אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > החזרה בתשובה  לגירסת הדפסה     

הבלים מוצפנים

הצופן המקראי הוא קשקוש נומרולוגי שמתחזה למדע

מאת: מייקל שרמר

הועתק ברשות - הופיע בגיליון מס' 6 של המהדורה העברית של סיינטיפיק אמריקן - עולם המדע והטכנולוגיה, בהוצאת רשת אורט.

בשיר החותם את ספרו "לזכר א' ה' ה'" הביע אלפרד טניסון את תמצית מהותו של החיפוש אחר עיקרון מאחד ותכלית בטבע: "אל אחד, חוק אחד, יסוד אחד, ומאורע אלוהי אחד, הרחק הרחק, / שאליו חותרת כל הבריאה."

החלום הנאצל הזה, החיפוש הזה אחר ישע טלאלוגי, הפך במרוצת הזמן לעסק המגלגל כספים מרובים - החל בשובר הקופות של האל לינדזי משנות השבעים, "כוכב הלכת המנוח הדגול כדור הארץ" וכלה בסדרה "נשארנו מאחור" בת זמננו של טים לה האי וג'רי ב' ג'נקינס (שנמכרו במיליוני עותקים). וכל המרבה לתבל את דרשותיו בז'רגון מדעי, הרי זה משובח. את הדוגמה החדשה ביותר והנלוזה ביותר של ניצול (לרעה) של המדע בשירות הדת (בעצם, שירות דוב), מציג מייקל דרוזנין בספרו "הצופן המקראי, חלק ב'", הנהנה משהייה ממושכת ברשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס, בדומה לקודמו משנת 1997.

לדברי חסידיו של הצופן המקראי - שאינו אלא תת-קבוצה בסוגת (ז'אנר) הנומרולוגיה המקראית והמיסטיקה הקבלית, הפופולרי מאז ימי הביניים - אפשר לפענח מסרים שהוצפנו בפרקיהם של חמשת חומשי תורה באמצעותה של תוכנת דילוג אותיות. הרעיון הוא לקחת את כל האותיות שהמרחק ביניהן הוא מספר כלשהו, למשל, 7, 19 או 3,027. להפוך את מחרוזת האותיות שהתקבלה לפסקה רצופה אחת, ולחפש בה - מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה, מלמטה למעלה, או באלכסון לכל כיוון - אחר תבניות מעניינות. יגעת ומצאת תאמין.

כצפוי, ב-1997 עלה בידי דרוזנין "לגלות" אירועים אקטואליים כמו רצל יצחק רבין, בחירת בנימין נתניהו, פגיעת השביט שומייקר-לוי 9 בכוכב הלכת צדק, הפיגוע שעשה טימותי מקוויי באוקלהומה סיטי, וכמובן, קץ העולם בשנת 2000. הואיל והעולם לא הגיע לקצו, והאקטואליה של ספרו הראשון התיישנה בינתיים, המשיך דרוזנין בחיפושיו ומצא - הפלא ופלא - כי המקרא ניבא את פרשיית ביל ומוניקה, את סיומו המביך של מירוץ הבחירות בין בוש לגור, ואין צורך לומר, את האסון במרכז הסחר העולמי.


הפיגוע במרכז הסחר העולמי בניו יורק, 11 בספטמבר 2001

כמו כל נבואותיהם של מגידי העתידות ורואי הנסתרות מאז ומעולם, גם אלה אינן אלא תחזיות לאחור (שימו לב, אף לא מדיום או אסטרולוג אחד הזהיר אותנו מראש מפני הפיגוע במגדלי התאומים). כדי לבחון את הצופן המקראי בדרך מדעית, יש למצוא בו ניבויים על אירועים לפני התרחשותם. זה לא יקרה, מפני שזה לא יכול לקרות - כפי שאמר הפיזיקאי הדני נילס בוהר, ניבוי הוא עניין קשה, וניבוי העתיד קשה שבעתיים. במקום זאת הציע דרוזנין ב-1997 את המבדק הזה: "כשימצאו המבקרים מסר על ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה, המוצפן בדפי הספר 'מובי דיק', אז אאמין להם."

וזה בדיוק מה שעשה המתימטיקאי האוסטרלי ברנדן מק'קיי: הוא הצליח למצוא לא פחות מתשע התנקשויות פוליטיות ברומן הגדול של מלוויל, לצד תגליות נוספות מתוך "מלחמה ושלום" וספרים עבי כרס אחרים. הפיזיקאי האמריקני דיוויד א' תומס ניבא את זכייתה של קבוצת שיקגו בולס באליפות הכדורסל ב-1998 על סמך החיפוש שעשה ברומן של לב טולסטוי. הוא גם חשף את זה ש-: "הצופן המקראי הוא תרמית מטופשת, אווילית, מזויפת, כוזבת, מרושעת, מגונה ומעשה הונאה" - בתוך "הצופן המקראי, חלק ב'".

אם אמנם יש מסר מוצפן בכל הקשקשת הנומרולוגית הזאת, הריהו: יש קשר עמוק בין אופן פעולתו של שכלנן לבין האופן שבו אנו תופסים את פעולת העולם. אנחנו יצורים מבקשי תבניות, צאצאיהם של הומינידים שרכשו מיומנות מיוחדת ביצירת זיקות סיבתיות בין אירועים בטבע. האסוציאציות הללו התגלו כממשיות לעתים קרובות למדי, והיכולת הזאת נעשתה מעוגנת בחיווט העצבי שלנו. למרבה הצער, מכונת האמונה כושלת לפעמים ומזהה תבניות כוזבות כאמיתיות. אולי ההרגל הכושל הזה אינו הרסני עד כדי כך שיש בכוחו למנוע העברת הגנים לזיהוי כוזב אל הדור הבא, אבל יש בכוחו להוליד אמונות תפלות וחשיבה מאגית. תהליך זה כרוך בחוק המספרים הגדולים הפועל בעולמנו המורכב, שעל פיו, כפי שמקובל לומר, אירוע שסיכוייו אחד למיליון מתרחש בעיר ניו יורק שמונה פעמים ביום.

לנוכח נטייתנו זו לבקש תבניות בתוך שפע של נתונים, אין פלא שרבים כל כך הולכים שולל אחר קשקושי צפנת פענח האלה. זוהי בעיה נפוצה ועיקשת, חלק בלתי נפרד מן המנגנון הקוגנטיבי של האדם. הפתרון מצוי במדע, השיטה הראשונה במעלה שיש בידינו להבחנה בתבניות, והסיכוי הטוב ביותר שלנו להבחין באותות אמיתיים בתוך הרעש הקקופוני של הטבע.


מייקל שרמר הוא המו"ל של "הספקן" ומחבר הספר "למה אנשים מאמינים בדברים משונים".


אוקטובר 2003



חברים ב- עוצב על ידי