שעשועים של מודעות

גלריית המודעויות

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'מחכה ליד החלון, לובשת את הפנים שהיא שומרת בצנצנת ליד הדלת.'
-- 'אלינור ריגבי', החיפושיות, פול מקקרטני וג'ון לנון, 1966

ב-29 בנובמבר 1981 נמצאה גופתה של השחקנית נטלי ווד במים ליד חופי האי סנטה קטלינה באזור לוס אנג'לס. נראה כי השחקנית המפורסמת טבעה בטיול של סוף שבוע, וזאת בתקופת השתתפותה בצילומי הסרט המהפכני 'סערת מוחין' - ארוע שהשפיע רבות על המשך צילומיו וקורותיו של אותו סרט. [1]

עלילתו של 'סערת מוחין' עוסקת ביכולת הטכנולוגית של מציאות וירטואלית מועתקת - האפשרות להקליט את חוויותיו, תחושותיו ומחשבותיו של אדם א' ולגרום לאדם ב' לחוות אותן מאוחר יותר, באופן נשלט, באמצעות מיכשור מתאים המתחבר אל מוחו. אם תרצו, סוג מאד מסוים של 'מוח בצנצנת'.

כצפוי, הסרט 'סערת מוחין' לא היה היחיד שעסק בטכנולוגיה העתידנית האמורה. מספר סרטים נוספים נגעו בהצלחה זו או אחרת בנושא. נזכיר בעיקר את הסרט 'ימים משונים' שיצא יותר מעשור מאוחר יותר, וגם אם לא הצליח כל כך באופן מסחרי, עדיין נחשב לאחד הטובים שעסקו בעניין זה שלנו. [2]

-- * -- * --

דמיינו לעצמכם חנות עתידית אליה אנו נכנסים כדי לבחור את ה'חוויה' המוקלטת שאנו בוחרים עבור עצמנו להיום בערב, משלמים את הסכום הנדרש ומקבלים בתמורה חפץ כלשהו. במונחים השאולים מעולם המחשבים של ימינו יהיה זה אולי דיסק קטן או התקן USB,‏ [3] אותו אנו נחבר מאוחר יותר למכשיר המתאים, אשר ישדר מידע למוחנו.

החנות מציעה מגוון הקלטות, חלקן של אנשים אמתיים: חוויותיו של קופץ בנג'י, צוללן בשונית אלמוגים, מטייל באלפים, סועד במסעדת יוקרה צרפתית. חלקן האחר בעריכת אולפן: סיור ברחבי הגלקסיה, או בביתו של מיקי מאוס המצוייר. כנראה לא נפקד מקומן של חוויות סקס ואלימות להשכרה, בדיוק כמו בספריות הוידאו הזכורות לטוב.

אלא שכמו גורלן של מרבית ספריות הוידאו וחנויות התקליטים של המאה העשרים, כך תהיה בוודאי גם שיטת העברת החוויות הוירטואליות עכשווית יותר. מן הסתם תוך שימוש באמצעים כמו האינטרנט, ללא צורך אמתי לבקר בחנות גשמית כלשהי.

האפשרות 'לקנות חוויות' השונות מהרגיל, קיימת, במידת מה, תוך שימוש בסמים - במיוחד סמי הזייה - של ימינו, דוגמת LSD או DMT.‏ [4] במקרה זה מדובר כמובן בהשקעה בחוויה כללית ביותר, ללא עריכה מראש, וללא שליטה מרובה בתוכן, אבל המושג של 'תשלום עבור חוויה שונה' תקף גם במקרה זה. המציאות מוכיחה שאפילו תחת אותן הגבלות וחסרונות של החוויה האמורה, גדול הביקוש מאד, וגם התמכרות ופשיעה כרוכים בעניין.

ניתן רק להניח שהצירוף של שליטה בתכנים יחד עם קלות ההעברה יגררו עמם יסודות דומים, אולי אפילו חזקים יותר, של התמכרות ושל פשיעה. בסרט 'סערת מוחין' הצבא מתברר לפתע כשותף בכוח לפרוייקט. הסיפור של 'ימים משונים' לקוח רובו ככולו מעולם הפשע. כמה הייתם מוכנים לשלם עבור חוויות מסעירות על פי בחירתכם מבלי לקום מהכסא?

-- * -- * --

הקלטות כאלה של חוויות אישיות נמצאות בסוג של סתירה ישירה עם מושג 'שני העולמות' - החיצוני והפנימי - שאנו נוהגים לשלב בהגדרת המודעות. [5]

ואולי נעוץ ההבדל בפרשנות הראשונית שאנו נותנים למילה 'חוויה'. קיים הבדל גדול בין "להרגיש שאני ג'ון ולחוות תחושות שחווה ג'ורג'" לבין "להרגיש שאני ג'ורג'". במקרה השני משתנה לא רק התוכן של המודעות שלכם אלא אף תחושת הזהות שלה. גם אם ספק שלפרשנות זאת התכוון הסיפור של הסרט 'ימים משונים', קשה שלא לצטט מתוכו את המשפט: 'זה לא כמו "טלויזיה, רק טוב יותר". זה חיים. פיסה מחייו של מישהו אחר.'

נוכל אם כן לנסות ולדרג את האפשרות 'לקנות חוויות' בסולם פשוט:

• במקום הנמוך נמצאת האפשרות לקנות חוויות המעדכנות את התוכן של המודעות שלנו, אך ללא עריכה מראש ושליטה. על האפשרות הזאת נמנה למשל השימוש בסמי הזייה למיניהם.
  
  
• במקום הבא נמצאת האפשרות לערוך מראש חוויות (תחושות, מחשבות) ולהתנסות בהן תחת שליטה ובחירה. מקרה פרטי של אפשרות זאת היא היכולת 'להקליט' את חוויותיו של מישהו אחר. זהו המקרה הנדון בסרטים הבדיוניים שלנו שהוזכרו.
  
  
• במקום הגבוה נמצאת האפשרות לחוות לא רק את תחושותיו אלא גם (ובמיוחד) את זהותו של מישהו אחר, כמוסבר לעיל.

האפשרות לחוות את זהותו של האחר מעלה עמה שאלה מעניינת באשר לזכרון: זכרון זהותכם הקודמת במהלך החוויה, כמו גם זכרון זהותכם מהחוויה עצמה, לאחר שהסתיימה 'ושבתם לעצמכם'.

באופן טיפוסי אין זהותו של בעל מודעות כלשהי כרוכה בזכרונות ממודעות אחרת, ועל כן קשה להצביע על 'זכרון זהותכם הקודמת במהלך החוויה' כשינוי מלא של תחושת הזהות. עם זכרון כזה ייתכן ולא קיבלתם את מלוא התמורה לכספכם... אפשר גם לנסות ולהחיל נימוקים דומים על 'זכרון זהותכם מהחוויה לאחר שהסתיימה', אם כי שם הדברים נראים מורכבים יותר.

שינוי זהות ללא זכרון כלשהו לאחריו, שקול לדבר שלא אירע כלל מבחינתנו, למעט אולי תחושת פרק זמן החסר לנו בעברנו. דוגמאות כאלו אנו מכירים מתיאורי מקרים ידועים של אנשים אשר סבלו מפיצול אישיות. למעשה, לפרקי זמן בלתי מורגשים, ייתכן והדבר קורה ממילא. לא נוכל להוכיח דבר, הרי איננו זוכרים זאת...

-- * -- * --

עד שיופיעו בשוק המכשירים הראשונים המבצעים הקלטה וניגון של חוויות האחר, לא נותר לנו אלא להקשות ולחבר שאלות לגבי מצבים מורכבים אפילו יותר: כמה תעלה הקלטה של חוויותיו של מישהו הצופה בסרט 'ימים משונים'? מה המשמעות של 'לנגן' במוחי את חוויותי שלי עצמי שהוקלטו קודם לכן? האם נוכל לרכוש הקלטה של מישהו בזמן שהוא חווה 'נגינה' של הקלטה של מישהו שלישי? האם דבר זה זהה לשימוש בהקלטה המקורית של אותו אדם שלישי? כיצד נרגיש כאשר 'ננגן' במוחנו הקלטה של מישהו החווה בעצמו זכרון של 'ניגון' קודם במוחו? האם נוכל להקליט, ואז 'לנגן' במוחנו, את חוויותיהם של בני המין השני? של בעלי חיים אחרים? של יצורים מומצאים?

ועד שנדע לענות על כל אלה, נסו להוקיר ולטפח את חוויותיכם הנוכחיות. עדיין לא ניתן להקליטן ולשמרן באופן המתואר.

לפרק הבא

[1] הסרט 'סערת מוחין' ('Brainstorm') בבימויו של דאגלס טרמבול (Douglas Trumbull) ובכיכובה של נטלי ווד (Natalie Wood) בתפקידה האחרון בחייה, יצא לבסוף בשנת 1983 וזכה להצלחה מרובה.

[2] הסרט 'ימים משונים' ('Strange Days') בבימויה של קתרין ביגלו (Kathryn Ann Bigelow), יצא בשנת 1995. ביצירתו של הסרט היה שותף ענק הקולנוע הידוע ג'יימס קמרון. הסרט עוסק בטכנולוגיה עתידנית דומה, תוך סחר בהקלטות ממוחם של אנשים שהשתתפו במעשי רצח או אונס.

[3] USB - קיצור של 'Universal Serial Bus' - השיטה התקנית הנפוצה ביותר כיום לחיבור בין מחשבים וציוד הקפי לסוגיו.

[4] ראו בפרק קודם: 'פרי עץ הדעת'.

[5] ראו גם בתחילתו של הספר 'גוף ונפש - הבעיה הפסיכו-פיסית' (מאת פרופ' ישעיהו ליבוביץ), אשר הוזכר בפרקים קודמים.