יין ישמח לבב אנוש

יין הוא הרבה יותר מדבר ששותים אותו במפגשים חברתיים, או לאחרונה גם במצוות הרופא. יין כבר הפך מזמן לסוג של "תרבות" וכל הקשור בו הפך זה מכבר לחלק מאותה תרבות: סוגי הגפנים והענבים וגידולם, בחירת איזור הגידול ולימוד ההיסטוריה שלו, ארגון היקב, תהליכי הסחיטה והתסיסה, החביות והבקבוקים, אירועי טעימת יינות ודירוגם.

מדינת ישראל הקטנה מצטרפת בהדרגה בשנים האחרונות למועדון מכובד של מדינות כגון צרפת, איטליה, ארה"ב, אוסטרליה, ספרד, צ'ילה, דרום-אפריקה ואחרות, אשר יינות איכות מתוצרתן ניתן למצוא על מדפים רבים.

היין, כמו נושאים תרבותיים וקולינריים רבים אחרים, לא נמלט מהטיפול "המסור" של דתות שונות. האיסלאם פשוט אוסר על שתיית יין, ואילו היהדות האורתודוקסית רואה בו מוצר ייחודי ("בורא פרי הגפן") אשר חייב להיות כמובן "כשר". ומה הופך בדיוק יין לכשר? הדבר העיקרי אינו קשור כלל ליין עצמו - אלא לדרך הכנתו, או יותר נכון לכך שכדי שיוכתר בתואר "כשר" יעסקו בתהליך ייצורו הסופי יהודים דתיים שומרי-שבת. כל אדם אחר "יטמא" (מבחינה הילכתית) את היין...

נסו פעם לבקר ביקב כשר ולגעת, רחמנא ליצלן, ביין באיזור הייצור. שמועות עקשניות מספרות על ליטרים רבים מאד של יין שנשפכו ע"י יקבים בגלל "תקלות חמורות" שכאלה, כדי לעמוד בדרישות הכשרות הקפדניות. אשר על כן יקבים השואפים לאותה חותמת, לא רק שיקבלו לעבודה המתאימה יהודים דתיים שומרי-שבת בלבד, אלא שגם יגנו בחומות ובמנעולים על האיזור "הרגיש" מפני המבקר התמים, משל היה זה אוצר זהב במבצר פורט נוקס, אשר רק "מקורבים לעניין" רשאים להנות מזיו אורו.

ראשית, קיימת כאן אפליה מוצהרת בתעסוקה: העדפת אדם למקצוע לא על בסיס כישוריו, אלא על פי אמונתו הדתית, ורק מגזע מסוים, אבוי - זוהי בעצם סוג של טענה לעליונות קבוצה אחת של אנשים על-פני כל שאר הקבוצות. שנית, קיימים מקרים רבים בהם משמש העובד הדתי כסוג של "גוי של שבת הפוך". רק לו מותר לגעת באיזור הרגיש של היקב, ולמרות שפעמים רבות אין לו כל זיקה אחרת לתהליך, הוא הופך לסוג של ידיים רובוטיות, ממלא דברו ומבצע הוראותיו של היינן הלא-דתי, וכל זאת כמובן תמורת תשלום מתאים אשר מקורו מוצא את דרכו בסופו של דבר לכיסו של הקונה. הענבים הם אותם הענבים והיין הוא אותו היין להזכירכם, עם או בלי המחיצה הדתית.

למעשה, אם אינכם "שומרים שבת" במובן ההילכתי, אינכם יכולים לשתות יין בלתי-מבושל כשר. בעצם נגיעתכם ביין "טימאתם" אותו והפכתם אותו ללא-כשר. הרי הימנעות מנגיעה שכזו היא שזיכתה אותו בתווית הכשרות מלכתחילה. שילמתם בעד יין כשר ושתיתם ממילא יין לא-כשר. אם אתם נוסעים בשבת ומחפשים לעצמכם כשרות על היין, הרי שאתם ממש סתירה מהלכת. דתי המקפיד על קלה כחמורה לא ישתה איתכם מאותו הבקבוק. עד כאן קירוב לבבות ושבת-אחים גם יחד. זוהי, למשל, הסיבה שמנהיגים דתיים רבים אינם שותים יין עם מנהיגים חילוניים, אלא תוך כדי הטפה על איחוד העם מסתפקים לעתים קרובות במיץ. תורה, מסתבר, קדמה לדרך ארץ.

על יין אשר עבר תהליכי בישול (אידוי) לא מחלה ההלכה איסורים כה חמורים, ובמיוחד אינו נאסר אם גוי נגע בו או בבקבוקו הפתוח (היהודי החילוני נחשב "גוי" לצורך העניין). לכן גם מעבירים חלק מהיקבים הדואגים לכשרותנו את יינותיהם תהליכים הכרוכים באידוי בחום גבוה. יש הטוענים שתהליכים כאלה פוגמים משהו באיכותו של היין וביכולת שימורו לאורך זמן.

ישנם עוד פולחנים הנדרשים על-ידי כוהני הכשרות - פולחנים אשר אין בינם לבין הרכב היין דבר וחצי דבר. בין אלה ניתן למנות את החובה ההילכתית להקפיד בהילכות שנת שמיטה, ואת הצורך לשפוך (כך ממש) אחוז מסוים מן התוצרת, כדי "לדמות" תרומות ומעשרות לכהנים של בית המקדש.

כמו מרבית חוקי ההלכה, גם חוקי כשרות היין הם חוקים מסובכים, עתירי גרסאות, התפתלויות, סתירות, מעקפים ויוצאים מן הכלל. יש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא הניסיון הנואש להתאים לימינו את קוד ההתנהגות שהיה נהוג בזמנים עברו. הסיבה השנייה נעוצה ביציקת תוכן מלאכותי למה שאין בו תוכן, או במילים אחרות יצירת נפח לקוד ההילכתי - דבר המאפשר לכוהני הדת להמשיך ולשלוט בצאן מרעיתם, מכוח רזי החכמה כביכול, שלא להזכיר את כמות הכסף המעורבת בעניין.

לנושא אחד קיים קשר עקיף ליין עצמו, רחמנא ליצלן: באיזורים מסוימים בעולם נעשה לעיתים שימוש בחומרי עזר שלא הוכרזו "ככשרים" בתהליך ניקויו של היין בזמן הייצור. גם במקרים אלה, מדובר בחמרים שלא מוצאים את דרכם לתוצר הסופי, וממילא לא נעשה בהם שימוש במקומותינו.

כאשר אתם קונים יין כשר, אתם קונים בעקרון אותו היין בדיוק כאילו היה "לא-כשר", אבל כדרך-אגב מממנים את כל הנושא המוסבר לעיל, מעודדים אותה אפליה הנוגדת את כבוד האדם וחופש העיסוק, ותורמים ישירות לסיבה בגללה טורחים יקבים רבים לעסוק בנושא. רובם עושים זאת משיקולים כלכליים גרידא (והם מודים בכך בריש גלי), כי אנחנו - ציבור הצרכנים - חינכנו אותם שזה מה שאנו מחפשים. ואם לחץ כלכלי שכזה הוא אכן לגיטימי ומשפיע, נוכל אנחנו - הקונים - לקבוע בכל קניה וקניה כיצד ישפיע. זיכרו: מי ששותה או קונה יין כשר, משתף פעולה - מדעת או שלא מדעת - עם התפיסה המפלה המתוארת לעיל. אם הוא עושה זאת מדעת, הרי שהוא מעיד על עצמו כי תפיסת השוויון בין בני האדם אינה כה יקרה ללבו.

קל יחסית למצוא כיום בארץ גם יינות לא-כשרים וגם יינות כשרים. כמעט כל רשתות השיווק הגדולות מגבילות את עצמן, בלחץ משגיחי כשרות ובלחץ קהל צרכנים בלתי-מתמצא, ליינות כשרים בלבד. ברשתות שאינן מגבילות עצמן למזון כשר בלבד (כגון "טיב טעם", "יוז'י" ואחרות) ניתן למצוא מיגוון יינות רחב גם מהארץ וגם מהעולם, לא-כשרים וגם כשרים. יינות רבים מכל הסוגים ניתן כמובן למצוא בחנויות המתמחות ביין (כגון "דרך היין", "חינאווי Wine&More" ואחרות), וכמובן ביקבים פרטיים קטנים ורבים המפוזרים ברחבי הארץ.

מספר כתבות בנושא מאתר "Israel Wines" אשר הפנינו כאן אליהן, נעלמו לנו מאותו אתר בהמשך. ראה: פרק ב' - גם כחול-לבן וגם נטול הגבלות ופיקוחים פרק ג' - חלוצים בין ההרים פרק ד' - מהכרמל לעמקים פרק ה' - שם הרי גולן שימו לב: חלק מהיקבים המוזכרים בפרקי ההמשך כחופשיים מכשרות, הידרדרו בהמשך להשגחת כשרות, בגלל חרמים ולחצים שונים.

מבחינה הילכתית, ביהדות קיימת היררכיה המגדירה את רמות הטומאה של היין. היין הטמא ביותר הוא יין נסך. זהו יין שעשו גויים למטרת פולחן. שתייה של יין נסך דינה כדין עבודה זרה, הנחשבת לאחד החטאים הנוראיים ביותר ביהדות. אחריו בשורה עומד יין רגיל של גויים, המכונה "סתם יינם". גם יין זה כמובן אסור, אך שתייתו אינה נחשבת לעבודה זרה. יין יכול להיות לא כשר, כאשר חוסר הכשרות יכול לנבוע מכל אחת מהסיבות שתוארו עד כה.

הקטע הבא נלקח מתוך אחד הפורומים של האינטרנט הישראלי: שלום לכבוד הרב אני חילוני (לא שומר שבת כהלכתה) שמכין יינות וליקרים. הליקרים שהכנתי נעשו בהדרכת רב שלפיכך הם כשרים. מאידך, היינות שלי, אין דרך שיהיו כשרים מאחר ואינני שומר תורה ומצוות כראוי. אינני מתווכח עם ההלכה, אולם מבקש להבין- מה המקורות להלכה זו? היכן אוכל ללמוד על כך קצת יותר? לא הצלחתי למצוא בכוחות עצמי את המקום המתאים בשולחן ערוך או בתלמוד ולפיכך אבקש הכוונה. תשובה מאת הרב משב לייב אורזל שליט"א א) יין נסך הכוונה לגוי שניסך יין לשם עבודה זרה ואין זה נוגע לענייננו ב) ישנה הגדרה של "סתם יינם" כלומר גם כשגוי לא ניסך את היין לעבודה זרה אלא עצם זה שהיין שייך לגוי או אפילו שאינו שייך לגוי אלא שגוי נגע ביין, אסרו חכמים את היין ג) יהודי מומר שנגע ביין אוסר את היין ד) מחלל שבת בפרהסיה, נקרא מומר ולכן המחלל שבת בפרהסיה אוסר את היין במגעו מקורות התשובה: מסכת שבת דף י''ז ע''ב שורה מס' 12 עד המשנה מסכת חולין דף י''ג ע''א למטה ובהמשך למעלה מסכת ערובין דף ס''ט עמוד א' למטה אמר רב הונא לדון את ישראל לכף הזכות כשותה יין מובהק ומקרב את הבריות לתורה חובבן, צועק אני צעקה גדולה ומרה על תשובה זו. היהודי הזה נוטע כרם כהלכה. מחכה הוא בסבלנות שלוש שנות עורלה (למרות שהגפן מניב פרות יפים גם בשנה השנייה). מפריש הוא נטע רבעי. תורם הוא תרומות ומעשר הוא מעשרות. אותו יהודי צדיק מסכן. הוא עוד לא למד לשמור שבת כהלכתו. אז מה? הכישלון בכך אינו שלו, אלא של הרבנים, עימם הוא בקשר ושל החברה הדתית כביכול. בגלל זה צריך לפסול אותו ואת יינו? הוא מוכן להשגחה על כל מהלכי הייצור. היודעים אנו את שכרם של המצוות? האם אנחנו כל כך משוכנעים שהצפייה בכדור רגל (לדוגמא) פוסלת את היהודי? האם כל מעשיו הטובים פסולים בגלל זה? רב מצדם לייצר יינות כשרים, אבל הרבנות מסרבת. כצרכנים דתיים, אנחנו מפסידים. כיהודים הרוצים בתשובתם לתורתנו הקדושה של אחינו אשר עדיין לא למדו להקפיד על כל המצוות , אנחנו מפסידים הזדמנות גדולה לקרב לבבות ולהרביץ תורה בישראל. אולי הקשר המתמיד עם רב משגיח יפתח צוהר ליינן ולמשפחתו? אולי אפשר לארגן שיעור במצוות הכנת היין והמצוות התלויות בארץ ישראל ליינן, הכורם, וצוות העובדים? מדוע לוותר בעניין היין, מאד מעצבן המחסור בשוק ביינות בוטיק כשרים. שוחחתי עם מספר כורמים וייננים בנושא. ישנו רצון על כל זה מראש? אני משוכנע שהרוצה למצוא מקורות להתיר ימצאם. תשובת הרב אולי לא הבנת נכון, אינני אומר שיהודי שאינו שומר שבת אינו יכול לייצר יין כשר, מה שאמרתי זה שאם הוא נוגע ביין הרי הוא פוסל את היין, אך הוא יכול לייצר יין תחת השגחה מבלי לגעת ביין, אלא לנהל את היקב ואילו העובדים בפועל יהיו שומרי שבת, שהרי רוב הייננים בארץ אינם שומרי תורה ומצוות ושבת בכלל זה, והם מחזיקים יקבים בהשגחות מהודרות, כי אינם נוגעים ביין, ואם הם צריכים לטעום, אזי מביאים להם כוס ליד מבלי שיגעו בכל היין, ואינני מבין על מה נזעקת אולי תסביר לי, כל טוב לך ותודה על התגובה