם וגם כלפי יחס של אחרים אליהם, וגם לכך אביא דוגמה. נניח שאני נכנס למוזיאון רובוטיקה, ובאחד החדרים שם יש רובוט שמקלל אותי ואת אמא שלי, ומעליב אותי. האם אני צריך להיפגע או להתרגז ממנו? כמובן שלא, כי אני יודע שהוא רובוט. מהדוגמה הנ"ל ניתן להסיק שגם אם בן אדם (שגם הוא מכונה) מקלל אותי או פוגע בי, אני לא צריך להתרגז. באופן דומה אני צריך לסלוח לעצמי על שגיאות שאני עושה, כי זה לא משהו שיכול היה לקרות אחרת.

ניצן:

בהתעלם מהעובדה שתשובתך נקבעה מראש ורק איננו יודעים אותה עדיין :) האם תאשר לצטט את ההתכתבות הזאת?

יואב:

התשובה שלי ידועה מראש רק אם העולם דטרמיניסטי. אפילו שאני מכונה. דוגמה לכך: נניח שמדען (מכונה) יבצע מחר ניסוי ויבדוק פליטה רדיואקטיבית, ויפרסם בירחון את מספר חלקיקי האלפא שייפלטו במשך דקה. אם מספר זה הוא אקראי (ויש סימנים המצביעים על כך שאמנם זה כך), אז המאמר שהוא יפרסם אינו ידוע מראש למרות שהוא עצמו כאחת המכונות (מה שנקרא בעבר "כאחד האדם").

אם כולנו מכונות, אז צריך לשנות את השם של אתר חופש. איזה חופש יכול להיות בכלל כשכולנו מכונות?

ראו גם: בחירה חופשית