אתם ממש מפספסים את המטרה

כותב לנו בן צרויה:

בס"ד
שלום לכם, שוחרי החופש... שמי בן צרויה. אספר קצת על עצמי: אני בחור בן 24, חובש כיפה סרוגה בוגר ישיבת בני עקיבא. לאחר לימודי התיכון למדתי בישיבת הסדר. במהלך שנות לימודי בישיבה שירתי בצבא בחטיבה קרבית, עברתי מסלול ובו קו בלבנון. במסגרת השירות סיכנתי לא פעם את חיי, וכמוני עוד בחורים מבני הישיבות, כאשר מטרה אחת עמדה לנגדי - הגנה על מדינת ישראל! במסגרת הלימודים בישיבה שירתי בצה"ל 36 חודשים מתוכם 16 חודשים שירות פעיל בצה"ל. אני משובץ ליחידת מילואים פעילה ואני גאה על השירות שעשיתי ועל התרומה שתרמתי ועוד אתרום.

הגעתי לאתר שלכם לגמרי במקרה. ראיתי את הסיפור 'לנשק ליחזקאל ת'תחת' ואני חייב לומר שהוא היה די מבדח, נכון - בחלקים מסויימים - אבל מפספס לגמרי את המטרה! למה?! אני אחזור לזה.

אתם שאומרים כי נמאס לכם "לראות תקציבים נשפכים על בחורי ישיבות" מסמאים את עיניכם! ולא ממה שקורה בארץ אחרת, אלא כאן! בין סמטאות תל-אביב או לחילופין ערי-בורגנות אחרים. הרי על כל בן ישיבה 'משתמט' אוכל למצוא לפחות אחד אם לא יותר מאחינו, שאינם חובשי הכיפות או שומרי המצוות (ובכוונה יש את ההפרדה), שלא התגייס לצה"ל! אבל זה מאוד לגיטימי כי הוא עושה זאת מטעמי מצפון ולא דת (הרי לא ייתכן שדת יושבת על אותו מתרס כמו מצפון!) או שפשוט מותר לו להשתמט כי אימא שלו דואגת ולא מוכנה ששערה משערות ראשו של בנה תיפולנה, וגם לא במהלך תספורת צבאית... ואם כבר גילו זאת אז 'מקלים בדינו' כי הוא היה צעיר ולא שופטים אדם בן 18 על מעשים שהוא עשה לכל החיים (ראה ערך הכדורגלן יגאל אנטבי).

ולמען האמת זה ממש לא אכפת לי! ושלא תבינו לא נכון, הייתי מאוד מרוצה אילו רוב המשתמטים היו מתגייסים ותורמים את המוטל עליהם כבני חברה שווים בארצנו - הן לחובות והן לזכויות. אך מה שכואב לי הוא חוסר השוויונות הזה! הרי כשרואים בחור ישיבה כמובן קל להבחין בתלבושתו ה'שחורה' ואז אין יותר קל מלהדביק את הסטיגמה של - משתמט/אוכל חינם/טפיל ועוד אי-אלו תארים.

כפי שאני רואה זאת, אין ברצונכם להידבר עם אחינו בני העדה החרדית, שגם לי דרך אגב יש מחלוקות איתם בעניין זה או אחר, נוח לכם המצב הקיים, עמדת הכוח שרכשתם לעצמכם באמצעות המדיה התקשורתית, ונוחה לכם העובדה ש'הם' לא יוכלו להחזיר לכם באותה המטבע. ובאותה מידה גם להם זה לא איכפת הרי אם תקפצו עד השמים ותכינו אתרים מושקעים מאוד, שדרך אגב ראיתי יפים מאלו, הם עדיין ימשיכו בשלהם ע"פ דרכם ואמונת צדקם - ואת זה קשה שלא להעריך. אז ציניקנים שבינינו יגידו "נו באמת, טוב להם למה שלא ימשיכו?" אז האם אתם באמת חושבים שהקרע הזה בעם ובין הפלגים השונים מוסיף אורך רוח למישהו? או לחילופין מישהו יוזם זאת? אנשים אחרים מדת אחרת היו כבר מזמן נוטשים את דרכם, לאור ההתנגדות ההמונית הסוחפת, ועוברים למקום בו הים שקט ואין גלים!

ואם נחזור לעניין שבו התחלנו והוא הסיפור, אם-כן מדוע הוא מפספס את המטרה? קודם כל כי הוא מדבר מנקודת מבט שאינה מבינה ולו חצי דבר בעניין דת ואמונה. ודבר שני אם כבר נכנסתם לנישה הזו, אמת! יש אנשים להם הדת היא מפלט מצרות. ונכון יש גם מחזירים בתשובה שמנצלים את תומת המאזינים ומפחידים אותם וע"י כך גורמים לחזרה בתשובה אני אישית סובר, שעדיף שתשובה תבוא ממקום עמוק יותר מאשר פחד, ויש הגורסים שאמונה כזאת היא האמונה החזקה ביותר.

ולגבי כפייה דתית, על מה בדיוק אתם מדברים קשה לי להבין! על זה שאוטובוסים נוסעים בשבת, על זה שעסקים ומסעדות פתוחים בשבת, על העניין שהטלוויזיה משדרת בשבת, משחקי הכדורגל משוחקים בשבת, שמי הארץ פתוחים לטיסות בשבת וכו' וכל זה בניגוד לדעת הציבור החרדי. אז נכון אל-על לא טסה בשבת אבל לא בגלל שאסרו עליה, זה פשוט שיקולים כלכליים נטו! אם באל-על יטוסו בשבת, הציבור החרדי לא ישתמש בשירותי החברה אם תשאלו אותי זו לא כפייה דתית זו פשוט דעת קהל! ומישהו מכם נתקל 'בכרזות של מטיפים חרדיים'? מן הסתם כי הוא הסתובב באחת הערים החרדיות. סילחו לי אבל בני ברק זוהי עיר בעלת אופי חרדי הן מבחינת התושבים והן מבחינת המועצה העירונית הקיימת. ואם לכם זה לא טוב אז אתם יכולים ללכת למקום אחר בו אין חרדים ברדיוס של קילומטרים. אל תיכנסו אל מישהו אחר הביתה ותתלוננו שלא נקי או שחם לכם ושידליק מזגן!

אתם מכנים את עצמכם בעלי החופש, אך למען האמת אתם הם אלו הכבולים! כבולים במרדף אחרי עצמכם, הוכחת צדקתכם וחיפוש אחרי אמת אלטרנטיבית! אם רק הייתם מסתכלים קרוב הייתם רואים פתרון קרוב זמין ומהיר יותר מהעצים הגבוהים אליהם אתם מנסים להגיע (ואין הכוונה לחזרה בתשובה).

אין לי בעיה עם פולמוס, ואשמח לקבל תשובה. כמו כן אני פתוח לשמוע דעות כל עוד זה בטעם טוב ולא סתם כדי לעצבן או להקניט. ומי יודע, אולי בסופו של דבר ויכוחים כאלו יקרבו אותנו (למרות שאני מסופק מאוד).

ברגשי הערכה וכבוד, בן צרויה

עודד משיב לבן צרויה:

שלום בן, כאן עודד לבנה, שוחר חופש. מינהגי הוא לענות על נושא אחד. הסיבות לכך הן שתים: (א) זמני מוגבל; (ב) דיון חייב להיות ממוקד. אמנה כאן את כל הנקודות אשר עלו במכתבך. לדעתי ראוי היה להעמיד דברים על צד האמת בכולן, אך, כאמור, לא אגע בכולן:

1. סוגיית התקציבים - אשר הוזכרה ולא פורטה. האפליה שם עצומה;
2. סוגיית הגיוס - אשר בה יש פער עצום בין סוגי ההשתמטות ובין היקפי ההשתמטות;
3. סוגיית הגישה למדיה - אשר הקושי העיקרי בה הוא הקושי שלנו להגיע לציבור החרדי, ולא הפוך;
4. סוגיית הקרע - אשר אנחנו איננו חושבים שמוסיף לאף אחד, אנחנו פשוט מדווחים עליו - לא אנחנו היוצרים אותו;
5. סוגיית הסאטירה של יחזקאל - אשר מרכזה לא באמונה אלא בהכרת האמת;
6. סוגיית הכפייה הדתית - אשר ראוי להעמיד שם כמה עובדות על דיוקן, ותוכל למצוא את כל החומר באתר;
7. סוגיית אל על - שהיא חברה ממשלתית והחלטות הממשלה כופות עליה שיקולים שאינם כלכליים;
8. סוגיית זכויות הפרט באזור עם רוב חרדי - אשר מעידה על צורך בהבהרת מהות הדמוקרטיה.

מתוך כל אלה בחרתי לענות על הסוגיה השנייה - סוגי ההשתמטות מהצבא והיקפי ההשתמטות מהצבא.

1. השתמטות מתוך מצפון לעומת השתמטות משמעת: מבחינה לאומית יש הבדל גדול אם אדם משתמט מתוך מצפונו או מתוך שהוא נשמע לסמכות אחרת פרט לסמכות המפקד. כאשר אדם משתמט מתוך מצפונו (בין אם פציפיזם או דת) הרי שאין בכך סמכות הסותרת את סמכות המפקדים. כאשר אדם משתמט מתוך משמעת לרב או לסמכות חיצונית - זו סמכות הסותרת את סמכות המפקד. סמכות כזו מהווה איום בטחוני. ממש כך.

2. היקף ההשתמטות: ההיקף האמיתי של סרבנות המצפון הוא מעט עשרות אנשים בשנה. ההיקף של השתמטות החרדים הוא כמה אלפים בשנה. שתי ספרות יותר. במילים אחרות - השתמטות מצפון היא בעיה זעירה, השתמטות חרדים היא בעיה בהיקף עצום.

3. ההיקף והסיבות לאי-גיוס: אי גיוס שונה מהשתמטות: במקרים רבים אי-גיוס הוא ביוזמת הצבא, לא ביוזמת המתגייס. כמחצית מהצעירים בכלל אינם מתגייסים, ובין אלה יש יותר חילונים מאשר חרדים (מספרית, לא באחוזים). אנשים אינם מגוייסים כי צה"ל מחליט שהם לא מתאימים. זה לא מתוך סרבנות, אלא, בין היתר, בגלל מערכת חינוך גרועה מאד, מסיבות של בריאות, פשע וסיבות פסיכולוגיות. הסיבה שיש מספר יותר גדול של חילונים שאינם מתגייסים הוא שיש יותר חילונים במספרים מוחלטים. באחוזים היקפי אי-הגיוס הרבה יותר גדולים אצל החרדים - ללא השוואה. כמעט אף אחד מהחרדים לא מתגייס (יש כמה עשרות בנחל החרדי, ועושים מזה סיפור גדול), ואילו יותר ממחצית החילונים מתגייסים. (זו לא טעות - יותר ממחצית מהחילונים מתגייסים, הסיבה שיותר ממחצית מהצעירים לא מתגייסים היא שהחרדים אשר אינם מתגייסים מגדילים את מספר הלא מתגייסים מעבר לחצי). את השגיאה הזו ראינו גם אצל חברי כנסת חרדים. זה מה שחוסר תחושה למתמטיקה עושה לאנשים.

4. העונשים והפרסים: סרבני מצפון נשלחים לכלא. אברכי ישיבות מקבלים מימון הן ללימודים והן למחייתם.

5. תקופת הגיוס והשתמטות למחצה: אני שירתי בצה"ל שלושים ושישה חודשים. בישיבות ההסדר משרתים שישה עשר חודשים ובשאר לומדים. חילוני לעולם לא יקבל שיחרור מהיחידה כדי ללמוד. אם זה היה תלוי בצה"ל, אז גם דתיים וחרדים לא היו מקבלים שחרור. זה לא תלוי בצה"ל - זה תלוי בפוליטיקאים, וזו אפליה שמגיעה מהדרג הפוליטי.

6. אי-גיוס גורף של נשים במיגזר הדתי על כל רבדיו: כאשר חלק קטן בלבד מתוכן מתנדב ל"שירות לאומי" של שנה אחת בלבד.

כל טוב, עודד לבנה

ניצן משיב לבן צרויה:

בלס"ד - גם לי מותר להצהיר על אמונתי בראש דברי.

שלום לך בן צרויה. שמי ניצן ואני אחד מהפעילים באתר חופש. לעיתים קרובות אנחנו נוהגים באתר לענות לאנשים הכותבים אלינו באופן בלתי תלוי, כך שייתכן ולא אהיה היחידי שיענה לך - איננו מתאמים את תשובותינו. לכל אחד מאיתנו דעות פרטיות משלו והתייחסות מעט שונה לדברים.

הרשה לי גם להדגיש שבעוד שיש לי ביקורת על חלק מדבריך וגם על דרכך, הרי שללא קשר אני חש הערכה רבה לאותם דברים שנחשבים חיוביים בעיני (ואני מניח שגם בעיני חברי): המעורבות הפעילה בחייה הפוריים של החברה הישראלית וההגנה על המדינה. אני מגיב כאן על הדברים האחרים בהם למיטב ידיעתי והבנתי אתה טועה - כל דבר לגופו. אם תרצה בבחינת "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך", בגירסתי.

אין לי השגה על העובדות שהצגת לגבי ריבוי המשתמטים מקרב אלה, שאינם דתיים. לצערנו הפכה תופעה זו לנפוצה. יש לי השגה על כך שקשרת אותה בביקורתנו על התקציבים "הנשפכים" על בחורי ישיבות. כי מה עניין שמיטה להר סיני? מי שמשתמט תוך עבירה על החוק - יש למצות איתו את הדין. מי שאינו משרת תוך ניצול אמיתי של סיבה המוקנית לו מכוח החוק, תהא זאת סיבה בריאותית או אחרת, לא יכולה להיות לי טענה רצינית כלפיו, אך יכולה, בהתאם לעניין, להיות לי טענה כלפי המחוקק.

מובן מאליו, שבמקרה של פטור גורף למגזר שלם ללא צידוק רציונלי, טענתי חזקה הרבה יותר, והדבר נכון לגבי מיגזרים שונים, כולל - בין השאר - בנות המיגזר אליו אתה משתייך, מבלי לחטוא בהכללות.

אינני מסכים גם לדבריך בנוגע לאי-יכולתם של "בני העדה החרדית" (ויש כידוע כמה וכמה עדות חרדיות) "להחזיר לנו באותה מטבע" תיקשורתית. המצב הוא הפוך לחלוטין: כמות הכספים שבהם אתה ואני מממנים את אמצעי התיקשורת הרבים מני ספור והקולניים של הנ"ל, תהפוך ברבות השנים לנושא נילמד בספרי ההיסטוריה. כל אחת מהעמותות החרדיות העוסקות בתיקשורת המונים מקבלת מהמדינה, בנפרד, עשרות מונים ממה שאנו, המתנדבים באתר חופש, יכולים רק לחלום לקבל. אולי בשל כך, בין היתר, נראה אתר האינטרנט שלנו פחות מושקע, ואינני מצטער על כך.

מעניין לקרוא בין שורות מכתבך את המשפט שלך "אנשים אחרים מדת אחרת היו כבר מזמן נוטשים את דרכם וגו'". עצם העובדה שאתה מכיר בלגיטימיות מסוימת של אחזקה "בדת" אחרת מעוררת שאלות אמונתיות מסקרנות.

ואם כבר חזרנו לנושאי דת ואמונה, הרשה לי להתייחס לדבריך בנושא סברתך כי "תשובה תבוא ממקום עמוק יותר מאשר פחד". בנוסף לעובדה הפשוטה, שנראה כי בה אנו מסכימים - לגבי טקטיקות ההפחדה הפסולות של "מחזירים בתשובה" שונים, יש לי גם כאן השגות לגבי טיבו של אותו מקום עמוק אליו אתה מתייחס. הניסיון המסיבי מראה כי ברוב מכריע של המקרים מתבטא אותו "מקום עמוק" בחינוך המוקנה לאדם בילדותו, ונראה לי שדבריך שלך לגבי ההיסטוריה של עצמך מעידים על עוד דגימה אחת במידגם הסטטיסטי הכה-גדול של טענת "המקום העמוק" הנ"ל.

ולגבי כפייה דתית: הצגת תמונה מעוותת של הנושא. למזלנו טרם הספיקו הגופים המקדמים מיאוס זה בארצנו למצות את כל הנושאים עליהם חונכו במסגרת לימודי הדת. עדיין ניתן להשליט את לא "תתורו אחר לבבכם" ולאסור על לימוד ההיסטוריה של סיפורי התורה וביקורת המקרא, ועוד כמה הלכות אחרות לא פחות חשובות... מה הענין? בגלל שאמונתו של מאן דהו אוסרת עליו לנסוע בשבת, אזי אסור שלאימא שלי יהיה אוטובוס זמין? האם בגלל שפלוני חונך להגיד טקסט מסוים בחתונתו, חייב גם בני לעשות כך? נותר לנו רק להודות על כך, שאין בהלכה היהודית איסור להתכתב באימייל עם אישה בזמן מחזור, סליחה על הציניות.

הערת מערכת במת-חופש: טעות בידך, ניצן. קיים כבר פוסק הלכות, שקבע פסק קרוב מאד לעניין זה ממש: ידיעות אחרונות מיום 16 באוגוסט 2002 מספר על הרב ביטון, שפרסם ספר הקרוי "דרכי פלא", ובין השאר כתוב בו שראוי מאד שלא להרבות בשיחה עם אישה אף בטלפון. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו, או אשתו בימי נידתה (ראה יומן חודשי של האתר, אוגוסט 2002).

ובקשר לדעת קהל: אכן לצערנו רבים מאלה המכנים עצמם "חילוניים" וגם כמובן "מסורתיים" ודתיים לסוגיהם, נוטים להפעיל - במודע או שלא במודע - לחץ כלכלי על גופים מסחריים שאינם סרים לחוקי הלכה שונים. ואכן אנו רואים שלחץ זה פועל לעיתים רבות. אם כך הוא הדבר, מדוע לא לגיטימי הלחץ הכלכלי הנגדי שלי? כלכלה כידוע היא עניין של שיווי משקל. כאשר לי חשוב שתהיינה יותר מסעדות חופשיות מהשגחות שפסולות בעיני, אבחר דווקא באלה ואעודד אחרים, במסגרת אותה לגיטימציה של לחץ כלכלי שתיארת כעובדה מוגמרת.

ובקשר לאי-כניסה לבני ברק: נדמה לי - ותקן אותי אם אני טועה - כי רוב הכניסות הן של אנשים מבני ברק, כפר חב"ד ומאה שערים דווקא לשכונה שלי. מאות בתי כנסת ומיקוואות נפתחו בשנים האחרונות בשכונות חילוניות למהדרין, ולא שמעתי על מכון אחד לחקר הדמוקרטיה או ללימוד גנטיקה שנפתח בשכונה חרדית. אלפי (אם לא רבבות) של מטיפים חובשי כיפה מסתובבים באיזורים חילוניים למהדרין "ומוכרים" את הסחורה שלהם, ובקושי שמעתי על בודדים ביותר שהעזו ויחלקו חומר תעמולה בשכונות חרדיות, וכשזה קרה - הם הוכו נמרצות.

איננו מחפשים "אמת אלטרנטיבית" משתי סיבות: ראשית, איננו מחפשים ושנית מה שאנו טוענים לא נועד לשמש "כאלטרנטיבה". אם היה לנו מעט יותר זמן אולי היינו זוכים גם להתכתב בנושאים הערכיים שבבסיסו של עניין: הנושאים האמונתיים עצמם, מקורם ההיסטורי המציאותי, והפסיכולוגיה של הקנייתם לפרט, אך על כך נראה שאולי בפעם אחרת.

בברכה,
ניצן מאתר חופש.

שירה משיבה:

שלום בן, כאן שירה מצוות האתר. ידוע לי שלפחות שניים מחברי השיבו למכתבך, אלא שגם לי יש הרבה להשיב ולהגיב על אמירותיך, גם אם בצורה שונה של הצגת הדברים.

אם קראת באתר אתה יודע, ואם לא קראת - גלוש נא וקרא את הפנייה שלנו למבקר הדתי (בדף הראשי). דעתנו ועמדתנו היא, ולא מהיום, שברור וידוע ומוצהר שחלק מהציבור הדתי ממלא את כל חובותיו לחברה, כפי שעושה חלק מהציבור החילוני (שים לב לניסוח דברי: גם הציבור החילוני איננו טלית שכולה תכלת), ולא אל ציבור זה מופנות קובלנותינו. הזעם האצור בנו הוא על עוול מתמשך, שנגרם לנו בידי מנהיגינו החילונים (וגם כאן אין לנו טענות אליך כבן לציבור דתי הגון) - אותם מנהיגים, שבגלל שיקולים מוטעים, פוליטיים, או משום עמדות שלטון וכסא במקום חשוב מכרו לדתיים ולחרדים את זכויות האדם שלנו ואת החופש האישי של כל אחד מאתנו - דבר שאין לו כל קשר לדת או לאמונה, ובין השאר פטרו - היום בחוק ועד כה בהסכם - חלק נכבד מאזרחי המדינה מהשירות בצבא.

במרבית טיעוניך אתה פשוט מתפרץ לדלת פתוחה: בשום מקום לא טענו שהציבור היהודי החילוני טוב מהציבור היהודי הדתי. יש לנו כעס רב בלב על ההשתמטות מהשירות הצבאי לגבי כל משתמט באשר הוא. אבל קיים הבדל עקרוני ומהותי בין ההשתמטות האזרחית, שאתה מציג, לבין ההשתמטות הדתית (שים לב שהשתמשתי המילה "השתמטות" ולא פטור): ההבדל הוא בהכללה. למשל:

(1) אין בחוק או בנוהג פטור גורף לכל אישה צעירה שמצהירה, שהיא מאמינה בחמסה. יש בחוק ובנוהג פטור גורף לכל צעירה שמצהירה שהיא מאמינה באלוהים. תאמר: יש הבדל בין השניים, אשיבך: אין הבדל.

(2) אין בחוק או בנוהג פטור גורף לכל גבר שהשלום יקר לו, והוא מתפלל לשלום שלוש פעמים ביום. יש בחוק או בנוהג הקיים פטור גורף לכל גבר שאלוהים יקר לו והוא מתפלל לאלוהים שלוש פעמים ביום. תאמר: יש הבדל בין השניים, אשיבך: אין הבדל.

כך לגבי הדוגמאות שהבאת, ואני מאמינה שאתה מבין את ההבדל "הקטן".

על סמך מה אתה כותב "אין ברצונכם להידבר עם אחינו בני העדה החרדית"?? אני מדברת אתם (הם לא אחים שלי, אבל אזרחים בני עמי) כמעט בכל שבוע.

מניין המשפט המוזר שלך "עמדת הכוח שרכשתם לעצמכם באמצעות המדיה"? אתה מחמיא לנו בכך מאד מאד, אבל אנחנו רחוקים מהמדיה ומהכוח האצור בה. אתר חופש הוא אתר אינטרנט של אזרחים "קטנים", לא שונים ממך במהותם (רק באמונתם), שבמקום לקטר בסלון בביתם בימי ששי ולטחון מילים, החליטו להשקיע אותה אנרגיה באתר אינטרנט. מה עניין "הם לא יוכלו להחזיר לכם באותה מטבע"??? מי זה "הם"? אנחנו הם המנסים להחזיר - להם! את 'המתקפה' (החזרה בתשובה) לא אנחנו הקמנו! גדולי תורה שמשמיצים מערכות מדינה ומשפט אזרחי לא אנחנו יסדנו! אינוס אזרחים להינשא ולהקים משפחה באורח המנוגד לרצונם לא אנחנו כפינו! תנוח דעתך - אלמלא הכפייה הדתית, אלמלא ההתנהגות הגסה והמכפישה של חלק מגדולי תורה, אלמלא המערכות המיסיונריות להחזרה בתשובה אתר חופש לא היה נולד!

אתרי אינטרנט? לדתיים ולחרדיים יש המוני אתרים (בניגוד אליך, צורתם ויופיים כלל לא חשובים בעיני), בעוד שאתרים חילוניים - על כף יד תספרם! מה הקשר שאתה קושר בין מספר האתרים לבין "רצון להידברות"? ממש לא ברור לי. אחיך החרדיים הם שאינם מוכנים לדבר אתי, אישה. אני את קולם לא סיווגתי, ובהם לא עלבתי, אבל הם טוענים עלי שקולי "ערווה". הערווה היא במוחם החולני! "הם" הרי גם לא מוכנים להידבר עם אזרחים נוצרים, או שאני טועה? לך אצל ספרו של המנהיג הדגול שלכם, המורה והמחנך "המתון" והנפלא שלכם, הראי"ה קוק "אורות", בו הביע את דעתו - כמה עלוב! כמה אומלל! - על מעמדם של אלו שאינם מאמינים כמותו באל היהודי ביחס לבעלי-חיים ולמאמינים היהודים. "נאורות" של ממש, שבא חשק גדול לרוץ ולהידבר מהר מהר עם חרדים כמותו.

"קרע בעם"? מי יצר את הקרע? מי מכריז על מי כ"לא יהודי"? מי מפלה בין איש לאישה? מי יצר את המונח הנבזי "פסול חיתון"? מי גורם לאלפי עגונות להיות קרועות מחיים נורמליים? מי משליך אבנים על מי בשבתות? מי שורף חנויות של מי בשכונות על רקע של אמונה? מי מדביק פשקווילים על מי? מי קורא להחרים את מי? מי אוסר על שאינו יהודי לעבוד במטבח יהודי? מי אוסר על בתי מלון של יהודים לקיים אירועים הקשורים לאמונות ולדתות אחרות? אתה מדבר על קרע?

"לנשק את יחזקאל ב'תחת" הוא טקסט שאיננו מחייב איש לאוהבו. אני, למשל, לא באה אליך בדרישה, להוציא מהתנ"ך את הפרק שאני שונאת על דוד ובת-שבע, על אף שיש בו מסר חינוכי שלילי לנוער (לשכב עם אשת-איש ובה בעת לשלוח את בעלה למות אל פני המלחמה), או את הסיפור "החמוד" על אמנון ואינוסה של תמר אחותו. ממש סיפור לתפארת, לא כמו היחזקאל שלנו...

אתה גורס שהסיפור "מפספס לגמרי את המטרה"? איזו מטרה? ממתי לי ולך אותה מטרה? לך אולי הסיפור מפספס, לאחר הוא דווקא מעורר לחשיבה יוצרת! איכותו של המאמר היא עניין של טעם. אישית אני אוהבת יותר את המאמר "הגיגים אתיאיסטים על לא כלום", אבל, כאמור, זה כבר עניין של טעם.

יחזקאל בסיפורו מדגיש את האיוולת הקיימת באמונה באלוהים, ואני מבינה אותך: בתור מי שמאמין באלוהים אינך מסוגל לשפוט ולהעריך מאמר אתיאיסטי, משום שקבלה של מילה אחת בו תערער את יסודות אמונתך ותפוררה עד דוק.

אני מתקרבת לסיום תגובתי באי-הבנתך הבסיסית את מהותה של "כפייה דתית" בישראל של ימינו. אתה כותב: "אם באל-על יטוסו בשבת הציבור החרדי לא ישתמש בשירותי חברה זו". ראשית - איש אינו מכריח אדם חרדי לטוס בשבת. שיטוס ביום שלישי (שנאמר בו פעמיים כי טוב). הוא לא יכול? למה? מה הקשר בין טיסתו של אותו חרדי ביום שלישי לבין העובדה, שחברה זו מטיסה מטוסים גם בשבת? האם אינך מבין את האבסורד שאתם הגעתם אליו? המטוס שטס בשבת לא גורר עימו שום דבר מיום השבת ליום שלישי. כל האוויר שנגע בו בשבת נעלם ואיננו - "חלף עם הרוח", והאוויר שבא במגע עם אותו מטוס ביום שלישי הוא אוויר אחר לחלוטין. וזה בדוק... למה הדבר דומה? ליהודי שאינו מסכים לגעת בספר שעמד על מדף ובו - אמנם במרחק גדול - ספר של הברית החדשה. מה הקשר חוץ מהרצון הברור והמוחלט של יהודי דתי לגרור בכוח את כל בני האדם היהודים לתחום ההתנהגות שלו ולאלצם לקיים, בכוח, נגד רצונם, את אורח-חייו שלו??

אי-נכונותו של חרדי לטוס באל-על בצורה גורפת, רק משום שאל-על מטיסה היום (היא לא מטיסה, אבל בעתיד תטיס גם תטיס!!) מטוסים גם בשבת היא בעייתו של החרדי. באיזה מטוס טס היהודי החרדי מניו-יורק לכל מקום אחר בימי חול עד שלא היתה קיימת חברת אל-על? האם גם על חברות התעופה האמריקניות הוא הטיל את חותם כפייתו? או שמא חברות התעופה האמריקניות לא טסו בשבתות בארה"ב? לא. שם הוא אפילו לא ניסה, כי ידע מה תהיה התגובה. כאן, בישראל, משום נמיכות הקומה של מנהיגינו, משום עליבות הנפש של מנהלי חברות כלכליות שלנו, משום ההרגל הפסול של חילונים שאינם מבינים את משמעותה של זהות אנושית, הם נכנעו ועודם נכנעים לכל גחמה של חובש-כיפה מאז קום המדינה, וכך הגענו למצב, בו בחור דתי, נבון ומשכיל כמוך, איננו מבין כלל את ההבדל בין "כפייה" לשמירה לגיטימית על זכויות האדם והאזרח.

בסיום מכתבך הסתבכת, וחבל. הרישא היתה יפה מהסיפא: "אתם מכנים את עצמכם בעלי החופש, אך למען האמת אתם הם אלו הכבולים". נשמע נחמד כשיר לכת במחנה-נוער דתי, כשאף מילה במשפט זה, פרט למילה "חופש" איננה קשורה אלינו:
בשום מקום לא כינינו עצמנו "בעלי החופש". "בעלות" לקח לעצמו רק הגבר הדתי על אשתו. אצלנו קיים חופש, וכל הרוצה בו - לוקח ונהנה;
"למען האמת" - אינני מכירה את ה"אמת" שלך, והיא בוודאי איננה דומה ל"אמת" שלי. אני מפנה אותך לרב אליהו דסלר, מרבני פוניבז', ולהגדרתו את המונחים "אמת" ו"שקר" (*).;
אנחנו "כבולים"? לקוח כנראה מספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב. מכבסת המילים פועלת במלוא הקיטור.

לא "ויכוחים כאלו יקרבו אותנו", כשאלה בה אתה מסיים את מכתבך. קירוב בין מגזרי החברה היהודית יתקיים באותו רגע, בו החברה הדתית והחרדית תחדל לתחוב את אפה לביתו, למטבחו, לארון הספרים ולחדר המיטות של היהודי שאיננו דתי, או איננו דתי כמותם. רק מצב כזה יבטל את המחיצות שהקימו רבים מהדתיים והחרדים סביבם, והכריזו על כל ה"אחרים" כמוקצים מחמת המיאוס. וזה תלוי רק בכם. לא בנו.

בברכה, ותודה על שכתבת לחופש,
שירה מצוות אתר חופש.

(*) הגדרתו של הרב אליהו דסלר מצוטטת בספר "מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן", הוצאת תמוז, 2002. ראה במדור ספרים באתר.