טיעון אומפאלוס
מפי מטיף ידוע: אדם הראשון לא כילד בן יומו נברא אלא היה גבר מבוגר ביומו
הראשון; ואף העולם, ביום היבראו לפני כחמשת אלפים ושבע מאות שנה, נראה
כבן מיליוני שנים.
טיעון זה נקרא טיעון אומפאלוס (omphalos), מהמילה היוונית שפירושה
טבור, והוא נהגה לראשונה בשנת 1857, על-ידי נוצרי מאמין בשם פיליפ הנרי
גוס (Gosse). זה היה עוד לפני שדארווין פירסם את תאוריית האבולוציה שלו
(ב-1859). מאז 1830 גילו הגאולוגים כי גיל העולם אינו יכול להיות כ-6000
שנה כפי שעולה מהתנ"ך, אלא הוא עומד על מיליוני שנים. גוס ניסה ליישב בין
התנ"ך לבין ממצאי הגאולוגיה באמצעות התאוריה של "מראית-עין של גיל". הספר
שבו הוא טען את הטענה הזו נקרא "אומפאלוס" משום שבו הוא אמר, בין היתר,
כי אדם הראשון נברא בעל טבור אף-על-פי שלא היה יילוד אישה.
הבעיות בטיעון אומפאלוס ברורות, ואני מתפלא שהמטיף החרדי שלנו לא הקדיש
להן מחשבה:
1. הטיעון שם את אלוהים רמאי כבר במעשה בראשית. אם כך עושה אלוהים בתחילת
כל מעשיו, מי ערב לכך שאין עוד רמאויות? הטיעון הזה אף יכול להתפרש
כחילול ה' ממש, שהרי כתוב בבמדבר כג' יט' "לא איש אל ויכזב".
2. אם העולם בעל מראית-עין של גיל, אז אי-אפשר לדעת את גילו האמיתי. אפשר
שהוא בן כ-5700 שנה, ואפשר שהכל נברא לפני שבוע, עם כל הזכרונות
והחוויות. טיעון אומפאלוס שם ללעג כל אפשרות של מחקר מדעי.
רמייה מבראשית, חילול ה', הכשלת המדע - וכל זה בשביל מה? בשביל שלא
להודות באמת שגילו של העולם אינו מתיישב עם הכתוב בתנ"ך.
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
