מוכרים דת כמו שמוכרים סמים

מירב לאתר חופש:

בקשר למאמר - "איך מוכרים דת? כמו שמוכרים סמים" (במדור "החזרה בתשובה", תחת "מטיפים") רציתי לומר לכם, שקראתי את הכתבה הנ"ל ואת ההתכתבות שלכם עם יוסי בסופה, ורציתי להגיב. פעם גם אני חשבתי כמו יוסי, כשהלכתי, בעקבות לחץ משפחתי, לסמינר של ערכים. כשאתה נמצא שם אתה באמת חושב שלמרצים איכפת רק ממך, שהם מקדישים ונותנים מעצמם רק בשביל לעזור לך לראות את ה"אור". כי בתכל'ס מה באמת יוצא להם מזה? הם עושים את זה כי זה מה שהם מאמינים שנכון וצריך לעשות.

אני אישית התנדבתי בסמינרים האקדמיים של ערכים במשך ארבע שנים, וגם מהצד הזה (של המחזירים) זה נראה ממש כמו עבודת קודש, בעיקר כי רוב האנשים שם עושים את זה בהתנדבות. היתה תקופה שחשבתי שהמרצים בערכים הם פשוט מלאכים, הערצתי אותם בצורה עיוורת: הם אנשים כל כך טובים וחכמים, חשבתי.

אבל היום, אחרי שאני "בחוץ" כבר כמעט חמש שנים, וגם מתנדבת בה.ל.ל. ("ברוך השם") יש לי המון כעס כלפי כל האנשים והארגונים האלה שפשוט שטפו לי את המוח בגיל 13 כשאין לי שום כלים להתמודד מולם בכלל, הדבר הכי קל בעולם זה להשפיע על ילד בגילאים האלה והדבר הכי מגעיל זה לנצל את זה, בגללם ביליתי את כל התקופה של החטיבה, התיכון והצבא בסמינר של בית יעקב בבני ברק, למדתי עד י"ג ובסוף כשהחלטתי לצאת הייתי צריכה עוד להשלים את כל הבגרויות. זה מילא, אבל ההרגשה הזאת של ההחמצה, של הזמן המבוזבז, לקח לי המון זמן להתגבר על זה, ועד היום זה לא עבר.

למרות כל הכעס אני עדיין חושבת לפעמים על שני המרצים מערכים שהיו הכי קרובים אלי בתקופה ההיא, אחד כימאי ואחד רופא, לשעבר כמובן, אנשים באמת ברמה, שאם מדי פעם מתגנב למוחי איזשהו ספק קל לגבי דרכי החדשה והאפיקורסית, זה רק בגללם, אולי שמעתם עליהם ותוכלו לעזור לי להתגבר על זה, אבל זה כבר נושא בפני עצמו…

מירב.

אוהד למירב:

שלום רב לך מירב, והמון תודה על פנייתך אלינו ועל הסיפור האישי המרגש, גם אם הוא קצרצר. כל הכבוד לך על התנדבותך לה.ל.ל., ואני מאמין שיש לך בכך סיפוק לא מועט. הרשי נא לי להציע לך לא להשתמש בהגדרה "דרכי החדשה והאפיקורסית". הדרך החדשה שבחרת איננה אפיקורסית. זו דרך שהגעת אליה לאחר חשיבה עצמאית ועצמית, מתוך שיקול דעת שלך ולא של מישהו, ולאחר העברת ביקורת על דברים שליליים שחווית בעברך. אין כאן אפיקורסות. האפיקורסות היא בעולם החרדי, המפנה עורך בעקשנות, בלי היגיון, לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות של המציאות. הם אפיקורסים, לא את, גם לא אני.

האם שמך האמיתי הוא מירב? אם נרצה בעתיד להעלות את מכתבך - האם תהיי מוכנה לחשוף שמך האמיתי? אשמח אם תמשיכי לכתוב לנו - סיפורים כאלו מרגשים מאד ויש בהם מסר לצעירים רבים, הניצבים על פרשת דרכים בחייהם, כמוך בעבר, וסיפור פשוט כשלך יכול לתת להם את הדחיפה לעשות את הצעד החשוב והקריטי בחייהם.

להתראות בחופש אוהד איש חופש.

מירב לחופש:

הי,

שמחתי לקבל ממך תגובה. בקשר ל"אפיקורס" זה היה די בצחוק כי כעקרון לפי הדת מי שיודע ומכיר את דרך התורה ולא מקיים (כמוני למשל) נקרא אפיקורס.

מירב זה שמי האמיתי, לא נולדתי בתור חרדית - חזרתי בתשובה בעקבות המשפחה, אז לפחות שם נורמלי יש לי. אם אתם רוצים לפרסם את מה שאני כותבת באתר אני אשמח, ואין לי שום בעיה שזה יופיע עם השם שלי.

לכתוב את הסיפור שלי זה קצת גדול מדי, ואני לא ממש טובה בדברים כאלה אבל אני משוטטת הרבה באתר חופש ומדי פעם אני נתקלת בכתבות שמזכירות לי דברים או שסתם אני מרגישה צורך להגיב עליהם.

ביי, מירב.