עומר הוא מבקר אקראי בחופש, והוא אינו מוכר לנו. אנחנו מכבדים את בקשתו שלא לפרסם פרטים עליו למעט שמו הפרטי. כבמקרים רבים קודמים כך גם במאמר זה - הדעות והאסמכתאות הן של הכותב - במקרה זה - עומר, ואין המערכת אחראית לתוכנן או דיוקן. אין בהעלאת המאמר משום הזדהות של חופש עם האמונות או הדעות המוצגות בו. ראה גם הערת המערכת בסוף המאמר.

יוצא לי להציץ בהרבה פורומים אינטרנטיים שכוללים ויכוחים בין "חופשיים" לבין "צדיקים" למיניהם וכוללים הוכחות, הפרכות, קודים בתנ"ך, אבולוציה, שפנים וארנבות ועוד הרבה דברים. אני אישית לא משתתף פעיל בפורומים כאלו, אבל העניין הוא שראיתי בהרבה פורומים את כל אותם מוכיחים פתולוגים מביאים את הטיעון הנידון ולעומתם המפריכים שלא ממש יודעים מה לענות. האמת היא, שנושא הכתבים הוודיים (Vedas) בהחלט אינו מוכר להרבה אינטלקטואלים במערב. אבל לנושא הספציפי הזה הוא מאוד מתאים. פשוט "דיגדג" לי מאוד שקיימת הפרכה מאד פשוטה, שמשום-מה אף אחד איננו מציג.

להלן הודעה מטעם "דוד1000" שחזרה על עצמה שוב ושוב בכמה פורומים תחת הכותרת:  "ראיה לאמיתות התורה":

בס"ד

כך כתוב בתורה: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. או הניסה אלוקים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם ה' אלוקיכם, במצריים - לעיניך. "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך -מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה - כיום הזה. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד (דברים ד, ל"ב-ל"ט).

http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0504.htm

נותן התורה הוא היחידי ששכנע אנשים להחדיר ספר המתאר סיפור על בורא עולם המראה שליטה בבריאה. העובדה שאין עוד מישהו שהחדיר ספר כזה, מראה שלא ניתן לשכנע אנשים להחדיר ספר כזה אלא על ידי הבורא בעצמו מכאן שמי שנתן את התורה, בורא העולם (סוף ההודעה).

התנאים להפרכה אשר הוצגו על ידי דוד הם מציאת כתב או קובץ כתבים דתיים, המקובל/ים על קבוצה גדולה של אנשים, והמתאר/ים סיפור על בורא עולם המראה שליטה בבריאה. דהיינו, על הטקסט לעמוד בתנאים הבאים:

1. מתאר סיפור על בורא עולם.

2. אותו בורא מראה שליטה על הבריאה.

3. מקובל על קבוצה גדולה של אנשים.

ההפרכה:
הוודות (Vedas) [1]  -  כתבי הדת של ההינדואיזם, עונים על כל הקריטריונים הנ"ל. הם מתארים סיפור על בורא עולם, המראה שליטה על הבריאה, והם מקובלים על קבוצה גדולה של אנשים. להלן פירוט התנאים:

תנאי 1 - מתאר סיפור על בורא עולם

"בראשית היה האישיות העליונה הוא לבדו. לא היה כל דבר אחר. ויחשוב: 'אעשה את העולמות'. הוא ברא את אותם העולמות: הנישא מעלה, העדן, התיכון והתחתון. ויחשוב:

'אלו הם העולמות. הבה אעשה את תושביהם.' ויאסוף צורת אדם מן המים עצמם ויעצבה.

ויעשה את הדמות בצלמו. וכמו מתוך ביצה הוא בקע. פיו נפתח וממנו הדיבור. מן הדיבור באה האש. נפתחו נחיריו ומהם חוש הריח. מחוש הריח באה הרוח, האוויר.עיניו נפתחו ומהן חוש הראיה. מן הראיה באה השמש. נפתחו האוזניים ומהן חוש השמיעה. מחוש השמיעה באו הכיוונים. העור הופיע וממנו המישוש. ומחוש המישוש באו העצים והצמחים. הלב לבש צורה וממנו הרגש. מן הרגש בא הירח. נוצר הטבור וממנו איברי ההפרשה. מאברי ההפרשה בא המוות. נוצר מושבם של אברי הרבייה וממנו אברי הרבייה. מאברי הרבייה נוצרו המים". (ריג ודה, איטריהאופנישאד, 1.1.1-4 - ראה הסבר 1א).

אופנישאד

תנאי 2 - אותו בורא מראה שליטה על הבריאה

(אותו האל אומר:) "על ידי, בדמותי הסמויה, מתקיים היקום כולו. כל היצורים מצויים בי אך אני איני בהם. אך עם זאת אין דבר רובץ עלי. ראה נא את שפעתי המופלאה! גם כי אני הוא מקיימם של כל היצורים, ואף על פי שאני בכל מקום, עדיין אני עצמי הנני מקור הבריאה. דע לך שכשם שהרוח הגדולה הנושבת בכל מקום תמיד נחה בחלל, כך גם כל היצורים נחים עלי. בסוף עידן כל הבריאה החומרית מתכנסת אל תוך טבעי ובתחילת עידן נוסף שוב אני בורא אותה באוני. כל סדרו של היקום נתון תחת שליטתי. בכוחי הוא מתגלה שוב ושוב ובכוחי הוא נחרב בסופו." (בהגואדגיתה 9.4-8 - ראה הסבר 1ב). 

תרגום של משפט חשוב מתוך הפרק ה-18 של הסריבהגוודגיתה

והמשמעות היא: הרפה מכל סוגי הדהארמה; בוא ותתמסר כולך אלי ואלי בלבד; אני אצילך מכל החטאים ומתוצאותיהם; אני אראה לך את הדרך להצלתך; אל תדאג.

תנאי 3 - מקובל על קבוצה גדולה של אנשים

ההינדים הם קבוצה גדולה פי כמה וכמה מהיהודים. מאמיני ההינדואיזם כוללים 900 מיליון איש בעוד היהדות כוללת 14 מיליון. מכאן שאם היהדות עונה לקריטריון המתאים, קל וחומר ההינדואיזם.

תגובה אפשרית להפרכת טענתי:

הכתבים הנ"ל לא הוחדרו בהתגלות לפני עם.

במקרה זה נענה לו כך:

במידה ואביא לך כתבים שהוחדרו בנוסף לכך בהתגלות לפני עם, תטען שזה לא היה בהר-סיני. ובמידה ואביא לך כאלו שהובאו בהר-סיני תטען שהם לא נכתבו בעברית, וכן הלאה. אך עובדה היא, שהוצג כאן קובץ כתבים אשר הוחדר לקבוצה גדולה של אנשים והוא כולל סיפור על בורא עולם המראה שליטה בבריאה.

---

הסברים ומקורות:

[1] כל הכתובים הנזכרים במאמרי הם חלק מקובץ עצום של כתבים הקרוי וודות (Vedas), המקובל ככתבי הדת של ההינדואיזם. קבצי וודות קיימים כמה אלפי שנים לפני התנ"ך (ראה הערת המערכת לגבי גילו של הכתב),  גם בהנחה שמקבלים את הגירסה המסורתית לגבי ההיסטוריה של שניהם. מידע על הוודות קיים בספרים העוסקים בתחום ההינדואיזם והפילוסופיה  ההודית ובאתרים שונים, למשל http://en.wikipedia.org/wiki/Vedas או http://www.hindunet.org/vedas/

 [1א]  אלו הם פסוקים 1-4 מתוך הפרק הראשון של החלק הראשון באיטריהאופנישאד.

האופנישאדים עוסקים בעיקר בסוגיות פילוסופיות והם נחשבים להרחבה של ארבע הוודות שהן הגרעין המרכזי של הוודות [1ד]. בהקבלה (שטחית ביותר) אפשר לומר שאם כלל הכתבים הוודים הם התורה וארבע הוודות הן כמו החומש אז האופנישאדים הם כמו התלמוד והתושב"ע.

[1ב] אלו הם פסוקים 4-9 מתוך הפרק התשיעי של הבהגוודגיתה [1ג]. הבהגוודגיתה היא חלק מתוך כתב עצום בשם המהבהרטה אשר גדול פי כמה וכמה מן התנ"ך. אותו כתב מכיל בעיקר את ההיסטוריה של שושלת המלוכה של בהרטה. הבהגוודגיתה הינה שיחה פילוסופית שהתקיימה בין קרישנה ללוחם ארג'ונה בשלב מסויים במהבהרטה. ראה גם http://www.iconsoftec.com/gita

בהגוודגיתה

[1ג] קיימים כמה וכמה תרגומים של הבהגוודגיתה לעברית, למשל בהוצאת בהקתיודאנתה, תל אביב, (1985). התרגום הזה של הבהגוודגיתה נעשה לפני כ30 שנה לאנגלית ע"י בהקתיודנתהסוואמיפרבהופאדה ויצא לאור לראשונה בניו-יורק ע"י התנועה הבינ"ל לתודעת קרישנה. הוא תורגם לעברית על ידי דורית לובן, שמלמדת פילוסופיה יוגית במכון וינגייט וגם מעבירה שעורים בקבוצות בת"א ובמקומות אחרים. הספר הזה כולל לא רק תרגום אלא גם התעמקות והרחבה על כל פסוק שבה הוא מביא, בין השאר, דוגמאות ומובאות ממקורות וודים אחרים. את הרקע לבהגווד-גיתה הוא מסביר במבוא. כמו כן הוא מסביר בצורה יפה את ההבדל בין "דתות" לבין המהות העל-דתית הפנימית שעליה מדובר בבהגוודגיתה. ב"דת", נהוג לרוב להתייחס אל עקרונות חברתיים, חינוכיים ומוסריים שונים. אל עקרונות אלו מתייחס הכותב בשם "עקרונות תת-דתיים". כמו כן, מה שנהוג לכנות אנשים "דתיים" בחברה של היום מיוחס על ידינו לרוב להגדרות כיתתיות, סקטוריאליות, הגדרה של אנשים כשייכים לקבוצה מסוימת כמו יהודים, נוצרים וכו'. לעומת זאת, הבהגוודגיתה אינה עוסקת בסקטוריאליות וסמנטיקה פולחנית אלא במהות הפנימית של הנשמה. הבהגוודגיתה אינו ספר סקטוריאלי שנועד לדת מסוימת או קבוצה מסוימת אלא לכל אדם שמעוניין בהתפתחות רוחנית בלי קשר לאיזו קבוצה דתית או אתנית הוא שייך. הבהגוודגיתה מוסיפה לידע הכללי ולחשיבה הדתית של האדם עקרונות רוחניים אוניברסאליים שבמקור היו וצריכים להיות קיימים בכל הדתות. בסופו של דבר המטרה של כל הדתות היא לא הסקטוריאליות והפולחן, אלא מהות רוחנית פנימית זו. וזה מה שהבהגוודגיתה מורה.

[1ד]  טקסטים אפשר למצוא גם ברשת, כמו למשל ב- http://www.sacred-texts.com/hin/index.htm או ב-http://sanskrit.gde.to/ עיין שם בבהגוודגיתה (גיתה בקיצור) ובאופנישאדים.

גיתה

הערות של מערכת חופש

טענתו של עומר, שהטקסט התנ"כי איננו הטקסט הראשון שמציג את בריאת העולם, היא טענה צודקת, אם-כי לא מקורית, והפרכת הטיעון היהודי-דתי לגבי ראשוניותו נעשתה כבר מזמן בידי חוקרים שונים. הבסיס לכל ההפרכות הללו הוא עובדת קיומם של טקסטים שקדמו לתנ"ך של בני-ישראל, ועל-כך נכתבו ספרים, מאמרים ומחקרים לאין-ספור, וגם אתר חופש נתן להם ביטוי במאמרים שונים ובפרשות-שבוע, בהם ספר המתים המצרי, אנומה אליש - סיפור הבריאה הבבלי, עלילות גילגמש, חוקי חמורבי, ועוד. הבסיס התיעודי לאגדות מיתולוגיות אלו הוא המצאתו של הכתב. כל עוד לא היה כתב בידי האדם, היו אגדות אלו עוברות מפה לאוזן ומפה לפה. מקורן המדוייק לא תמיד ידוע, לכן, אבל אין ספק שראשיתן אלפי שנים לפני שהועלו על הכתב, ממש כמו התורה שבע"פ שלנו.

מיתולוגיות ואגדות אודות בריאת העולם קיימות בתרבויות עמים רבים, בהם העם הסיני, שתרבותו היא מן הקדומות ביותר בהיסטוריה האנושית - 4000 שנה לפני הספירה והכתב שלו בן למעלה מ-4000 שנה. 

מקובל לראות את ראשיתו של הכתב האלפביתי, שהוא המאוחר בשלבי התפתחות הכתב, באמצע האלף השני לפנה"ס, ומקורו בכתב הכנעני הקדום, כפי שנתגלה בכתובות כנעניות קדומות באוגרית. מהכתב הכנעני הקדום צמחו, בין היתר, הכתב הארמי והכתב העברי הקדום, שהיה הכתב המקורי של התנ"ך, ונהג בארץ ישראל בתקופת בית ראשון. התעודה העתיקה ביותר שנשתמרה בכתב זה היא לוח גזר. על-פי דעת החוקרים, הועלו הוודות ההינדיות על הכתב בתקופה שבין 1500 ל-500 לפני הספירה, אם כי גלגולן במסורת שבעל-פה היא אלפי שנים קודם לכן. עוד על המיתולוגיה ההודית ניתן לקרוא ב-http://www.e-mago.co.il/e-magazine/indu.html

המיתולוגיה הבבלית נכתבה במקורה בכתב היתדות, בשפות השומרית והאכדית בסביבות 2500 לפני הספירה (ראה המיתולוגיה הבבלית, מאת אורי גבאי ותמר וייס, הוצאת מפה, 2003). תיארוך יציאת מצרים הוא בסביבות 1200-1400 לפני הספירה, וחיבורם של ספרי התנ"ך החל הרבה יותר מאוחר. תהליך זה הסתיים בקנוניזציה של התנ"ך במאה השנייה לספירה. אין ספק אפוא שהאגדות על בריאת העולם בגרסותיהן השונות בתרבויות ההודית, הסינית, המצרית והבבלית, קדמו בהרבה לאלו הקיימות בספר בראשית.

ללא כל קשר לקדמוניותם של הטקסטים ההודיים, כמוצג בדבריו של עומר, המסר המובע בהם הוא מסר דתי, שבמהותו אינו שונה ממסריהן של דתות אחרות, היהודית, הנוצרית או האיסלאם, שכל דת אומרת למאמיניה: הרפה מכל האמונות האחרות; בוא ותתמסר כולך אלי ואלי בלבד; אני אצילך מכל החטאים ומתוצאותיהם; אני אראה לך את הדרך להצלתך; אל תדאג.ההבדל בין הדתות היא הגדרתו ואפיונו של הריבון, והמשותף לכולן שהן מאמינות בקיומו של ריבון קובע-כל, מבטיח-טוב למאמיניו ומצילם מכל רע. ההבדל בין האתאיזם לכל הדתות כולן הוא, שהאתאיזם מניח שהריבון הוא האדם עצמו, שלא קיים ריבון מחוצה לו, וכי הוא ורק הוא קובע לעצמו את מסלול חייו מרגע שעמד על דעתו ועד שמוחו חדל לפעול.

ראו גם: הפרכה של הראיות לאמיתות התורה - ההפרכה הלוגית

---

נובמבר 2005