אמונה היא הכרה פנימית, שאינה מושתתת על השכל ועל ההיגיון
כמה
פעמים כבר נתקלתם בשרלטנים אשר ידעו להוכיח לכם באותות ובמופתים כיצד ניתנה
התורה בסיני לעם ישראל, להסביר כיצד ההיגיון הצרוף מכתיב לנו אמונה
"בבורא עולם", וכיצד כל נסיון להתעלם מעובדות כביכול אלה נוגד את השכל
הישר?
גיליון
'שיחת השבוע' של חב"ד מעיד על עצמו שהוא "הגיליון השבועי לכל
יהודי". הגיליון מחולק בדרך-כלל בחינם במוסדות דת שונים כגון בתי כנסת, ומשמש
כחומר קריאה נוסף למתפללים. בגיליון מס' 846 שיצא לאור בסוף השבוע שעבר נוכל למצוא
כתבת שער תחת הכותרת 'לדעת או להאמין?'. לכתבה מופלאה זו יש מן הסתם שיג ושיח
רציני עם טיעוני 'הכוזרי' של ר' יהודה הלוי כמו גם עם תיאוריות הקוואנטים המשונות
של אמנון יצחק.
לפניכם
הטקסט המקורי של הכתבה, מלווה בפירושו של מחבר דף זה באתר.
פירוש: ישנם רבים המנסים להוכיח כביכול שהאמונה
מבוססת על הגיון. שניתן "להוכיח" טיעונים שונים המהווים חלק אינטגרלי
ממנה בשיטות של לוגיקה, כאילו היו עובדות של ממש. האם אכן כך?
פירוש: אי אפשר "להוכיח" את
הטיעונים הללו בשיטות של לוגיקה וחשיבה שכלית, אבל מכיוון שמסקנה כזו בעייתית
למאמין החושב, הבה ננסה לנסח איזשהו "שביל זהב" בו יוזכרו בכל זאת
ההגיון והשכל בהקשר של אמונה.
פירוש: בגלל מיגבלותינו האנושיות, ישנם דברים שאיננו
מסוגלים להגדיר במדויק בכלים מדעיים, כגון "רגש". הואיל וקשה להתווכח
באופן הגיוני בנושאים שכאלה, הבה וניצור זיקה בינם לבין אותה "אמונה"
שאנו רוצים להשריש בלב הקורא, ואז יהיה קשה להתווכח באופן הגיוני גם עם נושא
האמונה.
פירוש: מבנה שיכלנו, כמו גם החינוך שקיבלנו כילדים,
גורמים לנו לבקש לעיתים הכרה באיזשהי דמות סמכותית כבירה ונעלמה שתקל עלינו תפיסות
עולם קשות ומסובכות, ותשמש כפיתרון קל לבעיות קשות. כך נולדו רבות מהדתות
והאמונות. אין בהשתוקקות זו דבר רציונלי, אך אם נקשור אותה במושגים מתחום היהדות
כגון 'אלוקים' ו-'בורא' שעליהם חונכנו, ניצור בכך קשר חזק בין אותה השתוקקות לבין
עיקרי הדת היהודית.
פירוש: מבחינה זו כל האנשים דומים. אם מצד אחד נגדיר
"מאמין" כאדם שיש לו את התכונות הנ"ל, ומהצד האחר כבר הסכמנו שלכל
האנשים יש תכונות שכאלה, הרי שיצא לנו מהתרגיל הלוגי הנחמד הזה שכולם
"מאמינים". עכשיו נוסיף שוב מונחים מתחום היהדות כ-'בורא' ו-'לדבוק'.
כדי להישאר מהימנים נזכיר שוב שבעצם אנו דנים בנושאים שאינם ניתנים להוכחה שכלית
אמיתית, אבל נוסיף מיד השוואה בין "לב" ל-"שכל", אשר ידוע שיש
לה השפעה משכנעת רבה על השומעים.
פירוש: הבה נמשיך באותו קו יצירתי, וניצור גם קשר
מלאכותי בין המונח היהודי 'קב"ה' והאמונה היהודית המוקנית בחינוך, לבין אותה
"אמונה" שיצרנו בפיסקאות הקודמות. מכאן נובע שאי ההוכחה השכלית לנושאים
הכבדים הנ"ל מתפרשת ככפירה ביהדות, וזה מושג שלמדנו להכיר כבעל הקשרים
שליליים. נזכיר שוב אותה תכונת השתוקקות של אנשים שכבר דיברנו עליה לעיל. נשתמש בביטויים
שלמדנו להכיר כחיוביים, כמו "בליבו" ו-"עמוק בתוך נפשו",
ומעירוב כל המוצרים האלה ניתן להגיע לתוצר הסופי שלפיו "ספיקותנו" (מה
שהיה עד כה חשיבתנו השכלית) נלחמות ביהדותנו, וזו מחכה כדי לנצח בפיסקאות הבאות
("לפרוץ החוצה").
פירוש: ועכשיו לעיקר הדברים שניסינו ליצור כאן
באמצעות המשחק עם המרכיבים הקודמים: עד כה החשיבה השכלית סתרה את האמונה, וזו
האחרונה לא היתה ניתנת להוכחה שכלית. עכשיו נמשיך עם הפטנט הבא: ניתן לומר שזה
"עושה שכל" לנסות ולהבין רגשות, למה לא. לאור זאת נגדיר מחדש "חשיבה
שכלית" (ולמעשה נגדיר מחדש לוגיקה) כנסיון שלנו (או של חלקנו) לתת דרור
לתשוקותינו. תחת הגדרה חדשה זו, החשיבה השכלית נותנת אכן ל-"אמונה"
(היהודית כמובן) לבצע את האקט שרמזנו כמה הוא טוב כביכול בפיסקה הקודמת: פריצה
החוצה, "שחרור מכלא" (מושג שלילי נוסף). והנה לנו "שביל זהב"
בו מוזכרים בכל זאת ההגיון והשכל בהקשר של אמונה, ולא נגדה.
כמה
יפה. התחלנו מכך שהאמונה אינה מושתתת על השכל וההגיון (ציטוט), יצרנו מהימנות אצל
הקורא החושב, ואז פנינו אל הרגש ובניווט מתאים של הטקסט ושינוי מובלע של כמה
הגדרות הגענו לכך שהשכל וההגיון משתלבים באמונה (היהודית כמובן) ואולי אף מחזקים
אותה.
פירוש: תורה, מצוות, שבת, פרשת השבוע - כל אלה ויחד
איתם רבים נוספים מצטרפים לחגיגה. ולא סתם, אלא שהדברים שכלל לא ניתן היה להוכיח
שכלית בהתחלה הפכו עכשיו ל-"בסיס לכל". אותם דברים שהיו קשורים קודם
ברגש הפכו עכשיו ל-"על שכליים", וה-"על" כידוע תמיד גובר על
ה-"תת".
אינני
מאמין שהכותב מנסה "לסבן" את הקוראים. לדעתי הוא מאמין באמת ובתמים
בכתוב, ובעצם משכנע את עצמו יחד עם קוראיו בדברים. ובהקשר זה נזכיר את המשחק
המכור של נויגרשל שכבר דנו בו בעבר.
מרץ 2003
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
