ציד הנשמות

קשה להאמין שרק חצי שנה עברה מאז שהשסע החילוני-דתי היה רדום. בחודשים האחרונים טירפדו המפלגות החרדיות את הבטחת המפלגות החילוניות להעביר את ברית הזוגיות. שר התמ"ת אלי ישי מקים לתחייה את הסיירת הדרוזית, שאנשיה יחלקו קנסות במרכזי קניות בשבת. ולקראת שבועות נחשפה גם תופעת ההחזרה בתשובה בתיכונים.

ביום חמישי פירסמה תמר רותם כתבה על גל של חזרה בתשובה בתיכוני היוקרה של העיר חולון. אלא שחולון לא לבד. באותו יום פירסם העיתון החרדי "משפחה" כתבה על גל של חזרה בתשובה בתיכון בליך ברמת גן ועל מניין הפועל בתיכון בקביעות. למחזיר בתשובה הרב יחיאל מויאל, כך מספר "משפחה", יש מועדון ברמת גן שבו הוא נותן מדי ליל שבת שיעור לתלמידים ממספר בתי ספר חילוניים. אם בראשית העשור התמקדו המחזירים בתשובה בילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי, הדיווחים עכשיו מלמדים שהם חזרו לעסוק בגילאי תיכון.

הסיפור של חולון מעלה את ההשערה שהחרדים לא למדו דבר מהתופעה של שינוי. מעטות התופעות שמעוררת שנאה ומחלוקת כמו החזרה בתשובה של בני נוער. החזרה בתשובה של מבוגרים היא עניין לגיטימי במסגרת מלחמת הדעות והנשמות. החזרה בתשובה של ילדים קטנים כרוכה בהסכמת הוריהם לרשום אותם לבתי ספר חרדיים. אם ההורים מסכימים, אפשר לבוא בטענות רק אליהם ואל מערכת החינוך שמציעה להם אלטרנטיווה בלתי ראויה. אבל החזרה בתשובה של נערים היא מכה מתחת לחגורה. משמעותה ניסיון לתפוס אותם בגיל המבולבל והבלתי מעוצב ולהסיתם נגד משפחתם.

הסערות שפרצו בעקבות גלי החזרה בתשובה בעשורים קודמים גרמו לעצירתם. אין דבר מזיק יותר מבחינה הסברתית להחזרה בתשובה ממשפחות שנהרסו, מהתחושה שהדבר נעשה באופן אלים וכשהטכניקות של החוזרים בתשובה נחשפות במלוא רדידותן. בשנים האחרונות השתדלו המחזירים בתשובה לעבוד בשקט ובייחוד השתדלו למנוע מהמתחרדים להסתכסך עם משפחותיהם. כך כנראה נוהג הרב מויאל מרמת גן. בחולון, אין ספק, נעשתה טעות טקטית קשה.

בכתבה מתארת רותם מעשים הגובלים בפלילים לכאורה. אנשים שמלינים קטינים במשך שבועות ארוכים בניגוד לרצון הוריהם; ישיבות שמקבלות קטינים ללימודים, ללא ידיעת הוריהם. מבחינת ההורים אין זה פשוט לצאת למאבק. הם פוחדים שיאבדו כליל את הילדים.

אבל להורים שהגיעו למסקנה שאין להם מה להפסיד, ולא מוכנים להבליג, יש אפשרויות פעולה: הם יכולים לרדוף משפטית את המחזירים בתשובה, להגיש נגדם תלונות למשטרה ולמשרד החינוך, המממן את הישיבות שלהם. הם יכולים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, אם המשטרה לא תיענה, ואם משרד החינוך ימשיך לתקצב. הם יכולים להגיש תביעות נזיקין פרטיות. אם אין להם אמצעים, הם יוכלו להתאגד כמו ההורים בחולון או לפנות לעמותות המתאימות. הניסיון מלמד שתחת איום תביעה המחזירים בתשובה מוכנים להגיע לפשרות בעניין הקשר בין ההורים לילד.

כדי להיאבק בתופעה, המערכת כולה - ההורים, בית הספר, משרד החינוך, התקשורת, המערכת הפוליטית - צריכה לשדר הסתייגות עמוקה וברורה מציד הנפשות. בני הנוער צריכים להרגיש שמדובר במעשה לא לגיטימי ומה שלא פחות חשוב - מאוד לא מגניב. ועצה לסיום: קשה מאוד למבוגרים לשכנע בני נוער שנתפסו לקיצוניות. דרושים בני נוער או צעירים מתנדבים שיעשו זאת: רהוטים, כריזמטים, משוכנעים בצדקת החילוניות.