יין ישמח לבב אנוש
פרק ג' - חלוצים בין ההרים
הבטחנו וקיימנו - יצאנו לעוד "סיור יינות" בדרכים שבין בית שמש לירושלים. הפעם
כבר הסתיים חג הפסח, ולכן ביצענו סיור זה כטיול של שבת. היינו מודעים לכך שייתכן
וחלק מהיקבים אותם נרצה לבקר יסגרו את שעריהם ביום זה, למרות שבאיזה יום אחר בשבוע
יכולה משפחה ישראלית לטייל באופן חופשי?
אי לכך הצטיידנו מראש (כל הכבוד לאינטרנט) ברשימה גדולה של יקבים, ויצאנו לנסות
את מזלנו. חלק גדול מהיקבים אכן היו סגורים. לבסוף מצאנו את
יקב זמורה הנמצא בבית זית, בין הרי ירושלים.
אם יש יקב שהכינוי "דרכים צדדיות" מתאים לו, הרי זה יקב זמורה, שהדרך אליו היא
בהחלט "צדדית". את פנינו קיבלו בחביבות אתי, צביקה וברוך, אבל - אבוי - לא ביקב עצמו. זה
התברר כנתון לפיקוח דתי של כשרות ("החל מהשנה האחרונה", הסבירו המארחים את נימוקיהם
הכלכליים - כלומר את מה שאתם, הגולשים, מעודדים). רק בחורי ישיבה עוסקים במלאכת
היין, והיקב עצמו ננעל ונחתם בפני מבקרים עם העדרות המפקחים בסוף השבוע.
אבל פטור בלא-כלום אי אפשר. טעמנו מהיינות החופשיים-מפיקוח של השנים שעברו - מבוססי
קברנה סוביניון ומרלו (70 ש"ח לבקבוק), ואלה לא היו רעים כלל. אפילו קנינו מעט. ואז
שמנו פעמינו לנוף המרהיב בדרך למושב בר-גיורא, שם שוכן
יקב סוסון ים.
ביקב סוסון ים קיבל את פנינו זאב דוניה, עם הרצאה מעניינת על תוצרתו. הענבים, כך על
פיו, מטופלים בשיטות אורגניות, ובכלל - בניגוד לשאר היקבים בהם היינו עד כה, אשר
כיכבו בהם ענבי קברנה סובניון ומרלו, מתמחה זאב גם בענבי זינפנדל וסירה.
זאב דוניה ביקב שלו
את היינות שלו מכנה זאב בשמות מגוונים, חלקם לקוחים מעולם האמנות (אגב, גם אוסף
התמונות במקום די מעניין). טעמנו די הרבה סוגים, את חלקם אהבנו אישית פחות ואת
חלקם האחר הרבה יותר. לבסוף קנינו שני בקבוקים: "פליני" (קברנה סוביניון
ופטיט סירה - להבדיל מסירה) ו- "קאמי" (סירה), ב-90 ש"ח הבקבוק.
טעמנו גם יין "אלול" (קברנה סוביניון ומרלו) שכמעט ומחאנו כפיים לאחר טעימתו.
טעם הלוואי המעולה שלו הזכיר לנו מאד את יין "ג'נבא" של גדי שטרנבך (ראה
פרק ב'). גם יין זה יהיה מוכן לקנייה רק בחורף - הבטחנו
לחכות בסבלנות.
צהריים של שבת, אתם מנחשים, אכלנו שוב בחוץ. נשאיר לכם לנחש היכן.
מאי 2005
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
