בני-ברק
חסימת רחוב אנילביץ' לתנועת כלי-רכב בשבת, ובית-כנסת
לפי פרטים שקיבלנו מאת י. מבני-ברק, תושבת הרחוב
(הפרטים שמורים במערכת)
רח' אנילביץ היה פתוח לתנועה במשך 55 (!) שנה משני-צידיו. ביום שישי האחרון הציבה העירייה שני מחסומים בצידו הדרומי, באופן שרירותי, חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, ולאחר שהבטיחה כי הרחוב לא יחסם. רח' אנילביץ' הינו אגודה שיתופית: קיים ועד שרשאי לקבל או לדחות כל מי שמבקש לגור ברחוב וכל אדם שמתקבל לגור בו מתחייב לכבד את התנועה בשבת. החסימה באה, כנראה, מצדם של תושבי רח' בן זכאי הסמוך. היא כללה שני מחסומים שחסמו את התנועה לבית אחד בלבד. כך שהמצב שנוצר הוא שמחד רגשותיהם של הדתיים לא יוצאים מורווחים ומאידך נגרמים עוול, סבל והשפלה לכל תושבי רחוב אנילביץ'. נוסף לכך גרים ברחובנו אנשים קשישים מאוד חולים ותשושים החייבים נגישות תחבורתית מלאה ולפעמים אף ניזקקים לאמבולנס שחייב מעתה להתכתש עם שני מחסומים.
מצד שני פתחה העירייה בית כנסת בתוך מקלט של בית ספר ברחוב אנילביץ' ובצורה תמוהה מאד בית הכנסת פתוח רק בשבת והאנשים באים להתפלל בו (כלומר להפגין נוכחות דתית ברחוב חילוני) רק בשבת ורגשותיהם הדתיים, רגשות השבת, יכולים להתגבר על תנועה בשבת מול מקום תפילתם.
שבוע לפני שהוצב המחסום פורסמה כתבה במוסף שבת של "ידיעות אחרונות" בשבח ראש עיריית בני-ברק ויחסו לחילוניים. אז אחרי שהכתבה כבר הופיעה וראש העיר היה רגוע הוא הראה לנו את יחסו האמיתי. רצוי לזכור שמדובר בבני-ברק עיר שקפאה על מקומה במאה ה-15 עיר מנותקת חשוכה ופנטית, וכאן הפעולה צריכה להיות מיוחדת.
עדכון:
בהמשך לנושא סגירת הכביש, התברר לי שהצעד נעשה בעקבות בקשה שחתומים עליה שלושה רבנים וישיבה אחת. רב אחד גר מאחורי הרחוב וכן הישיבה אך יתר הרבנים לא. כך שאף אחד מהתושבים אינו חתום על הבקשה. הסיבה לכך היא שילדיהם הרכים אינם יכולים לראות מכוניות נוסעות בשבת אפילו מרחוב שכן. האם מותר מסיבות כאלה לחסום את הרחוב? יש לציין שלבית הכנסת שהתחיל לפעול בשבתות בשכונתנו באים גם כן ילדים רכים בלווית הוריהם והם יכולים לראות תנועה בשבתות.
יולי 2003
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
