השיבה אל התבונה

חליפת המכתבים המרגשת שלהלן התקיימה באביב האחרון עם פנינה (שם בדוי, על מנת לא לחשוף את פרטיה ולגרום לה חלילה נזק). פנינה - אשה מסורתית שנולדה למשפחה דתיה, וחיה את חייה תוך שהיא רוכשת השכלה ומקצוע. מצוקה ולחץ כלכלי גררו אותה למחשבה שהגברת דתיותה תסייע בעדה. התפקחותה מהמציאות הדתית-חרדית הביאה אותה אל עולם החופש. פנינה, במכתביה אלינו, חושפת - בצורה נדירה בכנותה - את דעתה על הדת, על אלוהים, על רבנים ועל מטיפים דתיים המכונים "מחזירים בתשובה". מכתביה של פנינה מובאים כאן בשלמותם, למעט השמטת פרטים אישיים או משפחתיים. הם מוצגים כאן בעיקר על מנת לסלול דרך לנשים דתיות רבות אחרות, שחיות את חייהן כפי שחיה פנינה, ואין בליבן העוז והתושיה לעשות את הצעד הנכון, גם אם קשה, כדי לצאת ממבוך החידלון ולממש את החיים היפים שניתנו לנו מידי הטבע.

שלום רב לכם. זמן רב הייתי מין חילונית מסורתית, עד שבעת משבר חזרתי בתשובה, ממש נראית עדיין כמו חרדית אבל עקב זה שהתחילה לכאוב לי הברך בגלל שאסור להשתמש במעלית בשבת, ועקב דברים נוספים, התחלתי קצת לחשוב פעמיים אם לא עשיתי טעות: הצפתי עצמי בדיסקים, ספרים והרצאות, ולזמן מה שוכנעתי שאכן אני בדרך הנכונה. אני קוראת בעניין רב את החומר הרב והמעניין שיש לכם באתר, ועם זאת יש לי כמה שאלות: כתבתם שדוד לא כתב את התהילים, אך קראתי בפירוש שהוא מזכיר את בריחתו מהזיפים וזה מאוד הרשים אותי שהכול אותנטי ומצטלב עם מה שכתוב בספר שמואל. ומה דעתכם על זה שהרב זמיר כהן כותב שרק כוח אלוהי יכול לדעת לגבי האיסור של חיות טהורות וטמאות, וגם לגבי הדגים, כי מי יכול היה לדעת באותם ימים וגם היום שחיות מסוימות עונות בדיוק על אותם קריטריונים, למשל מפריסי פרסה ומעלי גרה, ואיך לדעתו מישהו יכל לדעת שהמבנה של כלי הדם של חיות טהורות נמצא במקום מסוים כך שלא נגרם להן כאב וזה רק אצל טהורות, וכל זה כמובן כתוב בתורה. בנוסף, איך אתם מסבירים את נס הנר שדלק שמונה ימים בבית המקדש? מה יכול להיות שסתם המציאו את זה וכך חוגגים אלפי שנים משהו שהומצא? אודה לכם מאוד על תשובותיכם, מקוה שאכן תתייחסו לשאלותי. בתודה, פנינה

שלום לך פנינה, ותודה על ביקורך באתר "חופש" ועל פנייתך אלינו. נשיב לך בקיצור על כל שאלותיך: 1. מדע הוא תחומו של איש המדע. דת ואמונה אינם מדע, ואין להם קשר למדע. נשמח לדעת מהו תוארו המדעי של זמיר כהן, באיזה תחום מדעי סיים את הכשרתו, ובאיזו אוניברסיטה. 2. מה נותן לך ביטחון שכל מה שזמיר כהן אומר ו/או כותב הוא אמת? אמת מדעית יש להוכיח בכלים מדעיים. 3. קחי בחשבון שבתקופה בה נכתבה התורה מרבית העם היו בורים לחלוטין. את התורה. כתבו אנשים מלומדים לזמנם, שרכשו ידע הן מאנשי מדע של עמים שכנים, והן מתוך ועל סמך ניסיון חיים רב. אין שום בעיה להכיר מבנה של בעלי חיים מתוך בדיקתם והכרת אורחות חייהם ומנהגיהם. כל רועה צאן יודע מה כואב לצאנו והיכן הן נקודות הכאב של העיזים, הפרות והחזירים. 4. אין בנמצא בעל חיים "טהור" או טמא". יש בעלי חיים. גם אין בעולם המדע מושג בשם "טומאה". מילה זו קיימת רק בעולם המיסטיקה. הערת המערכת: תיאור בעלי החיים בתורה התאים למרבית בעלי החיים שחיו באזורים בהם נכתבה התורה.ישנם כיום מימצאים רבים הסותרים את ההתאמה המקראית לכל בעלי החיים. חפשו על כך באתר "חופש". לדוגמא: לגבי סוגיית העלאת הגרה של השפן - ישנה פשוט טעות בתורה. הסבר מפורט תמצאו גם באתר "דעת אמת". מכל מקום, גם אם לא היו נמצאות סתירות - אין שום טענה מפתיעה לגבי בעלי החיים. לכל היותר תישאל שאלה מתחום הביולוגיה והאבולוציה: מנין קווי הדמיון והשיתוף בין כלל בעלי החיים. לא צריך "ניחוש אלוהי" כדי להצליח בתיאור רוב החיות... קיימות בתורה גם עובדות נכונות רבות, אולם אין בהן כל ראייה לנכונות התורה ככלל. גם בדתות אליליות נמצא כמה טענות נכונות, ואין בכך הוכחה לנכונות האלילות. 5. ממתי לאגדות עם חייב להיות בסיס במציאות? איך את מסבירה למשל שהזאב טרף את כיפה אדומה ואת הסבתא שלה, והציידים הוציאו את שתיהן חיות? אגדת שמן המנורה איננה שונה מכל אגדה אחרת, והמימסד הדתי ניצל ועודו מנצל אותה לצרכיו. 6. ספק רב אם ספר תהלים נכתב בידי דוד. בכלל, דוד האמיתי היה שונה מדוד שבמקרא, ואנו ממליצים שתקראי את ספרם של פרופ' פינקלשטיין וסילברמן "דוד ושלמה", ותביני מי ומה היה דוד. לגבי ספר שמואל ושאר ספרי התנ"ך הם לא נכתבו בתקופה שהמימסד הדתי גורס, אלא מאוחר הרבה יותר, ונעשה כאן שיכתוב חלקי של ההיסטוריה, לשם מטרות מסויימות, כפי שקיים גם בעמים אחרים. פרטים מעניינים על כך תמצאי בספר אחר שכתבו אותם שני פרופסורים - "ראשית ישראל", ותביני מתי בכלל נכתבו ספרי התנ"ך, כולל שופטים, שמואל ושאר נביאים ראשונים. בברכת והגית ב"חופש" יומם ולילה, אוהד ואייל מצוות אתר "חופש"

האתר שלכם מהווה עבורי מקור משיכה ומקור למידע, עמוק וענייני ....... אני חוששת שבן אדם יכול להשתגע, פשוטו כמשמעו, כשהוא נכנס למסלול של חזרה בתשובה ....... אז אתם באמת נהדרים וטוב שאתם קיימים. אני נשאבת לאתר שלכם בכל רגע פנוי תודה רבה על התשובה הממצה. שמחתי לראות שאכן התייחסתם ברצינות לשאלותי. האתר שלכם מהווה עבורי מקור משיכה ומקור למידע, עמוק וענייני... אני קוראת עוד ועוד וכל הזמן מוצאת תשובות לשאלות וספקות שניקרו בי זמן רב. עד עתה הצפתי עצמי באתר "הידברות", במגזינים שלהם ועוד ועוד. התפללתי כל בוקר, אבל נלחמתי בהרגשת הטיפשות שהרגשתי, ואז הוצפתי ברגש אשמה... הרבנית אמרה לי שיש לי "מסכים" בגלל שאני לא מתרכזת בתפילה, ולכן אין היענות לתפילותי. החלפתי את כל המלתחה. גזזתי את שערותי עד השורש מרוב חום עם הכיסוי ראש... גזרתי על עצמי הגבלות ואיסורים, תפילות, ברכות ומילמולים... חצאית גם בימי חורף קרים. אבל במקום אושר חשתי חרדה, כי מה שעושים - אף פעם לא מספיק... ומדוע אלוקים רוצה כל-כך הרבה קורבנות, תהיתי? ומדוע על כל דבר עונש מוות? הרי לפי התורה כולנו היינו אמורים להיסקל או להישרף. בקיצור, אני חוששת שבן אדם יכול להשתגע, פשוטו כמשמעו, כשהוא נכנס למסלול של חזרה בתשובה, אבל עדיין מפוקח. אז אתם באמת נהדרים וטוב שאתם קיימים. אני נשאבת לאתר שלכם בכל רגע פנוי, ופנוי פחות. קשה להתפקח ולדעת שאין איזה כוח עליון שנמצא איתנו כל רגע, וזה מזכיר לי ילד שגדל ומבין שהוריו אנושיים ולא כל-יכולים. יש תחושת אכזבה, אבל מצד שני הקלה. שוב תודה ויישר כוח, פנינה

שלום לך פנינה, עלינו להודות שהופתענו ממכתבך, שגרם לנו, כמובן, נחת רבה. אנחנו מאושרים לדעת שתכני האתר מהווים לך, ולרבים אחרים, מקור משיכה ומידע. אנחנו משקיעים מאמץ רב כדי להעניק לאתר תוכן וערך. סיפורך הפעם גרם לנו התרגשות, שכן רק כעת אנחנו מבינים מה עבר ומה עובר עליך. כתבת לנו ש"זמן רב הייתי מין חילונית מסורתית עד שבעת משבר חזרתי בתשובה". למה כוונתך "חילונית מסורתית"? האם משפחתך דתית מתונה או "סתם" מסורתית? מה היה המשבר שבגללו "חזרת בתשובה"? אל תחששי - לא נחשוף שום פרט אישי שלך, אנחנו מאד מקפידים על כך, אבל חשוב לנו להבין את הכותבים לנו, בעיקר על מנת שנוכל לסייע גם לאחרים. האם השתחררת מהתלות ב"הידברות", או מהתלות ברבנית? אנו מקווים שיש בך כוח להבין, שאת אדם, בן אדם עצמאי, אדם שיש לו את כל הכלים להתמודד בעצמו עם החיים, אשר במקרים רבים כלל אינם קלים, ולהתגבר על קשיים שמופיעים - וימשיכו להופיע - מעת לעת. הכוח שלנו כבני אדם הוא ההבנה, שאנחנו ריבונים לעצמנו. נולדנו עם תכונות אנושיות בסיסיות ומוח בעל יכולת חשיבה, ואין צורך שנפקיד את חיינו וגורלנו בידי אדם אחר. אדם אחר יכול להיות משכיל מאתנו, חכם מאתנו, אבל לעולם הוא יהיה הוא, ואנחנו - את, אני, אנחנו - נהיה אנחנו. רבים שוגים בהבנת התואר "רב" או "רבנית", ובטעות סבורים, שאם הם מאמינים באלוהים, ומקיימים את פולחני הדת כפי שכתוב בספר (ומי כתב את הספר אם לא אדם כמוך?) - יש להם עליונות עלינו, והם, ולא אנחנו, יודעים מה עלינו לעשות בכל דקה ביממה. טעות! ההבדל בין אתרי אינטרנט חרדיים מסויימים לבין האתר שלנו הוא, שהם כופים את דעתם ואת אורח חייהם בצורה מוחלטת ושרירותית, בעוד שאנחנו מסבירים לקוראינו שכל אדם חופשי לחיות את חייו בהתאם לרצונו ויכולתו, וכל אדם הוא ריבון לעצמו - במסגרת חייו הפרטיים, כמובן. כחברים בקהילה דמוקרטית (חברה, עם, לאום, מדינה) מוטלות עלינו מגבלות ומטלות שהחברה קבעה באופן דמוקרטי. מנגד - דיקטטורה היא כפיית ריבון עלינו בכל תחומי החיים, וזה לא קביל עלינו. נראה לי שגם לא עליך. דת היא דיקטטורה. יש רבנים שהם הדיקטטורים. רבים טועים וסבורים שהרב משמש פה לאלוהים, אבל אלוהים הרי לא קיים, והרעיון האלוהי משמש מכשיר נפלא בידי הרבנים לשלוט בבני אדם שליטה דיקטטורית מוחלטת נצחית. דיקטטורה מחייבת כפיית הדרך האחת של הדיקטטור. כך בדיוק בדת. בכל דת, לא רק ביהדות. אנו מאחלים לך שתצליחי להשתחרר לחלוטין מכל כבלי העבר הלא נעים, ושתצליחי בדרכך העצמית-עצמאית בחיים. מה את עושה כיום? במה את עובדת? אם יש משהו שנוכל לעזור בעצה או בהכוונה, בהמלצה או בכל שאלה - אל תהססי לפנות אלינו. אנחנו תמיד כאן. צוות חופש

אתם מחזקים אותי, ועוד רבים, לצאת מהדיכאון, החרדה, הבלבול שלום רב לכם, אני בשלב ההתפקחות, וזהו קטע ממכתב ששלחתי לחברתי הטובה: אתמול ביליתי את הערב כאן ליד המחשב בהאזנה לתשובות של יצחק אמנון. השאלות היו מסודרות לפי נושאים רבים ומגוונים, בין היתר נושא השואה הטעון והכבד. לדבריו ההתבוללות שם כבר הגיעה לששים אחוז, והשם עשה הבדלה ביניהם לבין הגויים ובעצם עשה להם טובה כי כך גאל את נשמתם מגיהינום או כליה, כי כל מי שמת על קידוש השם, ז"א נהרג בגלל היותו יהודי, זוכה מיידית לגן עדן וחיי נצח. מקודם צפיתי בהופעה שלו מאמש והיה מעניין לראות אנשים מוכרים שואלים שאלות. קודם הוא מזהיר שאם כל חטאת זה שאלות ותהיות, ואז הוא שואל "יש שאלות?"... חוץ מזה הוא בדרן, כריזמטי וחדור רגש הכרת חשיבותו... כמעט כתבתי זחוח-דעת אבל זה כבר אבק של לשון הרע, ואסור רחמנא ליצלן... מה אתם אומרים על זה שכמעט הצטערתי שלא מתתי בעצמי בשואה, מרוב שהוא הציג את זה כזכות גדולה? אנשים כבר כמעט מאבדים שפיות בגללו, זו מסקנתי הבלתי נמנעת... אני באתי ממשפחה דתית מעדות המזרח, עם ילדים רבים. סבי היה רב, ויש בית כנסת על שמו. כאן כבר הייתה לי דילמה לאור זה שמעודדים ילודה גבוהה. בתור אחת שגדלה במצוקה עם המון אחים ואחיות, יודעת אני מקרוב עד כמה איכות החיים ירודה ועלובה: מעט מאוד כסף, יחס, חום או אהבה. ההורים טרודים במלחמת הקיום הקשה, והילדים גדלים לנפשם בערך כמו חתולי רחוב. אז איזה רב ישכנע אותי שצריך להרבות בילדים? דילמה שנייה היא, שאסור להתאבד גם אם סובלים ואין תקווה. ראיתי את אמי סובלת מאוד בחודשיה האחרונים ואיש לא ישכנע אותי שמותה לא היה עדיף מחייה. בנוסף, כל חייה הייתה דתייה, אז מדוע הוכתה בכל-כך הרבה ייסורים וחוליים במשך שנים? בקיצור, המון דברים לא הסתדרו לי, אבל לרבנים יש תשובה לכל דבר. או שאתה סובל בגלל מעשיך, או בגלל הגלגול הקודם, או כדי שתגיע היישר לגן עדן לאחר "זיכוך העוונות". דודתי נהגה לומר שאמי תגיע ישר לגן עדן כי כאן כבר היא משלמת על כל העוונות... איזו נחמה לסובל המאמין!! לא לשווא אתה סובל, יהודי יקר. אתה סובל בשביל מקום טוב בעולם הבא. אני חושבת שהנהייה לדת נובעת מחיפוש משמעות, כשיש משמעות לסבל הוא הופך להרבה יותר נסבל!!! הייתי חילונית-מסורתית, דהיינו, מדליקה נרות שבת, אבל רצה לראות טלוויזיה. לעומת זאת, לא מבשלת, לא מדליקה אש ולא עובדת בשבת. היו לי הצעות לעבוד בשבת אותן דחיתי. כיום אני עובדת כעצמאית וגם למדתי תרגום. לעניין המשבר שפקד אותי - למרות כל ההכשרות והניסיון של כמה שנים, מצאתי עצמי כמעט ללא עבודה. וזאת לאחר שנים בהן נהניתי משגשוג כלכלי, פריחה, ושמי הטוב הלך לפני. אמרתי לעצמי: אולי זה בגלל שכתבתי בשבת? אולי אלוקים מעניש אותי? התחלתי לקרוא בספר שמואל, והשתכנעתי שהסיפורים אמיתיים. לאחר מכן קראתי בתהילים והתרגשתי מכך שמוזכרת שם הבריחה מהזיפים. אמרתי לעצמי הנה הכול אמיתי. מכאן כבר הדרך הייתה קצרה להישאב לאורח חיים אחר, מגביל ומלא איסורים. התחלתי ללכת להרצאות ב"יד לאחים". קניתי את הספרים של הרב זמיר כהן. החוברת תורה ומדע מאוד הרשימה אותי. סוללה של פרופסורים מהשורה הראשונה שחזרו בתשובה, סיפוריהם האישיים. הספר "המהפך" גם הרשים אותי. ואינספור דיסקים והרצאות בערוץ "הידברות". אגב, יש אינספור אתרים לחזרה בתשובה. הסכמתי לקבל שיחה שבועית עם רבנית על פרשת השבוע. מכאן כבר נפלתי עוד יותר. היא הדריכה אותי איך צריך להתנהג בפורים, פסח ועוד. שלא לדבר על שבת, שאז התברר לי שאפילו קרם ידיים אסור למרוח. גם לא הרשימה אותה העובדה שאסור לי לעלות ולרדת במדרגות בשבת כל כך הרבה קומות. היא התעקשה שאסור לי מעלית, ייהרג ובל יעבור. כאן כבר התחילו אצלי הבקיעים, לאור זה שמצאתי עצמי הולכת בקושי, צולעת עם כאבים בברך... הקטע הכי מעניין: בעלי ואני בהליכים משפטיים כשהוא מתנגד בכול כוחו לפרידה. איך הוא הגיב לחזרה בתשובה? חזר גם הוא בתשובה, וטוען שאין לזה קשר אלי. הערב אני הולכת לבלבל אותו ולראות טלוויזיה לבד בחדר. נראה איך הוא יגיב... הוא שמח שחזרתי בתשובה כי זה מבטיח לו שלא אחפש חלילה חבר בחוץ... השופט המזוקן והדתי גם נגד גירושין. דבר חשוב נוסף שעזר לי להבין שאני לא במקום הנכון: אצל הדתיים, גם אם סובלים מאוד בנישואין, אסור לחשוב על פרידה. הרבנית נהגה לומר לי "תתפללי לשלום בית" גם כשידעה בפירוש שאני לא סובלת את בעלי וסובלת מכל רגע שאני נמצאת אתו. עוד מעט שבת וכמו תמיד ארוץ להדליק נרות שבת. גם הכנתי מים רותחים במיחם... אי אפשר להשתחרר לגמרי, ואולי יותר בריא לחשוב שיש אלוקים אבל הוא רחום וחנון? אכן, בכל פעם הרגשתי שיש שני אלוקים. אחד המטיף להומניות, מוסר וצדק ברמה גבוהה, השני לעומת זאת מאיים בעונשים קשים ודורש הערצה עיוורת ושעבוד החיים לחוקיו. יש לי עדיין שאלות. לא פשוט לטעון אין אלוקים וזהו זה. אבל בהזדמנות הבאה אעלה אותן. אני רוצה לספר לכם על כמה מהדברים ששמעתי שם בעולם החרדי, מה שנציגיו של אלוקים טוענים נשמע כל-כך מופרך, אבל אסור לפקפק בהם כי כתוב "ככל אשר יורוך תעשה". בכל מקרה, אתם מחזקים אותי, ועוד רבים, לצאת מהדיכאון, החרדה, הבלבול, החיים החונקים והלוחצים. כל ערב שבת רק חיכיתי שהזמן יעבור. חנוקה עם בעלי ללא מקורות בידור חיצוניים. שוב תודה ויישר כוח

שלום לך פנינה, ושבוע טוב, כל הצוות שלנו כאן מלא התרגשות ממכתבך האישי, ויש לנו בקשה: כל סיפור כשלך מעודד 50 אחרים הנמצאים במצב דומה, ופוחדים לעשות את הצעד החשוב והקריטי הראשון. ברשותך נעבד את מכתביך לדף אחד לפירסום באתר "חופש", ונשלח אליך לאישור. חשוב מאד שסיפור כה מרגש, כה מיוחד וכה משכנע אחרים, ייקרא בידי רבים ככל האפשר. ממתין לתשובתך, אוהד

המדור שלכם גורם לי להשוות את עצמי לחווה שאכלה מעץ הדעת... רק שהיא גורשה מגן עדן, ואני גורשתי מגיהינום שלום רב לכם, לכל הצוות, אני שמחה לדעת שדברי מצאו הד בלבכם. כתבתי מהמיית לבי, ולא חשבתי על דבר מלבד לתאר את רגשותי ואת מצבי בכנות המירבית. אם אתם חושבים שגם אחרים יגלו עניין בכתוב אין לי סיבה להתנגד. חשוב מאוד לדעת שאנחנו לא לבד בעולם, בעניין האמונה ובכל עניין אחר. אני קוראת בשקיקה את מדורכם, ומאז שגיליתי לאחרונה את מדור המכתבים, אני קוראת גם שם בעניין רב. להיוודע לאנשים אחרים שעוברים מה שאני עוברת גורם גם לי התרגשות. המדור שלכם גורם לי להשוות את עצמי לחווה שאכלה מעץ הדעת... רק שהיא גורשה מגן עדן, ואני גורשתי מגיהינום. אולי היה לי קצת גן עדן וזה המחשבה שיש חיי נצח אבל בעיקר היה לי גיהינום. כי מה שעושים אף פעם זה לא מספיק, ואפשר בשקט לאבד את השפיות. למשל, כואב משהו בגוף, אהה, אומרים "נציגי אלוקים" עשית חטא ועתה אתה נענש. אגב, לכל איבר בגוף יש להם הסבר לגבי החטא שנעשה.... אתמול אמרתי לעצמי, יש מיליארדים של אנשים בעולם, ונאמר שיש אלוקים, האם אין לו מה לעשות רק להתעסק עם זה שאני צופה בטלוויזיה או לא??? הרי הוא עסוק גם בגרמי השמיים, בתפקודם התקין... זה נשמע כל כך קטנוני ולא הגיוני שיש עלי עין מפקחת ויד שרושמת את כל מה שאני עושה. הקונפליקט בין השכל הישר ובין מה שהטיפו לי "נציגי אלוקים" גרם לי לחשוב שאפשר לאבד את השפיות בתהליך החזרה בתשובה. אגב, אני קוראת עתה את ספרו של ד"ר ז'וזף מרפי "כוחו של תת המודע". הסופר פילוסוף ותיאולוג והוא מביא ציטוטים מתהילים אבל טוען שהפנייה של כותב התהילים היא לא לאלוקים אלא לתת מודע. הספר הזה שופך אור על כך מדוע לעתים אמונה אכן עוזרת. המודע נותן מסרים לתת מודע, וחשוב לשלוח לו מסרים חיוביים. ואולי זו הסיבה לכך שיש תפילות שאכן נענות ויש שאינן נענות. הספר הזה נותן תחליף לחזרה בתשובה. לחשוב חיובי ולהתגבר על הפחדים. אגב, הגירסה שלכם שהתנ"ך נכתב ע"י כמה אנשים נותנת מענה מסויים לכך שאלוקים לעתים אכזר ומעניש ולעתים רחום וחנון. ושוב אגב, המחזירים בתשובה גייסו את אלברט איינשטין לעזרתם בציטוט שלו לגבי אמונתו באלוקים. אך לא מזמן קראתי בעיתון ציטוט אחר בו נטען שהוא אמר שסיפורי התנ"ך פרימיטיביים וילדותיים. ושמעתי שיצא לאור ספר לא מזמן ושמו "איינשטיין והדת". שוב מודה לכם על עזרתכם באיסוף החומר הרב, הטירחה והעמל שאתם משקיעים באתר. יישר כוח, פנינה

פנינה - חשיפת רגשותיך כל כך נדירה בכנותה ובעוצמתה, שאנו חוזרים וקוראים את הכתוב שוב ושוב, בשקיקה רבה. תודה לך.

מאז שגיליתי את האתר שלכם אין לי רגע דל תודה גם לכם. מאז שגיליתי את האתר שלכם אין לי רגע דל... תודה על התשובות המפורטות והמעניינות. הרגשתי צורך לכתוב לכם שאני קוראת את הספר "התנ"ך כף החובה" של ד"ר משה גרנות, אותו רכשתי בצומת ספרים. הספר מאוד מאיר עיניים ומרתק!! מאוד מומלץ למי שלא קרא אותו. סוף סוף למישהו היה אומץ לשפוך אור על כל סיפורי הזוועה ולהסיר את המסווה, שכביכול אסור להעביר ביקורת. התנ"ך הוא הספר הקדוש ביותר של היהדות, ורבים לא מעזים לקרוא אותו בעיניים ביקורתיות, בנוסף לזה שהחרדים טוענים שיש לו כמה רבדים ואנו לא מבינים את המשמעות הניסתרת. סוף סוף אני קוראת על דברים שהטרידו אותי זמן רב ומוצאת שאני לא היחידה המוטרדת. ולחשוב שאנו אמורים לחיות לפי מה שכתוב שם!.... וזהו חלום חייהם של החרדים לחדש ימים כקדם... אני חרדה מהמחשבה של חלילה מלחמת אחים בעוד כך וכך שנים. תחשבו על שיעור הילודה שלהם ועל האמצעים הרבים והעצומים שהם משקיעים לגרום לאנשים מן היישוב לחזור בתשובה, שהם לרוב אנשים תמימים כמוני, אשר לא חושבים על ההשלכות העמוקות וארוכות הטווח. בסוף עלולה להיות פה מדינת טאליבן. הרי לכם המחשה מהחיים: הלכתי לתומי לקופת חולים, לסניף המתהדר בכך שהוא מיועד לדתיים/חרדים. לבשתי מכנסיים ארוכים רפויים, חולצה עם שרוולים ארוכים ומכופתרת עד למעלה, וגם חבשתי כובע. כל זה לא הספיק לחרדי שצעק עלי שאסור לי להיכנס, כי אני לא צנועה, וציווה עלי מהר ללכת ללבוש חלוק שמסופק בכניסה... אז תארו לכם מה יהיה פה אם חלום הבלהות שלהם יתגשם... בדיוק כמו אירן. בברכה, פנינה