על השנאה ועל אתר חופש (2)
הקיטוב הקיים בין השקפת עולם חופשית, שאינה כבולה לשום חוק חוץ-אנושי (דת, כת, מיסטיקה) לבין השקפת-עולם, שבמרכזה אמונה באלוהים או בכוח עליון כלשהו הוא קיצוני עד בלתי גשיר. האדם החופשי התרבותי לומד, בין יתר הנושאים, את מושג הסובלנות לפלורליזם, גם אם בפועל לא תמיד הוא מסוגל או מוכן ליישמם. לעומת זאת, שני מושגים אלו כלל אינם קיימים במערכת הערכים והמוסר האישי של המאמין הקיצוני, וכל ביטוי שמהווה, או נראה לו כמהווה איום על אמונתו, הופך אויב שיש להשמידו. אחת הדרכים לחסל יריב רעיוני הוא כינויו בכינויי גנאי אבסולוטיים, כמו טמא, כופר, זבל וכו', או לייחס לו תכונות וכוונות שכלל אינן קיימות, כמו "שנאה" - הוא שונא אותי, כשבפועל המצב לעתים הפוך לחלוטין.
חלק לא מבוטל מהמכתבים שמגיעים לאתר חופש מצד מבקרים דתיים, בייחוד חרדים, כוללים ביטויים וטענות-תקיפה מסוגים אלו. על אף שאתר חופש לא כתב משפט המבטא שנאה למאמין דתי בשל אמונתו טוענת כלפינו, כותביםלנו שוב ושוב - "אתם שונאים את הדת ואת הדתיים". הבאנו כאן על קצה המזלג מטענות כאלה, ותשובות חברי הצוות.
דוד כותב לאתר חופש:
קראתי במקצת באתרכם ונבהלתי מאוד. דעו לכם (1) שהשנאה שאתם משחררים מתוך ליבכם גורמת לקיטוב, שאיני יודע אם יהיה אפשר לאחותו. (2) המילה טפילים לא מתאימה לאנשים נאורים שיכולים להבין שאר אוכלוסית הארץ. כל זה נובע מהידע שאין לכם על אוכלוסית החרדים, בחוסר מפגשים עם אנשים שהיו בצד שלכם ועכשיו הם חוזרים בתשובה, ואתם ניזונים מתקשורת שהיא עצמה לא מבינה מספיק מה היא כותבת על סגנון החיים הדתיים. אין לכם את שני עברי המתרס כדי לנסות לגשר בין אוכלוסיה יהודית. גם אתם וגם החרדים שניכם יהודים במקור. זה דומה לשני אחים שלא יודעים מי זה אבא שלהם והם כל הזמן משדרים עוינות, ועל זה נשלם ביום הדין הגדול והנורא.
הרי אין לנו מדינה אחרת לגור בה לשנינו! החוסר תקשורת בין שני הציבורים היא שנותנת לאויבינו לחרחר ריב ושנאה צריך להבין דבר אחד ברור והוא שנכון שיש חילוקי דעות ויש חוסר תקשורת חיובית אחד כלפי השני. כולנו בספינה אחת ולא יעזור לאף אחד להתעלם שאנו אחים ומאותו אבא גדול ונורא, רק כל אחד קורא לו אבא בצורה שונה וחבל.
שאלה אחת יש לי אישית לשאול את האנשים המשכילים: למה להבין את הגויים כן, למה לעזור לגויים כן, למה להתערבב אם הגויים כן, ועם האחים האמיתיים לא. אשמח לקבל תשובה. שמי הוא דוד.
רוני משיב לדוד:
דוד שלום,
תודה על הזמן שהקדשת לביקור באתר שלנו ובכתיבה אלינו. שמי רוני, אני מצוות האתר, ואנסה להתייחס לדבריך. ראשית, אתה מניח שאנחנו לא מכירים את האוכלוסיה החרדית - על סמך מה אתה אומר זאת? אנחנו מכירים אותה היטב, לא רק ממה שהעיתונות כותבת עליה, אלא מהיכרות אישית רבת-שנים, ממה שהם כותבים על עצמם, שלא לדבר על מפגשים ודיונים רבים, בכל מיני פורומים.
שנית, איננו מנסים לגשר. מניסיוננו, כל ניסיונות ה"גישור", כביכול, מסתיימים בעוד ויתורים של הרוב החילוני לטובת המיעוט החרדי, שלא מוותר על מאומה. מרוב ויתור, הגענו מארבע מאות בחורי ישיבה הפטורים משרות צבאי לאלפים הרבים שנהנים מהביזיון הקרוי "חוק טל". מרוב ויתור הגענו לממן בעשרות מיליוני שקלים מוסדות חינוך אנטי-ציוניים שמחנכים לערכים השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ציונית ודמוקרטית. מרוב ויתור אנחנו לא יכולים לקנות מוצרי יסוד ללא הכשר בד"צ, ובכך ממשיכים לממן את אותם גורמים הקיצוניים, אנטי-ציוניים ואנטי דמוקרטיים.
לא אנחנו הם אלו שיצרו את הקרע בעם - אנחנו רק מצביעים בבירור על קיומו, וקוראים נגד ניסיונות "לגשר" עליו, כביכול - ניסיונות שלדעתנו מביאות אותנו להעמקת הקרע ולקראת הקמת מדינת הלכה אנטי-דמוקרטית, נוסח איראן, במקומה של מדינת ישראל החופשית, אזרחית, דמוקרטית.
שאלתך לגבי ה"גויים" לא ברורה לי: לא איכפת לנו מהגויים, ואינני חושב שלגויים איכפת מאיתנו. האנטישמים אינם מבדילים בין יהודי שומר מצוות לבין יהודי חופשי. ראה מה עשה היטלר בשואת אירופה, וכיצד בדק בעורלותיהם של גויים ממוצא יהודי. המאבק שלנו הוא על האופי החופשי והדמוקרטי של מדינת ישראל. איך זה בדיוק "עוזר לגויים"?
ולסיום, אני מצרף קטע קצר - מאמר פרי עטו של הגאון חיים שאול קרליץ, ראש בד"צ "שארית ישראל" שהתפרסם בעיתון "יתד נאמן", כדוגמא למה שאנחנו נלחמים נגדו. אשמח לשמוע ממך איך אפשר "לגשר" על הבדלי הגישות שלנו.
בברכה,
רוני, מצוות אתר חופש.
שירה משיבה גם היא לדוד:
שלום לך דוד, ותודה על שטרחת וביקרת באתר חופש. שמי שירה, אני חברה בצוות האתר. קראתי וחזרתי וקראתי את מכתבך, וגם את תשובתו של רוני עמיתי, ולא הבנתי אותך. לכן, בבקשה ממך, השב נא לי על השאלות הבאות, על מנת שאוכל לענות לך כהלכה:
1. תן לי דוגמא אחת או שתיים מהחומר הקיים באתר, לשנאה שאנחנו, לדבריך, משחררים מלבנו;
2. מניין לך שאין לנו ניסיון במפגשים עם דתיים, חרדים וחוזרים בתשובה? דווקא יש לנו ניסיון של 20 שנה;
3. כשאתה מציע גשר של הבנה הדדית - האם שלחת בקשה זו גם לרב אייכלר? גם לרב עובדיה יוסף? גם לרב בניזרי? גם לרב פורוש? אם הדדיות - מדוע לא פנית אליהם? היכנס לאתר, למדור עיתונות חרדית, וקרא מה שהם ואחרים כותבים עלינו;
4. האם הרצון לחיות בדרך שלנו, כמו הרצון שיש לך לחיות באמונתך, אסור עלינו? האם זכויות החיים שמורות רק לך ולציבור היהודי החרדי, ולנו, והיהודים החילוניים, אין זכות לחיות על פי דרכנו ורצוננו?
5. מה הקשר של "גויים" אלינו? במה אנחנו, באתר חופש "עוזרים לגויים"? לא שזה רע או פסול, אבל אינני מבינה את ההערה שלך. כבני-אדם נעזור לכל אדם השרוי במצוקה, ולא נבדיל בין אישה לאיש, יהודי או שאינו יהודי, כהן או ישראל, ערל או נימול;
6. אם אתה מרגיש שאתה אח אמיתי שלי - כך אתה כותב - מדוע אתה מתאכזר אלי? מדוע אתה (לא "אתה" אישית, כמובן, אלא רעיונית) מאלץ אותי לחיות חיים שאינני רוצה בהם? הרי אני, בתור אחותך האוהבת, לא מגבילה אותך - לא באוכל, לא בלבוש, לא בחיי המין - אני לא מכתיבה לך עם מי להתחתן ועם מי לא, ואיך ובאיזה טקס, ומה לקנות בסופרמרקט ומה אסור לך לאכול, ומתי לצום ומתי לא לנסוע באוטובוס - כך מתנהגת אחות אמיתית. ואתה - אח אוהב שלי - עושה את ההיפך! אז תגיד - מה בעצם הטענות שלך?
בברכה,
שירה מצוות חופש.
מרץ 2003