אודי (השם שונה) לאתר חופש
שלום!
אם אין אלוקים שברא את הכול ותכנן את הכול אז איך
יתכן שהעולם מתוכנן בצורה בלתי רגילה? פשוט הכול מסודר כלום לא מיותר ולא חסר כלום.
אם נוצרנו סתם
ככה לא יכול להיות שהיינו מתרבים. למה שיהיה סתם ככה חומר שיוצר ילדים ויחד איתו מערכת שלמה ופרט אחד שחסר מספיק כדי שהעולם יעצר
ולא יתרבה. איך היצורים
הראשוניים התרבו? סתם ככה במקרה הכול יצא מושלם כמו שהוא צריך להיות?
אני מקווה שבתשובתכם לא תתקפו אותי ותתיחסו
יפה כמו שאני מכבד ומתייחס יפה.
בתודה מראש,
אודי
דן מצוות חופש משיב לאודי
שלום לך אודי
- כאן דן מצוות חופש. לחשש שלך מפני מתקפה מצדנו אין כל יסוד, וממש לא מובן לי
מניין וכיצד הגעת לפחד מעין זה. האם הפחיד אותך מישהו? האם ספרו לך עלינו דברים רעים?
שאלתך מבוססת
על תמיהה וסקרנות טבעיים, הקיימים בלב כל אדם חושב, אבל במקביל מבוססת גם
על קלישאות מחשבתיות שמלוות את המין האנושי כבר אלפי שנים. בוא ונבדוק תחילה את
עצם השאלה: קיים עולם (יקום), ובו גלקסית שביל החלב, ובה כדור הארץ שלנו, ועולות
השאלות הטבעיות והמובנות "איך כל זה נוצר", "מי ברא את הכול".
לכך יש שתי תשובות: תשובת המדע, הכוללת חלקים שעדיין איננו יודעים, והתשובה
האמונית-דתית - אלוהים.
התשובה "אלוהים"
פותרת למעשה רק תחושה שטחית בתודעה שלנו, ומרגיעה - נוסח ידה החמה והמלטפת של אימא
טרם-שינה, משום שאת מהותו ודרך היווצרותו של "אלוהים" איננו יודעים. מה
עשינו בתשובה זו? החלפנו אי-ידיעה א' באי-ידיעה ב', כאשר אי-ידיעה א'
משאירה אותנו עם סימן שאלה מציק לכאורה, בעוד שאי-ידיעה ב' מרגיעה אותנו, כביכול.
מדוע
אי-ידיעה ב' מרגיעה אותנו? משום שיש סביבנו אנשים רבים (אבא ואימא, משפחה, מורים,
ידידים, בעיקר רבנים) שטוענים: אתה עוד קטן. כשתגדל ותלמד בישיבה תדע. ואתה מאמין
להם.
אני כבר לא.
לא עשר, לא עשרים,
לא מאה ולא אלפי שנים בתרבות האדם הביאו מישהו שיוכיח, שאלוהים קיים. כל הרעיון
האלוהי נמצא, נולד ומתפתח בנפש האדם, בפסיכולוגיה שלו, ברצון הקמאי-בסיסי של כל
אחד מאתנו, בני האדם, לרצות ולהאמין שיש משהו שמכוון ויוצר ובורא את העולם. זה
נוח, זה נעים, זה מרגיע - באמת מרגיע, וזה עושה טוב בנשמה.
אלא שזה אינו נכון.
שתי שאלותיך
יוצאות מנקודות מוצא שגויות:
1.
איך יתכן כי
העולם מתוכנן בצורה בלתי רגילה?
טעות. העולם
מתוכנן בצורה גרועה. לו היה מהנדס שתכנן אותו, היה עומד לדין ומוכנס לכלא לכל
חייו. הטמפרטורה, המים והמזון בעולם אינם מחולקים בצורה הוגנת ושווה לכל בני האדם;
מיליונים מתים בכל שנה מבצורת, מרעב, מהוריקאנים, מרעידות אדמה, צונאמי, שיטפונות;
מיליונים מתים בגלל גורמים אקלימיים, שריפות, שיטפונות, כפור - רוצה עוד?
2. פשוט הכול מסודר כלום לא מיותר ולא חסר
כלום.
טעות. מאד
לא מסודר בעולמנו, חסרים הרבה מאד דברים, לרבים חסרה פת-לחם לאכול, לרבים אין
קורת-גג לראשם ובגד ללבוש. אם תחשוב היטב תמצא אלף ואחד דברים רעים, לא מסודרים
וחסרים. ויש הרבה דברים מיותרים, כמו מחלות וגורמיהן הטבעיים, חיידקים, וירוסים,
ועוד.
לפני זמן לא
רב עלה באתר מאמר נפלא,
שנותן תשובות רבות לשאלות כמו שלך. דליתי מתוכו קטע שעונה על השאלות הללו שלך:
כאנשים בחברת אנשים, רוב התופעות המשמעותיות
בחיינו הן תוצרים חברתיים של בחירות שעשו אנשים זולתנו, ומכאן הנטייה האנושית
הטבעית לראות כוונה נסתרת מאחורי תהליכים יומיומיים. זה יעיל לחשוב
כך, ובד"כ נכון. הבעיה מתחילה כשמשליכים את אפיק המחשבה הזה על תהליכים
אקראיים שאינם קשורים להחלטות אנושיות: ירד גשם ברכה על השדה של השבט השכן ולא על
שלנו? למה? למה התכוון הגשם? האם עשינו משהו רע? האם הוא כועס?
לכל כוונה יש מכוון, ומכאן בעצם מתחילה
ההשלכה האנתרופוצנטרית (המציבה
את האדם במרכז). מהר
מאוד מגיעים לאלי גשם, הקרבת בתולות (כולם אוהבים בתולות!), שריפה פולחנית של מזון
(זה הדבר השני היקר לנו!), ואסטרולוגיה. מחפשים כוונה נסתרת בטבע, ומנסים באמצעות
טכניקות שונות (קריאה בקפה, דילוגי אותיות) להבין מהי דעתו של האל. עם הזמן מתכנסים
כוחות האלים. זאוס היה "מלך" האלים (לכל האנשים יש מלך, אז ברור שגם
לאלים יש). והקדוש ברוך נקרא "מלך מלכי המלכים". השלכה אנושית על תהליכים
ועצמים שאינם קשורים לאנשים. טבעי.
אמונה בגורל היא דוגמא טובה להנחת כוונה
קוסמית. היא גם דוגמא טובה לאי החשיבה עד הסוף של המאמינים, מכיוון שיש הרבה
פרדוקסים שנובעים מאי הבחירה שמתלווה לגורל. פתגמים כמו "אלוהים עוזר למי
שעוזר לעצמו" רק מדגישים את זה עוד יותר.
האמת העצובה היא שאנשים לא באמת מחפשים
תשובות. הם רגילים. לחיים שלהם, לאמונה שלהם, למה שאמרו להם. מצביעים ליכוד, כי
אבא שלהם הצביע, ומרגישים ציונות כי הם נולדו לעברית. אני חושב שאין בכלל מה
להתחיל לדבר על טקסי נטילת ידיים לפני שאני משוכנע ומבין את סיבת הבריאה ומהותה.
חרדים עם פז"מ של 30 שנה יודעים הכול על הניואנסים הפולקלוריסטים לשפוך מים
על יד ימין ורק אז על שמאל, וההפך ביום שבת. הם לא יודעים כלום על מהות וסיבה.
להינדים יש סיפורים חמודים על אלים עם 8
ידיים ופילים מדברים, אבל גם הם לא באמת מאמינים בזה, וזה גם לא באמת רלוונטי. מה
שרלוונטי בדת שלהם זה שהבת של השכן היא מקאסטה (מעמד) נמוכה יותר, שאסור לאכול
פרות ושאת המתים שמים בנהר.
זו הדת. פולקלור,
הרגל, לא אמת, לא מהות.
אנשים לא באמת חוקרים, לא באמת יודעים, ולכן
גם לא באמת בוחרים. כל אדם מותח את הגבול הסובייקטיבי בו הוא מוותר לסקרנות
שלו. נראה לי שהגבול שלי נמתח הרבה יותר מדי גבוה. לא כולם רוצים או מסוגלים
להבין, אבל כולם בטוחים שכן.
שאלה שלישית
שלך נוגעת ביסוד הבריאה של היצורים בטבע (צמחים ובעלי-חיים):
איך היצורים
הראשוניים התרבו? סתם ככה במקרה הכול יצא מושלם כמו שהוא צריך להיות?
לשאלה זו יש
התחלה שלא שאלת: איך נוצר היצור הראשון? התשובה לכך היא מאד מעניינת, אבל ארוכה.
אני יכול לענות לך כאן, אבל מאחר והתשובה כבר ניתנה, ונכתבו עליה מאמרים וספרים
רבים, תסכים אתי שמוטב לקרוא את המקור במקום לשמוע פרשנות (על ידי במקרה זה). בהמשך
אתן בידך שמות של 3-2 ספרי-יסוד בנושא זה, ואם אתה באמת רוצה לדעת ולהבין,
ולא לשאול כדי לקנטר - כדאי שתקרא ותשקיע בידע שאתה מבקש לרכוש.
אני חוזר כעת לדברים שלי אליך
ולשאלתך השלישית: סתם ככה במקרה הכול יצא מושלם כמו שהוא
צריך להיות?
עניין המקריות הוא נכון, אבל לא
סתם, ובוודאי רחוק מלהיות מושלם. הספר הראשון שעליך לקרוא הוא השען העיוור מאת צ'ארלס דוקינס, בהוצאת דביר
(יש בצומת ספרים). הספר השני הוא של אותו מחבר, באותה הוצאה הגן האנוכיי. מהם תלמד איך החלו החיים. דוקינס
הוא פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. אצטט לך קטע מתוך הגן האנוכיי:
"...תהליכים... הולידו בוודאי
את 'המרק הקדמוני', שלסברת הביולוגים והכימאים מילא את האוקיאנוסים לפני
4,000-3,000 מיליוני שנים (4-3 מיליארד שנים)... בשלב כלשהו נוצרה במקרה מולקולה הראויה לציון מיוחד. אנו מכנים
אותה משכפלת...".
ושים לב: לא כל היצורים נוצרו
במקרה, אלא רק מולקולה אחת, אחרי מיליארדי טריליארדים של "כישלונות" של
יד המקרה... מולקולה זו ודאי לא הייתה מושלמת...
מכאן ממשיך דוקינס ומסביר איך
מהמולקולה המשכפלת הראשונה התפתח חלבון הקרוי די.אן.איי, וממנו הגן, והגנים,
ומהם יצורים ראשוניים-קדמוניים וכך הלאה והלאה בהתפתחות הביולוגית.
באתר חופש אנחנו מביאים מאמרים רבים בנושא
זה, בהם סדרת הרצאותיו של פרופ' יואל רק מאוניברסיטת ת"א בנושא האבולוציה של
האדם. היכנס לאתר למדור חשיבה חופשית, שם לתת המדור מדע ואבולוציה, ושם תמצא אותה
סדרה. בחלקו האחרון של המאמר שלפני
האחרון תמצא את משפט המפתח המשיב לשאלתך:
צ'ארלס דארווין כתב
ואמר: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית
השקפת-עולם זו נוגדת תכלית ניגוד את
האמונה הדתית, לפיה הכול נברא בידי אלוהים, מתוך מטרה, כוונה ותכלית. אבל מה לעשות
והאמונה הדתית היא רק אמונה ולא עובדה??? ואמונה אינה יכולה לבוא במקום ממצאים
ועובדות!
כהמשך לנושא
האבולוציה אצטט שוב ממאמרו של מרווה
הפיגמנטים, המתייחס לסוגיית הבריאה:
אם אתה הולך במדבר ורואה סלע, אין
הסלע דורש הסבר. הוא מתאים לאזור ולמה שהיית מצפה למצוא בו. אך אם במדבר תתקל לפתע
בשעון-יד זרוק בחול? הרי השעון הוא מנגנון מורכב, בו עשרות גלגלי-שיניים קטנים
הנעים להם בהרמוניה מושלמת. השעון מחייב שען שיבנה אותו. אין הוא "נוצר
מעצמו".
אותו טיעון העלה הכומר פיילי בתחילת
המאה ה-19 (תקרא עליו
ועל הנושא בפירוט רב בספר השען העיוור של דוקינס) בעודו מתבונן בהשתאות במורכבות העצומה של
הטבע סביבו, מביט ואינו מוצא לה הסבר. הנחת היסוד של פיילי וחבריו הייתה, שמערכות
מורכבות חייבות להיווצר ממורכבות קודמת ('מתכנן'). כלומר, שהמורכבות בהכרח עולה
בציר הזמן. זה נשמע די הגיוני, אחרי הכול זה Common sense. בני-אדם
נוטים לבנות מערכות, אם-כך - ודאי שבני האדם נוצרו בידי מעין אדם-אלוהי חכם מהם.
ובאמת, עד המאה ה-19 לא היה מוצא אינטלקטואלי מבעיית התכנון, וגם הקולניים
שבאתאיסטים השתתקו כשנשאלו על מוצאם של המינים.
הנחה זו נסתרה כשצ'ארלס דרווין הראה
בגאוניותו מנגנון עיוור לשיפור עצמי דרך שינוי תכונות אקראי והכחדה מתוך תחרות על
משאבים מוגבלים (אבולוציה). לפני מספר שנים טען מדען אחד בכנס נובל, שהגביע הקדוש
של הפיזיקה הוא בסופו של דבר למצוא משוואה אחת שתתאר את כל היקום כולו, ותהייה
פשוטה וקצרה דייה לשים על טי-שירט. לריצ'ארד דוקינס היה רעיון כזה:
החיים
הם תוצר ההישרדות הלא-אקראית
של משכפלים-עצמיים המשתנים באקראיות
משפט קצר זה הוא המשפט החשוב,
המרכזי והגאוני ביותר בכל ההבנה האנושית את היקום כולו.
ביוטים ממוחשבים
(מעין סוכנים ממוחשבים/צורות חיים וירטואליות) הראו שיפורים בזמן אמת על
סקאלת-זמן של דקות בתוך סימולציות ממוחשבות, ואפילו יצרו צורות חיים טפיליות,
וירוסים, טורפים ו"אוכלי-עשב". משחקי 'חיים' ממוחשבים יצרו מחדש ביוספרה
שלמה, על כל כיוונה ומורכבותה, בלא שהקודים ליצירת "אוכלי עשב" וכל
האחרים תוכנתו בידי מישהו. לבד. אף אחד לא תכנת. רק האבולוציה.
חיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה
במהלך מאת השנים מאז המצאתה. זנים של עטלפים לבנים החליפו את צבעם כשפיח הצטבר על
העצים עליהם חיו. כל זני הכלבים, הסוסים וגם הפרות שלנו הם תוצאה של אבולוציה
מלאכותית שהפעלנו על בעלי-החיים המבוייתים ב-13 אלף השנים שחלפו מאז המהפכה
החקלאית.
האבולוציה היא אחת התופעות הכי
מוכחות במדע, היא הבסיס לכל הרפואה, התרופות וחלק גדול מההנדסה של מטוסים ותוכנות.
טיעוני הנגד של הבריאתנים - מגוחכים, לא עקביים ונובעים מבורות (יש
מיקרו-אבולוציה, אבל לא מאקרו. נוצרו שינויים במינים קיימים אבל לא מינים חדשים,
אם-כי הגדרתו 'מין' היא יחסית, ומכאן שבעצם לפעמים אמנם נוצרים מינים חדשים...).
זה שיש תת תהליך מקומי במודל שטרם
הוסבר לחלוטין, מודל השופך אור אדיר על הבנתנו את העולם, זה אתגר להמשך הפענוח, לא
סיבה לצעוק בבורות "אלוהים עשה את זה!" ולהרים ידיים. היו כמה מאות שנים
שזה היה נהוג, קראו להם The Dark Ages. ימי החושך, הרבה מכשפות
נשרפו אז.
דרווין העלה רעיון מאוד מסוכן, כי
בניגוד לכל יתר המהפכות המדעיות, הוא היה ניתן להבנה די בקלות. ללא מתמטיקה, וללא
שפה מסובכת. דרווין שבר את הסכר לאתאיזם של ההמונים, הוא הראשון שנתן תשובה חלופית
לשאלה היסודית של "אז מאיפה הכול הגיע?". עד דרווין לא הייתה תשובה טובה
יותר מתכנון תבוני של הביוספירה (אלוהים עשה את זה).
דרווין נתן לתרבות האנושית מזלג קטן
ופשוט, שבעזרתו יכול היה כל אחד לבלוע כמויות הולכות וגדלות של הסברים נפלאים על
כל עולם הטבע, האדם ורוח האדם. הביקורת היחידה שהושמעה כנגד תיאוריית האבולוציה
היא, שעם מזלג כה קטן אי-אפשר לאכול כל כך הרבה, שאין מספיק זמן, שהוא לא מספיק
גדול.
הרביתי לכתוב, ולדעתי זה מספיק
להיום. אין לי ספק שקשה יהיה לך לעכל את הדברים, ואני מוכן לכך שתדחה את חלקם או
אף את כולם. אינך הראשון, גם לא האחרון. אבל אם באמת ובתמים צמא-דעת אתה, ואינך
כבול בשלשלאות של דת סוגרת ומסוגרת, או של מיסטיקה חונקת, אני מאמין שתוכל למצוא
שביבי-אור בדברים שכתבתי, בוודאי אם תקרא את הספרים עליהם אני ממליץ.
לסיום אני ממליץ שתקרא ספר שלישי -
כמעט
כמו לוויתן, מאת סטיב ג'ונס. בין השאר תמצא בו הסבר לאחת מטענותיך, שהכול
בעולמנו מתוכנן ומושלם...
אשמח לשמוע ממך, לקרוא את תגובותיך,
ואשתדל להמשיך להסביר את הדברים, שברגע זה נראים בעיניך מסובכים או בלתי-קבילים
לחלוטין.
דן מצוות חופש
אוגוסט 2007
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
