אני לא מאמין באלוהים. אלוהים לא קיים!

שלום, שמי יוני, בן 18 , וברצוני לברך אתכם, יוצרי אתר חופש, על האתר הנפלא הזה, ישר כוחכם! לדעתי, האתר שלכם, משמש כלי מצויין להבהרת ה"מצב" שקיים בקרב הנוער בישראל, חילוניים וחרדים.

אני כאדם הגיוני, לא מוכן להאמין ולבצע פעולות שנוגדות את ההיגיון, ולכן, כבר מכיתה ב' גיבשתי לעצמי את הדעה, שאלוהים, בעצם, לא קיים. כשהייתי בכיתה ב', נשאלתי על ידי חברי בכיתה האם אני מאמין באלוהים, והם הופתעו באיזו קלות יכולתי לומר "לא!" לאט לאט, הסברתי לחברי הקרובים את דעתי, כשבעצם הייתי היחיד בכיתה שלא האמין באלוהים. במשך השנים שעברו מכיתה ב' המצב השתנה, בכיתה ז' כבר שיכנעתי בערך 10 אנשים שהאל לא קיים, וכך היינו קבוצה של "כופרים" בעיני השאר. היום, כשאני כבר בכיתה י"ב, כחצי מתלמידי הכיתה (בערך) לא מאמינים באלוהים.

בשנה שעברה, כשהיתה לי בגרות בתנ"ך, עשיתי בגרות תוך ידיעה שאכן, כל מה שאני קורא שם, בספר הזה, אלו סתם שטויות (חוץ מהקטעים של חוקים הגיוניים ודברים כאלה) אך זה לא מה שהפריע לי ללמוד (ציון סופי 90). בכל מקרה, יש כמה דברים שארצה להסב את תשומת ליבכם אליהם (ואולי גם לקבל אפילו תגובה). דבר ראשון - נביא מסית ומדיח, ונביא שקר, לפי התורה עונשם מוות. אני, יוני, אני דומה לנביא מסית ומדיח גאה (ראה תחילת המכתב למעלה), ועדיין אני "מחכה לעונש שלי". עד לרגע זה לא "קיבלתי" שום עונש, יכול להיות, אם כן, שאני צדיק, ולכן זה מכפר על זה.

דבר שני - בתורה כתוב, שיצר לב האדם רע מנעוריו. אבל לפי הגירסה שבתורה, האדם נברא בצלם האל, ומכאן ניתן להסיק שהאל גם הוא רע, ורשע, לא כן?

עוד דבר שהצחיק אותי היה ספר מלכים ב', שנאמר בו שהאל הרג 42 ילדים בעזרת דובים כי הציקו לנביא אלישע. שאלתי את המורה איך זה שאלוהים הרחום יעשה דבר כה נורא? והתשובה, הדבילית (לפי דעתי) היתה, שכמו ספר איוב, כך גם סיפור זה הוא בעצם משל, ונועד לשמש כמוסר השכל. לכן, מותר גם לי לטעון, שכל שאר המסופר בספרים אחרים (בראשית וכו') זה גם משל שלא התרחש מעולם, לא?

יש לי עוד שאלה אחת אחרונה: האם זה נכון, שאם אני אבוא עם פיתה בפסח לירושלים הם יקללו, ישנאו וכו' אותי, אז מה בקשר לחרדים שעומדים כל יום שישי בכניסה לקניון ומבקשים ממני להניח תפילין? למה להם מותר לבוא עם ה"חטא" הזה שלהם לסביבה חילונית, ועוד לפנות אלי לביצוע מעשי אלילים? חוצפה!

שוב תודה על אתר נפלא! נהניתי מאוד לקרוא הרבה מן הכתבות שלכם. אשמח לקבל מכם תגובה, ואשמח אם תפרסמו את מכתבי באתר, בשמי.

בברכה,
יוני, חילוני גאה.

גם אני חילוני גא (בלשון העברית יש לומר "גא" ולא "גאה", אבל זהו פרט קטן כאן). אין לי מה להוסיף על מכתבך, שמנוסח בצורה יפה ובהירה. רק תשובה קטנה לשאלה האחרונה שהעלית: נכון! אתה צודק! זו חוצפה מצד יהודי דתי לבוא אל יהודי שאינו דתי ולשדל אותו לקיים פולחן דתי. בהתנהגותם של דתיים רבים אין הדדיות: הם סבורים, שמה שמותר להם אינו מותר לנו, היהודים החילוניים. חלק נכבד בהאשמה זו נעוץ בנו - היהודים החילוניים. רבים בציבור החילוני מתכופפים, מתגמדים ונכנעים למאמין הדתי משום שהם חושבים - בטעות!! - שאסור להעליב דתי בגלל אמונתו אבל מותר להעליב חילוני משום שהוא, החילוני, אינו מאמין.

זה לא הוגן להעליב - הן את המאמין, הן את זה שאינו מאמין! אבל גישתו של החילוני בעניין זה שגויה מיסודה! גם החילוני מאמין - רק בדבר אחר, או בדברים אחרים! אני, למשל, מאמין שהאדם הוא האדון לעצמו, הוא המחליט על חייו, ושום כוח חיצוני לא אחראי לכך. אני גם מאמין, שערכים כמו שוויון האדם, שוויון זכויות, מוסר והדדיות הם ערכי יסוד בחיי חברה אנושית.

עם זאת, ועם הביקורת הקשה שיש לי כלפי יהודים דתיים רבים, אני לא אבוא לשכונה דתית ביום צום ואוכל בפרהסיה. אני לא אוכל לחם בפסח ברחוב, גם לא ברחוב חילוני, בגלוי. עם כל הזכות שיש לנו, היהודים החילוניים, לחיות את חיינו באין-מפריע, אסור לו לפגוע ברגשות הזולת. זה שאותו זולת מזלזל בנו, מעליב אותנו בפומבי, פוגע בנו בגסות, מתעלל בנו, עושק את כספנו, מנסה להפוך אותנו לחוטב העצים ושואב המים שלו, לא נותן לנו היתר אנושי-מוסרי לעשות כמותו. עלינו לעמוד על דעתנו ורצוננו, להיאבק בכל דרך חוקית על זכויותינו, אבל לא להיות נבזה כמותו. רצוי שהוא ילמד דרך ארץ מאתנו, ולא שאנו נחקה כקוף את חטאיו.

בברכה, אוהד מצוות האתר.