נחש נשך נחש
לפעמים אנו עומדים ומשתאים: אין גבול ליכולת "התירוצים" הדתית לסובב כל טיעון באופן שיצדיק את הנאמר
בטקסטים קדומים, ויציגם כאילו היו פריצות דרך מדעיות מפי השכינה. מבלי להתייחס לסגנונו של אלוהים
כביכול לרמוז תמיד "מסביב" לנקודה במקום לדבר "דוגרי", נציין רק שמופלא עד כמה קהל שרוצה להאמין
- מוכן לקבל עליו "כתורה מסיני" כל טיעון של מטיף דתי, כמעט ללא קשר לנאמר בו ומבלי לבדוק דבר וחצי דבר.
אורן (שם בדוי - הפרטים המלאים שמורים במערכת) החליט בכל זאת לבדוק:
היי שלום,
חזרתי בתשובה לפני חמש שנים, בעקבות "הידברות" ואמנון יצחק.
אחרי ערב בו הרב כיבה אורות באולם וסיפר סיפור על גיהנום, התחלתי לבדוק מחדש את נושא האמונה.
ברוך השם, שהאינטרנט עדיין נשאר אצלי. אני קורא באתר שלכם הרבה.
הייתי בסמינר של החרדים והופתעתי לגלות דברים. קראתי קצת קונטרסים של דעת האמת ,אבל,
גם ראיתי תשובות של הרב סגל עליהם. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי, יש הרבה דברים שקשה לי להאמין להם.
למשל במאמר
הזה
באתר חופש - כתוב שם שכתוב בתלמוד שהנחש מוליד שבע שנים, וזה לא נכון לפי המציאות.
בתשובות לקונטרסי דעת אמת נכתב שהנחש הנקבה יכולה לשמור את הזרע למשך 7 שנים ואז להוליד...
וזה ממש לצערי מוכיח שהתלמוד צדק...
בבקשה תעזרו לי, אני מנסה להתמודד עם זה,
לא בא לי לחזור בתשובה, אני לא כל כך מאמין בדברים האלה,
אבל הם מוכיחים את הטענות שלהם איכשהו תמיד!!
כאן ציטט אורן תגובה ארוכה של הרב סגל, המנסה להצדיק את הטיעון התלמודי בדבר
העובדה כביכול שזמן עיבורו של הנחש הוא שבע שנים.
תשובתו של ניצן לאורן:
שלום לך אורן,
-
אנו מכירים כיום כשלושת אלפים מינים שונים של נחשים, המחולקים למספר גדול של משפחות שונות. רובם הגדול
בכלל מטיל ביצים ולא "מולידים" במובן המקובל של המילה. מיעוטם משריצים את הצאצאים. כמובן שכדי לתרץ
נכונות של טקסט, אפשר לפרש אותו איך שנוח, ולהגיד שגם הטלת ביצים זו "הולדה". אם רוצים אפשר גם להגיד
על דברים רבים אחרים ולא-קשורים שהם "הולדה". להגיד זה לא עולה כסף. הטכניקה של לשנות מובן של מילים,
כדי שיתאימו לטקסטים דתיים עתיקים, היא מאד נפוצה, ולא רק במקרה הזה של הנחש.
-
הטקסט מהתלמוד (מסכת בכורות, דף ח' עמוד א') כלל לא מתייחס לזמן שימור של זרע, אלא באופן מפורש לזמן
"עיבור" (כלומר, הריון). זהו תהליך שבהגדרה אינו כולל דברים קודמים, כגון הזדווגות, שימור זרע, או השד
יודע מה. גם כאן, מי שמאד רוצה - אפשר שוב לעשות שימוש בטכניקה של התירוצים ולומר "כתוב עיבור אבל בעצם
התכוונו לזמן שככה וככה וככה".
-
אותו קטע בתלמוד מזכיר לחוד "אפעה" (למרות שבעצם הוא אחד מסוגי הנחשים), ושם, באותו משפט, מדבר על שבעים
שנה ולא שבע שנים. כל כך השתרשה שיטת התירוצים, עד שזה לא הפריע לפרשנים מאוחרים (רש"י) להסביר שבעצם
במקרה זה התכוונו לא לעיבור, אלא לפרק הזמן מהלידה ועד העיבור. נסה פעם אתה בעצמך את שיטת המצאת התירוצים
הללו - זה כיף די גדול, כי תמיד אפשר לחבר תירוצים יצירתיים כאלה. גם אם היה כתוב "שבע מאות", אפשר היה
לחבר תירוץ אחר. בפועל, רש"י כמובן לא ידע שנחשים לא מגיעים לכזה אורך חיים (שבעים שנה), והחיים שלהם
הרבה יותר קצרים.
-
ההלכה המאוחרת יותר גם טורחת להסביר איך הגיע התלמוד לחישוב של שבע שנים, והסבר זה שונה לחלוטין מההסבר
של "שימור זרע". במדרש בראשית רבה כ', בשיחה בין רבי יהושע לרבן גמליאל תמצא חישוב שמסביר את שבע השנים,
והוא לא קשור כלל לשימור זרע, אלא כדרכה של ההלכה - למשחק מילים עם דברים שנאמרו קודם לכן.
-
כל הטקסטים הקדומים הללו (במסכת בכורות, במדרש בראשית רבה וכו') מתייחסים לכל הנחשים ולא למקרים חריגים.
הם לא אומרים: "רוב הנחשים מולידים לאחר מספר שבועות, אבל יש מקרים חריגים של שבע שנים". הם אפילו לא
אומרים: "נחשים יכולים להגיע עד שבע שנים". הם פשוט אומרים "עיבורו של הנחש הוא שבע שנים". נקודה.
אני משאיר לך לנסות לחבר תירוץ מתאים - אולי אחר כך יצטטו אותך בסמינרים :)
-
סוגי הנחשים שיש להם את התכונה לשמר זרע בגופם לאחר ההזדווגות - הם רק חלק קטן מכלל הנחשים, ולא "נחש"
באופן כללי כפי שאומר התלמוד. בא לך לנסות את כוחך בעוד תירוץ?
-
שימור הזרע האמור אינו לתקופה מדוייקת, לא בדיוק של שש שנים כפי שרומז סגל, אלא של תקופה שיכולה להימדד
בשנים, לפעמים יותר, לפעמים פחות. לא ה"ממוצע" ולא ה"מקסימום" נותנים את המספר הסופי של שבע שנים, אלא
תרגיל מילולי שאפשר לשנותו על פי המספר אליו רוצים להגיע.
-
לכמות גדולה של מינים, שכלל אינם נחשים, קיימת התכונה הזאת, של האפשרות לשמר זרע בגוף במשך שנים (וזאת
בניגוד למה שאומר סגל: "באופן הייחודי מכל חיות עולם אך ורק לנחש") - ראה למשל
כאן.
-
הטקסטים ההילכתיים העתיקים מלאים בעוד טעויות שמערבות נחשים ובעלי חיים אחרים. מפאת חוסר הזמן אני חוסך
לך פה אוקיינוס של ציטוטים, אבל היה סמוך ובטוח שניתן לחבר תירוצים יצירתיים לכולם.
בברכה
ספטמבר 2012
|