"רוח חדשה את בוקר חייהם הרנינה"

חיים נחמן ביאליק
על בול ישראלי

אוהבי האלוהים וכופרי הדת. דרכם של שורדים דרככם. נפשכם הפעורה, מחפשת הרוח הגדולה אשר לוקחת אתכם אל מסעכם, המרתק והמסוכן, אל עבר החילוניות החדשה. לכם ידידיי מוקדש פרק זה. מדרך צרה באתם ואל אוקיינוס אין סופי אתם הולכים. עיניים מבוהלות ביקשו לעצור בעדכם בעודם פונים אל רגש הבושה והזלזול: ואתם, המבוהלים והרעבים, יוצאים מתוך הכלוב המוגן והבטוח כציפור המבקשת לשיר את שירה מחוץ לסורגי הכלוב אל שמי החילוניות. משחר ילדותכם כבלו את רצונכם, רמסו את רוחכם ושכלכם, ועתה דורשים אתם את הגן אשר צבעו ירוק ומרחביו פתוחים, בו תוכלו לטעום את השפע כאוות נפשכם, או ללכת בו לאיבוד כפי שהלכתם שם, במסדרונות הדת. רצונותיכם ותשוקותיכם, כשם שטובים הם, כך זדוניים. לאחר דיכוי רב שנים כמו לבה מבעבעת. רעבות בשרניות הן דרכם. כשל ילד הפוגש לראשונה שוקולד.

לכן, בעמדכם על סף השער של החילוניות החדשה: מעתה החיפוש והספק יהיה לכם חברכם הנאמן ולא אויבכם החמדן. טפחו אותו, הכירו אותו ואהבו אותו - כי שלכם הוא. חונכתם להתכחש לו ולהתבייש בו, וטענת הקרובים לכם הייתה שאתם הסוטים והמוזרים, וגם אם לא במילים אלה השתמשו כך הרגיש לבכם הסופג. כך התביישתם והתכחשתם לעצמכם. אין נורא מכך. ומי אם לא "האדון העליון" הוא זה שייצר בכם את הרצון לחפש ואת הספק מלכתחילה? ומי אם לא "הוא" ייצר אתכם? היו גאים ואוהבים את שכלכם ואת רצונכם, ולעולם אל תפסיקו לחפש ולהטיל ספק, כפי שכפו עליכם. כי כאן ידידיי טמונה הסכנה הראשונה בחילוניות החדשה. גרגיר חול מוזהב, כמוכם היוצאים בשאלה, אשר לו היכולת לנוע, ורצונו ייקח אותו לכל המחוזות כולן. ואם יקרה שיתנוון ויתאבן, יישאר במקומו גם אם רוחות אהבה חדשות ונאורות יבואו איתו במגע. אם הבנתם זאת, זכיתי באושר קטן.

זוהי, ידידיי, עצתי השנייה לכם. רבים מידי העשבים השוטים בקרבנו, אשר על פניהם צבוע חיוכם הרחב. רוחם נמוכה משלכם. והם מכנים עצמם חופשיים: ואולם לא יוכלו להיות עם עצמם שעה אחת בלבד מבלי שעצמם ישעמם אותם ושהם ישעממו את עצמם. לא כפי שידעתם אתם שעות רבות. באשר זאת הם אינם חופשיים. תלויים הם ותלותיים.

ואתם - אשר רצונותיכם ותשוקותיכם דוכאו והם כמו לבה מבעבעת - היו זהירים! היו קשובים לגופכם! הסכנה הטמונה עבורכם בחילוניות החדשה, גדולה עבורכם מאשר עבורי, כי אכן ותיק אני בעולם החילוני ומכיר את תעתועי העיניים המפתים והשקריים. רוחכם הגבוהה דורשת מכם את תשוקותיכם ורצונותיכם. ואבוי אם תמצאו לכם נביאי שקר אשר רבים מדי בקרב החילוניים וגם בקרב קהילתכם הדתית. לכן אני חוזר ולא בטעות: היו קשובים לגופכם! הטילו ספק גם במאושר שבמאושרים, בחופשי מבין החופשיים. היו קשובים לגופכם!

אתם היוצאים בשאלה - אשר גיליתם את חסרונו של האלוהים בתוך קהילתכם הסגורה. אתם אשר במשך זמן רב נאחזתם בציפורניכם בדברים הכתובים - נוכחתם לראות שאלוהים לא ישב וכתב זאת. תאלצו מעכשיו למצוא לעצמכם את המוסרי ואת הטוב ואת הנכון עבורכם. דרכם של שורדים דרככם, והערכתי גדולה לכם. נפשכם טובה, אמיתית וגדולה, וכי בזכותה הגעתם להארה זו. כך דרככם הצעירה בעלת היסטוריה ארוכה של מלחמות פנימיות על הטוב, על הנכון ועל האמת. דרככם אולי מתקדמת מדרכי ידידיי המחפשים. ראו את אושרכם תלוי באושרו של רעכם, וראו את אושרו של רעכם תלוי באושרכם.

כילדים דיברו בכם את דרכה של הצניעות והחרדות, ומכך רוחכם מבועתת וגבכם כפוף. את האלוהים הפכו למפלצת שיש להישמר מפניה והיא אורבת בכל פינה. והרי אין בכך אפילו שמץ הגיון. והם מבזי החיים ציירו את האלוהים כבעל החוקים הקטנוני והקפדן. ושכלכם יאמר לכם מייד - הרי אין בכך אף לא שמץ הגיון! ואותו ספק אשר מלווה אתכם, בעל רוח ורצון, אמיץ וכן יותר מאשר כל החוקים של מבזי החיים גם יחד.

אלוהים
ויליאם בלייק, צייר אנגלי, 1827-1757