האם "החזרה בתשובה" אסורה על פי חוק?
סעיף 368 בחוק העונשין (תשל"ז - 1997) מתייחס לאיסור על המרת דת של קטין:
(א) העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, דינו - מאסר ששה חדשים.
(ב) המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו - מאסר ששה חדשים.
|
החוק מדבר על "המרת דת" ואינו מתיחס לאפשרויות של "הפיכת אדם שאינו דתי לדתי" ולא ל"שינוי בהשקפתו הדתית של אדם" כאשר
מדובר בזרמים שונים באותה דת (כגון שידול יהודי רפורמי להפוך ליהודי חרדי). עם זאת, יש הסבורים כי
ניתן להסיק זאת מרוח החוק.
חבר-הכנסת חיים אורון (מרצ) הגיש לכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שידול לחזרה בתשובה), התשנ"ז - 1997,
על פיה יתווסף בסעיף 368 תת-סעיף (ג) כדלקמן:
(ג) הפועל, במישרין או בעקיפין, לשידול קטין לחזור בתשובה מטעם גוף אשר בין מטרותיו החזרה בתשובה, דינו – מאסר ששה חודשים.
לעניין סעיף זה "חזרה בתשובה" – הפיכה מאדם חילוני לאדם דתי.
|
ואלו דברי ההסבר שצורפו להצעת החוק:
|
לנוכח התרבות של מקרים בהם גופים דתיים שונים בישראל משדלים קטינים לחזור בתשובה, בין היתר באמצעות פעילות והפצת חומר הכולל איומים בבתי ספר, מוצע לאסור בחוק העונשין פעולות ישירות או עקיפות של מי שפועל מטעם גופים כאלה במטרה לשדל קטינים לחזור בתשובה.
מבחינה מעשית שידול לחזרה בתשובה דומה לשידול להמרת דת, שהאיסור עליו קבוע בסעיף 368 (ב) לחוק העונשין. ההצעה מתייחסת לשידול קטין, שבדרך כלל דעותיו ואמונותיו מגובשות פחות משל אדם בוגר, לשנות את אמונתו ולהפוך מאדם חילוני לדתי, דבר שמן הראוי שישקול בינו לבין עצמו ללא כל לחץ או פיתוי חיצוניים.
|
ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום 6.1.1997 (הכנסת ה- 14) אולם לא התקבלה בקריאה ראשונה.
|
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
